הטיפול הטבעי בדיכאוֹן | גישות לטיפול בוולוודיניה | בריאות קרדיוווסקולרית | טיפול טבעי בסוּכרת סוג 1
הטיפול הטבעי בדיכאוֹן:
פעילות גופנית להקלה על דיכאון,
אפליקציית מיינדפולנס לטיפול בדיכאון,
פסילוציבין ודיכאון בחולי סרטן,
ודיקור לטיפול בדיכאון על רקע שבץ.
גישות לטיפול בוולוודיניה:
מודל לטיפול רב-תחומי,
אסטרטגיות הטיפול בוולוודיניה,
גורמים פסיכו-חברתיים,
והקשר לאוכלוסיית חיידקי המעי.
שמירה על בריאות קרדיווסקולרית:
צריכת סוכר ומחלת לב כלילית,
הקשר לתזמון ארוחות,
חומצות שומן קצרות שרשרת ,
וההשלכות של השמנה.
טיפול טבעי בסוּכרת סוג 1:
ההשפעה של דיאטה טבעונית,
אומגה 3 לצעירים עם נפרופתיה,
הפוטנציאל של זעפרן,
וצריכת פירות וירקות .
הטיפול הטבעי בדיכאוֹן
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה התרומה של פעילות גופנית להקלה על דיכאון. מטרת המחקר הייתה להעריך מהי כמות וסוג הפעילות היעילה בהשוואה לפסיכותרפיה, טיפול תרופתי או פלסבו.
בסקירה נכללו 218 מחקרים בהם 14,170 משתתפים.
נמצא כי חלה ירידה מתונה ברמת הדיכאון בקרב משתתפים שביצוע הליכה או ריצה קלה, יוגה, אימוני כוח, אימוני אירובי וטאי-צ'י או צ'י קונג בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי או פלסבו. באופן כללי מידת ההשפעה הייתה ביחס לעצימות הפעילות.
החוקרים מציינים כי ההיענות הטובה ביותר הייתה ליוגה ולאימוני כוח.
היעילות של פעילות גופנית הייתה דומה בקרב משתתפים עם או בלי מחלות נלוות ובאופן בלתי תלוי בחומרת הדיכאון. יחד עם זאת, רמת הביטחון בתוצאות נקבעה כנמוכה בשל סיכונים להטיה.
החוקרים מסכמים כי פעילות גופנית עשויה להיות יעילה להקלה על דיכאון, בעיקר בעצימות גבוהה, כאשר ממצאי המחקר תומכים בשילוב פעילות גופנית בהנחיות הקליניות לטיפול בדיכאון.
Noetel M, Sanders T, Gallardo-Gómez D, Taylor P, Del Pozo Cruz B, van den Hoek D, Smith JJ, Mahoney J, Spathis J, Moresi M, Pagano R, Pagano L, Vasconcellos R, Arnott H, Varley B, Parker P, Biddle S, Lonsdale C. Effect of exercise for depression: systematic review and network meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ. 2024 Feb 14;384:e075847.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38355154/
במחקר אקראי מבוקר (2024) שנערך בשוויץ נבדקה היעילות של התערבות מבוססת מיינדפולנס המועברת באמצעות אפליקציה בטלפון הנייד להפחתת תסמיני דיכאון ורמת סטרס בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון.
במחקר השתתפו 83 מטופלים שחולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות התבקשה להשתמש באפליקציית "Headspace" מדי יום למשך 30 יום בנוסף לטיפול הסטנדרטי, בעוד קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד.
חומרת תסמיני הדיכאון הוערכה באמצעות שני מדדים (BDI-II, HDRS-17) ובנוסף נבדקה ההשפעה על לחץ הדם וקצב הלב במנוחה.
נמצא כי בשתי הקבוצות חלה נסיגה חלקית בתסמיני הדיכאון וירידה בהערכת חומרת הדיכאון לפי דיווח עצמי ולפי הערכת אנשי המקצוע. עם זאת, בקרב המטופלים בקבוצת המיינדפולנס הירידה במדד HDRS-17 הייתה גדולה יותר ולחץ הדם הסיסטולי בסוף תקופת ההתערבות היה נמוך יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים כי התערבות מבוססת מיינדפולנס באמצעות אפליקציה עשויה לשמש טיפול משלים יעיל למטופלים עם הפרעת דיכאון.
המחקר מומן על ידי מענק מחקר בלתי תלוי.
Sarlon J, Schneider E, Brühl AB, Ulrich S, Liwinski T, Doll JP, Muehlauser M, Lang UE. Adjunctive use of mindfulness-based mobile application in depression: randomized controlled study. Eur Arch Psychiatry Clin Neurosci. 2024 Sep 4.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39230745/
במחקר קליני פתוח (2023) נבדקה היעילות של פסילוציבין (רכיב פסיכואקטיבי שמקורו בפטריות) לטיפול בדיכאון בקרב חולי סרטן.
במחקר נכללו 30 מטופלים שקיבלו באופן חד פעמי 25 מ"ג פסילוציבין. כל המשתתפים קיבלו טיפול פסיכותרפי אישי וקבוצתי לפני, במהלך ולאחר הנטילה.
יעילות הטיפול הוערכה באמצעות המדד MADRS למדידת חומרת דיכאון בסקאלה של 0 עד 60. תגובה משמעותית מבחינה קלינית הוגדרה כירידה של לפחות 50% בציון ביחס לרמת הבסיס, ותגובה ממושכת הוגדרה כשמירה על הירידה בציון משבוע 3 ועד שבוע 8 למעקב. נסיגה מלאה הוגדרה בציון נמוך מ-10.
בהתייחס לבטיחות הטיפול, לא נצפו השפעות שליליות חמורות בעקבות ההתערבות אולם כמצופה המשתתפים דיווחו על תגובות קלות כגון כאבי ראש ובחילה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) הוערכה היעילות של התערבות הכוללת דיקור בשילוב צלילי חמשת האלמנטים למטופלים הסובלים מדיכאון קל עד בינוני על רקע שבץ.
במחקר נכללו 237 מטופלים מ-3 בתי חולים בסין אשר אובחנו עם דיכאון קל עד בינוני בעקבות אירוע שבץ.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות למשך 12 שבועות, קבוצת ההתערבות קיבלה טיפול הכולל דיקור בשילוב צלילי חמשת האלמנטים, וקבוצת הביקורת קיבלה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
מדד המטרה העיקרי היה השינוי במדד HAMD-17 להערכת דיכאון, ובנוסף נבדק השינוי במדד הערכה כללי ובמדד איכות החיים ספציפי לשבץ.
נמצא כי קרא עוד
גישות לטיפול בוולוודיניה
בסקירה (2024) הוערכו העדויות בהתייחס לטיפול בוולוודיניה (כאב כרוני בפות), במטרה לפתח אסטרטגיות מותאמות אישית לטיפול רב-תחומי.
החוקרים ערכו שתי סקירות, אחת התמקדה במחקרים קליניים בהם נבדקו טיפולים שונים (בעיקר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול זוגי וכן פיזיותרפיה, יוגה או קרמים לשימוש חיצוני), והשנייה התמקדה בזיהוי גורמים אשר עשויים לנבא או להשפיע על תוצאות הטיפול.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
בסקירה (2023) החוקרים מציגים את המאפיינים של וולוודיניה (כאב כרוני בפות) ואת העדויות הקיימות לגבי הטיפולים האפשריים. הם מציינים כי כ-7% מהנשים בארה"ב סובלות מוולוודיניה, אולם עדיין קיימת חוסר מודעות לכך בקרב רופאים ומקרים רבים אינם מאובחנים או מאובחנים באופן שגוי.
מטרות הסקירה הינן: 1) להציג את המאפיינים של וולוודיניה, 2) לסקור את הממצאים המחקריים בהתייחס לטיפול בוולוודיניה, 3) לסייע לרופאים בבחירת אסטרטגיית הטיפול.
בחלקה הראשון של הסקירה מפורטים הסימנים והתסמינים של וולוודיניה, הערכת הרקע להתפתחות המחלה ודגשים להערכה קלינית.
בהמשך, מפורטים הממצאים מ-41 מחקרים בהתייחס לטיפולים אפשרים, כולל קרמים לשימוש חיצוני; תרופות תוך-וגינאליות המיועדות להרפיה (דיאזפאם); תרופות בנטילה פומית; פיזיותרפיה לרצפת האגן, כולל שימוש במרחיבי נרתיק, ביופידבק ומכשיר TENS; דיקור; זריקות (כגון בוטוקס); פסיכותרפיה, כולל CBT והיפנוזה; התערבות ניתוחית; קנאביס.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
בסקירה (2024) הוערכו גורמים פסיכו-חברתיים אשר קשורים בוולוודיניה וההשפעה על התפקוד המיני, הבריאות הנפשית ואיכות החיים.
בסקירה נכללו 22 מחקרים תצפיתיים, כולל 8 מחקרי עוקבה ו-14 מחקרי מקרה-ביקורת, בהם סה"כ 2,624 משתתפים.
מחקרים אלה מצביעים על קשר בין וולוודיניה ובין גורמים פסיכולוגיים, כולל חרדה ודיכאון, וגורמים חברתיים, כולל חשיפה בילדות להתעללות גופנית ומינית, לחץ פוסט-טראומתי והתעללות במשפחה.
בהתייחס לתפקוד מיני, נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית (2024) הוערך הקשר בין אוכלוסיית חיידקי המעי ובין וולוודיניה.
החוקרים מציינים כי וולוודיניה מוגדרת ככאב באזור הפות במשך 3 חודשים לפחות ללא גורם ברור, מצב המשפיע על איכות החיים של האישה בשל שילוב של כאב פיזי, תחושת מצוקה ואפשרויות טיפול מוגבלות.
כיום אין מספיק מידע לגבי הגורמים והמנגנונים להתפתחות וולוודיניה, כאשר אחד מכיווני המחקר הינו התפקיד של אוכלוסיית חיידקי המעי.
בסקירה נכללו 8 מחקרי מקרה-ביקורת בהם נבדק הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב נשים הסובלות מוולוודיניה בהשוואה לקבוצת ביקורת של נשים ללא וולוודיניה.
ברוב המחקרים שנכללו בסקירה קרא עוד
שמירה על בריאות קרדיווסקולרית
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2023) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת סוכר מסוגים שונים ובין הסיכון למחלת לב כלילית.
במחקר נכללו הנתונים של 76,815 נשים ממחקר האחיות (מעקב בין השנים 1980-2020) ושל 38,878 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (מעקב בין השנים 1986-2016).
צריכת הסוכר והפחמימות הוערכה באמצעות שאלוני צריכה תזונתית שהמשתתפים מילאו כל 2-4 שנים במהלך תקופת המעקב.
במהלך תקופה של 40 שנה תועדו 9,723 מקרים של מחלת לב כלילית.
באמצעות מודלים סטטיסטיים החוקרים בחנו את הקשר בין סוגים שונים של סוכר ובין הסיכון למחלת לב כלילית בהשוואה לצריכת שומן בערך קלורי זהה.
נמצא כי צריכה גבוהה יותר של גלוקוז הייתה קשורה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, כאשר רמת הצריכה הגבוהה ביותר הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-31% בהשוואה לרמת הצריכה הנמוכה ביותר. עוד נמצא כי החלפה של 5% מסך הצריכה הקלורית של שומן בגלוקוז הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-12% למחלת לב כלילית.
באופן כללי קרא עוד
במחקר עוקבה (2023) שנערך בצרפת נבדק הקשר בין המחזוריות היומית של אכילה וצום ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.
החוקרים מסבירים כי למחזוריות האכילה, השפעה על המחזוריות של האיברים ההיקפיים, בעיקר הכבד אך גם הלב, הכליות והלבלב, ובכך השפעה על תפקודים קרדיו-מטבוליים כגון ויסות לחץ הדם.
תחום המחקר המכונה Chrononutrition בוחן את הקשר בין תזמון האכילה, השעון הביולוגי ומדדים בריאותיים.
במחקר נכללו הנתונים של 103,389 משתתפים אשר עברו הערכה תזונתית.
החוקרים בחנו את הקשר בין מספר ותזמון הארוחות ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית באופן כללי, מחלת לב כלילית ומחלה צרברווסקולרית.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 7.2 שנים תועדו 2,036 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית, כולל 1,071 מקרים של מחלת לב כלילית ו-988 מקרים של מחלה צרברווסקולרית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך (2024) נבדק כיצד גורמי אורח חיים (תזונה, פעילות גופנית ושינה) עשויים להשפיע על הריכוז של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA), ובנוסף נבדק התפקיד של SCFA בהתייחס לסיכון לתחלואה קרדיו-מטבולית.
במחקר נכללו 77 משתתפים בריאים ללא שמנות בגיל 30-45.
כל המשתתפים עברו הערכה שכללה מדידת ריכוז SCFA בצואה, הרגלי תזונה, פעילות גופנית ושינה, הרכב הגוף ובדיקות דם.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי (2023) נבדק הקשר בין שינויים ב-BMI ובין התוצאות הקליניות בקרב מבוגרים עם מחלת לב מולדת.
החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות מנוגדות לגבי שמנות במצבים של מחלת לב מולדת, כאשר ההשפעה של עלייה או ירידה במשקל אינה ידועה.
במחקר נכללו הנתונים של 3,407 מבוגרים עם מחלת לב מולדת אשר עברו שתי הערכות קליניות בהפרש של 5 שנים.
עלייה או ירידה במשקל הוגדרו כשינוי של לפחות 5% ב-BMI במדידה השנייה בהשוואה למדידה הראשונה.
התוצאות הקליניות כללו מדד סיכון למחלת לב טרשתית (המבוסס על רמת לחץ דם, LDL והמוגלובין מסוכרר) ואירועים קרדיווסקולריים.
מבין כלל המשתתפים, 53% מהמשתתפים שמרו על משקל יציב, 38% עלו במשקל ו-9% ירדו במשקל, כאשר השינוי החציוני ב-BMI היה עלייה של 3%.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
טיפול טבעי בסוּכרת סוג 1
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית על דרישת האינסולין והאיזון הגליקמי בקרב חולי סוכרת סוג 1.
במחקר נכללו 58 חולי סוכרת סוג 1 מעל גיל 18 המטופלים באינסולין.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות דיאטה למשך 12 שבועות:
בשתי הקבוצות המשתתפים קיבלו הדרכה תזונתית שבועית, 100 מק"ג ליום תוסף ויטמין B12 והגבלה של מספר המשקאות האלכוהוליים ליום (אחד עבור נשים ושניים עבור גברים).
המשתתפים דיווחו בכל ארוחה על כמות הפחמימות ומינון האינסולין, כאשר במקרים של היפו/היפרגליקמיה בוצעה התאמה למינון האינסולין.
מדדי המטרה העיקריים היו מינון האינסולין היומי, הרגישות לאינסולין (הוגדר כיחס הפחמימות לאינסולין) והאיזון הגליקמי (רמת ההמוגלובין המסוכרר).
החוקרים מראים כי בשתי הקבוצות לא היו שינויים משמעותיים בצריכה הקלורית וברמת הפעילות הגופנית, ובאופן כללי המשתתפים דירגו את יכולת היישום של הדיאטה באופן דומה.
בעקבות ההתערבות, קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 בקרב מטופלים צעירים עם סוכרת סוג 1 הסובלים מנפרופתיה.
במחקר נכללו 70 מטופלים בני 15 בממוצע ומשך מחלה חציוני של 7 שנים.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 1 גרם ליום אומגה 3 או פלסבו למשך 6 חודשים.
החוקרים ניטרו את רמת הסוכר בצום, המוגלובין מסוכרר, פרופיל השומנים, יחס אלבומין לקריאטינין בשתן (UACR), מדד של נזק כלייתי (KIM-1) ומדד של בריאות כלי הדם (CIMT).
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) שנערך ביוון נבדקה ההשפעה של תוסף זעפרן (Crocus sativus) על מדדים מטבוליים בקרב חולי סוכרת סוג 1 מאוזנים גליקמית.
במחקר נכללו 61 משתתפים בגיל 48 בממוצע אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת.
המשתתפים בשתי הקבוצות קיבלו תוסף (LactoLevure ProbioMood) המכיל פרוביוטיקה (לפחות 1 מיליארד חיידקים מ-4 סוגים למנה), פרה-ביוטיקה (100 מ"ג FOS למנה) ומגנזיום (75 מ"ג למנה), כאשר בקבוצת ההתערבות התוסף הכיל גם מיצוי זעפרן (28 מ"ג למנה, 3.5% רכיבים פעילים).
התוסף ניתן במינון של 3 מנות ליום במשך 6 חודשים.
האיזון הגליקמי הוערך באמצעות ניטור גלוקוז רציף, ובנוסף בוצעו בדיקות דם למדידת רמת ההמוגלובין המסוכרר ופרופיל השומנים, בדיקת לחץ דם והערכת הרכב הגוף באמצעות BIA (bioelectrical impedance).
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך בפינלנד נבדק האם צריכת ירקות, פירות ופירות יער קשורה בסיכון להתפתחות תגובה אוטואימונית וסוכרת סוג 1 בקרב ילדים בסיכון גנטי.
במחקר נכללו הנתונים של 5,674 ילדים שנולדו בין השנים 1996-2004 בשני בתי חולים.
במסגרת המחקר הצריכה התזונתית במשך 3 ימים רצופים נבדקה בגיל 3 ו-6 חודשים ופעם בשנה עד גיל 6.
החוקרים בחנו את הקשר בין הצריכה התזונתית והסיכון לתגובה אוטואימונית ולסוכרת סוג 1 תוך תקנון לסך הצריכה הקלורית, מגדר, נוכחות אנטיגנים מסוג HLA ורקע משפחתי.
במהלך תקופת מעקב של 6 שנים 4.4% מהילדים אובחנו עם תגובה אוטואימונית ו-1.7% מהילדים אובחנו עם סוכרת סוג 1. כמו כן, נמצאה התקדמות מתגובה אוטואימונית חוזרת לסוכרת סוג 1 בקרב 64 מתוך 505 ילדים (כ-13%).
בהתייחס לצריכה התזונתית, קרא עוד
