- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
תפקוד קוגניטיבי בקרב ילדים:
הקשר בין צריכת יוד ומנת המשכל,
משקל האם והיכולת הקוגניטיבית של הילד,
שמן דגים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי
והאם יש תועלת קוגניטיבית לצריכת ביצים?
ההשפעה של רכיבים צמחיים על חיידקי המעי:
ההשפעה של פוֹליפנוֹלים מסמבוק שחור על חיידקי המעי,
ההשפעה של מיצוי ענבים על חיידקי המעי,
הפוטנציאל של תוסף עגבניות לשיפור בריאות כלי הדם,
וההשפעה המיטיבה של פרוביוטיקה שמקורה בזיתים.
הטיפול הטבעי בדלקת מפרקים ניוונית:
ההשפעה של תכנית התערבות רב תחומית,
כורכומין לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית בברך,
ושני תוספי תזונה להקלה על כאבי מפרקים.
עדכונים לגבי תזונה וסוכרת סוג 2:
ההשפעה של דיאטה דלת פחמימות,
הקשר בין תזמון האכילה ותוחלת חיים,
ועמילן עמיד להאטת ההתפתחות של מחלת כליות סוּכרתית.
תפקוד קוגניטיבי בקרב ילדים
במחקר חתך שנערך בפורטוגל נבדק הקשר בין רמת היוד ובין מנת המשכל (IQ) בקרב ילדים, במטרה לבחון האם צריכה עודפת עלולה להיות בעלת השפעה שלילית.
במחקר נכלל מדגם מייצג של 1,965 ילדים מכיתה א' עד ו'. לכל המשתתפים נבדקה רמת ה-IQ והם סווגו לשתי קבוצות, IQ נמוך מהממוצע או IQ שווה או גדול מהממוצע.
בנוסף, המשתתפים סווגו לשתי קבוצות בהתאם לריכוז היוד בשתן, עם סף של מעל או מתחת ל-250 מק"ג/גרם.
באופן כללי המשתתפים היו בעלי רמת יוד תקינה בהתאם להגדרות ה-WHO, כאשר המקורות התזונתיים העיקריים היו חלב ויוגורט.
נמצא כי מבין הילדים עם ריכוז יוד גבוה, 56% היו עם IQ מתחת לממוצע לעומת 48% מבין הילדים עם ריכוז יוד נמוך (p=0.037). נתון זה מבטא סיכוי גבוה ב-55% להיות עם IQ נמוך בקרב ילדים עם ריכוז יוד גבוה לעומת ריכוז יוד נמוך.
עוד נמצא כי צריכת יוד גבוהה יותר הייתה קשורה ב-IQ נמוך יותר גם כאשר צריכת היוד הייתה בטווח הנורמה.
החוקרים מדגישים כי מחקרים רבים מצאו השפעה מזיקה לחסר ביוד בהתייחס להתפתחות הקוגניטיבית, כולל פיגור שכלי, כאשר המחקר הנוכחי מוסיף ומצביע על כך שגם לעודף עשויה להיות השפעה מזיקה גם אם מתונה יותר.
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה להשערה שצריכת יוד גבוהה עשויה לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי ויש לשקול מתן תיסוף לילדים תוך התייחסות לרמת הצריכה התזונתית על מנת להימנע ממצבי עודף.
Carvalho IP, Peixoto B, Caldas JC, Costa A, Silva S, Moreira B, Almeida A, Moreira-Rosário A, Guerra A, Delerue-Matos C, Sintra D, Pestana D, Pinto E, Mendes FC, Martins I, Leite JC, Fontoura M, Maia ML, Queirós P, Moreira R, Leal S, Norberto S, Costa V, Fernandes VC, Keating E, Azevedo L, Calhau C. Association between Elevated Iodine Intake and IQ among School Children in Portugal. Nutrients. 2022 Oct 26;14(21):4493.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364754/
במחקר עוקבה שנערך בסין נבדק הקשר בין ה-BMI של האם לפני ההריון והעלייה במשקל בתקופת ההריון ובין ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד.
במחקר נכללו 1,685 צמדי אם-ילד, כאשר ההערכה הקוגניטיבית של הילד בוצעה בגיל ממוצע של 55 חודשים (טווח של 30 עד 83 חודשים).
נמצא כי בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות לפני ההריון, שיעור הנשים עם עלייה עודפת במשקל בתקופת ההריון היה גבוה יותר לעומת נשים שהיו במשקל תקין.
בקרב נשים עם עלייה עודפת במשקל, עודף משקל או שמנות לפני ההריון היו קשורים בתפקוד קוגניטיבי נמוך יותר של הילד. ספציפית, עודף משקל היה קשור במהירות עיבוד קוגניטיבי נמוכה יותר ושמנות בהבנה מילולית נמוכה יותר.
בקרב נשים שהיו בתת-משקל לפני ההריון, נמצא יתרון לעלייה תקינה במשקל כאשר עלייה עודפת במשקל הייתה קשורה ב-IQ נמוך יותר.
לסיכום, בקרב נשים עם עלייה עודפת במשקל בתקופת ההריון נמצא קשר בצורת U בין BMI לפני ההריון והיכולת הקוגניטיבית של הילד. מכאן, ישנה חשיבות לשמירה על עלייה תקינה במשקל בתקופת ההריון, בעיקר לנשים עם BMI נמוך או גבוה.
Hao X, Lu J, Yan S, Tao F, Huang K. Maternal Pre-Pregnancy Body Mass Index, Gestational Weight Gain and Children's Cognitive Development: A Birth Cohort Study. Nutrients. 2022 Nov 2;14(21):4613.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364875/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בתאילנד נבדקה ההשפעה של תוסף שמן דגים על התפקוד הקוגניטיבי בקרב ילדים.
במחקר נכללו 120 ילדים בריאים עם תפקוד קוגניטיבי תקין בגיל 6 עד 12.
הילדים חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר שקיבלו תוסף שמן דגים במינון נמוך (260 מ"ג DHA + 60 מ"ג EPA), במינון גבוה (520 מ"ג DHA + 120 מ"ג EPA) או פלסבו (שמן סויה) למשך 12 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות הוערך התפקוד הקוגניטיבי באמצעות מספר מבחנים ממוחשבים ומדידת התגובה החשמלית במוח (ERPs).
בכל המבחנים הקוגניטיביים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בזמן התגובה, במידת הדיוק ובשיעור השגיאות.
עם זאת, נמצא קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף המבוסס על ביצים על התפקוד הקוגניטיבי בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי עלייה ברמת הכולין במוח נמצאה קשורה בשיפור התפקודים הניהוליים ולכן מציעים כי לתיסוף עשויה להיות השפעה מיטיבה על תפקוד התאים והמתווכים העצביים.
במחקר נכללו 122 ילדים בגיל 9 עד 13 אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות למשך 9 חודשים. המשתתפים קיבלו מוצרי מזון (כגון פנקייק, מקרוני עם גבינה, גלידה) המכילים אבקה המופקת מביצים, אבקת חלב או אבקת פלסבו המבוססת על ג'לטין, כל המוצרים בעלי ערך תזונתי זהה. המשתתפים הונחו לצרוך את המזונות כחלק מהתזונה השגרתית.
החוקרים בדקו את השְֹפעת ההתערבות על התפקודים הניהוליים, כולל גמישות מנטלית, זיכרון עבודה ויכולת קשב ועיכוב תגובה.
באופן כללי קרא עוד.
ההשפעה של רכיבים צמחיים על חיידקי המעי
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של תוסף פרה-ביוטיקה המופק מסמבוק שחור (Sambucus nigra) על אוכלוסיית חיידקי המעי.
המחקר כלל 3 שלבים וכל שלב ערך 3 שבועות(סה"כ 9 שבועות). ב-3 שבועות הראשונים בוצעה הערכה של נתוני הבסיס, בשלב השני נערכה ההתערבות במסגרתה כל המשתתפים קיבלו 600 מ"ג ליום תמצית סמבוק שחור (ElderCraft®) ובשלב האחרון בוצע מעקב.
במחקר נכללו 30 משתתפים בריאים בגיל 19 עד 31 עם BMI ממוצע של 22.3. במהלך המחקר נאספו דגימות צואה, שתן ורוק ובוצעו בדיקות דם והמשתתפים התבקשו לדווח על תסמינים במערכת העיכול והשפעות שליליות.
נמצא כי התוסף נסבל היטב ולא דווח על השפעות שליליות ועל שינויים במרקם או תדירות היציאות.
החוקרים מראים כי באופן כללי קרא עוד.
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של ענבים על אוכלוסיית חיידקי המעי.
ניתוח הממצאים מבוסס על 29 משתתפים בריאים בגיל 24 עד 55 שהשלימו את ההתערבות.
ההתערבות כללה 3 שלבים במשך 60 יום במהלכם כלל המשתתפים צרכו:
החוקרים בחנו את השינוי באוכלוסיית חיידקי המעי וכן את המטבוליטים בדם ובשתן.
באופן כללי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף המבוסס על מיצוי עגבניות על רמת TMAO ועל חיידקי המעי בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות.
המטבוליט TMAO מיוצר על ידי חיידקי המעי וידוע כבעל השפעה מזיקה על כלי הדם, בדגש על עידוד תהליכי טרשת עורקים. רכיבים טבעיים עשירים בפוֹליפנוֹלים נמצאו יעילים להפחתת רמת TMAO בדם.
במחקר זה נבדקה ההשפעה של התוסף Fruitflow, מיצוי עגבניות מסיס במים, על רמת TMAO, הרכב חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם.
במחקר נכללו 22 מבוגרים עם BMI בטווח של 28 עד 35. כל המשתתפים קיבלו את התוסף במינון 150 מ"ג פעמיים ביום, או פלסבו, כל אחד למשך 4 שבועות, עם הפרדה של 6 שבועות בין התנאים.
בנוסף לאיסוף בדיקת צואה, דם ושתן, בקרב תת-מדגם של 9 מהמשתתפים נבדקה רמת ה-TMAO לאחר ארוחת בוקר עשירה בכולין.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על חיידקי המעי בקרב משתתפים בריאים.
החוקרים מציינים כי כיום ישנו ענין גובר בזיהוי רכיבים פרוביוטיים שמקורם בירקות.
במחקר זה נבדקה ההשפעה של Lactiplantibacillus pentosus שהינו חיידק עם פוטנציאל פרוביוטי שמקורו בהתססה של זיתים.
במחקר נכללו 39 משתתפים בריאים אשר חולקו אקראית לנטילת כמוסה אחת המכילה 10 מיליארד חיידקים, או פלסבו, פעם ביום עם ארוחת הבוקר למשך 30 יום.
השינוי בהרכב החיידקים נבדק באמצעות דגימות צואה שנאספו בתחילת המחקר ובסיומו.
נמצא כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי בדלקת מפרקִים ניוונית
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של תכנית התערבות רב תחומית בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית על רקע תסמונת מטבולית.
במחקר נכללו מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך או בירך אשר חולקו אקראית להשתתפות בתכנית התערבות בת 16 שבועות הנקראת "Plants for Joints" או לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד. התכנית הייתה מבוססת על דיאטה המבוססת על מזון מהצומח ומזון מלא, ביצוע פעילות גופנית ותרגול אסטרטגיות לניהול סטרס.
יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות השינוי בציון WOMAC להערכת דלקות מפרקים, ציון אשר נמדד בסקאלה של 0 עד 96.
מבין 66 משתתפים שנכללו במחקר 64 השלימו את ההתערבות, מהם 84% נשים, הגיל הממוצע היה 63 וה-BMI הממוצע היה 33.
לאחר 16 שבועות נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בהודו נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף כורכומין עם זמינות ביולוגית גבוהה (Curcuwin Ultra+) לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית בברך.
במחקר נכללו 135 משתתפים עם דלקת מפרקים בחומרה מתונה. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות התערבות שקיבלו את התוסף במינון 250 או 500 מ"ג ליום, או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. משך ההתערבות היה 84 יום.
נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של שני תוספי תזונה בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של תוסף תזונה המבוסס על מיצוי מלפפון להקלה על כאב בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית.
התוסף Q-ActinTM מתוקנן להכיל לפחות 1% מהרכיב הפעיל idoBR1 שהינו בעל השפעה נוגדת דלקת.
במחקר נכללו 101 משתתפים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות התערבות שקיבלו את התוסף במינון 20 או 100 מ"ג ליום, או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. משך ההתערבות היה 180 יום.
החוקרים מדווחים כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בקוריאה נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף התזונה FlexPro MD® לתמיכה בבריאות המפרקים.
כל כמוסה של 600 מ"ג מהתוסף הכילה 321 מ"ג שמן קריל (עשיר באומגה 3), 2 מ"ג אסטקסנטין (קרוטנואיד) ו-30 מ"ג חומצה היאלורונית (sodium hyaluronate).
במחקר נכללו 100 משתתפים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך או בירך בחומרה מתונה אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו במינון כמוסה אחת ליום למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
עדכונים לגבי תזונה וסוּכרת סוג 2
להלן שני מחקרים הבוחנים את ההשפעה של דיאטה דלת פחמימות לחולי סוכרת סוג 2.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של דיאטה דלת פחמימות לעומת דלת שומנים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
דיאטה דלת פחמימות הוגדרה כצריכה של עד 130 גרם ליום פחמימות או עד 26% מסך הצריכה הקלורית.
בסקירה נכללו 22 מחקרים בהם 1,391 משתתפים עם סוכרת סוג 2, מרביתם עם שמנות.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של הדיאטה על האיזון הגליקמי ומדדים קרדיו-מטבוליים וכן השפעות שליליות, הן בטווח קצר של עד 3 חודשים, בטווח בינוני של 6 עד 12 חודשים ובטווח ארוך של 24 חודשים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של דיאטה טבעונית דלת פחמימות לירידה במשקל בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הצביעו על השפעה מיטיבה לדיאטה דלת פחמימות עשירה בשומן ובחלבון מהחי, אולם לא ברור האם לדיאטה טבעונית תועלת דומה.
במחקר נכללו 164 משתתפים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך 3 חודשים. קבוצת ההתערבות קיבלה הנחיות לדיאטה טבעונית דלת פחמימות המכילה שמן קנולה וחלבון מהצומח, וקבוצת הביקורת קיבלה הנחיות לדיאטה צמחונית עם רמת פחמימות בינונית. בשתי הדיאטות המשתתפים הונחו לצרוך כ-60% מהצריכה הקלורית הבסיסית.
בשתי הקבוצות חלה ירידה דומה בסך הצריכה הקלורית במהלך תקופת המחקר (ירידה מכ-1,700 ל-1,200), כאשר בקבוצת ההתערבות חלה ירידה בצריכת הפחמימות ביחס לסך הצריכה הקלורית (מ-40% ל-31%), לעומת עלייה בקבוצת הביקורת (מ-42% ל-48%).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין זמני האכילה של קבוצות מזון שונות ובין תמותה מגורמים קרדיווסקולריים או מכל גורם בקרב חולי סוכרת סוג 2.
במחקר נכללו הנתונים של 4,642 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2003-2014 אחריהם נערך מעקב עד לשנת 2015.
בהתאם לנתוני התזונה שנאספו, החוקרים סיווגו את זמן הצריכה של קבוצות המזון לשלוש קטגוריות זמן: בוקר (ארוחת בוקר וביניים), אחר-הצהריים (ארוחת צהרים וביניים) וערב (ארוחת ערב ולילה).
במהלך תקופת המעקב תועדו 307 מקרים של תמותה קרדיווסקולרית.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס לתרומה של עמילן עמיד להאטת ההתפתחות של מחלת כליות סוּכרתית. החוקרים מסבירים כי סוכרת מעודדת את ההתפתחות של מחלת כליות, כאשר להתערבות תזונתית עשויה להיות השפעה מיטיבה.
במסגרת הסקירה מפורט תהליך ההתפתחות של מחלת כליות סוּכרתית, כולל היפרגליקמיה, יתר לחץ דם בכליות, עלייה בפעילות הדלקתית, עקה חמצונית וההשפעה של תוצרי גליקציה מתקדמים.
בהמשך מוצג הקשר בין המעי והכליות, כולל ההשפעה של חיידקי המעי והקשר בין פגיעה במחסום המעי ותפקוד הכליות.
החוקרים דנים בתפקיד של סיבים תזונתיים ומציגים את ההשפעה של עמילן עמיד על חומצות שומן קצרות שרשרת, מדדי דלקת ועקה חמצונית ואיזון גליקמי וכן את הממצאים ממחקרים קליניים.
הם מסכמים כי קרא עוד.
