ההשפעה המטבולית של רכיבים טבעיים:
קקאו לשיפור גורמים קרדיו-מטבוליים,
ההשפעה הקרדיו-מטבולית של זרעי צ'יה,
וההשפעה של רימון על אינסולין.
ההשפעה הביולוגית של התערבות תזונתית:
התערבות תזונתית ובריאות התא
ההשפעה המטבולית של דיאטה ים-תיכונית,
השפּעת התזונה על ריכוז SCFA,
וההשפעה על ריכוז BDNF.
השפעות התזונה בהריוֹן:
תזונת האם והתפתחות מוח העובר,
תזונה עשירה במזונות מותססים,
תזונה טבעונית בהריון,
וקריאטין ותוצאות ההריון והלידה.
הטיפול במחלת פרקִינסון ומניעתה:
ההשפעה של פרוביוטיקה,
דיקור לטיפול בהפרעות שינה,
תזונה עשירה בויטמין E,
וצריכת פלבונואידים והסיכון לפרקינסון.
ההשפעה המטבולית של רכיבים טבעיים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבחנה ההשפעה של קקאו על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
בסקירה נכללו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של מיצוי קקאו או שוקולד מריר המכיל לפחות 70% קקאו למשך 4 שבועות על לפחות אחד מהמדדים הבאים: משקל, BMI, היקף מותניים, כולסטרול כללי, LDL, טריגליצרידים, HDL, רמת גלוקוז, רמת המוגלובין מסוכרר ולחץ דם סיסטולי ודיאסטולי.
בסקירה נכללו 31 מחקרים בהם 1,986 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל תסמונת מטבולית, יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם, עודף משקל או שמנת וסוכרת סוג 2.
במחקרים אלה ניתן קקאו במינון יומי של 1.4 עד 50 גרם בצורת כמוסות, מיצוי ומשקה, שוקולד או חטיף. משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצאה ירידה מובהקת במדדים של כולסטרול כללי (ירידה ממוצעת של 8.35 מ"ג/דצ"ל), LDL (9.47 מ"ג/דצ"ל), גלוקוז בצום (4.91 מ"ג/דצ"ל) ולחץ דם סיסטולי ודיאסטולי (2.52 ו-1.58 מ"מ כספית, בהתאמה).
לא נמצאה השפעה מובהקת על המשקל וה-BMI, היקף מותניים, רמת טריגליצרידים, HDL והמוגלובין מסוכרר.
החוקרים מסכמים כי לצריכת קקאו נמצאה השפעה מגינה על מדדים שונים של סיכון קרדיו-מטבולי שיש להם השפעה קלינית במונחים של הפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.
Arisi TOP, da Silva DS, Stein E, Weschenfelder C, de Oliveira PC, Marcadenti A, Lehnen AM, Waclawovsky G. Effects of Cocoa Consumption on Cardiometabolic Risk Markers: Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2024 Jun 18;16(12):1919.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38931273/
להלן שתי סקירות שיטתיות העוסקות בהשפעה הקרדיו-מטבולית של זרעי צ'יה (Salvia hispanica).
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של זרעי צ'יה על לחץ הדם, משקל והרכב הגוף ואיזון גליקמי.
בסקירה נכללו 8 מחקרים עם 389 משתתפים בגילאים 20 עד 72, בעלי BMI בטווח של 28 עד 35, שסבלו מעודף משקל, שמנות, סוכרת סוג 2 או יתר לחץ דם.
במחקרים אלה נבדקה צריכת זרעי צ'יה במינונים של 25 גרם ליום בצורת אבקה ועד 50 גרם ליום כזרעים שלמים, למשך 10 עד 24 שבועות.
הממצאים הראו כי צריכת זרעי צ'יה הייתה מלווה בירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, עם הפחתה ממוצעת של 7.19 ו-6.04 מ"מ כספית, בהתאמה. לא נצפתה השפעה מובהקת על משקל הגוף, הרכב הגוף או האיזון הגליקמי.
בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי ההשפעה החיובית של זרעי צ'יה הייתה משמעותית במיוחד בקרב משתתפים עם לחץ דם סיסטולי בסיסי מתחת ל-140 מ"מ כספית, בנוסף, ההשפעה לא הייתה תלויה במינון שניתן.
החוקרים מסכמים כי לצריכת זרעי צ'יה נמצאה השפעה מיטיבה על לחץ הדם, ללא השפעה מובהקת על המדדים האנתרופומטריים או האיזון הגליקמי. עם זאת, בשל כמות הנתונים המוגבלת, יש לפרש את הממצאים בזהירות.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של זרעי צ'יה על מדדים אנתרופומטריים וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
בסקירה נכללו 10 מחקרים בהם נכללו משתתפים, רובם עם הפרעה מטבולית כגון עודף משקל, סוכרת סוג 2 או יתר שומנים בדם. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של זרעי צ'יה שלמים או טחונים. משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת זרעי צ'יה הייתה מלווה בירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, עם הפרש ממוצע של 7.87 ו-6.33 מ"מ כספית, בהתאמה.
בנוסף, בעקבות ההתערבות נמצאה ירידה מובהקת ברמת ה-HDL (הפרש ממוצע של 4.09 מ"ג/דצ"ל).
לא נמצאה השפעה מובהקת על המדדים הנוספים שנבדקו.
החוקרים מסכמים כי צריכת זרעי צ'יה עשויה לתרום להפחתת לחץ הדם, אך ייתכן שהיא מובילה גם לירידה קלה ברמת ה-HDL. עם זאת, החוקרים מציינים כי מרבית המחקרים שנכללו בסקירה הינם באיכות נמוכה ולפיכך יש להתייחס לממצאים בזהירות. יש להמשיך לבחון את ההשפעה הקרדיו-מטבולית של זרעי צ'יה במחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה.
TaghipourSheshdeh F, Behzadi M, Bashiri S, Mohammadi-Sartang M. The Effect of Chia Seed on Blood Pressure, Body Composition, and Glycemic Control: A GRADE-Assessed Systematic Review and Dose-Response Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutr Rev. 2024 Sep 3:nuae113.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39225983/
Kiani S, Naghshi S, Saghafi-Asl M. Effects of chia (Salvia hispanica. L) on anthropometric measures and other cardiometabolic risk factors: A systematic review and dose-response meta-analysis. Complement Ther Med. 2024 Nov;86:103086.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39299654/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי רימון על מדדי אינסולין.
בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 673 משתתפים, בריאים או בעלי מגוון הפרעות מטבוליות כגון עודף משקל, כבד שומני, סוכרת סוג 2, תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), תסמונת מטבולית או יתר שומנים בדם.
במחקרים אלו נעשה שימוש בתוספי רימון שונים, כולל מיץ רימון, שמן זרעי רימון, כמוסות או לחם המכיל קליפות רימון, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
ההשפעה הביולוגית של התערבות תזונתית
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של התערבויות תזונתיות שונות על פעילות המיטוכונדריה בתאי דם לבנים מסוג מונוציטים.
החוקרים מסבירים כי מצבי שמנות מאופיינים בהפרעה בפעילות המיטוכונדריה בתאים מונוציטים, דבר המעודד תהליכי דלקת כרונית. התערבות תזונתית הינה האסטרטגיה העיקרית לטיפול בשמנות, אולם אין מספיק מידע לגבי ההשפעה על פעילות התא.
לפיכך, מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של 4 התערבויות תזונתיות: הגבלה קלורית, צום לסירוגין, דיאטה קטוגנית או דיאטה ללא הגבלה, על פעילות המיטוכונדריה בתאים מונוציטים, תוך בחינת התפקיד של חיידקי המעי.
במחקר נכללו 44 משתתפים עם שמנות אשר חולקו אקראית לצריכת אחת מההתערבויות התזונתיות למשך חודש. לאחר מכן, כל המשתתפים קיבלו טיפול אנטיביוטי והמשיכו את ההתערבות לחודש נוסף.
פעילות המיטוכונדריה הוערכה באמצעות קצב צריכת החמצן בדגימת תאים מונוציטים, הרכב חיידקי המעי הוערך באמצעות דגימות צואה, ובנוסף נבדקו מדדים אנתרופומטריים וביוכימיים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר התערבותי מבוקר (2024) נבדקה השפּעת דיאטה ים-תיכונית בשילוב פעילות גופנית על סמנים ביולוגיים בקרב קשישים.
המחקר התמקד בדיאטה ים-תיכונית כדפוס תזונה בריא ומקיים. דפוס תזונה זה מבוסס על מזונות מסורתיים ומקומיים מן הצומח, אשר נמצא כבעל השפעה סביבתית נמוכה. לצד זאת, הוא תורם לשיפור המצב התזונתי, מדדים בריאותיים ותוחלת החיים, בשל תכונותיו נוגדות הדלקת והחמצון.
במחקר נכללו משתתפים בריאים מעל גיל 65 שאינם מבצעים פעילות גופנית באופן שגרתי.
המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר למשך 12 שבועות:
המשתתפים בקבוצות הדיאטה קיבלו סל מזון שבועי שכלל 125 גרם אגוזי מלך, 350 גרם קטניות יבשות, 280 גרם שמן זית כתית מעולה ו-200 גרם דגים שומניים. בנוסף, ההתערבות כללה שלושה מפגשים קבוצתיים ומפגש טלפוני אישי עם תזונאי.
הפעילות הגופנית כללה אימון של 50 דקות, שלוש פעמים בשבוע.
קבוצת הביקורת השתתפה בפעילות חברתית פעם בחודש, שכללה פעילות גופנית בעצימות נמוכה ומידע תזונתי כללי, וכן שמרה על קשר שבועי באמצעות שיחות טלפון.
נמצא כיקרא עוד
במחקר אקראי מוצלב (2022) נבדקו השינויים בריכוז חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) בתגובה להתערבויות תזונתיות שונות.
החוקרים מסבירים כי הייצור של SCFA הינו תהליך מורכב המושפע מהתזונה ומפעילות חיידקי המעי.
במחקר נכללו 19 משתתפים אשר צרכו בסדר אקראי 4 דיאטות, כל אחת למשך 72 שעות.
הריכוז של SCFA מסוגים שונים נבדקה באמצעות בדיקות דם בצום ולאחר הארוחה, ובאמצעות בדיקות שתן.
בניתוח זה בוצעה השוואה בין שתיים מהדיאטות, דיאטה המותאמת להנחיות ארגון הבריאות העולמי לתזונה בריאה, לעומת דיאטה מערבית טיפוסית.
בשתי הדיאטות נמצאו קרא עוד
בסקירה שיטתית (2022) של מחקרים מבוקרים הוערכה ההשפעה של גורמים תזונתיים על הריכוז בדם של גורם נוירוטרופי עצבי (BDNF).
החוקרים מסבירים כי ל-BDNF תפקיד בבריאות המוח, כאשר ריכוז גבוה יותר נמצא קשור בשיפור הביצועים הקוגניטיביים.
בסקירה נכללו 48 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של דפוסי תזונה או מזונות מסוימים (כגון דיאטה ים-תיכונית או התערבות הכוללת לחם שיפון מלא), דיאטות צום לסירוגין או הגבלת הצריכה הקלורית, ויטמינים ומינרלים (כגון אבץ או ויטמין D), פוליפנוֹלים (כגון רזברטרול או כורכומין), אומגה 3, פרוביוטיקה ותוספי תזונה אחרים.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
השפעות התזונה בהריוֹן
בסקירה (2024) דנים החוקרים בעדויות לגבי השפּעת התזונה בהריון על התפתחות המוח של העובר, בדגש על מחקרים בהם נעשה שימוש בהדמיה.
במסגרת הסקירה מוצגות ההמלצות התזונתיות לנשים בהריון בהתאם להנחיות האמריקאיות לשנים 2020-2025.
הממצאים המחקריים מדגישים את החשיבות של מגוון גורמים תזונתיים להתפתחות העצבית התקינה של העובר ולמניעת הפרעות בהתפתחות, כאשר תזונה לא מאוזנת בהריון עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות הפרעות התפתחותיות או פסיכיאטריות, הפרעות התנהגות, פגיעה ביכולת הקוגניטיבית, פגיעה בראייה ומגבלה מוטורית.
בהמשך, מוצגים ממצאים ממחקרים מבוקרים או תצפיתיים העוסקים בקשר בין הצריכה התזונתית ובין התפתחות המוח של העובר בהם נעשה שימוש בהדמיה כולל אולטרסאונד, EEG או MRI.
הממצאים מפורטים בחלוקה למספר קטגוריות: קרא עוד
במחקר תצפיתי (2024) שנערך ביפן נבדק הקשר בין צריכת מזונות מותססים בתקופת ההיריון ובין מדדי ההתפתחות של התינוק בגיל שנה.
החוקרים מסבירים כי למזונות מותססים תפקיד בביסוס אוכלוסיית חיידקי המעי, לה עשויה להיות השפעה על ההתפתחות העצבית של התינוק.
במחקר נכללו 73,522 נשים בהריון.
בהתבסס על שאלוני התזונה שמילאו המשתתפות, החוקרים העריכו את הצריכה של 4 מזונות מותססים עיקריים בתקופת ההיריון: מרק מיסו, יוגורט, סויה מותססת וגבינה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית (2024) הוערך הקשר בין תזונה טבעונית בהריון ובין בריאות האם והיילוד.
בסקירה נכללו 6 מחקרים תצפיתיים בהם נכללו נשים עם תזונה טבעונית או תזונה אומניבורית, כאשר נשים עם תזונה צמחונית לא נכללו בניתוח זה.
בכל המחקרים נבדקו תוצאות של היילוד וב-4 מחקרים נבדקו תוצאות של האם, כולל צריכה תזונתית, ריכוז רכיבים תזונתיים בדם ובחבל הטבור, עלייה במשקל, תוצאות הריון (רעלת הריון, סוכרת הריון) ומשקל התינוק בלידה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך באוסטרליה נבדק הקשר בין המטבוליזם של קריאטין במהלך ההיריון ובין תוצאות ההיריון והלידה.
החוקרים מסבירים כי לקריאטין תפקיד בשמירה על מאזן האנרגיה בתא בתקופת ההיריון, אולם לא ידוע כיצד השינויים הפיזיולוגיים בהריון משפיעים על הזמינות הביולוגית של קריאטין.
במחקר נכללו 282 נשים בהריון בסיכון נמוך עם עובר יחיד.
בדיקות דם ושתן נאספו ב-5 נקודות זמן בין שבוע 10 ל-36 להריון, ובלידה נלקחו דגימות מהשליה ומהדם הטבורי.
החוקרים בחנו את הריכוז של קריאטין וכן של חומצות אמינו ומטבוליטים הקשורים בסינתזה של קריאטין. בנוסף, הוערכה הצריכה התזונתית של קריאטין.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
הטיפול במחלת פרקִינסון ומניעתה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה בקרב חולי פרקינסון.
בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם 756 משתתפים.
במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה תוספי פרוביוטיקה מסוגים שונים, בעוד שקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. משך ההתערבות נע בין 2 ל-12 שבועות.
הניתוח הכולל הראה קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של דיקור לטיפול בהפרעות שינה בקרב חולי פרקינסון.
בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 957 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 44 ל-79.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיקור כטיפול משלים לטיפול קונבנציונלי, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול קונבנציונלי בלבד או בשילוב דיקור מדומה.
ההתערבות כללה דיקור מסוגים שונים, בתדירות של 1 עד 7 פעמים בשבוע, למשך 2 עד 12 שבועות.
הניתוח הכולל של הנתונים הראה כי קרא עוד
במחקר חתך (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של ויטמין E ובין הימצאות של מחלת פרקינסון בקרב מבוגרים מעל גיל 40.
במחקר נכללו 13,340 משתתפים מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה בשנים 2009-2018.
מבין כלל המשתתפים, 182 משתתפים היו מאובחנים עם פרקינסון.
לצורך הניתוח הסטטיסטי, החוקרים בחרו קבוצת השוואה של 364 משתתפים בעלי מאפיינים דומים למאפיינים של חולי הפרקינסון.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של פלבונואידים לבין הסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון.
המחקר כלל נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים שבוצעו בארצות הברית, בהם השתתפו 80,701 נשים (במעקב בין השנים 1984-2016) ו-48,782 גברים (במעקב בין השנים 1986-2016).
צריכת הפלבונואידים הכוללת וסוגי הפלבונואידים השונים הוערכו באמצעות שאלוני תזונה בתחילת המחקר וכל ארבע שנים במהלך תקופת המעקב. בנוסף, נבדקה ההשפעה האפשרית של חשיפה לשאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות על הקשר בין צריכת פלבונואידים לבין התפתחות פרקינסון.
במהלך המעקב, 676 נשים ו-714 גברים אובחנו עם מחלת פרקינסון.
תוצאות המחקר קרא עוד
