- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ההשפעה של צוֹם לסירוגין | תזונה ותוספי תזונה לפרקִינסון | תזונה וצמחי מרפא לשיפור המצב הנפשי
ההשפעה של צום לסירוגין:
ההשפעה של צום לסירוגין לעומת הגבלה קלורית,
ההשפעה הקרדיו-מטבולית של צום לסירוגין לעומת דיאטה דלת-פחמימות,
הקשר בין צום לסירוגין והפרעות אכילה,
הגבלת זמן האכילה ואימוני אינטרוולים לנשים עם עודף משקל או שמנות,
וצום לסירוגין לטיפול בכבד שומני.
תזונה ותוספי תזונה לפרקינסון:
התפקיד של דפוסי תזונה שונים,
השְֹפעת המזון על הטיפול התרופתי,
אורח חיים בריא להפחתת הסיכון לתמותה,
חומצות שומן ונוגדי חמצון,
צריכה עודפת של ברזל,
התפקיד של קו-אנזים Q10,
והפוטנציאל של כורכומין.
תזונה, צמחי מרפא וחשיפה לטבע לשיפור מצב נפשי:
דיאטה פסיכוביוטית להפחתת סטרס,
תזמון האכילה למניעת הפרעה במצב הרוח בקרב עובדי משמרות,
כיצד חשיפה לטבע משפרת את הבריאות הנפשית?
ההשפעה של צוֹם לסירוגין
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של צום לסירוגין לעומת הגבלה קלורית, בשילוב פעילות גופנית, בקרב משתתפים בריאים.
במחקר נכללו 34 משתתפים בגיל 18-35 עם BMI בטווח 22-35 שהינם פעילים גופנית אך לא מאומנים. במשך 12 שבועות כל המשתתפים ביצעו תכנית פעילות גופנית שכללה 3 אימוני התנגדות בשבוע. בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לשתי דיאטות: צום לסירוגין 2:5 (2 ימי צום עם הגבלה קלורית ו-5 ימים ללא הגבלה) או הגבלה קלורית קבועה. שתי הדיאטות כללו הפחתה של כ-20% מהצריכה הקלורית וכן צריכה של לפחות 1.4 גרם/ק"ג חלבון.
במאמר זה מדווחים החוקרים על ניתוח משני שכלל שינוי במדדים קרדיו-מטבוליים וכן הערכה של תחושת הרעב, מצב הרוח ורמת האנרגיה. בשתי הקבוצות חלה ירידה ברמת הכולסטרול הכללי (7% בממוצע), ה-LDL (11% בממוצע) וה-HDL (2.6% בממוצע), כאשר לאחר תקנון למשקל הירידה הייתה גדולה יותר בקבוצת הצום לסירוגין. לא נצפו שינוים משמעותיים במדדי הגלוקוז. בשתי הקבוצות ההיענות לדיאטה הייתה גבוהה (כ-80%) ובשתיהן דווח על ירידה בתחושת הרעב במהלך תקופת ההתערבות.
החוקרים מסכמים כי בשילוב אימוני התנגדות שתי הדיאטות תרמו לשיפור בפרופיל השומנים, עם שיפור משמעותי יותר בדיאטת הצום לסירוגין, נסבלו היטב ותרמו להפחתת תחושת הרעב.
Keenan S, Cooke MB, Chen WS, Wu S, Belski R. The Effects of Intermittent Fasting and Continuous Energy Restriction with Exercise on Cardiometabolic Biomarkers, Dietary Compliance, and Perceived Hunger and Mood: Secondary Outcomes of a Randomised, Controlled Trial. Nutrients. 2022 Jul 26;14(15):3071. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35893925/
במחקר אקראי מבוקר שנערך בסין נבדקה ההשפעה של דיאטה דלת פחמימות והגבלת זמן האכילה על מדדים אנתרופומטריים וקרדיו-מטבוליים בקרב משתתפים עם התסמונת המטבולית. במחקר נכללו 162 משתתפים בני כ-40 בממוצע ו-BMI ממוצע של 29.
המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות דיאטה, ללא הגבלה קלורית, למשך 3 חודשים:
נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס בכל הקבוצות חלה ירידה מובהקת במשקל ובשכבת השומן התת-עורית, כאשר הגבלת זמן האכילה (בשתי הקבוצות) הייתה מלווה בירידה גדולה יותר במדדים אלה. בנוסף, הגבלת זמן האכילה תרמה לירידה בשומן הבטני, ברמת הגלוקוז בצום, בחומצה האורית ובשיעור המשתתפים עם יתר שומנים בדם.
החוקרים מסכמים כי גם בהעדר שינוי בפעילות הגופנית, הגבלת זמן האכילה עם או בלי דיאטה דלת פחמימות הייתה יעילה לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב משתתפים עם התסמונת המטבולית.
He M, Wang J, Liang Q, Li M, Guo H, Wang Y, Deji C, Sui J, Wang YW, Liu Y, Zheng Y, Qian B, Chen H, Ma M, Su S, Geng H, Zhou WX, Guo X, Zhu WZ, Zhang M, Chen Z, Rensen PCN, Hui CC, Wang Y, Shi B. Time-restricted eating with or without low-carbohydrate diet reduces visceral fat and improves metabolic syndrome: A randomized trial. Cell Rep Med. 2022 Oct 18;3(10):100777.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36220069/
במחקר חתך שנערך בקנדה הוערכה השכיחות של צום לסירוגין והקשר להפרעות אכילה בקרב בני נוער וצעירים. במחקר נכללו 2,762 משתתפים בגיל 16-30 שגויסו דרך רשתות חברתיות בנובמבר-דצמבר 2021 לענות על סקר אינטרנטי. במסגרת הסקר
המשתתפים נשאלו על ביצוע צום לסירוגין בשנה האחרונה ובחודש האחרון, ועל סוג הצום (צום 2:5, ימים לסירוגין או הגבלת זמן האכילה). בנוסף, המשתתפים מילאו שאלון להערכת פסיכופתולוגיה של הפרעות אכילה (EDE-Q).
שיעור המשתתפים שדיווחו על ביצוע צום לסירוגין בשנה האחרונה היה 48% מהנשים, 38% מהגברים ו-52% מהטרנסג'נדרים/שאינם מזדהים מגדרית. הגבלת זמן האכילה הייתה האסטרטגיה השכיחה ביותר של צום לסירוגין. משך הזמן הממוצע של צום לסירוגין היה 100 ימים בשנה האחרונה או 15 ימים בחודש האחרון. בקרב כל קבוצות המגדר ביצוע צום לסירוגין בשנה או בחודש האחרון היה קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה המשולבת של הגבלת זמן האכילה ופעילות גופנית בעצימות גבוהה בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות.
במחקר נכללו 131 נשים בנות 36 בממוצע אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות המחקר למשך 7 שבועות:
בסקירה דנים החוקרים בתועלת של צום לסירוגין במצבים של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD) ובמנגנוני הפעולה המעורבים.
במסגרת הסקירה מוצגים פרוטוקולים שונים של צום לסירוגין והמלצות ליישום. בהמשך מוצגים ממצאים פרה-קליניים וקליניים העוסקים במנגנונים המעורבים בהשפעה המיטיבה של צום לסירוגין, כולל וויסות המקצב הביולוגי, הפיכה של שומן לבן לשומן חום, השפעה על פעילות האדיפוקינים, השפעה על הקשר בין רקמת השומן וחיידקי המעי והשפעה על תהליכי ניקיון התא (אוטופגיה). בחלקה השני של הסקירה מוצגים מחקרים פרה-קליניים, אפידמיולוגיים וקליניים העוסקים בצום לסירוגין במצבי כבד שומני. מחקרים בבני אדם מצביעים על קרא עוד.
תזונה ותוספי תזונה לפרקִינסון
בסקירה בוחנים החוקרים את הקשר בין דפוסי תזונה שונים ובין הסיכון להתפתחות פרקינסון, להתקדמות המחלה או ההשפעה על חומרת המחלה. החוקרים מציינים כי הממצאים בהתייחס לרכיבים או מזונות ספציפיים אינם עקביים ולכן עשויה להיות תועלת לבחינה של דפוס התזונה הכללי.
במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים קליניים ותצפיתיים בהם נבדק דפוס כללי של תזונה בריאה, תזונה מוגבלת חלבון, דיאטה קטוגנית, דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND (המשלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH). להלן סיכום היתרונות של דפוסי תזונה אלה: קרא עוד.
בסקירה שיטתית דנים החוקרים כיצד ניתן למקסם את היעילות והבטיחות של הטיפול התרופתי בפרקינסון, בדגש על השפעות הדדיות עם המזון. החוקרים מסבירים כי הטיפול הרפואי בפרקינסון מוגבל בשל הבדלים בביטוי הקליני של המחלה, העדר טיפול יעיל, היענות נמוכה של המטופלים והבדלים בתגובה לטיפול.
במסגרת הסקירה נבדקה ההשפעה האפשרית של מזונות, משקאות ותוספי תזונה שונים על הפעילות של התרופות המקובלות לטיפול בפרקינסון.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין איכות התזונה ופעילות גופנית ובין תמותה בקרב מבוגרים עם פרקינסון. החוקרים מציינים כי איכות תזונה גבוהה וביצוע פעילות גופנית קשורים בסיכון מופחת להתפתחות פרקינסון, אולם הקשר בין אורח חיים ובין הישרדות לאחר האבחון אינו ידוע. במסגרת המחקר נכללו נתונים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (גברים) וממחקר האחיות (נשים), כאשר בניתוח נכללו רק משתתפים עם אבחנה של פרקינסון. איכות התזונה הוערכה בהתאם למדד AHEI לאכילה בריאה, והחוקרים ביצעו השוואה בין המשתתפים עם איכות התזונה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר ובין המשתתפים עם הפעילות הגופנית הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר (רבעון עליון לעומת תחתון).
סה"כ נכללו בניתוח 1,251 חולי פרקינסון, הגיל החציוני במועד האבחון היה 73. במהלך תקופת מעקב של 32-34 שנים 942 מהמשתתפים נפטרו.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף חומצות שומן וויטמינים נוגדי חמצון בקרב חולי פרקינסון בשלב ראשוני.
במחקר נכללו 40 משתתפים בגיל 40-75 אשר מקבלים טיפול סטנדרטי המבוסס על דופמין. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף Neuroaspis PLP10™ או פלסבו (שמן זית) במינון יומי של 20 מ"ל למשך 30 חודשים. כל מנה מהתוסף הכילה כ-5 גרם אומגה 3 (810 מ"ג EPA ו-4,140 מ"ג DHA) וכ-5 גרם אומגה 6 (1,800 מ"ג GLA ו-3,150 מ"ג LA) וכן ויטמין A וויטמין E. בשתי הקבוצות קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין צריכת תוספי ברזל והסיכון להתפתחות פרקינסון. במחקר נכללו הנתונים של כ-385,898 משתתפים מהביו-בנק הבריטי בגיל 40-69 אחריהם נערך מעקב של 8-12 שנה. מבין כלל המשתתפים, 911 סווגו כסובלים מפרקינסוניזם (מצב רפואי המאופיין במספר מאפיינים מוטוריים).
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערך התפקיד של קו-אנזים Q10 בתסמונת פרקינסונית (פרקינסיוניזם - מצב רפואי המאופיין במספר מאפיינים מוטוריים). החוקרים מסבירים כי עקה חמצונית הינה אחד המנגנונים המעורבים בהתפתחות פרקינסון ומחלות ניווניות אחרות ולכן ל-Q10, שהינו נוגד חמצון חזק, עשוי להיות תפקיד בהתפתחות המחלה ובטיפול בה.
במסגרת הסקירה נבדקו שני היבטים:
בהתבסס על הנתונים מ-19 מחקרים תצפיתיים נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של כורכומין כטיפול משלים בקרב חולי פרקינסון. במחקר נכללו 60 משתתפים מעל גיל 30 עם תסמינים יציבים המקבלים טיפול דופמינרגי. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 80 מ"ג/יום ננו-כורכומין (Sina Curcumin®) או פלסבו למשך 9 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
תזונה וצמחי מרפא לשיפור המצב הנפשי
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דיאטה פסיכוביוטית על הרכב ותפקוד חיידקי המעי ועל מדדים של בריאות מנטלית בקרב מבוגרים בריאים. במחקר נכללו 45 משתתפים עם הרגלי תזונה לקויים (כפי שהוערך על ידי דיאטן) אשר חולקו לשתי קבוצות דיאטה למשך 4 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של משמרות לילה על הפרעה במצב הרוח כתלות בשעת האכילה. החוקרים מסבירים כי עובדי משמרות נמצאים בסיכון גבוה ב-25-40% לסבול מתסמיני דיכאון וחרדה, באופן חלקי כתוצאה מאי התאמה בין השעון הביולוגי ובין הסביבה ודפוסי ההתנהגות.
במחקר נכללו 20 מתנדבים בריאים בני 26 בממוצע, ללא היסטוריה של הפרעות דיכאון וחרדה, שאינם מעשנים, שותים קפה או נוטלים תרופות.
במשך 14 יום המשתתפים נמצאו בחדרים אישיים במעבדה ובזמנם החופשי ביצעו פעילות פנאי. ראשית, כל המשתתפים נכללו בסימולציה של משמרת יום עם אכילה רק בשעות היום להערכת נתוני הבסיס ולאחר מכן חולקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצה אחת ביצעה סימולציה של משמרת לילה עם אכילה גם בשעות היום וגם בשעות הלילה (בדומה למצב האמיתי של עובדי משמרות) וקבוצה שניה ביצעה סימולציה של משמרת לילה עם אכילה רק בשעות היום.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה נוגדת הסטרס של ריחן קדוש (Ocimum tenuiflorum). במחקר נכללו 100 משתתפים בגיל 18-65 הסובלים מסטרס והפרעות בשינה. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת מיצוי ריחן קדוש (HolixerTM) במינון 125 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו למשך 8 שבועות. החוקרים מדדו את השינוי בתחושת הסטרס ואיכות השינה, ובנוסף איכות השינה נמדדה באופן אובייקטיבי באמצעות צמיד מעקב ורמת הסטרס נמדדה באמצעות רמת הקורטיזול בשיער ותגובה אקוטית במבחן סטרס.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר מוצלב נבדקו השינויים בפעילות המוח הקשורה לסטרס בזמן הליכה בסביבה עירונית לעומת הליכה בטבע. החוקרים מסבירים כי מגורים בעיר קשורים בעלייה בסיכון להפרעות נפשיות כגון חרדה, דיכאון וסכיזופרניה. כמו כן, מחקרים קודמים מצאו כי בזמן מטלת סטרס אזור האמיגדלה* פעיל יותר כאשר נמצאים באזור עירוני לעומת כפרי. עם זאת, ההשפעה של הסביבה על מנגנוני המוח הקשורים בסטרס לא נבדקה באופן מבוקר.
במחקר נכללו 63 מבוגרים בריאים אשר התבקשו ללכת ברחוב סואן וביער, כל אחד למשך שעה. בזמן ההליכה בוצע ניטור של הפעילות המוחית, ובתחילת ובסיום כל הליכה נמדדה התגובה האקוטית במבחן סטרס. מהתוצאות עולה כי פעילות האמיגדלה ירדה לאחר הליכה בטבע ונשארה יציבה לאחר הליכה בסביבה עירונית.
ממצאים אלה מעידים כי קרא עוד.
