עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש אוקטובר 2023 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 25/10/2023

 

תסמונת המעִי הרגיש | שמירה על בריאות העִין | תזונה לנשים בהריוֹן

 

תסמונת המעי הרגיש:

המלצות תזונתיות לתסמונת המעי הרגיש,

הטיפול במעי רגיש בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות,

מהי התועלת של דיאטה נטולת גלוטן?

פרוביוטיקה לטיפול בתסמונת המעי הרגיש,

ומהו התפקיד של ויטמין D?

 

תזונה ותוספי תזונה לשמירה על בריאות העין:

רכיבים תזונתיים להקלה על עומס בעיניים הקשור בשימוש במסכים,

תוסף אנתוציאנינים לטיפול בעין יבשה,

הקשר בין ניאצין וגלאוקומה,

הקשר בין דפוס התזונה וקטרקט,

והאם צריכת סלניום עשויה לתרום למניעת קטרקט?

 

תזונה לנשים בהריון:

הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובריאות האם והתינוק,

תזונה בהריון עשויה להשפיע על ההזדקנות של הצאצא,

התערבות תזונתית למניעה ולטיפול באנמיה בהריון,

צריכת חלבון מהצומח ותנגודת לאינסולין בהריון,

ואיכות התזונה בקרב נשים בהריון.

 

תסמונת המעִי הרגיש

 

המלצות תזונתיות לתסמונת המעִי הרגיש

בנייר עמדה שפורסם על ידי עמותת עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים של ישראל, מפורטות ההמלצות התזונתיות לטיפול בתסמונת מעי רגיש.

נייר העמדה כולל המלצות והנחיות לביצוע אבחנה והערכה תזונתית וכן סקירת העדויות והמלצות בהתייחס למגוון היבטים תזונתיים.

להלן תמצית ההמלצות:

  • התערבויות תזונתיות:
  • דיאטה דלת FODMAP יעילה לטיפול בכ-50-70% מהמטופלים, כאשר ההמלצות כוללות פירוט השלבים והנחיות ליישום הדיאטה וכן המלצות לדיאטה דומה גמישה יותר.
  • המלצה לדיאטה ים-תיכונית כמודל לתזונה בריאה.
  • דיון בקשר בין מזון מעובד ומזון אלטרה-מעובד ובין IBS והמלצה להפחתת הצריכה של מזונות אלו.
  • ההשפעה של רכיבי מזון:
  • גלוטן – על בסיס העדויות הקיימות לא מומלצת דיאטה נטולת גלוטן ב-IBS.
  • מזון חריף - ניתן לשקול הימנעות ממזון חריף בהתאם לתסמיני המטופל.
  • דיאטת אלימינציה על פי נוגדי 4IgG - בשלב זה אין לכך תמיכה מספקת וההמלצה היא לא לבצע אלימינציה של מזונות על פי בדיקת הנוגדנים.
  • אלכוהול- על בסיס העדויות הקיימות ניתן לשקול המלצה להימנע מצריכת אלכוהול.
  • קפאין - ניתן לשקול הפחתת צריכת קפאין בהתאם לתסמינים.
  • צריכת שומנים - ניתן לשקול צריכה מתונה של שומן במהלך ארוחה, בהתאם לתסמינים.
  • סיבים תזונתיים: ההמלצות כוללות הימנעות מדיאטה דלה או עשירה בסיבים תזונתיים ולשקול תוספת הדרגתית של סיבים בהתאמה למטופל כאשר צריכת הסיבים בתזונה הינה נמוכה. בנוסף, במצבי עצירות ניתן לשקול שימוש בתוסף סיבים מסיסים בהתאם לסבילות המטופל, אך לא מומלץ שימוש בסיבים בלתי מסיסים כגון סובין חיטה.
  • התנהגות אכילה: התנהגות אכילה נכונה היא בסיס ראשון ומשמעותי לשליטה בתסמינים וניתן לשקול להמליץ על חלוקת ארוחות לאורך היום, אכילה נינוחה בישיבה, לעיסה טובה והימנעות מארוחות גדולות ומארוחות בשעות המאוחרות של הלילה.
  • שימוש בתוספי תזונה:
  • פרוביוטיקה: אין הוכחה ברורה ליעילות הטיפול ולכן ניתן לשקול שימוש בתוספים אך לא כקו טיפול ראשון.
    • ניתן לשקול שימוש בתכשיר פרוביוטיקה המכיל תערובת של זנים לצורך שיפור תסמיני מעי רגיש מסוג IBS-D (מאופיין בשלשול).
    • ניתן לשקול שימוש בפרוביוטיקה מסוג Bio-25 במינון של 2 קפסולות, בוקר וערב.
    • ניתן לשקול שימוש בפרוביוטיקה מסוג Vivomixx.
    • ניתן לשקול שימוש רציף במשך 4 שבועות של פרוביוטיקה על מנת לברר אם שימוש בתוסף יעיל להקלה על התסמינים.
  • אנזימי עיכול:
    • ניתן לשקול תוספת של תערובת אנזימי עיכול בהתאם לתסמינים.
    • ניתן לשקול שימוש בתוסף מסוג לקטאז בקרב מטופלים עם אי סבילות ללקטוז, לפני ארוחה עם תכולת לקטוז גבוהה.
    • ניתן לשקול תוספת של אלפא גלקטוזידאז בקרב מטופלים עם קושי בעיכול של גלקטואוליגוסכרידים.
  • שמן מנטה: ניתן לשקול תוספת של שמן מנטה בהתאמה אישית.

הכותבים מסכמים כי אנמנזה הכוללת ניסיון עבר, איתור רגישות לרכיבי מזון ומתן תוכנית טיפולית

המבוססת על התאמה אישית בליווי מקצועי תעלה את סיכויי הצלחת הטיפול.

להלן תרשים זרימה המתאר את אסטרטגיות הטיפול במעי רגיש:

עמותת עתיד (2022). נייר עמדה: המלצות תזונתיות לתסמונת מעי רגיש.

https://t.ly/DDZ7m

 

 

דיאטה דלת FֹODMAP לטיפול במעִי רגיש בקרב מטופלים עם מחלות מעִי דלקתיות

במחקר קליני נבדקה התועלת של דיאטה דלת FODMAP להקלה על תסמיני מעי רגיש בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות בנסיגה. החוקרים מציינים כי כ-30% ממטופלים אלה עומדים בהגדרות של תסמונת המעי הרגיש (IBS).

במחקר נכללו 200 מטופלים המצויים בנסיגה, מהם 65 מטופלים (32.5%) אובחנו עם IBS.

למשתתפים אלה נאספו נתונים אנתרופומטריים, בדיקות מעבדה ובדיקת נשיפה והם התבקשו לצרוך דיאטה דלת FODMAP במשך 6 שבועות.

את תקופת ההתערבות השלימו 59 מטופלים, כאשר בקרב 39 (66%) מהם לא זוהו תסמיני IBS לאחר דיאטה דלת FODMAP. ספציפית, נמצא שיפור מובהק בתסמינים של נפיחות ושלשול, ללא השפעה מובהקת על תסמיני עצירות.

ההשפעה של הדיאטה לא הייתה תלויה באבחנה של שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO) בתחילת המחקר, עם שיפור בתסמיני IBS בקרב 33 מבין 48 המטופלים עם SIBO לעומת שיפור בקרב 6 מבין 11 המטופלים ללא SIBO.

החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות בנסיגה הסובלים מ-IBS, דיאטה דלת FODMAP הייתה יעילה להפחתת התסמינים באופן בלתי תלוי בהימצאות של SIBO.

הערת מערכת: יש לשים לב כי במחקר לא נכללה קבוצת ביקורת שלא קיבלה את הדיאטה ולכן ייתכן כי השיפור בתסמינים נובע, לפחות בחלקו, משיפור טבעי במהלך המחלה.

Więcek M, Panufnik P, Kaniewska M, Lewandowski K, Rydzewska G. Low-FODMAP Diet for the Management of Irritable Bowel Syndrome in Remission of IBD. Nutrients. 2022 Oct 29;14(21):4562.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364824/

 

 

מהי התועלת של דיאטה נטולת גלוטן למטופלים עם מעִי רגיש?

במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של דיאטה נטולת גלוטן על תסמיני מעי רגיש ועל סביבת המעי.

במחקר נכללו 20 משתתפים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS) ו-18 משתתפים בריאים.

כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות נטולות גלוטן, כאשר בכל דיאטה המשתתפים התבקשו להוסיף לארוחות 14 גרם ליום של אבקת גלוטן או של קמח אורז. משך כל דיאטה היה 14 יום עם הפרדה של 14 יום בין הדיאטות בהם המשתתפים צרכו את הדיאטה השגרתית שלהם הכוללת גלוטן.

בתחילת ובסיום כל תקופת התערבות המשתתפים דיווחו על חומרת התסמינים במערכת העיכול ועל תסמיני חרדה ודיכאון. בנוסף, המשתתפים תיעדו באופן יומי את מאפייני היציאות. הרכב חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם הוערך באמצעות דגימות צואה.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

פרוֹביוטיקה לטיפול בתסמונת המעִי הרגיש

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעלות והבטיחות של פרוביוטיקה לטיפול בתסמונת המעי הרגיש (IBS) שהוגדרה בהתאם לקריטריון Rome IV.

החוקרים מסבירים כי בשנת 2016 בוצע שינוי באבחנה של IBS עם מעבר מקריטריון Rome III ל- Rome IV שכלל הורדה של "חוסר נוחות בטנית" והעלאת מספר הימים עם כאבי בטן מהאבחנה. כתוצאה מכך, בהתאם לקריטריון זה המטופלים מאופיינים במחלה חמורה יותר והתועלת של ההתערבות צפויה להיות נמוכה יותר.

בסקירה נכללו 6 מחקרים בהם 970 משתתפים וסה"כ 9 סוגי פרוביוטיקה שנבדקו לבד או בשילובים שונים. משך ההתערבות נע בין 3 ל-8.5 שבועות.

בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.

 

 

מהו התפקיד של וִיטמין D בתסמונת המעִי הרגיש?

במחקר חתך שנערך בלבנון נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין תסמינים של מעי רגיש.

במחקר נכללו 230 מבוגרים בגיל 18 עד 65 אשר התבקשו לתת דגימת דם בצום ולענות על שאלונים, כולל המדד להערכת תסמיני מעי רגיש (Birmingham IBS scale), המדד להערכת תזונה ים-תיכונית (MEDAS), המדד להערכת פעילות גופנית (IPAQ), המדד להערכת איכות השינה (PSQI), המדד להערכת סטרס (PSS-10) והמדד לצריכה של משקאות (BEVQ).

הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם הייתה 17.5 ננוגרם/מ"ל, כאשר 67% מהמשתתפים סבלו מחסר ויטמין D (רמה נמוכה מ-20 ננוגרם/מ"ל).

החוקרים מדווחים כי קרא עוד.

 

תזונה ותוספי תזונה לשמירה על בריאות העִין

 

רכיבים תזונתיים להקלה על עומס בעיניים הקשור בשימוש במסכים

בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של רכיבים תזונתיים להקלה על עומס בעיניים על רקע השימוש במסכים. מוצע כי מצב זה נובע מנזק חמצוני ותהליכים פרו-דלקתיים.

במסגרת הסקירה מפורטים התסמינים הקשורים לעין ולראייה, כולל עין יבשה ואסטנופיה (עייפות של העין) וכן תסמינים נלווים כגון כאבי צוואר וגב, הפרעות בשעון הביולוגי ומצוקה פסיכולוגית.

בהמשך, מוצגים ממצאים קליניים לגבי ההשפעה של רכיבים תזונתיים, כולל אומגה 3, של מגוון רכיבים צמחיים בדגש על אנתוציאנינים ושל קרוטנואידים.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

תוסף אנתוֹציאנינים לטיפול בעין יבשה

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של מיצוי קליפות ענבים לטיפול בעין יבשה.

במחקר נכללו 108 מטופלים הסובלים מעין יבשה בחומרה קלה עד בינונית אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוסף אנתוציאנינים המופק ממיצוי קליפות ענבים במינון 800 מ"ג ליום למשך 12 שבועות.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

הקשר בין ניאצין וגלאוֹקומה

במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של ניאצין (ויטמין B3) ובין גלאוקומה באוכלוסייה הכללית.

במחקר נכללו הנתונים של 5,371 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2005-2008, מהם 1% דיווחו על הימצאות של גלאוקומה.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

הקשר בין דפוס התזונה וקטרקְט

במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין דפוס של תזונה בריאה ובין קטרקט באוכלוסייה הכללית.

במחקר נכללו הנתונים של 6,395 משתתפים בני 49 בממוצע מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2005-2008.

לכל משתתף חושב ציון התאמה לדפוס של תזונה בריאה בהתאם למדד HEI-2015 שפותח על בסיס ההמלצות התזונתיות בארה"ב. הציון נע בין 0 ל-100, כאשר ציון גבוה יותר מבטא איכות תזונה גבוהה יותר.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

האם צריכת סלניוּם עשויה לתרום למניעת קטרקְט?

במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של יסודות קורט ובין קטרקט באוכלוסייה הכללית.

במחקר נכללו הנתונים של 7,525 משתתפים מעל גיל 50/55 מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2001-2008.

החוקרים בחנו את הקשר בין הצריכה התזונתית של ברזל, אבץ, נחושת וסלניום ובין הסיכוי לקטרקט.

נמצא כי צריכה גבוהה יותר של סלניום הייתה קשורה בסיכוי מעט יותר נמוך לסבול מקטרקט. עם זאת, בניתוח לפי תתי-קבוצות קשר מובהק נמצא רק בקרב נשים בקבוצת הגיל 65 עד 74.

קרא עוד.

 

תזונה לנשים בהריוֹן

 

הקשר בין דיאטה ים-תיכוֹנית ובריאות האם והתינוק

להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין דיאטה ים-תיכונית בהריון ובין בריאות האם והתינוק.

במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין דפוס של תזונה ים-תיכונית ובין תוצאות שליליות של ההריון.

במחקר נכללו 7,798 נשים בהריון עם עובר יחיד בנות 27 בממוצע. המשתתפות מילאו שאלוני תזונה המתייחסים לצריכה התזונתית ב-3 החודשים סביב הכניסה להריון ולכל משתתפת חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בסקאלה של 0 עד 9 (התאמה נמוכה: ציון 0-3, התאמה בינונית: ציון 4-5, התאמה גבוהה: ציון 6-9).

תוצאות שליליות הוגדרו כלפחות אחד מבין המצבים הבאים: רעלת הריון, יתר לחץ דם בהריון, סוכרת הריון, לידה מוקדמת, תינוק קטן לגיל ההריון או לידה שקטה.

ציון הדיאטה הים-תיכונית הממוצע היה 4.3, כאשר השכיחות של ציון התאמה גבוה, בינוני או נמוך היה 30.6%, 31.2% ו-38.2%, בהתאמה.

נמצא כי קרא עוד.

 

בסקירה שיטתית נבדקה התועלת של דיאטה ים-תיכונית בהריון בהתייחס לבריאות האם והעובר.

בסקירה נכללו 14 מחקרים, מהם 4 מחקרים קליניים ו-10 מחקרים תצפיתיים.

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

 

 

תזונה בהריוֹן עשויה להשפיע על ההזדקנות של הצאצא

כחלק ממחקר עוקבה שנערך באיטליה נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית בתחילת ההריון ובין אורך הטלומרים של חלקיקי DNA הנמצאים במי השפיר, במטרה להעריך את ההשפעה על ההזדקנות הביולוגית של הצאצא.

טלומרים הם מבנים בקצה הכרומוזומים המכילים את החומר התורשתי ומתקצרים בכל חלוקה של התא, ובכך מהווים מדד להזדקנות ביולוגית וגורם סיכון לתחלואה.

במחקר נכללו 174 נשים בגיל 15 עד 48 בשבוע 4 עד 20 להריון אשר מילאו שאלון תזונה מפורט בעת הגיוס למחקר. בניתוח זה נכללו רק נשים שהשלימו את כל משך ההריון ועברו בדיקת מי שפיר.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

התערבות תזונתית למניעה ולטיפול באנמְיה בהריוֹן

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של התערבות תזונתית למניעה ולטיפול באנמיה של חוסר ברזל בקרב נשים בהריון.

בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם נכללו נשים עם או בלי אנמיה. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של התערבויות תזונתיות, כגון צריכת מזונות מועשרים בברזל או ייעוץ תזונתי, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה מזונות לא מועשרים, תזונה סטנדרטית או ללא כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 4 שבועות ועד 6-8 חודשים.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

צריכת חלבון מהצומח ותנגודת לאינסולין בהריוֹן

במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת חלבון מהצומח ובין תנגודת לאינסולין בתקופת ההריון.

המחקר מבוסס על נתונים של 1,034 נשים בהריון בגיל 20 עד 44 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב בשנים 1999-2018.

מהתוצאות עולה כי קרא עוד.

 

 

איכות התזונה בקרב נשים בהריוֹן

במחקר חתך שנערך בקרואטיה הוערכה איכות התזונה של נשים בהריון על פי יחס הנתרן לאשלגן בתזונה וכן בהתייחס לצריכה התזונתית ביחס להמלצות לנשים בהריון. בנוסף, נבדק הקשר בין עלייה במשקל בהריון ובין יחס נתרן לאשלגן בתזונה ואיכות התזונה הכללית.

במחקר נכללו 64 נשים בריאות בשבוע 37 עד 40 להריון. החוקרים אספו נתונים לגבי העלייה במשקל בהריון, הרכב הגוף, הפרשת הנתרן והאשלגן בשתן ב-24 שעות והצריכה התזונתית.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם