פעילות גופנית | אורח חיים והסיכון לסרְטן | בריאות קוגניטיבית | תזונה ובריאות העין
היתרונות של פעילות גופנית:
אורח חיים פעיל ותוחלת החיים,
התועלת בהפחתת זמן הישיבה,
פעילות גופנית לאחר גיל המעבר,
ואימוני התנגדות בקרב נשים עם שמנות.
אורח חיים והסיכון לסרְטן:
סביבת מגורים ירוקה,
זיהום אוויר וסרטן הלבלב,
הרגלי אורח חיים וסרטן הוושט,
ורעלנים פטרייתיים וסרטן כליות.
בריאות קוגניטיבית:
מולטי-ויטמין ותפקוד הקוגניטיבי,
הקשר בין ויטמין D ודמנציה,
תזונה ובריאות העין:
תזונה דלקתית ובריאות העין,
מזון אולטרה-מעובד וגלאוקומה,
תזונה עשירה בויטמינים ולקטרקט,
ואסטקסנטין לשיפור חדות הראיה.
היתרונות של פעילות גופנית
במחקר עוקבה (2023) נבדק הקשר בין אורח חיים הכולל פרקי זמן קצרים של פעילות גופנית נמרצת, שאינה חלק מאימון מסודר, לבין הסיכון לתמותה ולאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים.
המחקר התבסס על נתוני הביו-בנק הבריטי וכלל מבוגרים שדיווחו כי אינם עוסקים בפעילות גופנית קבועה. הפעילות הגופנית היומיומית נמדדה באמצעות מד תאוצה, והמשתתפים חולקו לשלוש קטגוריות לפי משך פרקי הפעילות: קצר (עד דקה), בינוני (1 עד 3 או 3 עד 5 דקות) וארוך (5 עד 10 דקות).
הנתונים על תמותה, אירועים קרדיווסקולריים ואשפוזים נאספו מהרשומות הרפואיות.
בין השנים 2013 ל-2015 נאספו נתוני הפעילות של 103,684 משתתפים, כאשר 25,241 מתוכם (בגיל ממוצע של 62) נכללו בניתוח.
במהלך מעקב ממוצע של כ-8 שנים תועדו 824 אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים ו-1,111 מקרי תמותה.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שפרקי פעילות ארוכים יותר היו קשורים בסיכון מופחת לתמותה: ירידה של 34% בסיכון עבור פעילות של 1-3 דקות, 44% עבור פעילות של 3-5 דקות ו-52% עבור פעילות של 5-10 דקות, בהשוואה לפרקי פעילות קצרים.
מגמה דומה נצפתה גם לגבי סיכון לאירועים קרדיווסקולריים, עם ירידה של 29%, 38% ו-41% בסיכון, בהתאמה. בנוסף, פרקי פעילות קצרים תרמו להפחתת הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי רק כאשר לפחות 15% מהפעילות הייתה בעצימות גבוהה.
החוקרים מסכמים כי הממצאים תומכים בכך שאורח חיים הכולל פרקי זמן קצרים של פעילות גופנית נמרצת עשוי להאריך את תוחלת החיים ולשפר את הבריאות הקרדיווסקולרית בקרב מבוגרים שאינם עוסקים בפעילות גופנית קבועה.
Ahmadi MN, Hamer M, Gill JMR, Murphy M, Sanders JP, Doherty A, Stamatakis E. Brief bouts of device-measured intermittent lifestyle physical activity and its association with major adverse cardiovascular events and mortality in people who do not exercise: a prospective cohort study. Lancet Public Health. 2023 Oct;8(10):e800-e810.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37777289/
במחקר חתך (2024) נבדק הקשר בין הרכב הפעילות היומי ובין השמנה ומדדים קרדיו-מטבוליים.
החוקרים מסבירים כי חוסר פעילות גופנית, התנהגות יושבנית ושינה לא מספקת הינם גורמי הסיכון ההתנהגותיים העיקריים לתחלואה קרדיו-מטבולית. מרבית המחקרים מתייחסים לכל רכיב התנהגותי בנפרד, למרות שברור שקיימת תלות התנהגותית וביולוגית ביניהם.
במסגרת המחקר נאספו נתונים מ-6 מחקרים, בהם סה"כ 15,253 מבוגרים מ-5 מדינות.
באמצעות מדי-תאוצה נבדק הרכב הפעילות היומי בחלוקה ל-5 רכיבים: שינה, ישיבה, עמידה, פעילות גופנית קלה, ופעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה.
מדדי המטרה כללו BMI,היקף מותניים, פרופיל שומנים ורמת המוגלובין מסוכרר.
הרכב הפעילות היומי הממוצע היה 7.7 שעות שינה, 10.4 שעות ישיבה, 3.1 שעות עמידה, 1.5 שעות פעילות גופנית קלה ו-1.3 שעות פעילות גופנית עצימה.
באופן כללי נמצא כי הרכב פעילות יומי שכלל יותר זמן פעילות גופנית עצימה ופחות זמן ישיבה היה קשור בתוצאות טובות יותר של השמנה ומדדים קרדיו-מטבוליים. בדומה, תוצאות טובות יותר נמצאו עבור החלפת זמן ישיבה, שינה, עמידה או פעילות גופנית קלה בזמן של פעילות גופנית עצימה.
למשל, החלפה של 30 דקות ביום הייתה קשורה ב-BMI נמוך ב-0.63, 0.43, 0.40 ו-0.15 יחידות, בהתאמה.
עוד נמצא יתרון לפרופורציה גבוהה יותר של זמן עמידה, וכן לזמן שינה כאשר החליף זמן ישיבה אך לא כאשר החליף פעילות גופנית קלה או עצימה.
החוקרים מראים תועלת קרדיו-מטבולית החל מהחלפה של 4 עד 13 דקות ביום של כל פעילות בפעילות גופנית עצימה.
הם מסכמים כי זוהה מדרג ברור של הרכב הפעילות היומי, כאשר פעילות גופנית עצימה הראתה את הקשרים החזקים ביותר והיעילים ביותר מבחינת זמן בהתייחס לתוצאות קרדיו-מטבוליות. התועלת התיאורטית של החלפת זמן ישיבה בפעילות אחרת דורשת שינויים משמעותיים בפעילות היומית.
Blodgett JM, Ahmadi MN, Atkin AJ, Chastin S, Chan HW, Suorsa K, Bakker EA, Hettiarcachchi P, Johansson PJ, Sherar LB, Rangul V, Pulsford RM, Mishra G, Eijsvogels TMH, Stenholm S, Hughes AD, Teixeira-Pinto AM, Ekelund U, Lee IM, Holtermann A, Koster A, Stamatakis E, Hamer M; ProPASS Collaboration. Device-measured physical activity and cardiometabolic health: the Prospective Physical Activity, Sitting, and Sleep (ProPASS) consortium. Eur Heart J. 2024 Feb 7;45(6):458-471.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37950859/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבחנה ההשפעה של פעילות גופנית על גורמי הסיכון לתסמונת המטבולית בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
החוקרים מציינים כי שינויים בפרופיל ההורמונלי בגיל המעבר מגבירים את הנטייה לפתח תסמונת מטבולית, נטייה אשר עלולה להחמיר עקב אורח חיים יושבני והיעדר פעילות גופנית.
הסקירה כללה 39 מחקרים עם 2,132 משתתפות, בגיל ממוצע של 53 עד 76, ו-BMI ממוצע בטווח של 22.2 עד 34.
ההתערבויות כללו תכניות אימון גופני מגוונות בסוג הפעילות וברמת העצימות. משך ההתערבות נע בין 8 שבועות ל-12 חודשים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה על היקף המותניים (21 מחקרים), רמת טריגליצרידים (25 מחקרים), רמת HDL (26 מחקרים), רמת גלוקוז (20 מחקרים) ולחץ דם סיסטולי ודיאסטולי (23 מחקרים).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של אימוני התנגדות על הבריאות המטבולית בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות.
במחקר נכללו 51 נשים בקבוצת ההתערבות אשר השתתפו בתוכנית אימוני התנגדות בת 4 חודשים. קבוצת הביקורת כללה 29 נשים בעלות מאפיינים דומים של גיל, שמנות ורמת פעילות גופנית.
בנוסף, בקבוצת ההתערבות בוצעה השוואה בין נשים עם שמנות בריאה מטבולית לעומת שמנות שאינה בריאה מטבולית (הוגדר בהתאם לשתי גישות מקובלות).
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על מדדים של הרכב הגוף, סיבולת לב-ריאה ויכולת גופנית, פרופיל שומנים, מדדי דלקת ומדדי גלוקוז ואינסולין.
נמצא כי קרא עוד
אורח חיים והסיכון לסרְטן
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי (2024) שנערך בישראל נבדק הקשר בין חשיפה לסביבת מגורים ירוקה ובין הסיכון להתפתחות סרטן.
המחקר התבסס על נתוני מפקד האוכלוסין של הלמ"ס משנת 1995 וכלל 977,644 משתתפים בגיל ממוצע של 29 שנים.
הערכת החשיפה לסביבה ירוקה התבצעה באמצעות ניתוח תמונות לוויין של אזורי המגורים בין השנים 1995-2015. מקרי סרטן, כלליים וספציפיים, תועדו באמצעות רישום הסרטן הלאומי.
במהלך 21 שנות מעקב תועדו 59,332 מקרים חדשים של סרטן, כולל 5,173 מקרים של סרטן ריאות, 3,612 מקרים של סרטן שלפוחית השתן, 10,837 מקרים של סרטן שד, 6,096 מקרים של סרטן ערמונית ו-4,388 מקרים של מלנומה.
המשתתפים חולקו לשלוש קטגוריות של חשיפה לסביבה ירוקה: גבוהה, בינונית ונמוכה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר מקרה-ביקורת (2024) שנערך בארה"ב נבחן הקשר בין חשיפה ממושכת לחלקיקי זיהום אוויר קטנים (PM2.5) לבין הסיכון לסרטן הלבלב.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו במשך 15 שנים, שכללו רשומות רפואיות, מידע על אזור המגורים, נתוני לוויין של רמות זיהום האוויר ונתונים סוציו-כלכליים של האזור.
במחקר השתתפו 203 אנשים שאובחנו עם סרטן הלבלב וקבוצת ביקורת של 5,027 משתתפים, ולכל משתתף הוערכה מידת החשיפה לזיהום האוויר.
נמצא כי קרא עוד
במחקר מקרה-ביקורת (2023) שנערך בסין הוערכו גורמי סיכון לסרטן הוושט הקשורים באורח חיים, במטרה לספק בסיס להתערבויות מניעה.
החוקרים מציינים כי סרטן הוושט מהווה בעיה בריאותית במדינות רבות, בעיקר במדינות מתפתחות, אך ההנחיות למניעה מוקדמת עדיין מוגבלות.
במחקר נכללו 708 משתתפים משני בתי חולים באזור המאופיין בשכיחות גבוהה של סרטן הוושט, מהם 365 משתתפים המאובחנים עם סרטן הוושט וקבוצת השוואה של 343 משתתפים.
כל המשתתפים מילאו שאלונים להערכת הצריכה התזונתית, הרגלי אורח החיים (כגון הרגלי אכילה, העדפות למזונות כמו מזון חריף או מזון חומצי, עישון, הרגלי השינה), ותסמינים במערכת העיכול (כגון רפלוקס, צרבת).
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2022) נבדק הקשר בין חשיפה תזונתית לרעלנים פטרייתיים לבין הסיכון להתפתחות סרטן כליות.
מיוטוקסינים הם מטבוליטים רעילים המיוצרים על ידי פטריות המזהמות תוצרת חקלאית. רעלנים אלו יכולים לשרוד תהליכי עיבוד מזון ולהיכנס לגוף האדם דרך התזונה. חלק מסוגי המיוטוקסינים מוגדרים כחומרים קרצינוגניים, וחשיפה אליהם, בין אם בנפרד או בשילוב, עשויה להעלות את הסיכון לסרטן כליות. עם זאת, קיימים מעט מחקרים שבחנו באופן ישיר קשר זה.
במחקר נכללו הנתונים של 450,112 משתתפים ממחקר אירופאי גדול העוסק בקשר בין תזונה וסרטן (EPIC), מהם 911 משתתפים אובחנו עם סרטן כליות.
על בסיס נתוני התזונה שנאספו במחקר, החוקרים העריכו את החשיפה התזונתית למיוטוקסינים מסוגים שונים במק"ג לק"ג משקל גוף ליום.
בריאות קוגניטיבית
להלן שני מאמרים המציגים את התוצאות ממחקר אקראי מבוקר בו נבדקה ההשפעה של מולטי-ויטמין על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים.
מחקר COSMOS הינו מחקר גדול בו נבדקה ההשפעה של תוספי פלאבנול ומולטי-ויטמין על תוצאות קרדיווסקולריות וסרטן. במחקר נכללו 21,442 משתתפים, גברים מעל גיל 60 ונשים מעל גיל 65. המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות שקיבלו תמצית קקאו המכילה 500 מ"ג ליום פלאבנולים ו/או תוסף מולטי-ויטמין (Centrum Silver) למשך תקופה של כ-3.6 שנים.
במסגרת מחקר זה נערכו שלושה מחקרים משניים שעסקו בהשפעה של ההתערבות על התפקוד הקוגניטיבי:
במאמר הראשון (2023) מוצגות התוצאות ממחקר COSMOS-Web בהתייחס להשפעה של תוסף מולטי-ויטמין על תפקודי הזיכרון.
מדד המטרה העיקרי היה השינוי בזיכרון האפיזודי לאחר שנה. בנוסף, נבדקה ההשפעה על הזיכרון האפיזודי ועל מדדים נוספים של תפקוד קוגניטיבי לאחר 3 שנים.
בניתוח זה נכללו הנתונים של 3,562 משתתפים בגיל ממוצע של 71 שנים.
בקרב משתתפים שנטלו תוסף מולטי-ויטמין נצפו קרא עוד
במאמר השני (2024) מוצגות התוצאות ממחקר COSMOS-Clinic וממטה-אנליזה שככלה את שלושת המחקרים המשניים בהם נבדקה ההשפעה של התפקוד הקוגניטיבי.
התוצאות ממחקר COSMOS-Clinic הראו תועלת קטנה לנטילת מולטי-ויטמין בהשוואה לפלסבו בהתייחס לתפקוד הקוגניטיבי הכללי לאחר שנתיים. בנוסף, נמצא שיפור מובהק בזיכרון האפיזודי. אך ללא השפעה מובהקת על מדדים של תפקודים ניהוליים או של קשב.
בניתוח כולל של שלושת המחקרים זוהתה קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) נבדק הקשר בין ויטמין D ובין הסיכון להתפתחות דמנציה.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין נטילת תוסף ויטמין D ורמת ויטמין D בדם לבין הסיכון להתפתחות דמנציה מכל סוג, אלצהיימר או דמנציה וסקולרית.
חסר או חסר יחסי של ויטמין D הוגדר כרמה נמוכה מ-30 או 30-50 ננומול/ליטר, בהתאמה.
במחקר נכללו הנתונים של 269,229 משתתפים בגיל 55 עד 69 מהביו-בנק הבריטי עם מעקב של 14 שנה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של תוסף אבץ על מדדי דלקת, תפקוד קוגניטיבי ומצב רוח בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות.
החוקרים מציינים כי לשמנות השלכות שליליות על היכולת הקוגניטיבית ועל בריאות המוח, כאשר לפעילות המטבולית של אבץ עשויה להיות השפעה מיטיבה על התפקוד הנוירולוגי.
במחקר נכללו 42 נשים בגיל 40 עד 60 אשר חולקו אקראית לנטילת 30 מ"ג ליום אבץ ביסגליצינאט או פלסבו למשך 12 שבועות.
במסגרת המחקר נאספו נתונים סוציו-דמוגרפיים, אנתרופומטריים ותזונתיים, הוערכה רמת הפעילות הגופנית, נערכו מבחנים להערכת היכולת הקוגניטיבית, הוערכו תסמיני חרדה ודיכאון ונלקחו בדיקות רוק להערכת מדדי דלקת, אינסולין, ניטריטים ורמת אבץ.
נמצא כי קרא עוד
תזונה ובריאות העין
במחקר עוקבה (2023) נבדק הקשר בין תזונה דלקתית לבין התפתחות מחלות עיניים הקשורות בהזדקנות, כולל קטרקט, ניוון מקולרי וגלאוקומה.
במחקר זה נכללו הנתונים של 7,436 משתתפים מעל גיל 45 אשר עברו בדיקת עיניים מקיפה של 4-5 שנים החל משנת 1991.
בתחילת המחקר הוערכה הצריכה התזונתית של המשתתפים ונלקחו בדיקות דם, כאשר לכל משתתף חושב המדד DII המתייחס לפוטנציאל הדלקתי של התזונה.
במהלך תקופת המעקב תועדו 4,036 מקרים של מחלות עיניים הקשורות בגיל, כולל 2,895 מקרי קטרקט, 891 מקרי ניוון מקולרי בשלבים מוקדמים, 81 מקרי ניוון מקולרי בשלב מתקדם ו-169 מקרי גלאוקומה פתוחת זווית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך בספרד נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון להתפתחות גלאוקומה.
במחקר נכללו 19,225 משתתפים בגיל 38 בממוצע, עם מעקב במשך כ-13 שנים בממוצע.
הצריכה של מזון אולטרה-מעובד הוערכה באמצעות שיטת NOVA, לפיה מזונות מסווגים לארבע קטגוריות בהתאם לרמת העיבוד שלהם.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של ויטמין E וויטמיני B לבין השכיחות של קטרקט.
במחקר נכללו הנתונים של 7,247 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2005-2008.
שיעור המשתתפים שאובחנו עם קטרקט או חשד לקטרקט עמד על כ-10%.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) שנערך ביפן נבדקה ההשפעה של תוסף אסטקסנטין על תפקודי הראיה בקרב משתתפים בריאים, בדגש על חדות הראיה.
החוקרים מציינים כי העלייה בעבודה ממושכת מול מסכים מובילה לירידה בתפקודי הראיה, וכי לאסטקסנטין עשויה להיות השפעה מיטיבה בזכות פעילותו נוגדת החמצון.
במחקר נכללו 60 מבוגרים בגילאי 20 עד 64 הנמצאים בסיכון לעייפות של העין בשל עבודה ממושכת מול מסכים.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 9 מ"ג ליום אסטקסנטין או פלסבו למשך 6 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיומו המשתתפים שיחקו משחק וידאו במשך 60 דקות ולאחר מכן נמדדה חדות הראיה בשתי העיניים ובכל עין בנפרד, וכן מדדים נוספים של תפקודי הראיה וכיווץ האישונים.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד