פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מרץ 2022 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 23/03/2022

 

במרכז הסקירה השבוע בריאות העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר:

מהו הקשר בין תה ירוק לצפיפות העצם?

והאם יש פוטנציאל לשזיפים מיובשים לשיפור בריאות העצם?

 

בהמשך מחקרים על בריאות המוח:

מהי ההשפעה של כורכומין על התפקוד הקוגניטיבי?

מהי התועלת של ויטמין D בקרב מטופלים לאחר אפיזודה פסיכוטית ראשונה?

מהו הקשר בין צריכת פוֹליפנוֹלים ובין התפקוד הקוגניטיבי ותפקודי הריאות?

וזעפרן לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית.

 

בתחום הקרדיווסקולרי:

דיאטה ים-תיכונית להגנה על תפקודי הכליות בקרב חולי לב,

אורח חיים לא בריא קשור בסיכון מוגבר לתמותה ולתחלואה קרדיווסקולרית,

והקשר בין תזונה המבוססת על הצומח ודיסליפידמיה.

 

שתי סקירות על מניעת שפעת:

תה למניעת שפעת,

ותוסף ויטמין D להגנה מפני שפעת.

 

טיפול טבעי בכאבי ראש ומיגרנות:

רפואת צמחים למניעה ולטיפול במיגרנה,

ודיאטה קטוגנית לטיפול בכאבי ראש.

 

ולסיכום שלושה מחקרים על תוספי תזונה לפעילות גופנית.


 

תה ירוק קשור בצפיפות עצם גבוהה יותר בקרב נשים לאחר גִיל המעבר

במחקר תצפיתי שנערך בקוריאה, נבדק הקשר בין צריכת תה ירוק ובין צפיפות העצם, בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו נתונים של 3,530 נשים מעל גיל 50 מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2008-2011. 

הנשים סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לתדירות הצריכה של תה ירוק בשנה האחרונה: כמעט ולא (1,893 נשים), עד כוס אחת ביום (1,336 נשים), ואחת עד שלוש כוסות ביום (301 נשים). צפיפות העצם נבדקה בחוליות המותניות, בעצם הירך ובצוואר הירך, ונבדק הסיכוי לסבול מאוסטאופורוזיס ואוסטאופניה בהתאם לצריכת תה ירוק. 

נמצא, כי בהשוואה לנשים שצרכו אחת עד שלוש כוסות ביום, הסיכוי לסבול מאוסטאופניה היה גבוה ב-81% וב-85% והסיכוי לסבול מאוסטאופורוזיס היה גבוה ב-91% וב-82% בקרב נשים שכמעט ולא צרכו תה ירוק או צרכו עד כוס אחת ביום, בהתאמה

החוקרים מסכמים כי לצריכת תה ירוק עשוי להיות יתרון בהקשר לבריאות העצם.  

החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים. 

Lee DB, Song HJ, Paek YJ, Park KH, Seo YG, Noh HM. Relationship between Regular Green Tea Intake and Osteoporosis in Korean Postmenopausal Women: A Nationwide Study. Nutrients. 2021 Dec 26;14(1):87.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35010962/

 

 

הפוטנציאל של שזיפים מיובשים לשיפור בריאות העצם בקרב נשים לאחר גִיל המעבר

בסקירה מוצגות העדויות הפרה-קליניות והקליניות העוסקות בהשפעה של שזיפים מיובשים על בריאות העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במסגרת הסקירה מתמקדים החוקרים בקשר שבין תהליכי דלקת ובריאות העצם. 

להלן סיכום הממצאים העיקריים:

  • ב-16 מחקרים בהם נעשה שימוש במודלים של מכרסמים עם אוסטאופניה או אטסטאופורוזיס, הודגמה היעילות של שזיפים מיובשים למניעה ולעיכוב אובדן עצם. 

  • בעשרה מחקרים נמצא כי בנוסף להשפעה המיטיבה על העצם, לשזיפים מיובשים ולפוֹליפנוֹלים שלהם הייתה השפעה נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. 

  • בשני מחקרים קליניים נמצא, כי צריכה של 50-100 גרם/יום למשך 6-12 חודשים הייתה בעלת השפעה מיטיבה על צפיפות העצם ועל מדדי בריאות העצם, אולם אין עדויות קליניות מספיקות על מנת להעריך את ההשפעה על מדדי דלקת ועקה חמצונית.  

מהסקירה עולה הפוטנציאל של שזיפים מיובשים למניעה ולעיכוב אובדן עצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר כתוצאה מהפחתת תהליכי דלקת ועקה חמצונית, תהליכים אשר תורמים להגברת אובדן עצם.  

Damani JJ, De Souza MJ, VanEvery HL, Strock NCA, Rogers CJ. The Role of Prunes in Modulating Inflammatory Pathways to Improve Bone Health in Postmenopausal Women. Adv Nutr. 2022 Jan 3:nmab162.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34978320/

 

 

מהי ההשפעה של כוּרכומין על התפקוד הקוגניטיבי?

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה התרומה של כורכומין לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, תוך התייחסות להשפעות שליליות בדרכי העיכול. בסקירה נכללו שמונה מחקרים בהם 389 משתתפים בני 65 בממוצע, בריאים או עם מצבים בריאותיים שונים כגון אלצהיימר וסכיזופרניה. במחקרים אלה נעשה שימוש בסוגי תוספים שונים בטווח מינונים של 80 עד 4,000 מ"ג למשך 8 עד 18 חודשים. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת כורכומין קרא עוד.

 

 

מהי התועלת של וִיטמין D בקרב מטופלים לאחר אפיזודה פסיכוטית ראשונה?

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדק מהי ההשפעה של תוסף ויטמין D על התוצאות הקליניות בקרב מטופלים לאחר אפיזודה פסיכוטית ראשונה. החוקרים מסבירים, כי מטופלים עם הפרעות נפש מאופיינים בסיכון מוגבר לחסר ויטמין D אשר קשור במדדי בריאות נפשית וגופנית נמוכים יותר. במחקר נכללו 149 מבוגרים בגיל 18-65 אשר חוו בשלוש שנים האחרונות הפרעה פסיכוטית תפקודית, אשר חולקו אקראית לקבלת מנה חודשית של ויטמין D במינון 120,000 יחב"ל, או פלסבו, למשך שישה חודשים. לאחר שלושה ושישה חודשים קרא עוד.

 

 

הקשר בין צריכת פוליפנוֹלים ובין התפקוד הקוגניטיבי ותפקודי הריאות

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של פוֹליפנוֹלים המצויים בפירות על התפקוד הקוגניטיבי ותפקודי הריאות בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מציינים כי לפוֹליפנוֹלים השפעה על עקה חמצונית ודלקת ולכן עשויה להיות להם השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי ותפקודי הריאות. בסקירה נכללו 14 מחקרים קליניים (409 משתתפים) בהם נבדק התפקוד הקוגניטיבי ושבעה מחקרים תצפיתיים (20,788 משתתפים) בהם נבדקו תפקודי הריאות. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

זעפרן לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית

במחקר כפול-סמיות מבוקר, נבדקה היעילות והבטיחות של קרוצין, הרכיב הפעיל בזעפרן (Crocus Sativus) לעומת פלואוקסטין (פרוזק) לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). במחקר נכללו 50 מטופלים בגיל 18-60 אשר חולקו אקראית לקבלת כמוסת קרוצין (15 מ"ג) או פלואוקסטין (20 מ"ג) למשך שמונה שבועות, כאשר בחודש הראשון ניתנה כמוסה אחת ובחודש השני שתי כמוסות. 

יעילות ההתערבות נבדקה באמצעות המדד Y-BOCS להערכת OCD ומדד HARS להערכת חרדה. נמצא כי קרא עוד.

 

 

דיאטה ים-תִיכונית להגנה על תפקודי הכליות בקרב חולי לב 

במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של הקפדה ממושכת על דיאטה ים-תיכונית או דיאטה דלת שומן, לשמירה על תפקודי הכליות בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית. במחקר נכללו 1,002 מטופלים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות הדיאטה:

  • דיאטה ים-תיכונית עשירה בשמן זית כתית מעולה (35% שומן, 22% MUFA, עד 50% פחמימות). 

  • דיאטה דלת שומן עשירה בפחמימות מורכבות (28% שומן, 12% MUFA, מעל 55% פחמימות).

תפקודי הכליות הוערכו באמצעות קצב הסינון הכלייתי בתחילת המחקר ולאחר חמש שנים, עם סיווג למטופלים עם או בלי סוכרת סוג 2. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

 

 

אורח חיים לא בריא קשור בסיכון מוגבר לתמותה ולתחלואה קרדיווסקולרית

במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין אורח חיים ומאפיינים גנטיים ובין הסיכון לתמותה מכל גורם ומגורמים קרדיווסקולריים. במחקר נכללו הנתונים של 76,958 משתתפים מהביו-בנק הבריטי. אורח חיים נקבע בהתאם לשישה גורמי סיכון: איכות התזונה, פעילות גופנית, עישון, BMI, איכות השינה ומשך פעילות יושבנית, כאשר הימצאות של 5-6 גורמי סיכון סווגה כאורח חיים לא בריא, לעומת אורח חיים בריא שסווג כ-0-2 גורמי סיכון. בנוסף, לכל משתתף חושב ציון סיכון גנטי המבוסס על 300 שינויים גנטיים הקשורים בתחלואה קרדיווסקולרית. 

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.8 שנים תועדו 2,408 מקרי תמותה מכל גורם ו-364 מקרי תמותה על רקע קרדיווסקולרי, ובנוסף תועדו 748 אירועי שבץ ו- 1,140 אירועי אוטם שריר הלב. נמצא כי קרא עוד.

 

 

הקשר בין תזונה המבוססת על הצומח ודיסליפידמיה

במחקר תצפיתי שנערך בקוריאה, נבדק הקשר בין תזונה המבוססת על הצומח והסיכון לדיסליפידמיה. החוקרים מציינים כי ישנן עדויות מועטות לגבי קשר זה, בעיקר באוכלוסייה אסייתית המאופיינת בתזונה שונה מהתזונה המערבית. במחקר נכללו הנתונים של 147,945 מבוגרים מעל גיל 40. בהתבסס על שאלוני תזונה, לכל משתתף חושב ציון בשלושה מדדים של תזונה המבוססת על הצומח: ציון כללי של תזונה מהצומח, ציון של תזונה בריאה מהצומח וציון של תזונה לא בריאה מהצומח. מבין כלל המשתתפים, 32% אובחנו עם דיסליפידמיה. 

נמצא כי קרא עוד.

 

 

תה למניעת שַפעת

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה התרומה של תה למניעת זיהומים אקוטיים בדרכי הנשימה העליונות, בדגש על שפעת. בסקירה נכללו שישה מחקרים אקראיים מבוקרים וארבעה מחקרי עוקבה, כאשר מקרי שפעת נקבעו בהתאם לבדיקת מעבדה, ומקרים של זיהום בדרכי הנשימה העליונות נקבעו בהתאם לדיווח סובייקטיבי של תסמינים קליניים. במחקרים ההתערבותיים המשתתפים נטלו תוספי קטכינים מתה ירוק או משקה תה ירוק לעומת פלסבו או מים, ובמחקרי העוקבה נבדקה הצריכה או הגרגור של תה ירוק או שחור. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

תוסף וִיטמין D להגנה מפני שַפעת

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה התרומה של תוספי ויטמין D למניעת שפעת. בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם 4,859 מבוגרים וילדים אשר קיבלו תוספי ויטמין D בנטילה יומית או תקופתית במינונים שונים. מקרי שפעת נקבעו באמצעות בדיקת מעבדה, שאלון להערכת התסמינים, או שניהם יחד. 

באופן כללי לא זוהתה הטרוגניות משמעותית בין המחקרים, כאשר בניתוח נכללו גורמים שונים הקשורים לאזור הגיאוגרפי, מאפיינים של המשתתפים או מינון ויטמין D ומשך הנטילה. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי ויטמין D קרא עוד.

 

 

רפואת צמחים למניעה ולטיפול במִיגרנה

בסקירה מוצגים הממצאים הפרה-קליניים וקליניים בהתייחס לשימוש בצמחי מרפא למניעה ולטיפול במיגרנה. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים ממחקרים בחיות מעבדה אשר מדגימים את ההשפעה המיטיבה של הצמחים הבאים: Angelica dahurica, Ligusticum Chuanxiong, Angelica sinensis, Cannabis sativa, Stephania tetrandra, Uncaria rhynchophylla, Scutellaria baicalensis, Centella asiatica, Curcuma longa, Vitex trifolia, Paeonia lactiflora, Hypericum perforatum, Gastrodia elata, Euodia rutaecarpa ושל פורמולות שונות. בהמשך, מוצגים מספר מחקרים קליניים בהם נעשה שימוש בפורמולות שונות המספקים בסיס להמשך המחקר בתחום. 

החוקרים מסכמים כי בסקירה קרא עוד.

 

 

דיאטה קטוֹגנית לטיפול בכְאבי ראש

בסקירה מוצגות העדויות בהתייחס לתועלת של דיאטה קטוגנית לטיפול בכאבי ראש ומנגנוני הפעולה המעורבים בכך, וכן מוצגות המלצות ליישום קליני. במסגרת הסקירה מוצג הרקע, העקרונות הכללים ופרוטוקולים שונים של הדיאטה הקטוגנית. בהמשך, מפורטים הממצאים הספציפיים העוסקים ביעילות הקלינית של הדיאטה הקטוגנית לטיפול בכאבי ראש מסוגים שונים, כולל מיגרנה וכאב ראש מקבצי. 

החוקרים מציגים את מנגנוני הפעולה בהם הדיאטה הקטוגנית עשויה לתרום להקלה על כאבי ראש, כולל השפעה על הפעילות הנוירו-פיזיולוגית, רמת האנרגיה במוח, פעילות המיטוכונדריה, עקה חמצונית, תהליכי דלקת, אפיגנטיקה, דיכוי קורטיקלי מתפשט, מאזן גלוטמט/GABA, תעלות יונים, ציר מעי-מוח, מטבוליזם של גלוקוז במוח, והפחתת מאפיינים של התסמונת המטבולית. 

בחלקה האחרון של הסקירה קרא עוד.

 

 

תוספי תזונה לפעילות גופנית

להלן שלושה מחקרים העוסקים בתרומה של תוספי תזונה שונים לעוסקים בפעילות גופנית. 

בסקירה מוצגות העדויות הקליניות לגבי ההשפעה של תוספי תזונה להקלה על פגיעה בשריר (EIMD - exercise-induced muscle damage), ועל כאבי שרירים מאוחרים (DOMS - delayed-onset muscle soreness), בעקבות פעילות גופנית. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של תוספים בעלי פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת: כורכומין, דובדבן חמוץ, מיץ סלק, קוורצטין ואיזותיאוציאנט. 

מהסקירה עולה כי באופן כללי קרא עוד.

  

במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius) להקלה על פגיעה בשריר לאחר פעילות גופנית. החוקרים מסבירים כי פגיעה בשריר (EIMD - exercise-induced muscle damage) מאופיינת בירידה ביכולת הגופנית, בהפרעה למבנה השריר, בייצור רדיקלים חופשיים ובתגובה דלקתית. במחקר נכללו 12 גברים פעילים גופנית בני 22 בממוצע אשר חולקו אקראית לנטילת 1.6 גרם/יום ג'ינסנג אמריקאי או פלסבו למשך 28 יום, בסיומם בוצע מבדק ריצה. 

נמצא כי קרא עוד.

 

במחקר כפול-סמיות מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף משולב של שמן קריל וכולין בקרב ספורטאים המבצעים אימוני כוח. במחקר נכללו 35 מתאמנים בריאים אשר חולקו אקראית לקבלת 2.5 גרם/יום מהתוסף Neptune krill oilTM המכיל 550 מ"ג אומגה 3 ו-150 מ"ג כולין, או פלסבו (שמן זית), למשך 12 שבועות. מטרת המחקר הייתה לבחון מהו פרופיל האומגה 3 והכולין לאחר שעה של אימון כוח בעצימות גבוהה בסוף תקופת ההתערבות. 

נמצא כי רק בקרב המשתתפים שנטלו את התוסף חל שיפור מובהק ברמת אומגה 3 בדם. בנוסף, בקבוצת ההתערבות העלייה בריכוז הכולין לאחר פעילות גופנית הייתה מהירה יותר והירידה ביכולת נוגדת החמצון הייתה מתונה יותר (ירידה של 8% לעומת 21% בקבוצת הפלסבו). 

מסקנת החוקרים היא קרא עוד.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם