- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
תזונה לשיתוק מוחין | אוֹמגה 3 ותחלואה קרדיווסקולרית | גורמים תזונתיים והסיכון לסרְטן | דפוסי תזונה
תזונה לילדים עם שיתוק מוחין:
תת-תזונה וחסרים תזונתיים בקרב ילדים עם שיתוק מוחין,
והתערבויות תזונתיות לילדים עם שיתוק מוחין.
אומגה 3 להפחתת סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית:
אומגה 3 למניעת תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית,
התועלת הקרדיווסקולרית של אומגה 3 במינון גבוה,
אומגה 3 להפחתת הסיכון לאי-ספיקת לב בקרב חולי סוכרת,
אימוני אינטרוולים ואומגה 3 למבוגרים בסיכון לאי-ספיקת לב.
השְֹפעת גורמים תזונתיים על הסיכון לסרטן:
האם יש תועלת לנטילה קבועה של תוסף מולטי-ויטמין מינרל בקרב קשישים?
האם יש קשר בין צריכת תה והסיכון לסרטן שלפוחית השתן?
מהו הקשר בין צריכה גבוהה של דגים והסיכון להתפתחות מלנומה?
מהו הקשר בין צריכה גבוהה של מוצרי חלב והסיכון לסרטן קולורקטלי?
ועל התפקיד של ויטמין C במניעת סרטן מעי.
על השְֹפעת דפוסי תזונה:
כיצד הצריכה התזונתית של חלבון עשויה להשפיע על הבריאות?
כיצד הדיאטה משפיעה על הפרופיל המטבולי?
תזונה עשירה בירקות להפחתת דלקת כרונית,
והשְֹפעת הרכב השומן בתזונה על ריכוז תוצרי גליקציה מתקדמים בדם.
תזונה לשיתוק מוחין
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה השכיחות של תת-תזונה וחסרים תזונתיים בקרב ילדים עם שיתוק מוחין (CP). בסקירה נכללו 67 מחקרים בהם 453,804 ילדים עד גיל 18 מכל רחבי העולם, מהם 46 מחקרי חתך והיתר מחקרי עוקבה, מקרה-ביקורת או מחקרים קליניים.
במחקרים אלה המדד השכיח להערכת המצב התזונתי היה יחס המשקל לגיל, לפיו הוערך כי שיעור הילדים עם תת-תזונה הינו כ-40%. ב-9 מהמחקרים נבדקו חסרים תזונתיים, כאשר רוב המחקרים דיווחו על רמת אשלגן נמוכה (היפוקלמיה) וריכוז נמוך של אבץ, נחושת וויטמין D.
החוקרים מסכמים כי זוהתה שכיחות גבוהה של תת-תזונה בקרב ילדים עם CP ומוצע כי חסרים תזונתיים מסוימים קשורים באיכות תזונה נמוכה אשר עלולה לנבוע מגורמים סוציו-אקונומיים. לפיכך, הם מציינים כי נדרש ניטור רציף של המצב התזונתי והתאמה תזונתית אישית כחלק מהטיפול בילדים אלה.
da Silva DCG, de Sá Barreto da Cunha M, de Oliveira Santana A, et al. Malnutrition and nutritional deficiencies in children with cerebral palsy: a systematic review and meta-analysis. Public Health. 2022 Apr;205:192-201. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35339939/
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים בוחנים החוקרים את הממצאים העוסקים בהתערבויות תזונתיות בקרב ילדים עם שיתוק מוחין (CP). החוקרים מסבירים כי CP קשור בהיבטים תזונתיים וקליניים שונים כגון תת-משקל, החזר קיבתי-ושטי, עצירות וחסרים תזונתיים, כאשר התערבות תזונתית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים. בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם נבדקו מגוון התערבויות תזונתיות.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שהתערבויות תזונתיות שונות עשויות להוביל לשיפור קליני משמעותי עבור ילדים עם CP, אולם מספר המחקרים קטן ואיכות העדויות הינה מוגבלת.
Rebelo F, Mansur IR, Miglioli TC, et al. Dietary and nutritional interventions in children with cerebral palsy: A systematic literature review. PLoS One. 2022 Jul 22;17(7):e0271993. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35867728/
אוֹמגה 3 ותחלואה קרדיווסקולרית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התרומה של תיסוף אומגה 3 למניעת אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים. בסקירה נכללו 28 מחקרים בהם 136,965 משתתפים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. במחקרים אלה נעשה שימוש במגוון תוספי אומגה 3 במינונים שונים, משך המעקב נע בין 1 ל-7.4 שנים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מאמרים המציגים תוצאות נוספות מהמחקר REDUCE-IT בו נבדקה היעילות של התוסף Icosapent Ethyl, שהינו צורה מזוקקת של חומצת שומן אומגה 3 מסוג EPA, להפחתת תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית בקרב משתתפים בסיכון גבוה.
במחקר נכללו 8,179 משתתפים עם מחלה קרדיווסקולרית, סוכרת או גורמי סיכון אחרים, הנוטלים סטטינים ועם רמת טריגליצרידים של 135-499 מ"ג/דצ"ל ורמת LDL של 41-100 מ"ג/דצ"ל. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף במינון 2 גרם ליום פעמיים ביום (סה"כ 4 גרם ליום) או פלסבו.
המחקר מומן על ידי חברת Amarin Pharma Inc. המייצרת את התוסף.
לקריאה נוספת על המחקר: https://www.naturopedia.com/article.asp?rId=1554
במאמר הראשון נבדקה השְֹפעת התוסף בקרב 1,446 מהמשתתפים עם היסטוריה של אי-ספיקת
לב, מהם 703 משתתפים קיבלו את התוסף ו-743 קיבלו פלסבו. החוקרים בדקו את ההבדל בסיכון לתוצאות קרדיווסקולריות בקרב משתתפים אלה בהשוואה למשתתפים ללא אי-ספיקת לב וכן בדקו את השינוי ברמת ה-CRP והטריגליצרידים במהלך שנתיים בקרב המשתתפים שנטלו את התוסף בהשוואה לפלסבו.
נמצא כי קרא עוד.
במאמר השני נבדקה השְֹפעת התוסף בקרב 3,408 מהמשתתפים עם התערבות לבבית שקדמה להשתתפות במחקר.
נמצא כי במהלך תקופת מעקב חציונית של 4.8 שנים נטילת התוסף הייתה מלווה בסיכון קרדיווסקולרי נמוך ב-34% בהשוואה לפלסבו. בנוסף, קרא עוד.
כחלק ממחקר אקראי מבוקר בו נבדקה ההשפעה הקרדיווסקולרית של תיסוף ויטמין D ואומגה 3 (VITAL), בניתוח הנוכחי נבדק כיצד הימצאות של סוכרת סוג 2 וגזע משפיעים על הקשר בין אומגה 3 והסיכון לאשפוז על רקע אי-ספיקת לב. המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מהרווארד, וכלל 25,871 משתתפים: 13,085 נשים מעל גיל 55 ו-12,786 גברים מעל גיל 50, מרחבי ארה"ב, ללא היסטוריה של סרטן או תחלואה קרדיווסקולרית. המשתתפים חולקו אקראית ל-4 קבוצות:
תקופת ההתערבות החלה בין נובמבר 2011 למרץ 2014, והסתיימה בסוף 2017, כאשר משך ההתערבות הממוצע היה 5.3 שנים.
בהשוואה לפלסבו, קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית אינטנסיבית ותיסוף אומגה 3 בקרב מבוגרים עם שמנות המוגדרים בסיכון גבוה לאי-ספיקת לב. במחקר נכללו 80 מבוגרים בגיל 40-55 עם רמת BNP מעל 40 פיקוגרם/מ"ל או טרופונין T מעל 0.6 פיקוגרם/מ"ל (סמנים לבריאות הלב) ושומן בטני מעל 2 ק"ג.
למשך שנה, המשתתפים חולקו אקראית לתכנית אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT) או לקבוצת ביקורת שהשתתפה בתרגולי יוגה, שיווי משקל או כוח. בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 1.6 גרם/יום אומגה 3 או פלסבו (שמן זית). תכנית ה-HIIT הותאמה אישית לכל משתתף, משך כל אימון נע בין 30 ל-60 דקות 3-4 פעמים בשבוע.
נמצא כי קרא עוד.
גורמים תזונתיים והסיכון לסרְטן
כחלק ממחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו העוסק במניעת סרטן ותחלואה קרדיווסקולרית, נבדק האם נטילה יומית של תוסף מולטי-ויטמין מינרל תורמת למניעת ההתפתחות של סרטן פולשני בקרב קשישים. במחקר נכללו 12,666 נשים מעל גיל 65 ו-8,776 גברים מעל גיל 60 ללא תחלואה קרדיווסקולרית או סרטן. במסגרת המחקר המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף קקאו או פלסבו ולנטילת מולטי-ויטמין-מינרל (Centrum Silver®) או פלסבו. הניתוח במאמר הנוכחי מתייחס להשְֹפעת המולטי-ויטמין-מינרל בלבד, באופן בלתי תלוי בתוסף הקקאו.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 3.6 שנים מספר המשתתפים שאובחנו עם סרטן פולשני היה דומה בשתי הקבוצות (518 בקבוצת המולטי-ויטמין מינרל ו-535 בקבוצת הפלסבו). ספציפית, קרא עוד.
בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין צריכת תה ובין הסיכון לסרטן שלפוחית השתן. במחקר נכללו הנתונים של 532,949 משתתפים מ-12 מחקרי עוקבה, מהם 32.4% לא צרכו תה, 22.8% צרכו תה ברמה נמוכה, 22.2% ברמה בינונית ו-22.5% ברמה גבוהה. במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-11 שנה תועדו 2,915 מקרים של סרטן שלפוחית השתן.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת דגים ובין הסיכון להתפתחות מלנומה. החוקרים מציינים כי קשר זה נבדק רק במעט מחקרים אפידמיולוגיים והתוצאות לא היו עקביות ולא בוצעה אבחנה בין סוגי דגים שונים. במחקר נכללו הנתונים של 491,367 משתתפים, כאשר בתקופת מעקב חציונית אובחנו 5,034 מקרים של מלנומה ממארת (malignant) ו-3,284 מקרים של מלנומה שטחית (in situ).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר שנערך בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית הוערך הפוטנציאל של קשר סיבתי בין ויטמין C והסיכון לסרטן במערכת העיכול. החוקרים מסבירים כי ויטמין C הינו נוגד חמצון שעשוי לתרום למניעת ההתפתחות של סרטן במערכת העיכול, כאשר רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים תצפיתיים.
במסגרת המחקר התבססו החוקרים על 10 מאפיינים גנטיים שנמצאו קשורים ברמת ויטמין C, ובדקו את הקשר בין מאפיינים גנטיים אלה ובין 6 סוגי ממאירויות במערכת העיכול בשני מדגמים גדולים – 309,154 משתתפים ממחקר עוקבה שנערך בפינלנד ו-367,542 משתתפים מהביו-בנק הבריטי.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין הצריכה של מזונות מהחי מלבד בשר ובין הסיכון לסרטן קולורקטלי. בסקירה נכללו:
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
דפוסי תזונה
בסקירת על של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות המבוססות על מחקרים תצפיתיים הוערכו מגוון תוצאות בריאותיות הקשורות בצריכה התזונתית של חלבון בהתייחס לכמות החלבון בתזונה ולמקור החלבון. בסקירה נכללו 16 מאמרים בהם סה"כ 58 מטה-אנליזות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בהתבסס על מחקר אקראי מבוקר, מטרת המחקר הייתה לאפיין את הפרופיל המטבולי בדם ובשתן של דיאטה נורדית בהשוואה לדיאטת ביקורת ולבחון את הקשר למדדים קרדיו-מטבוליים.
במחקר נכללו 200 משתתפים עם התסמונת המטבולית אשר במשך 18-2 שבועות חולקו אקראית לצריכת דיאטה נורדית המבוססת על הצריכה של דגנים מלאים, פירות יער, שמן קנולה, דגים ומוצרי חלב דלי שומן, או לדיאטה סטנדרטית תוך שמירה על משקל יציב. בסיום ההתערבות המשתתפים התבקשו לתת דגימות דם ושתן על מנת לבחון את הפרופיל המטבולי של כל דיאטה.
החוקרים מציגים שני פרופילים ייחודיים המבטאים את הסמנים של המזונות העיקריים בכל דיאטה, קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של פירות וירקות ובין סמנים של דלקת כרונית בקרב קשישים. החוקרים משערים כי תזונה בריאה עשירה בפירות וירקות עשויה להפחית תהליכי דלקת, אולם על מנת להעריך את מידת ההשפעה יש לקחת בחשבון גורמים נוספים, כולל מידת ההשמנה ורמת הפעילות הגופנית.
במחקר נכללו 233 משתתפים בגיל 65-70 אשר דיווחו על הצריכה התזונתית של פירות וירקות. בנוסף, רמת הפעילות הגופנית הוערכה באמצעות מד תאוצה, כולל מדידת משך הזמן היושבני ומשך הזמן של פעילות בעצימות בינונית-גבוהה. הערכת הקשר בוצעה תוך תקנון לגורמים שונים, כולל משך הזמן היושבני והיקף המותניים.
באופן כללי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של צריכת השומן בתזונה על הייצור של תוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs) והקולטנים שלהם. בסקירה נכללו 6 מחקרים בהם 395 משתתפים מבוגרים וקשישים עם או בלי עודף משקל ומחלות כרוניות שונות. במחקרים אלה נבדק הריכוז של AGEs מסוגים שונים ושל הקולטנים המעורבים במטבוליזם שלהם.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
