פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש יוני 2022 - מקבץ 2

עודכן בתאריך 09/06/2022

 

במרכז הסקירה השבוע – תזונה ותוספי תזונה בהריון:

ל-ארגינין לשיפור תוצאות הלידה,

הבטיחות של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה בתקופת ההריון וההנקה,

כדוריות הדם האדומות כמקור לברזל בהריון,

תזונה ים-תיכונית להפחתת הסיכון לרעלת הריון,

הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד והסיכון לסוכרת הריון,

וגורמים בראשית החיים הקשורים בבריאות העצם.

 

בהמשך מחקרים על סרטן:

האם נמצאה תמיכה להשפעה של איזופלבונים על גורמי סיכון לסרטן שד?

האם יש קשר בין צריכת קפה והסיכון לסרטן רחם?

והקשר שבין תזונה בריאה וסיכויי ההישרדות בקרב חולות סרטן שחלות.

 

בתחום הכליות:

חסר ברזל כגורם סיכון לתמותה במחלת כליות כרונית,

ההשפעות ההדדיות בין תזונה וטיפול תרופתי במחלת כליות כרונית,

ופרה-ביוטיקה להקלה על תסמינים במערכת העיכול בקרב מושתלי כליה.

 

על רטינופתיה סוּכרתית:

לוטאין וזאקסנטין לטיפול ברטינופתיה סוּכרתית,

והקשר בין סמנים שומניים ורטינופתיה.

 

ובתחום הקרדיו-מטבולי:

תפקיד חיידקי המעי בהשפעה הקרדיו-מטבולית של דיאטה ים-תיכונית ירוקה,

ומהי ההשפעה של דיאטה טבעונית על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים?

 

 

ל-ארגִינין לשיפור תוצאות הלידה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה היעילות של תוספי ל-ארגינין לשיפור תוצאות הלידה בקרב נשים בהריון עם הפרעות של יתר לחץ דם (HB) או הגבלה בגדילה התוך-רחמית (IUGR). החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הדגימו השפעה מיטיבה לל-ארגינין על התפתחות השליה והעובר.

בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם ניתנו תוספי ארגינין במינון שנע החל מ-3 גרם/יום בנטילה פומית ועד למתן תוך-ורידי של 20 גרם/יום. התוסף ניתן החל מאמצע ההריון ועד ללידה או בשבועות/ימים הסמוכים ללידה.

באופן כללי נמצא כי ההתערבות הייתה בעלת השפעה מיטיבה על משקל התינוק (BW), גיל ההריון בלידה (GA) והסיכון לתינוק קטן לגיל ההריון (SGA), וכן להפחתת הסיכון להתפתחות רעלת הריון. בניתוח לפי תתי-קבוצות החוקרים מראים מהם הגורמים הקשורים בהתערבות (משך, מינון ותזמון), ובאם (חלבון בשתן, עלייה ב- nitric oxide בעקבות ההתערבות וגיל), אשר נמצאו בעלי השפעה חיובית על תוצאות הלידה בקרב נשים עם הפרעות יתר לחץ דם או הגבלה בגדילה (מצורף בתרשים).

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מהווים בסיס להמלצות קליניות לשיפור תוצאות הלידה בקרב נשים בהריון עם סיבוכים שונים. 

Xu L, Wang X, Wang C, Li W, Liu H. l-arginine supplementation improved neonatal outcomes in pregnancies with hypertensive disorder or intrauterine growth restriction: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Clinical Nutrition. 2022 Jan 1.

https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0261561422001728

 

 

הבטיחות של פרוֹביוטיקה ופרה-ביוטיקה בתקופת ההריוֹן וההנקָה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכו העדויות לגבי השפעות שליליות אפשריות של השימוש בפרוביוטיקה או פרה-ביוטיקה בתקופת ההריון וההנקה. החוקרים מסבירים כי לתוספי פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה נמצאו השפעות בריאותיות חיוביות, כולל מניעה של השפעות שליליות בהריון, אולם אין מספיק מידע לגבי השפעות שליליות על האם או על התינוק.

בסקירה נכללו 100 מחקרים שנערכו ב-25 מדינות, מהם 95 מחקרים אקראיים מבוקרים. מבין מחקרים אלה, ב-49 לא נכלל דיווח על היבטים של בטיחות, ב-23 מחקרים נטען כי ההתערבות הייתה בטוחה ללא הצגת נתוני בטיחות, וב-28 מחקרים נכל דיווח על היבטים של בטיחות - מהם 11 מחקרים דיווחו על הימצאות של השפעות שליליות. בהתייחס ל-11 המחקרים שמצאו השפעות שליליות, בחמישה מחקרים נעשה שימוש בתוסף פרוביוטיקה, במחקר אחד בתוסף פרה-ביוטיקה, ובחמישה מחקרים ניתנה התערבות משולבת (פרוביוטיקה עם תוסף אחר או התערבות תזונתית).

במחקרים אלה דווח על סה"כ 20 השפעות שליליות, כאשר תסמינים במערכת העיכול, כגון בחילה, שלשול ועצירות, היו השכיחות ביותר. במחקר אחד נמצא קשר מובהק בין ההתערבות ובין עלייה בהפרשות וגינליות ושינויים במרקם הצואה.

בהתבסס על העדויות הקיימות החוקרים קובעים כי השימוש בתוספי פרוביוטיקה או פרה-ביוטיקה בתקופת ההריון וההנקה הינו באופן כללי בטוח ואינו קשור בהשפעות שליליות משמעותיות לאם או לתינוק.  

החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני ועל העדר ניגודי אינטרסים.   

Sheyholislami H, Connor KL. Are Probiotics and Prebiotics Safe for Use during Pregnancy and Lactation? A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2021 Jul 13;13(7):2382. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34371892/

 

 

כדוריות הדם האדומות כמקור לברְזל בהריוֹן

במחקר קליני נבדק השינוי בספיגת הברזל בתקופת ההריון ואת התרומה של כדוריות הדם האדומות כמקור לברזל. החוקרים מסבירים כי בתקופת ההריון אספקת הברזל מגיעה מהתזונה, ממאגרי הגוף או מפירוק כדוריות הדם האדומות, אולם חסר מידע לגבי התרומה היחסית של מקורות אלה לתמיכה בדרישת הברזל של העובר.

במסגרת המחקר 15 נשים בהריון התבקשו לבלוע גלולה המאפשרת מעקב אחר ספיגת הברזל בטרימסטר השני (שבוע 14-16 להריון) ובטרימסטר השלישי (שבוע 32-35 להריון). החוקרים העריכו את ספיגת הברזל ואת אובדן הברזל בכדוריות הדם האדומות וכן את העברת הברזל לעובר באמצעות הדם הטבורי בעת הלידה. נמצא כי קרא עוד

 

 

 

תזונה ים-תיכוֹנית להפחתת הסיכון לרעלת הריוֹן

במחקר תצפיתי נבדק האם דפוס של תזונה ים-תיכונית עשויה להוות גורם התורם להפחתת הסיכון לרעלת הריון. המחקר מבוסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול שנערך בקרב נשים עם הכנסה נמוכה מאזור עירוני בארה"ב. נתונים סוציו-דמוגרפיים והצריכה התזונתית נאספו מיד לאחר הלידה והמידע הקליני נאסף מהרשומות הרפואיות. לכל משתתפת חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית ונבדק הקשר בין ציון הדיאטה ורעלת הריון. במחקר נכללו 8,507 נשים, מהן 848 תועדו עם רעלת הריון. נמצא כי קרא עוד

 

 

 

הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד והסיכון לסוּכרת הריוֹן

במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לפני ההריון ובין הסיכון להתפתחות סוכרת הריון. כחלק ממחקר גדול יותר, במחקר הנוכחי נכללו 3,730 נשים שדיווחו על הריון אחד לפחות לאחר הכניסה למחקר.

בהתאם לשאלוני תזונה החוקרים חישבו את הצריכה של מזון אולטרה-מעובד וסיווגו את המשתתפות לשלוש קבוצות: צריכה נמוכה, בינונית או גבוהה. בעת הכניסה למחקר הגיל החציוני של המשתתפות היה 27 והצריכה החציונית של מזון אולטרה-מעובד הייתה 3.9 מנות ליום שהיוותה כ-30% מסך הצריכה הקלורית. במהלך תקופת מעקב חציונית של 7.2 שנים תועדו 186 מקרים של סוכרת הריון. לא נמצא קשר מובהק בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לסוכרת הריון, כאשר שיעור המקרים היה 4.3%, 5.7% ו-5% בקרב נשים עם צריכה נמוכה, בינונית וגבוהה של מזון אולטרה-מעובד, בהתאמה. עם זאת, נמצא כי קרא עוד

 

 

 

גורמים בראשית החיים הקשורים בבריאות העצם

בסקירה של מחקרים תצפיתיים והתערבותיים דנים החוקרים בגורמים בראשית החיים הקשורים בהתפתחות ובבריאות העצם. בסקירה נכללו 49 מחקרים אשר בוחנים גורמים שונים בתקופת ההריון והינקות ותוצאות הקשורות בבריאות העצם בתקופת הילדות.

במסגרת הסקירה מפורטים ממצאים בהתייחס לגורמים של האם בתקופת ההריון, כולל הצריכה התזונתית, המצב התזונתי, מדדים אנתרופומטריים, מדדים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים, ועישון; וכן ממצאים בהתייחס לגורמים של התינוק בלידה, כולל מדדים אנתרופומטריים ומועד הלידה.

מהסקירה עולה כי גורמים שונים בראשית החיים קשורים בבריאות העצם בגיל הילדות, ובכך יכולים להשפיע על הסיכון להתפתחות אוסטאופורוזיס בגיל מבוגר. למרות הממצאים הסותרים שנמצאו במחקרים השונים, החוקרים קובעים כי קרא עוד

 

 

 

לא נמצאה תמיכה להשפעה של איזוֹפלבונים על גורמי סיכון לסרְטן שד

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של איזופלבונים על גורמי הסיכון לסרטן שד בקרב נשים בריאות. במחקרים אפידמיולוגיים נמצא כי צריכה גבוהה של איזופלבונים מסויה קשורה בסיכון מופחת לסרטן שד, אולם יש לבחון האם קשר זה עשוי להיות סיבתי.   

בסקירה נכללו 18 מחקרים בהם נכללו נשים לפני או אחרי גיל המעבר אשר נטלו איזופלבונים שמקורם בסויה או בתוספים במינון 36.5 עד 235 מ"ג/יום למשך תקופת התערבות של 1 עד 36 חודשים. מדדי המטרה שנבדקו במחקרים אלה היו צפיפות השד, מדדים של אסטרוגן והשְֹפעתו על המחזור וסמנים של שגשוג תאים ודלקת.

למרות היענות גבוהה להתערבות, ברוב המחקרים קרא עוד

 

 

 

צריכת קפה קשורה בסיכון מופחת לסרְטן רחם

במטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין שתיית קפה ובין סרטן הרחם. בניתוח נכללו 24 מחקרים, מהם 12 מחקרי מקרה-ביקורת ו-12 מחקרי עוקבה, בהם סה"כ 9,833 מקרי סרטן רחם ו-699,234 נשים ללא סרטן רחם.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד

 

 

 

תזונה בריאה קשורה בסיכויי הישרדות גבוהים יותר בקרב חולות סרְטן שחלות

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסין נבדק הקשר בין דפוס התזונה הכולל ובין הישרדות בקרב נשים עם סרטן שחלות. במחקר נכללו 853 חולות בגיל 18 עד 79 אשר מילאו שאלוני תזונה בהתייחס לשנה שלפני אבחון המחלה. במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-37 חודשים 130 מהמטופלות נפטרו (18%).

בהתבסס על נתוני התזונה של המשתתפות החוקרים זיהו ארבעה דפוסי תזונה עיקריים:

  1. דפוס המאופיין בתזונה בריאה, אשר היה מאופיין בצריכה גבוהה יותר של פירות, ירקות, ביצים, קטניות, דגנים מלאים, דגים ופקעות (כגון תפו"א).
  2. דפוס המאופיין בתזונה אתנית.
  3. דפוס המאופיין בתזונה מהחי.
  4. דפוס המאופיין בצריכת מזונות מתוקים.

נמצא כי קרא עוד

 

 

 

חסר ברְזל כגורם סיכון לתמותה במחלת כליוֹת כרונית

במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין רמת הברזל ובין הסיכון לתמותה ולאירוע קרדיווסקולרי בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית שאינם מטופלים בדיאליזה. החוקרים מציינים כי 30-45% מחולים אלה סובלים מחסר ברזל, כאשר הטיפול ממוקד במניעת אנמיה אולם הסיכון בקרב מטופלים ללא אנמיה אינו ידוע.

במחקר נכללו 5,145 מטופלים מארבע מדינות (ברזיל, צרפת, ארה"ב וגרמניה) להם מדדים של ריווי טרנספרין ורמת פריטין [רמה נמוכה של ריווי טרנספרין ושל פריטין מצביעה על חסר ברזל]. נמצא כי קרא עוד

 

 

 

ההשפעות ההדדיות בין תזונה וטיפול תרופתי במחלת כליוֹת כרונית

בסקירה דנים החוקרים בהשפעות של תזונה, טיפול תרופתי והמצב התזונתי בקרב מטופלים עם מחלת כליות. החוקרים מסבירים כי ישנה השפעה הדדית בין תזונה ותרופות, כך שלתרופות עשויה להיות השפעה על המצב התזונתי כולל תיאבון, הוצאת האנרגיה והצריכה התזונתית, ואילו למזונות שונים עשויה להיות השפעה על הזמינות הביולוגית והפירוק של תרופות ובכך להגביר סיכון לרעילות, להשפעות שליליות או לפגיעה ביעילות הטיפול. במחלת כליות כרונית לטיפול תזונתי תפקיד חשוב, ולפיכך יש לבחון השפעות הדדיות אפשריות עם הטיפול התרופתי בחולים אלה.

במסגרת הסקירה דנים החוקרים בהיבטים שונים של ההשפעות ההדדיות האפשריות, כגון ההשפעות של המחלה על רמת החלבון, ההשפעה של השמנה על הפרוגנוזה, ההשפעה של תרופות על הרכב הגוף, ההשפעה של תרופות על הריח והטעם וכתוצאה מכך על התיאבון, שינויים בצריכה התזונתית ובהוצאת האנרגיה, חסרים תזונתיים על רקע השימוש בתרופות וההשפעות של מגוון מזונות ורכיבים תזונתיים וצמחיים על פעילות התרופה בגוף (כגון אשכוליות, פרע מחורר, אלכוהול, קפאין, עלים ירוקים, ליקוריץ, גינקו דו-אונתי, חלב וגבינה קשה, מיצי פירות שונים, צריכת חלבון גבוהה, ירקות גויטרוגנים, ג'ינסנג, שום ושוקולד).

החוקרים מסכמים כי קרא עוד

 

 

 

פרה-ביוטיקה להקלה על תסמינים במערכת העיכול בקרב מושתלי כליה

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההיתכנות של מתן פרה-ביוטיקה למושתלי כליה על מנת למנוע זיהומים והפרעות בעיכול. במסגרת המחקר המשתתפים צרכו פרה-ביוטיקה - בננה ירוקה המכילה עמילנים עמידים אשר מגיעה למעי הגס ומעודדת שינויים באוכלוסיית חיידקי המעי, או פלסבו - עמילן תירס העובר פירוק במעי הדק, למשך שבעה שבועות. היתכנות ההתערבות הוגדרה כגיוס של לפחות 80% מהמועמדים האפשריים למחקר בטווח של שישה חודשים. בנוסף, נבדקה ההיענות והסבילות לתוסף, שיעור הנשירה ומתן דגימות צואה, איכות החיים, תסמינים במערכת העיכול ומקרי זיהום.

מבין 72 מטופלים, 60 הסכימו להשתתף במחקר ו-54 מהם חולקו אקראית לנטילת התוסף או הפלסבו. נמצא כי קרא עוד

 

 

 

לוטאין וזאקסנטין לטיפול ברטינופתיה סוּכרתית

בסקירה שיטתית של מחקרים פרה-קליניים וקליניים מוצגים הממצאים לגבי התרומה של הקסנטופילים לוטאין וזאקסנטין לטיפול ברטינופתיה סוּכרתית. החוקרים מסבירים כי לוטאין וזאקסנטין הינם רכיבים נוגדי דלקת ונוגדי חמצון ממשפחת הקרוטנואידים אשר יכולים להצטבר ברשתית העין ולפיכך עשויים לתרום לטיפול ברטינופתיה בקרב חולי סוכרת.

בסקירה נכללו 18 מחקרים, מהם שבעה מחקרים פרה-קליניים, תשעה מחקרים תצפיתיים ושני מחקרים התערבותיים.

במחקרים הפרה-קליניים הודגמה ההשפעה המגינה של לוטאין וזאקסנטין על תאי הדם הקטנים בעין מפני ניוון ושינויים על רקע היפר-גליקמיה. מחקרים תצפיתיים הצביעו על כך שרמה נמוכה של קסנטופילים ברשתית הינה מאפיין של רטינופתיה סוּכרתית, בעיקר בקרב חולי סוכרת סוג 2 או סוכרת סוג 1 שאינה מאוזנת.

המחקרים ההתערבותיים ניתן תוסף המכיל 4 מ"ג לוטאין ו-8 מ"ג זאקסנטין (כחלק מתוסף מולטי-ויטמינים) למשך שישה חודשים, או תוסף המכיל 6 מ"ג לוטאין ו-0.5 מ"ג זאקסנטין למשך שלושה חודשים. במחקרים אלה קרא עוד

 

 

 

הקשר בין סמנים שומניים ורטינופתיה

במחקר המבוסס על מחקר אקראי מבוקר נבדק הקשר בין סמנים שומניים שונים ובין הסיכון להתפתחות מפרצות זעירות בכלי הדם בעין (MA - retinal microaneurysms). החוקרים מסבירים כי רטינופתיה הינה הסיבוך המיקרווסקולרי השכיח ביותר של סוכרת, כאשר אחד הביטויים הראשוניים הוא הופעה של MA.

במחקר נכללו משתתפים ממחקר אקראי מבוקר במסגרתו 522 משתתפים בני 55 בממוצע עם הפרעה בסבילות לגלוקוז חולקו אקראית לתכנית התערבות אינטנסיבית לשינוי אורח החיים או לקבוצת הביקורת. משך ההתערבות החציוני היה ארבע שנים, ולאחר מכן נערך מעקב שנתי אחר המשתתפים. לאחר תקופה של חמש שנים לפחות מסיום ההתערבות המשתתפים סווגו כסובלים מ-MA (51 משתתפים) או לא (115 משתתפים) ונכללו במחקר הנוכחי. כל המשתתפים היו ללא סוכרת ועם רמות גבוהות של CRP, חומצות שומן ומטבוליטים שומניים בתחילת המחקר המבוקר.

החוקרים מראים כי קרא עוד

 

 

 

תפקיד חיידקי המעי בהשפעה הקרדיו-מטבולית של דיאטה ים-תיכוֹנית ירוקה

במחקר אקראי מבוקר שנערך בישראל נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על הבריאות הקרדיו-מטבולית. במסגרת המחקר 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם חולקו אקראית לשלוש קבוצות:

  1. הנחיות לתזונה בריאה.
  2. דיאטה ים-תיכונית.
  3. דיאטה ים-תיכונית ירוקה עשירה בפוֹליפנוֹלים ודלה בבשר אדום ומעובד.

במאמר קודם מראים החוקרים כי הדיאטה הים-תיכונית הירוקה הגדילה עוד יותר את ההשפעות הקרדיו-מטבוליות המיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית, כאשר הניתוח הנוכחי עוסק בהשפעות ההתערבות על חיידקי המעי במהלך הירידה במשקל.

נמצא כי קרא עוד

 

 

מהי ההשפעה של דיאטה טבעונית על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים?

במחקר פיילוט קליני נבדקה ההשפעה של תכנית דיאטה טבעונית על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים והוערכה הזמינות הביולוגית של ויטמין B12. במחקר נכללו תשעה משתתפים עם דיסליפידמיה (טריגליצרידים מעל 150 מ"ג/דצ"ל, או כולסטרול כללי מעל 200 מ"ג/דצ"ל, או LDL מעל 130 מ"ג/דצ"ל, או HDL נמוך מ-45 /55 מ"ג/דצ"ל לגבר / אישה, או נטילת סטטינים) אשר השתתפו בתכנית דיאטה בת 12 שבועות.

התכנית כללה הערכה בריאותית בתחילת המחקר ובסיומו, שלושה מפגשים קבוצתיים בחודש ושלושה מפגשי ייעוץ אישיים. ההמלצות התזונתיות כללו הגברת הצריכה של דגנים מלאים, ירקות (400-600 גרם ליום), פירות (שלוש מנות ליום), שעועית וסויה (שבע מנות ליום) ואגוזים (שלוש מנות ליום) והימנעות ממזון מהחי, סוכר מוסף, מזון מטוגן, דגנים מלוטשים, מזון אולטרה-מעובד, ללא הגבלה קלורית. למשתתפים סופקו זרעי פשתן, אגוזי מלך, שמן זית, אורז מלא, אגוזי ברזיל ואצות מהסוג Bangia atropurpurea (Taiwanese purple laver) כמקור ויטמין B12.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם