פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מרץ 2021 - מקבץ 2

עודכן בתאריך 10/03/2021

במוקד הסקירה מחקרים על תוספים לשיפור היכולת הגופנית:

סקירה על תוספי חלבון לשיפור היכולת האירובית,

סקירה נוספת על תוסף קפאין לשיפור חמצון השומנים במהלך פעילות אירובית,

שני מחקרים קליניים על ההשפעה של פלבונואידים מפירות הדר על היכולת הגופנית,

ומחקר נוסף על הקשר בין אומגה 3 וקצב הלב לאחר פעילות גופנית.

 

נמשיך עם שלוש סקירות מקיפות על טיפול בהפרעות שינה:

היעילות והבטיחות של ולריאן לטיפול בבעיות שינה,

צמחי מרפא לטיפול בבעיות שינה,

וטיפול לא-תרופתי באינסומניה.

 

נביא מחקרים על הקשר בין תזונה לסרטן:

הקשר בין גורמים תזונתיים וסרטן הערמונית,

הקשר בין תזונה ועישון לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי,

והקשר בין רמת היוד והסיכון לקשריות בבלוטת התריס.

 

נתאר המלצות לאבחון ולטיפול בחסר ברזל,

ונסכם בסקירה מקיפה על כורכומין לטיפול במחלות של חלל הפה.

 

ובכותרות השבוע:

הפעילות הרפואית של ג'ינג'ר,

הפעילות הפרמקולוגית של פורפורין,

הפוטנציאל של דיאטה טבעונית לטיפול בכבד שומני,

הקשר בין תוספי שמן דגים ועלייה ב-LDL,

והקשר בין ממצאי אק"ג חריגים וסוכרת סוג 2.

 

 

תוספי חלבון לשיפור היכולת האירובית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של נטילת תוספי חלבון על היכולת האירובית, הרכב הגוף והביצועים הגופניים, בקרב משתתפים המבצעים בקביעות אימוני סיבולת. בסקירה נכללו 19 מחקרים, בהם 1,162 משתתפים, כאשר ב-12 מהמחקרים נכללו משתתפים צעירים ובריאים, בארבעה מחקרים נכללו משתתפים קשישים בריאים או עם מגבלה גופנית, ובשני מחקרים נוספים נכללו משתתפים לאחר שבץ ועם מחלת ריאות חסימתית כרונית. במחקרים אלה נעשה שימוש במגוון תוספי חלבון במינונים שונים, כאשר ברוב המחקרים התוסף ניתן סמוך לאימון (מיד לפני או מיד אחרי). 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, נטילת תוספי חלבון הייתה מלווה בשיפור משמעותי יותר ביכולת האירובית, הובילה לעלייה גדולה יותר במסת הגוף הרזה, ולשיפור בביצועים. בניתוח נוסף מראים החוקרים כי מעבר להשפעה המיטיבה של הפעילות האירובית, ניתן לייחס 26.4% מהשיפור בצריכת החמצן המרבית (V̇O2peak) לתוספי החלבון. החוקרים מסכמים, כי לנטילת תוספי חלבון הייתה השפעה מיטיבה על היכולת האירובית, על מסת הגוף הרזה ועל הביצועים הגופניים, בקרב משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים המבצעים בקביעות אימוני סיבולת. משוער כי ההשפעה המיטיבה נובעת בעיקר מהגברת סינתזה של חלבונים בשריר, מעיכוב תהליכי הפירוק של חלבונים בשריר, וכן מהסתגלות פיזיולוגית של הגוף הכוללת הסתגלות לבבית, הסתגלות של שרירי השלד והסתגלות המטולוגית.    

המחקר מומן על ידי מענק ממשרד המדע והטכנולוגיה בטאיוואן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים. 

Lin YN, Tseng TT, Knuiman P, et al. Protein supplementation increases adaptations to endurance training: A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Dec 15]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30687-7.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33358231/

 

 

תוסף קפאין לשיפור חמצון השומנים במהלך פעילות אירובית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של צריכה אקוטית של קפאין, על קצב חמצון השומנים במהלך פעילות גופנית. החוקרים מציינים כי במחקרים קודמים נמצאו תוצאות סותרות בשל הבדלים בפרוטוקול האימון הגופני או בשל שילוב של קפאין עם רכיבים אחרים. 

בסקירה נכללו 19 מחקרים מוצלבים (סה״כ 203 משתתפים), אשר בדקו את ההשפעה של קפאין בהשוואה לפלסבו לאחר צום של חמש שעות לפחות. במחקרים השונים נכללו מגוון משתתפים בגילאי 20 עד 33 בממוצע, החל מספורטאים מקצועיים ועד משתתפים שאינם מבצעים פעילות גופנית. במחקרים אלה ניתן קפאין במינון ממוצע של 4.5 מ"ג/ק"ג בכמוסה או במשקה 30-75 דקות לפני אימון אירובי ובדיקת התגובה 60 דקות לאחר נטילת התוסף. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת קפאין הייתה מלווה בשיפור מובהק בקצב חמצון השומנים, ובהתאמה לכך נצפתה ירידה ביחס החילוף הנשימתי ועלייה בכניסת החמצן. עוד נמצא כי ההשפעה הייתה תלוית מינון, כך שנדרש מינון גבוה מ-3 מ"ג/ק"ג על מנת להשיג שיפור מובהק בחמצון השומנים. בנוסף, ההשפעה הייתה משמעותית יותר במשתתפים שאינם מאומנים או עם אורח חיים יושבני, בהשוואה לספורטאים.

החוקרים מסכמים, כי לאחר צום, נטילת תוספי קפאין לפני אימון אירובי בעצימות גבוהה עשויה לתרום לשיפור חמצון השומנים, כאשר מידת ההשפעה תלויה ברמת הכושר של המשתתף. 

המחקר מומן על ידי מענק מחקר לאומי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.    

Collado-Mateo D, Lavín-Pérez AM, Merellano-Navarro E, Coso JD. Effect of Acute Caffeine Intake on the Fat Oxidation Rate during Exercise: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2020;12(12):3603. Published 2020 Nov 24.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33255240/

 

 

ההשפעה של פלבוֹנואידים מפירות הדר על היכולת הגופנית

להלן שני מחקרים מבוקרים, העוסקים בהשפעה של הספרידין, פלבונואיד המצוי בעיקר בתפוזים, על היכולת הגופנית. 

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של תוסף פלבונואידים מפירות הדר לשיפור היכולת האנאירובית. במחקר נכללו 92 משתתפים מאומנים גופנית, אשר חולקו אקראית לקבלת התוסף (®WATTS'UP) במינון 400 או 500 מ"ג ליום או פלסבו למשך שמונה שבועות. מינון ההספרידין בתוסף היה שווה ערך למינון המצוי ב-0.7 / 0.9 ליטר מיץ תפוזים. היכולת האנאירובית נמדדה באמצעות מבחן וינגייט בתחילת המחקר ולאחר ארבעה ושמונה שבועות. 

באופן כללי, נמצא כי קרא עוד. 

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נוסף, נבדקה ההשפעה של נטילת מיצוי תפוז (הספרידין) בקרב רוכבי אופניים חובבנים. במחקר נכללו 40 משתתפים, אשר חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג/יום מהתוסף ®Cardiose או פלסבו למשך שמונה שבועות. החוקרים מדדו את ביצועי הרכיבה, את צריכת החמצן והפחמן הדו-חמצני ואת החמצון ("שריפה") של פחמימות ושומנים, וכן את היכולת האנאירובית באמצעות מבחן וינגייט. 

נמצא כי קרא עוד.

van Iersel LE, Stevens YR, Conchillo JM, Troost FJ. The effect of citrus flavonoid extract supplementation on anaerobic capacity in moderately trained athletes: a randomized controlled trial. J Int Soc Sports Nutr. 2021;18(1):2. Published 2021 Jan 6.

Martínez-Noguera FJ, Marín-Pagán C, Carlos-Vivas J, Alcaraz PE. Effects of 8 Weeks of 2S-Hesperidin Supplementation on Performance in Amateur Cyclists. Nutrients. 2020;12(12):3911. Published 2020 Dec 21.

 

 

הקשר בין אוֹמגה 3 וקצב הלב לאחר פעילוּת גופנית

במחקר חתך נבדק הקשר בין רמת אומגה 3 בדם, לבין הירידה בקצב הלב לאחר פעילות גופנית. במחקר, שנערך במרפאה פרטית בארה"ב, נכללו הנתונים של 13,912 משתתפים, שעברו בדיקה גופנית מקיפה לפיה הוערך הכושר הגופני והתאוששות קצב הלב לאחר פעילות גופנית. התאוששות קצב הלב נמדדה כירידה מקצב הלב המרבי לאחר דקה אחת, שלוש דקות וחמש דקות. בנוסף, המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לרמת האומגה 3 בדם (אינדקס אומגה 3). 

נמצא כי קרא עוד.

Farrell SW, DeFina LF, Tintle N, et al. Higher omega-3 index is associated with more rapid heart rate recovery in healthy men and women. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 2020;163:102206.

 

 

היעילות והבטיחות של ולרְיאן לטיפול בבעיות שינה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכו העדויות בהתייחס לשימוש בולריאן (Valeriana officinalis) לטיפול בבעיות שינה ובהפרעות נלוות כגון חרדה. החוקרים מציינים, כי השימוש בולריאן לטיפול בבעיות שינה הינו שכיח, אולם הממצאים הקליניים לגבי השְפעתו אינם עקביים. בסקירה נכללו 60 מחקרים בהם 6,894 משתתפים, כאשר התרומה לשיפור איכות השינה נבדקה במטה-אנליזה הכוללת עשרה מחקרים והתרומה להפחתת חרדה נבדקה במטה-אנליזה הכוללת שמונה מחקרים.

התוצאות מצביעות על כך, שהממצאים הלא עקביים הקודמים נובעים מהבדלים באיכות הרכיבים הצמחיים בהם נעשה שימוש, כאשר לשימוש בשורש המלא צפויה להיות השפעה משמעותית יותר. כמו כן, ניתן לשפר את ההשפעה הרפואית באמצעות שילוב עם רכיבים צמחיים נוספים, כגון כשותנית (Humulus lupulus), פסיפלורה (Passiflora incarnata), מליסה (Melissa officinalis) ופרע מחורר (Hypericum perforatum). לא דווח על השפעות שליליות משמעותיות הקשורות בנטילת ולריאן בקרב משתתפים בגיל 7 עד 80. 

החוקרים מסכמים, כי קרא עוד.

Shinjyo N, Waddell G, Green J. Valerian Root in Treating Sleep Problems and Associated Disorders-A Systematic Review and Meta-Analysis. J Evid Based Integr Med. 2020;25:2515690X20967323.

 

 

צמחי מרפא לטיפול בבעיות שינה

בסקירה מוצגים הממצאים בנוגע למנגנונים בהם צמחי מרפא שונים פועלים על קולטני GABA, ובכך תורמים לטיפול בבעיות שינה. ראשית, החוקרים מציגים את שלבי השינה, והתפקיד של GABA בוויסות תהליכי הערות והשינה. בהמשך, מוצגים הממצאים מסקירה של 42 מחקרים פרה-קליניים וקליניים, לגבי צמחי מרפא בעלי פעילות המשרה שינה באמצעות השפעה על קולטני GABA

צמחי המרפא המוזכרים בסקירה כוללים ולריאן (Valeriana officinalis), מגנוליה (Magnolia), שכיזנדרה (Schisandra chinensis), לענה (Artemisia), פסיפלורה (Passiflora incarnata), ויתניה משכרת (Withania somnifera) ועוד. 

החוקרים מסכמים, כי קרא עוד.    

Bruni O, Ferini-Strambi L, Giacomoni E, Pellegrino P. Herbal Remedies and Their Possible Effect on the GABAergic System and Sleep. Nutrients. 2021;13(2):530. Published 2021 Feb 6.

 

 

טיפול לא-תרופתי באינסוֹמניה

בסקירה מציגים החוקרים את הממצאים בהתייחס לגישות שאינן תרופתיות לטיפול באינסומניה. הם מציינים, כי מאחר והטיפול התרופתי עלול להיות מלווה בהשפעות שליליות, במרבית המקרים מומלץ להעדיף טיפול שאינו תרופתי כטיפול קו ראשון. במסגרת הסקירה מוצגת העדויות לגבי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT); שיטות הרגעה שונות, כולל Autogenic training (תרגול מנטלי), Progressive muscle relaxation (הרפיה עמוקה של השרירים), מיינדפולנס והיפנוזה; פעילות גופנית, כולל אימוני התנגדות, פעילות אירובית, מתיחות, טאי-צ'י ויוגה; וגישות נוספות, כולל טיפול באור, טיפול במוזיקה, ארומתרפיה, עיסוי, דיקור וצמחי מרפא. החוקרים מציעים כי הרופא המטפל יכול לסייע בהמלצות להיגיינת שינה והפחתת גירויים, ולהפנות למטפל מקצועי בהתאם לצורך. 

הם מסכמים כי קרא עוד.

Hrehová L, Mezian K. Nonpharmacologic Treatment of Insomnia in Primary Care Settings [published online ahead of print, 2021 Feb 8]. Int J Clin Pract. 2021;e14084.

 

 

הקשר בין גורמים תזונתיים וסרְטן הערמונית

להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין דפוס התזונה וסרטן הערמונית. 

במחקר עוקבה נבדק הקשר בין תזונה היפר-אינסולינמית ותזונה דלקתית, לבין הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית ולתמותה. החוקרים מציינים, כי היפר-אינסולינמיה ודלקת הם שני מסלולים המקשרים בין התזונה לבין הסיכון לתחלואה כרונית, כאשר ישנן עדויות המצביעות על כך שמסלולים אלה עלולים גם להגביר את הסיכון לסרטן הערמונית. במחקר נכללו הנתונים של 41,209 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות, שנערך בין השנים 1986-2014. 

בהתבסס על שאלוני תזונה, שמולאו בתחילת המחקר וכל ארבע שנים, לכל משתתף חושב ציון עבור דפוס של תזונה היפר-אינסולינמית ודפוס של תזונה דלקתית. דפוסים אלה זוהו על פי קבוצות המזון שניבאו במידה המשמעותית ביותר את רמת פפטיד סי בדם או את המדדים הדלקתיים IL-6, CRP ו-TNFα, בהתאמה. במהלך תקופת מעקב של 28 שנה תועדו 5,929 מקרים של סרטן הערמונית, מהם 1,019 מקרים מתקדמים ו-667 מקרי תמותה. 

נמצא כי קרא עוד.

בסקירה ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של גורמים תזונתיים שונים של המדד PSA, בקרב גברים עם סרטן הערמונית או גברים הנמצאים בסיכון מוגבר.

PSA (Prostate-specific antigen) הוא חלבון המופרש מהערמונית, כאשר ערכים גבוהים מהווים סמן לסרטן הערמונית. 

במסגרת הסקירה מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של מגוון גורמים תזונתיים. 

ראשית, מציגים החוקרים את העדויות לפיהן עלייה במשקל והגדלה שפירה של הערמונית קשורות בריכוזים נמוכים של PSA, אולם קרא עוד.

Fu BC, Tabung FK, Pernar CH, et al. Insulinemic and Inflammatory Dietary Patterns and Risk of Prostate Cancer. Eur Urol. 2021;79(3):405-412.

Grammatikopoulou MG, Gkiouras K, Papageorgiou SΤ, et al. Dietary Factors and Supplements Influencing Prostate Specific-Antigen (PSA) Concentrations in Men with Prostate Cancer and Increased Cancer Risk: An Evidence Analysis Review Based on Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020;12(10):2985. Published 2020 Sep 29.

 

הקשר בין תזונה ועישון לבין הסיכון לסרְטן קולורקטלי

להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין הרגלי תזונה ועישון לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. 

במחקר מקרה-בקרה, שנערך בישראל, נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד, לבין הסיכון להופעת אדנומות קולורקטליות (פוליפ, גידול שפיר שעלול להפוך לממאיר), וההשפעה של עישון על קשר זה. 

במחקר נכללו הנתונים של 294 משתתפים שאובחנו עם אדנומה, אליהם הותאמה קבוצת השוואה של 358 משתתפים עם מאפיינים דומים. הצריכה של מזון אולטרה-מעובד נמדדה כאחוז מסך הצריכה הקלורית. נמצא כי קרא עוד.

במחקר מקרה-בקרה שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת פוליאמינים בתזונה לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. פוליאמינים הם רכיבים המיוצרים אנדוגנית או מתקבלים בתזונה, שהינם הכרחיים לפעילות התקינה של התא, כולל שגשוג (פרוליפרציה) והתמיינות תאים. ישנם שלושה סוגים עיקריים של פוליאמינים, פיוטרסין (putrecine) וספרמידין (spermidine) שמקורם בעיקר בפירות, ירקות וגבינה, וספרמין (Spermine) שמקורו בעיקר בבשר ובדגנים. 

במחקר נכללו הנתונים של 2,502 חולי סרטן קולורקטלי, אליהם הותאמה קבוצת השוואה של 2,538 משתתפים בעלי מאפיינים דומים. באופן כללי, נמצא כי קרא עוד.

Fliss-Isakov N, Zelber-Sagi S, Ivancovsky-Wajcman D, Shibolet O, Kariv R. Ultra-Processed Food Intake and Smoking Interact in Relation with Colorectal Adenomas. Nutrients. 2020;12(11):3507. Published 2020 Nov 14.

Huang CY, Fang YJ, Abulimiti A, et al. Dietary Polyamines Intake and Risk of Colorectal Cancer: A Case-Control Study. Nutrients. 2020;12(11):3575. Published 2020 Nov 22.

 

 

 

הקשר בין רמת היוֹד והסיכון לקשריות בבלוטת התריס

במחקר חתך שנערך בסין, נבדק הקשר בין רמת היוד לבין הסיכון להופעת קשריות בבלוטת התריס (Thyroid nodules). קשריות אלה הינן גוש שפיר שלרוב אינו משפיע על תפקוד הבלוטה, אך בהופעתן יש לשלול התפתחות של ממאירות, ולזהות מקרים של הפרשה עודפת של הורמוני התריס. במחקר נכללו 2,710 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 18, כאשר לכל משתתף תועד ריכוז היוד בשתן ורמת הורמוני התריס. 

מבין כלל המשתתפים, השכיחות של קשריות בבלוטת התריס הייתה 15.5%. משתתפים עם ריכוז גבוה של יוד בשתן (200 עד 400 מק"ג/ליטר) היו בסיכון קרא עוד.

Lou X, Wang X, Wang Z, et al. The Effect of Iodine Status on the Risk of Thyroid Nodules: A Cross-Sectional Study in Zhejiang, China. Int J Endocrinol. 2020;2020:3760375. Published 2020 Aug 18.

 

 

המלצות לאבחון ולטיפול בחסר ברְזל

בסקירה מוצגות המלצות לאבחון ולטיפול במצבים של חסר בברזל. במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את התסמינים של חסר בברזל, ואת הממצאים האפידמיולוגיים לפיהם חסר ברזל שכיח בעיקר בקרב ילדים, נשים לפני גיל המעבר, ואוכלוסייה ממדינות עם הכנסה נמוכה או בינונית. 

הם דנים בפירוט בגורמים לחסר ברזל, כולל צריכה נמוכה או הפרעה בספיגה, עלייה בדרישת הגוף לברזל, איבוד דם, ופעילות גופנית. באופן כללי, ריכוז ברזל נמוך בכדוריות הדם האדומות וברקמות נובע מרמות נמוכות של מאגרי הברזל בגוף או מתהליכי דלקת הפוגעים בשמירת הברזל בדם.   

בהמשך הסקירה מפורט תהליך האבחון של חסר ברזל, תוך התייחסות לפירוש של מגוון סמנים ביולוגיים ובדיקות נוספות לשלילת פתולוגיות במערכת העיכול. 

הכותבים מציעים מודל להתאמת הטיפול, שמטרתו למלא את מאגרי הברזל ולנרמל את ריכוז ההמוגלובין במצבי אנמיה. ברוב המקרים טיפול הקו הראשון כולל נטילה פומית של קרא עוד.

Pasricha SR, Tye-Din J, Muckenthaler MU, Swinkels DW. Iron deficiency. Lancet. 2021;397(10270):233-248.

 

 

כוּרכומין לטיפול במחלות של חלל הפה

בסקירת ספרות מפרטים החוקרים את הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס לתרומה של כורכומין לטיפול במחלות של חלל הפה. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים בחלוקה למחלות השונות: מחלות של ריריות הפה, מחלות חניכיים וגידולים ממאירים בחלל הפה. 

בהסתמך על העדויות המחקריות הקיימות, החוקרים מציינים כי קרא עוד.

Tang W, Du M, Zhang S, Jiang H. Therapeutic effect of curcumin on oral diseases: A literature review [published online ahead of print, 2020 Nov 17]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6943.

 

 

וכעת עוד כותרות...

 

 

הפעילות הרפואית של גִ'ינג'ר

בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס להשפעה נוגדת הדלקת, משככת הכאב והמטבולית של ג'ינג'ר (Zingiber officinale). הסקירה דנה ביישום הקליני של שימוש בג'ינג'ר במצבים של דלקת מפרקים ניוונית בברך, כאבי מחזור, סוכרת סוג 2, יתר שומנים בדם, עודף משקל ושמנות.  

Pagano E, Souto EB, Durazzo A, et al. ginger (Zingiber officinale Roscoe) as a nutraceutical: Focus on the metabolic, analgesic, and antiinflammatory effects [published online ahead of print, 2020 Dec 5]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6964.

 

 

הפעילות הפרמקולוגית של פורפורין

בסקירה מוצגים הממצאים הפרה-קליניים העוסקים בפעילות הפרמקולוגית של פורפורין (Purpurin), רכיב אנתרקווינוני המצוי בפואה הודית (Rubia cordifolia), בדגש על פעילותו נוגדת החמצון, העומדת בבסיס השְפעתו המיטיבה על המוח ונוגדת הסרטן.  

Singh J, Hussain Y, Luqman S, Meena A. Purpurin: A natural anthraquinone with multifaceted pharmacological activities [published online ahead of print, 2020 Nov 30]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6965.

 

 

הפוטנציאל של דיאטה טבעונית לטיפול בכבד שוּמני 

במחקר פיילוט תצפיתי פתוח, בו נכללו 32 מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית, נמצא כי לאחר צריכת דיאטה טבעונית עם הגבלה קלורית במשך שישה חודשים חל שיפור ברמת אנזימי הכבד.  

Chiarioni G, Popa SL, Dalbeni A, et al. Vegan Diet Advice Might Benefit Liver Enzymes in Nonalcoholic Fatty Liver Disease: an Open Observational Pilot Study [published online ahead of print, 2021 Feb 4]. J Gastrointestin Liver Dis. 2021;10.15403/jgld-3064.

 

 

תוספי שמן דגים אינם גורמים לעלייה ב-LDL

במחקר תצפיתי פרוספקטיבי, בו נכללו הנתונים של 9,253 משתתפים בני 52 בממוצע, נמצא כי צריכת תוספי שמן דגים ועלייה בריכוז אומגה 3 בדם הייתה קשורה בירידה ברמת ה-LDL. 

המחקר נערך בשיתוף The Cooper Institute, מכון מחקר ומרפאה פרטית העוסקת בכושר ובבריאות. 

Harris WS, Leonard D, Radford NB, et al. Increases in erythrocyte DHA are not associated with increases in LDL-cholesterol: Cooper center longitudinal study. J Clin Lipidol. 2021;15(1):212-217.

 

 

שכיחות גבוהה של ממצאי אק"ג חריגים בקרב חולי סוּכרת סוג 2

במחקר חתך, בו נכללו הנתונים של 8,068 מטופלים חולי סוכרת סוג 2, זוהו ממצאים חריגים באק"ג במנוחה בקרב כ-30% מהמשתתפים, כולל משתתפים ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית. השכיחות של ממצאים חריגים אלה הייתה קשורה בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, כגון גיל מבוגר, גברים, יתר לחץ דם, HDL נמוך, BMI גבוה ועישון.    

Harms PP, van der Heijden AA, Rutters F, et al. Prevalence of ECG abnormalities in people with type 2 diabetes: The Hoorn Diabetes Care System cohort. J Diabetes Complications. 2021;35(2):107810.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם