ההשפעה של צום ממושך | צום כאסטרטגיה טיפולית | תזונה לשיפור תוחלת החיים
ההשפעה של צום ממושך:
התוויות-נגד לצום יום כיפור,
ההשפעה על המטבוליזם,
וההשפעה על התגובה לירידה בנפח הדם.
צום כאסטרטגיה טיפולית:
צום לסירוגין ושיפור איכות חיים?
הגבלת זמן האכילה ומשקל,
צום לסירוגין ותסמונת קדם וסתית,
וההשפעה של צום על שינה ומצב רוח.
תזונה לשיפור תוחלת החיים:
שינוי תזונתי והארכת תוחלת החיים,
צריכת שמן זית והסיכון לתמותה,
פלאבונולים וסיכון מופחת לתמותה,
תזונה וההשפעה על בריאות המוח
הפוטנציאל של קטניות למניעת השמנה,
הרכב התזונה והצטברות השומן בכבד,
והערכת היעילות של מדדי תזונה דלקתית.
ההשפעה של צום ממושך
במאמר (2023) שפורסם על ידי חוקרים מבית ספר לרפואה בארה"ב, מוצגות הנחיות רפואיות המיועדות לסייע בהתאמת צום יום כיפור עבור מטופלים יהודיים. מטרת המאמר היא לספק לרופאים כלים להנחות את מטופליהם בצורה מושכלת לקראת הצום, תוך התחשבות במצבים רפואיים מסוימים המצריכים התאמות מיוחדות.
בחלקו הראשון של המאמר הכותבים מפרטים את ההנחיות הדתיות לצום יום כיפור ומתארים עמדות סובייקטיביות של סטודנטים וחברי סגל יהודיים לגבי חשיבות הצום.
בחלקו השני, מוצגת הספרות הרפואית לגבי התוויות נגד של צום. מהספרות עולה כי צום אינו מומלץ בעיקר במצבים של הפרעות מטבוליות אשר עלולות להוביל להיפוגליקמיה.
באופן כללי אין מניעה לצום עבור חולי סוכרת סוג 1 או סוג 2 אולם יש להיערך לצום ולהימנע מצום במצבים של חוסר איזון משמעותי. למשל, ההנחיות לצום יום כיפור עבור מטופלים עם סוכרת סוג 1 כוללות הפחתה של מינון האינסולין, בדיקת רמת הגלוקוז בתדירות גבוהה יותר והחזקת מקור לגלוקוז בזמינות מיידית במידה ורמת הגלוקוז יורדת מתחת ל-70 מ"ג/דצ"ל או אם מופיעים תסמיני היפוגליקמיה.
בנוסף, הכותבים מציעים להימנע מצום למטופלים עם הפרעות אכילה כגון אנורקסיה, שכן צום עלול להוביל להתפרצות מחודשת של ההפרעה.
הכותבים מסכמים כי באופן כללי צום הינו בטוח, אולם על רופאים להכיר את ההיבטים הדתיים של הצום ולספק למטופליהם מידע לגבי הסכנות האפשריות הכרוכות בו.
Gupta N, Gusdorf J. Guidance for Physicians on the Yom Kippur Fast. Georgetown Medical Review. 2023 Jul 13.
https://gmr.scholasticahq.com/article/83342
במחקר אקראי מוצלב (2023) נבחנה ההשפעה של צום ממושך על המטבוליזם.
במחקר נכללו 12 גברים בריאים אשר השתתפו בשני תנאים ניסויים בסדר אקראי: צום של 60 שעות לעומת תנאי ביקורת של אכילה מאוזנת במשך 60 שעות, עם הפרדה של שבועיים לפחות בין התנאים.
במהלך כל 60 שעות הניסוי שהו המשתתפים בתא מטבולי, אשר אפשר ניטור רציף של הפעילות המטבולית. בנוסף, המשתתפים ביצעו פרוטוקול אחיד של פעילות גופנית, ובדיקות דם נלקחו לאחר 12, 36 ו-60 שעות לצורך ניתוח השינויים במדדים המטבוליים.
נמצא כי בתנאי הצום חלה עלייה בחמצון שומנים בהשוואה לתנאי הביקורת, כאשר חמצון השומנים נותר גבוה במהלך כל תקופת הניסוי. התרומה של חמצון שומנים להוצאה האנרגטית עלתה בהדרגה והגיעה לשיא של 160 מ"ג/דקה לאחר 51 שעות צום.
חמצון הפחמימות התייצב על רמה נמוכה ביום הצום השני, כ-60 מ"ג/דקה בממוצע, עם עלייה קטנה בלבד בתגובה לפעילות גופנית.
החוקרים מראים כי למרות שההוצאה האנרגטית ב-24 שעות הייתה נמוכה יותר בתנאי של צום ממושך, השינויים בהוצאה האנרגטית במהלך 24 שעות היו דומים בשני התנאים. יחד עם זאת, צום היה מלווה בשינוי מובהק במטבוליזם של שומנים ופחמימות, עם יתרון לחמצון שומנים.
החוקרים מסכמים כי קיימת מחזוריות יום-לילה קבועה בהוצאה האנרגטית באופן בלתי תלוי בצריכת מזון. לעומת זאת, המחזוריות של חמצון שומנים ופחמימת מושפעת בעיקר מצריכת מזון. במהלך צום ממושך של 60 שעות חלה עלייה חדה ומתמשכת בקצב חמצון השומנים, בעוד שקצב חמצון הפחמימות פחת בהדרגה.
Andriessen C, Doligkeit D, Moonen-Kornips E, Mensink M, Hesselink MKC, Hoeks J, Schrauwen P. The impact of prolonged fasting on 24h energy metabolism and its 24h rhythmicity in healthy, lean males: A randomized cross-over trial. Clin Nutr. 2023 Dec;42(12):2353-2362.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37862821/
במחקר קליני (2024) נבדקה ההשערה כי צום אקוטי של 24 שעות עשוי להפחית את הסבילות של הגוף לירידה בנפח הדם (היפוולמיה).
במסגרת המחקר החוקרים יצרו מצב של לחץ שלילי בפלג הגוף התחתון ובחנו את התגובה הפיזיולוגית במצב של צום (24 שעות) לעומת מצב של שובע (הפסקה של 3 שעות לאחר האכילה).
נמצא כי קרא עוד
צום כאסטרטגיה טיפולית
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין צום לסירוגין ובין מדדים של איכות חיים.
במחקר תצפיתי (2022) נבדק הקשר בין דיאטת צום לסירוגין ובין מדדים של איכות חיים ועייפות בקרב משתתפים בריאים.
במחקר נכללו 30 משתתפים אשר התבקשו לבצע דיאטת צום לסירוגין הכוללת צום של 16 שעות ביום במשך 5 ימים בשבוע לפחות, לתקופה של 3 חודשים.
לאחר 3 חודשים נמצא קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה לעומת הפחתה קלורית קבועה על מצב הרוח ואיכות החיים בקרב מבוגרים עם שמנות.
במחקר נכללו 90 משתתפים אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות דיאטה למשך 12 חודשים:
נמצא כי בקרא עוד
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של הגבלת זמן האכילה על ירידה במשקל.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (2024) של מחקרי התערבות הוערכה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה על גורמי סיכון קרדיווסקולריים, כולל משקל, איזון גליקמי, לחץ דם ופרופיל שומנים.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 479 משתתפים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה לחלון של 8, 10 או 12 שעות ביום במשך 5 ימים עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדק האם דיאטה המבוססת על הגבלת זמן האכילה הינה יעילה יותר לירידה במשקל בקרב חולי סוכרת סוג 2 בהשוואה להפחתה קלורית קבועה.
במחקר נכללו 75 משתתפים בגיל 18 עד 80 עם שמנות וסוכרת סוג 2. הגיל הממוצע היה 55, ה-BMI הממוצע היה 39 ורמת ההמוגלובין המסוכרר הממוצעת הייתה 8.1%.
המשתתפים חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות דיאטה למשך 6 חודשים:
מדד המטרה העיקרי היה השינוי במשקל לאחר 6 חודשים, ובנוסף נבדקה רמת ההמוגלובין המסוכרר וגורמי סיכון מטבוליים.
החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת המחקר, המשתתפים בקבוצת הגבלת זמן האכילה שמרו על זמני האכילה בממוצע 6 ימים בשבוע, וכ-70% מהמשתתפים בקבוצת ההפחתה הקלורית הקבועה הקפידו על ההגבלה הקלורית שנקבעה.
הירידה הממוצעת בצריכה הקלורית הייתה 313, 197 ו-16 קק"ל/יום בקרב המשתתפים בקבוצת הגבלת זמן האכילה, בקבוצת ההפחתה הקלורית הקבועה או בקבוצת הביקורת, בהתאמה.
בשתי קבוצות ההתערבות חלה ירידה במשקל, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. עם זאת, קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של צום לסירוגין לעומת הפחתה קלורית קבועה בקרב נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית (PMS).
במחקר נכללו 60 נשים עם עודף משקל או שמנות אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך 8 שבועות:
החוקרים בחנו את ההשפעה על איכות החיים, חומרת תסמיני PMS, הרכב הגוף ומדדים אנתרופומטריים.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה (2024) מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של צום על התנהגות האכילה, שינה ומצב רוח.
ראשית, החוקרים מציגים את הסוגים העיקריים של דיאטות צום, כולל יום כן יום לא, הגבלת זמן האכילה, צום תקופתי, וצום דתי.
בהמשך, מפורטים הממצאים, בעיקר ממחקרים קליניים, לגבי ההשפעה של דיאטות צום בכמה תחומים:
בחלקה האחרון של הסקירה החוקרים מתייחסים למנגנונים אשר עשויים להיות מעורבים בהשפעה על בריאות המוח והנפש, תוך התמקדות בתפקיד של חיידקי המעי.
באופן כללי, קרא עוד
תזונה לשיפור תוחלת החיים
במחקר תצפיתי (2024) הכולל השוואה של נתונים מ-7 מדינות הוערכה התרומה של שינויים תזונתיים להארכת תוחלת החיים.
במודל קודם שפיתחו החוקרים הודגם כיצד שינויים תזונתיים עשויים להוביל לתוחלת חיים ארוכה יותר, אולם במודל לא נכללו נתונים של גובה, משקל ופעילות גופנית.
המודל הנוכחי נועד להעריך את העלייה בתוחלת החיים כתוצאה משיפור דפוס התזונה ביחס לדפוס התזונה הטיפוסי בכל מדינה: סין, צרפת, גרמניה, איראן, נורבגיה, בריטניה וארה"ב.
במסגרת הניתוח נבדק הקשר בין הצריכה של 15 קבוצות מזון ובין הסיכון לתמותה, ובוצע תקנון לגובה, משקל ופעילות גופנית.
לפי תוצאות המודל, קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך באיטליה נבדק הקשר בין צריכת שמן זית ובין הסיכון לתמותה, תוך בחינת המנגנונים הביולוגיים המעורבים.
במחקר נכללו 22,892 מבוגרים אחריהם נערך מעקב במשך כ-13 שנים בממוצע.
צריכת שמן זית הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמולאו בתחילת תקופת המעקב. בנוסף, לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה ים-תיכונית כמדד לאיכות התזונה הכללית.
החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת שמן זית ובין הסיכון לתחלואה ולתמותה, תוך בדיקת ההשפעה של סמנים ביולוגיים שונים על קשר זה, כולל סמנים דלקתיים, מטבוליים, קרדיווסקולריים וכלייתיים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של פלאבונולים, תת קבוצה של פלבונואידים, ובין הסיכון לתמותה.
במחקר נכללו הנתונים של 11,679 משתתפים מעל גיל 20 מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2007-2008, 2009-2010 ו-2017-2018.
בהתבסס על דיווח התזונה של המשתתפים, החוקרים חישבו את הצריכה של סך הפלאבונולים ושל הסוגים השונים, כולל isorhamnetin, קמפפרול, מיריציטין וקוורצטין המצויים בעיקר בתה, בצל ופירות יער.
מעקב אחר נתוני התמותה נערך עד סוף שנת 2019, עם משך מעקב חציוני של 7.8 שנים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי (2024) נבדק הקשר בין דפוסי תזונה שונים ובין בריאות המוח.
במסגרת המחקר, בריאות המוח הוערכה באמצעות נתונים התנהגותיים, תוצאות הדמיה, בדיקות דם ומאפיינים גנטיים.
בהתבסס על נתונים של 181,990 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, החוקרים זיהו 4 דפוסי תזונה:
מצורף תרשים המתאר את מידת ההעדפה של קבוצות מזון שונות בכל דפוס תזונה.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי (2023) נבדק הקשר בין צריכת קטניות ובין מדדים אנתרופומטריים.
במחקר נכללו 15,185 מבוגרים המייצגים את אוכלוסיית ארה"ב.
במסגרת המחקר בוצע גם ניתוח אורך בו נבדק הקשר בין צריכת קטניות ובין השינוי במשקל במהלך העשור האחרון, וגם ניתוח חתך בו נבדק הקשר בין צריכת קטניות ובין BMI והשמנה בטנית. בנוסף, נבדק האם קשרים אלה היו תלויים בגורמים נוספים, בדגש על צריכת סיבים.
בהתבסס על הצריכה התזונתית של המשתתפים, החוקרים חישבו את סך הצריכה של קטניות, סיבים וקלוריות.
מהנתונים עולה שכ-50% מהאנשים בארה"ב עולים לפחות 5% ממשקל גופם במהלך תקופה של 10 שנים.
בהתייחס לצריכת קטניות, כ-76.2% מהמשתתפים דיווחו על כך שאינם צורכים קטניות, 11.9% דיווחו על צריכה נמוכה ו-11.9% דיווחו על צריכה בינונית/גבוהה. צריכת הסיבים נעה בין 4.4 ל-13.5 גרם ל-1,000 קלוריות.
החוקרים מראים כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב (2023) נבדקה ההשפעה של החלפת מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה ושומן רווי במזונות עם אינדקס גליקמי נמוך ושומן בלתי רווי על הצטברות השומן בכבד.
החוקרים מציינים כי במחקרים קודמים השפעות אלה נבדקו בתנאים ניסויים קיצוניים ולכן במחקר זה נבדקה ההשפעה תחת תנאים מציאותיים הניתנים ליישום בתזונה הרגילה.
במחקר נכללו 13 משתתפים עם עודף משקל אשר צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות, כל אחת מהן למשך שבועיים.
דיאטה אחת הכילה מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה ושומן רווי (15% שומן רווי ואינדקס גליקמי כללי של 60), ודיאטה שניה הכילה מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך ורמה נמוכה של שומן רווי (5% שומן רווי ואינדקס גליקמי כללי של 36). שתי הדיאטות היו זהות בתכולת הקלוריות ובהרכב המאקרונוטריינטים.
בסיום כל תקופת התערבות נמדדה תכולת השומן והגליקוגן בכבד, לצד מדידת תהליכי הליפוגנזה והתגובה הגליקמית והמטבולית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2023) בוצעה השוואה בין מדדים שונים של תזונה דלקתית והקשר שלהם לסמני דלקת ולרמת אדיפוקינים בדם.
במסגרת המחקר נבדק המדד לתזונה דלקתית DII (dietary inflammatory scores), שני מדדים הכוללים תקנון לצריכה הקלורית E-DII ו- E-DIIrוהמדד ISD (Inflammatory Score of the Diet).
הניתוח מבוסס על הנתונים של 17,637 משתתפים ממחקר אירופאי גדול העוסק בסרטן ותזונה, להם ישנה מדידה של סמן דלקתי אחד לפחות.
נמצא כי קרא עוד