- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה נציג מחקר על הקשר בין צריכת סיבים ודיכאון בקרב נשים,
ומחקר נוסף על ההשפעה החיובית והשלילית של קפאין.
נמשיך עם מחקרים על מניעת מחלות לב וכלי דם:
תוסף חומצה פולית להפחתת הסיכון לשבץ,
הקשר בין רמת גלוקוז בצום והסיכון לשבץ,
תזונה דלקתית וסיכון קרדיווסקולרי מוגבר,
הקשר בין דפוס התזונה והסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית,
ומשקאות ממותקים כגורם סיכון קרדיווסקולרי.
נציג מספר מחקרים על נושאים מטבוליים:
מהי ההשפעה של דיאטה עתירת חלבון על המטבוליזם?
כיצד פעילות גופנית תורמת לבריאות הקרדיו-מטבולית?
וסקירה מקיפה על דיאטה ים-תיכונית עם הגבלה קלורית ופעילות גופנית לטיפול בכבד שומני.
נביא מחקרים על ויטמין K בתזונה והשְפעתו על פתולוגיות שונות:
ויטמין K2 כגורם סיכון לסרטן שד,
והקשר שבין ויטמין K ושבץ.
נבדוק האם נמצאה תמיכה להשפעה של ממתיקים מלאכותיים על חיידקי המעי,
ונסכם בסקירה מקיפה על רפואה משלימה לטיפול בתסמיני גרד על רקע מחלת כליות כרונית.
ובכותרות השבוע:
פעילות גופנית להאטת תהליכי הידרדרות קוגניטיבית,
אומגה 3 בהריון להגנה מפני התפתחות אלרגיות בילדות,
קרוטנואידים למניעת ניוון עצבי בקרב קשישים,
ופוליפנוֹלים מענבים להפחתת עקה חמצונית בקרב ספורטאים.
במחקר חתך, המבוסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בקוריאה, נבדק הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין דיכאון בקרב נשים לפני או אחרי גיל המעבר. במחקר נכללו 5,807 נשים, מהן 2,949 נשים לפני גיל המעבר ו-2,858 נשים לאחר גיל המעבר. דיכאון הוגדר כציון גבוה מ-10 במדד PHQ-9 (בסקאלה של 0 עד 27).
לא נמצא הבדל מובהק בשיעור הנשים הסובלות מתסמיני דיכאון (4.9% מהנשים לפני גיל המעבר לעומת 6.29% מהנשים לאחר גיל המעבר, p=0.054). נשים לפני גיל המעבר צרכו בממוצע יותר קלוריות (1,722 לעומת 1,593 קלוריות/יום), ופחות סיבים (12.35 לעומת 16.36 גרם/1,000 קלוריות/יום) בהשוואה לנשים לאחר גיל המעבר.
נמצא כי באופן כללי צריכת הסיבים הייתה גבוהה יותר בקרב נשים ללא דיכאון בהשוואה לנשים הסובלות מדיכאון (14.07 לעומת 12.67 גרם/1,000 קלוריות/יום), אולם קשר זה היה מובהק רק עבור נשים לפני גיל המעבר ולא עבור נשים לאחר גיל המעבר. באופן ספציפי, בקרב נשים לפני גיל המעבר, עלייה של 1 גרם סיבים ל-1,000 קלוריות, הייתה קשורה בירידה של 5% בסיכון לדיכאון.
החוקרים מסכמים, כי תזונה עשירה בסיבים עשויה לתרום להפחתת הסיכון לדיכאון בקרב נשים לפני גיל המעבר, ממצא המוסבר על ידי יחסי הגומלין בין המוח והמעי, כך ששינויים בחיידקי המעי עשויים להתבטא בפעילות המוח דרך מסלולים עצביים, הורמונליים, מטבוליים וחיסוניים.
Kim Y, Hong M, Kim S, Shin WY, Kim JH. Inverse association between dietary fiber intake and depression in premenopausal women: a nationwide population-based survey. Menopause. 2020;28(2):150-156. Published 2020 Dec 21.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33350672/
בסקירה, דנים החוקרים בהשפעה של קפאין על הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, תוך התייחסות להבדלים מגדריים. החוקרים מציינים, כי קפאין משמש כממריץ מתון, אולם צריכה עודפת (1-1.5 גרם ליום – שווה ערך למעל 10 כוסות קפה ביום) עלולה לגרום להרעלת קפאין, הכוללת תסמיני חרדה, עצבנות, הפרעות שינה והפרעות בדרכי העיכול.
במסגרת הסקירה, מוצגים ממצאים בהתייחס להבדלים מגדריים בשיעור של הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כולל שבץ, הפרעות שינה, דמנציה, פרקינסון, דיכאון, חרדה ומחלות עצב-שריר. בהמשך, מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של קפאין על מצבים אלה.
מהסקירה עולה כי ההשפעה של קפאין יכולה להיות חיובית או שלילית, ובמקרים מסוימים תלויה במגדר. באופן ספציפי, צריכת קפאין נמצאה בעלת השפעה מגינה מפני שבץ, דמנציה ודיכאון בקרב נשים, ופרקינסון בקרב גברים, אך גם בעלת השפעה שלילית על הסיכון להפרעות שינה ולחרדה בגיל ההתבגרות - בקרב נשים וגברים במידה דומה.
החוקרים מסכמים, כי נדרשים מחקרים נוספים להערכת ההבדלים המגדריים בהשפעה של קפאין, כבסיס לגיבוש המלצות לצריכת קפאין מותאמות מגדרית.
המחקר מומן על ידי מענקים מגופים לאומיים בקוריאה.
Jee HJ, Lee SG, Bormate KJ, Jung YS. Effect of Caffeine Consumption on the Risk for Neurological and Psychiatric Disorders: Sex Differences in Human. Nutrients. 2020;12(10):3080. Published 2020 Oct 9.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33050315/
בהתבסס על הנתונים ממחקר אקראי מבוקר, שנערך בסין, נבדקה ההשפעה של רמת הסידן בדם ושל תוסף חומצה פולית על הסיכון לשבץ, בקרב משתתפים עם יתר לחץ דם. במחקר נכללו הנתונים של 19,644 משתתפים עם יתר לחץ דם, אשר חולקו אקראית לקבלת טיפול תרופתי בלבד (עשרה מ"ג/יום אנלפריל), או טיפול תרופתי בשילוב 0.8 מ"ג/יום חומצה פולית.
להלן פירוט התוצאות לאחר תקופת מעקב חציונית של 4.5 שנים: קרא עוד.
Wu H, Zhang Y, Li H, et al. Interaction of serum calcium and folic acid treatment on first stroke in hypertensive males [published online ahead of print, 2020 Oct 23]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30576-8.
במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה, נבדק הקשר בין רמת הגלוקוז בצום לבין הסיכון לשבץ. במחקר נכללו 18 מחקרים בהם מעל ל-2.5 מיליון משתתפים. עשרה מחקרים נערכו באסיה, שישה בארה"ב, אחד באירופה ואחד באוסטרליה.
בניתוח כולל של הממצאים, נמצא כי קרא עוד.
Shi H, Ge Y, Wang H, Zhang Y, Teng W, Tian L. Fasting blood glucose and risk of Stroke: A Dose-Response meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Nov 2]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30600-2.
במחקר המבוסס על נתונים משלושה מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב, נבדק האם תזונה פרו-דלקתית קשורה בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. במחקר נכללו הנתונים של 74,578 נשים ממחקר האחיות (1984-2016), 91,656 נשים ממחקר האחיות השני (1991-2015) ו-43,911 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (1986-2016), אשר היו ללא מחלה קרדיווסקולרית או סרטן בתחילת המחקר.
הפוטנציאל הדלקתי של התזונה, הוערך באמצעות שאלוני תזונה שהמשתתפים מילאו פעם בארבע שנים, בהתאם למדד EDIP (empirical dietary inflammatory pattern) המבוסס על שלושה מדדי דלקת. המזונות שהוגדרו כפרו-דלקתיים ביותר היו בשר אדום, בשר מעובד, אברי פנים, פחמימות מזוקקות ומשקאות ממותקים. המזונות האנטי-דלקתיים ביותר היו ירקות ירוקים עליים, ירקות כתומים כהים, דגנים מלאים, פירות, תה, קפה ויין.
במהלך תקופת המעקב תועדו 15,837 אירועים קרדיווסקולריים, מהם 9,794 מקרים של מחלת לב כלילית ו-6,174 מקרי שבץ. בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי קרא עוד.
Li J, Lee DH, Hu J, et al. Dietary Inflammatory Potential and Risk of Cardiovascular Disease Among Men and Women in the U.S. J Am Coll Cardiol. 2020;76(19):2181-2193.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון הקרדיווסקולרי. במחקר נכללו הנתונים של 422,791 משתתפים מהביו-בנק הבריטי. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, הוגדרו ארבעה דפוסי תזונה עיקריים: צמחוניים, אוכלי דגים, אוכלי דגים ועוף ואוכלי בשר. מבין כלל המשתתפים, 94.7% סווגו כאוכלי בשר, כאשר בקבוצה זאת תועדה שכיחות גבוהה יותר של שמנות בהשוואה לקבוצות האחרות.
להלן סיכום הממצאים קרא עוד.
Petermann-Rocha F, Parra-Soto S, Gray S, et al. Vegetarians, fish, poultry, and meat-eaters: who has higher risk of cardiovascular disease incidence and mortality? A prospective study from UK Biobank [published online ahead of print, 2020 Dec 14]. Eur Heart J. 2020;ehaa939.
בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול שנערך בצרפת, נבדק הקשר בין צריכת משקאות ממותקים בסוכר או בממתקים מלאכותיים, לבין הסיכון לתחחלואה קרדיווסקולרית. בניתוח זה נכללו הנתונים של 104,760 משתתפים, אשר בתחילת תקופת המעקב היו בני 43 בממוצע, עם BMI ממוצע של 23.7, 17% מעשנים ו-32% עם היסטוריה משפחתית של תחלואה קרדיווסקולרית.
במהלך תקופת מעקב של עשר שנים תועדו 1,379 אירועים קרדיווסקולריים ראשונים. בהשוואה למשתתפים שאינם צורכים כלל משקאות ממותקים, צריכה גבוהה של משקאות ממותקים עם סוכר או עם ממתיקים מלאכותיים הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-20% וב-32%, בהתאמה, לאירוע קרדיווסקולרי.
החוקרים מסכמים,קרא עוד.
Chazelas E, Debras C, Srour B, et al. Sugary Drinks, Artificially-Sweetened Beverages, and Cardiovascular Disease in the NutriNet-Santé Cohort. J Am Coll Cardiol. 2020;76(18):2175-2177.
במחקר אקראי מוצלב, הוערכה ההשפעה האקוטית של דיאטה עתירת חלבון על המטבוליזם בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מסבירים, כי דיאטות עתירות חלבונים הינן פופולריות לירידה במשקל, אולם יש לבחון את השְפעתן על המנגנונים המעורבים בוויסות המשקל. במחקר השתתפו 43 מתנדבים בריאים במשקל תקין. כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות בעלות ערך קלורי זהה, כל אחת למשך 32 שעות במהלך שהייה בחדר קלורימטריה:
דיאטה עתירת חלבון: 35% פחמימות, 40% חלבון, 25% שומן. הדיאטה כללה שימוש בתוסף תזונה המבוסס על חלבון סויה (®Almased).
דיאטת ביקורת מאוזנת: 55% פחמימות, 15% חלבון, 30% שומן.
עבור כל דיאטה הוערכה ההוצאה האנרגטית, מאזן וקצב החמצון ("שריפה") של המקרונוטריינטים וסמנים מטבוליים בדם. הרכב הגוף נבדק בתחילת המחקר באמצעות DEXA.
נמצא כי קרא עוד.
Oliveira CLP, Boulé NG, Sharma AM, et al. A high-protein total diet replacement increases energy expenditure and leads to negative fat balance in healthy, normal-weight adults [published online ahead of print, 2020 Nov 18]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa283.
במחקר קליני, נבדקה ההשפעה האקוטית של פעילות גופנית על הפרופיל המטבולי. החוקרים מסבירים, כי בעוד שהקפדה על פעילות גופנית באופן קבוע, נמצאה קשורה בהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, המנגנונים המעורבים אינם לגמרי ברורים.
במחקר זה נכללו 411 מבוגרים בני 53 בממוצע ממחקר פרמינגהם, אשר התבקשו לבצע פעילות גופנית במשך כ-12 דקות. הריכוז של 588 מטבוליטים נבדק באמצעות בדיקת דם שנלקחה במנוחה ובשיא האימון. נמצא, כי בהשוואה למנוחה, בשיא האימון חל שינוי בכ-80% מהמטבוליטים שנבדקו, כולל שינויים במטבוליטים שנמצאו קשורים בעבר בתוצאות קרדיו-מטבוליות. באופן ספציפי, נמצאה קרא עוד.
Nayor M, Shah RV, Miller PE, et al. Metabolic Architecture of Acute Exercise Response in Middle-Aged Adults in the Community. Circulation. 2020;142(20):1905-1924.
בסקירה, מטעם האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (AGA), מפורטות העדויות העדכניות בהתייחס להתערבויות לשינוי אורח החיים לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית, וכן המלצות ליישום קליני.
צוות המומחים מציג עשר המלצות, מבוססות מחקר, ליישום קליני:קרא עוד.
Younossi ZM, Corey KE, Lim JK. AGA Clinical Practice Update on Lifestyle Modification Using Diet and Exercise to Achieve Weight Loss in the Management of Nonalcoholic Fatty Liver Disease: Expert Review [published online ahead of print, 2020 Dec 9]. Gastroenterology. 2020;S0016-5085(20)35538-4.
במחקר תצפיתי, נבדקה הצריכה של ויטמין K, בקרב מטופלים לאחר שבץ. החוקרים מסבירים, כי ממצאים קודמים מצביעים על קשר אפשרי בין ויטמין K לבין תחלואה קרדיו-מטבולית, ולכן הערכת הצריכה של ויטמין K, עשויה להוות כלי בקרה משמעותי בקרב מטופלים עם מצב קרדיווסקולרי קיים.
במחקר נכללו 60 מטופלים לאחר שבץ, בני 62 בממוצע עם BMI ממוצע של 30.
החוקרים אספו את נתוני התזונה של המשתתפים, וחישבו את צריכת האנרגיה, מקרונוטריינטים, מיקרונוטריינטים ואת הצריכה של קבוצות מזון. המשתתפים צרכו בממוצע 1,762 קלוריות, 17% מהם מחלבון, 47% מפחמימות, ו-35% משומן. צריכת הנתרן הייתה גבוהה (2,980 מ"ג בממוצע), וצריכת הפירות והירקות הייתה נמוכה (1.81 מנות פרי ו-1.98 מנות ירק).
החוקרים סיווגו את המשתתפים לשתי קבוצות, בהתאם לקצובה היומית המומלצת (DRI) לויטמין K (120 מק"ג/יום לגברים ו-90 מק"ג/יום לנשים), כך ש-11 מטופלים צרכו ויטמין K בהתאם לכמות המומלצת ו-49 צרכו פחות מהכמות המומלצת. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס לסך צריכת האנרגיה או המיקרונוטריינטים. בקרב המשתתפים שצרכו ויטמין K בהתאם לכמות המומלצת נמצאה קרא עוד.
Wessinger C, Hafer-Macko C, S Ryan A. Vitamin K Intake in Chronic Stroke: Implications for Dietary Recommendations. Nutrients. 2020;12(10):3059. Published 2020 Oct 6.
כחלק ממחקר עוקבה גדול שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת ויטמין K לבין הסיכון לסרטן השד, בקרב נשים לאחר גיל המעבר. בניתוח זה נכללו הנתונים של 51,662 נשים, כאשר לאחר תקופת מעקב חציונית של 13.6 שנים, 2,286 (4.4%) נשים אובחנו עם סרטן השד, מהן 207 (0.4%) נפטרו.
בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפות, החוקרים העריכו את סך הצריכה של ויטמין K, של ויטמין K1 ושל ויטמין K2. המקור העיקרי לויטמין K1 הינו עלים ירוקים והוא נספג בנוכחות שומן, ויטמין K2 מיוצר על ידי חיידקים ולכן המקורות העיקריים שלו הינם מזונות מותססים (כגון יין, בירה, מוצרי סויה מותססים כמו טמפה ומיסו), בשר, ומוצרי חלב.
נמצא כי קרא עוד.
Wang K, Wu Q, Li Z, et al. Vitamin K intake and breast cancer incidence and death: results from a prospective cohort study [published online ahead of print, 2020 Nov 16]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30613-0.
במחקר אקראי מוצלב, נבדקה ההשפעה של ממתיקים מלאכותיים על חיידקי המעי, בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מסבירים, כי ממתיקים מלאכותיים נטולי קלוריות עשויים להיות בעלי השפעה על חיידקי המעי, ולכן בעלי פוטנציאל להשפיע על המטבוליזם של גלוקוז.
במחקר נכללו 17 משתתפים בריאים בגילאי 18-45 עם BMI של 20-25. כל המשתתפים התבקשו לצרוך סוכרלוז ואספרטם, כל אחד למשך 14 ימים, עם הפרדה של ארבעה שבועות ביניהם. הממתיקים ניתנו במינון יומי המהווה 14% מהצריכה היומית הנסבלת (ADI) עבור אספרטם (0.425 גרם), ו-20% עבור סוכרלוז (0.136 גרם). החוקרים אספו דגימות צואה לפני ואחרי כל תקופת התערבות, ובדקו את הרכב החיידקים ואת רמת חומצות השומן קצרות השרשרת (SCFA).
נמצא, כי קרא עוד.
Ahmad SY, Friel J, Mackay D. The Effects of Non-Nutritive Artificial Sweeteners, Aspartame and Sucralose, on the Gut Microbiome in Healthy Adults: Secondary Outcomes of a Randomized Double-Blinded Crossover Clinical Trial. Nutrients. 2020;12(11):3408. Published 2020 Nov 6.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות והבטיחות של טיפולים מתחום הרפואה המשלימה להקלה על תסמיני גרד, בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית (Uremic pruritus). החוקרים מסבירים, כי זהו אחד מהתסמינים המטרידים ביותר של מחלת כליות כרונית, אולם הגורמים לכך אינם ברורים ולכן אפשרויות הטיפול הינן מוגבלות. בסקירה נכללו 34 מחקרים בהם הוערכו 21 טיפולים שונים מתחום הרפואה המשלימה.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Yeam CT, Yo TE, Tan YLC, Liew A, Seng JJB. Complementary and alternative medicine therapies for uremic pruritus - A systematic review of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2021;56:102609.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר עוקבה שנערך בקוריאה, בו נכללו הנתונים של 247,149 משתתפים אחריהם נערך מעקב במשך שש שנים, נמצא כי פעילות גופנית קבועה בקרב משתתפים עם הפרעה קוגניטיבית קלה הייתה קשורה בירידה בסיכון להתפתחות אלצהיימר.
Kim YJ, Han KD, Baek MS, Cho H, Lee EJ, Lyoo CH. Association between physical activity and conversion from mild cognitive impairment to dementia. Alzheimers Res Ther. 2020;12(1):136. Published 2020 Nov 11.
במחקר עוקבה, בו נכללו 65 צמדי אם-ילד, נמצא כי צריכת דגים בהריון ורמת אומגה 3 בחבל הטבור, הייתה קשורה בשכיחות נמוכה יותר של אלרגיות בגיל שלוש ושמונה, ככל הנראה בשל השפעה מוקדמת על תאי מערכת החיסון הקשורים בהתפתחות אלרגיות.
Barman M, Rabe H, Hesselmar B, Johansen S, Sandberg AS, Wold AE. Cord Blood Levels of EPA, a Marker of Fish Intake, Correlate with Infants' T- and B-Lymphocyte Phenotypes and Risk for Allergic Disease. Nutrients. 2020;12(10):3000. Published 2020 Sep 30.
במחקר עוקבה, בו נכללו 461 קשישים מעל גיל 65 ללא דמנציה, אחריהם נערך מעקב במשך תקופה חציונית של כחמש שנים, נמצא כי לרמה גבוהה יותר של קרוטנואידים ושל בטא-קרוטן בדם, עשויה להיות השפעה מגינה מפני ניוון עצבי הקשור בהזדקנות.
Thomas, A., Proust‐Lima, C., Baillet, M., Helmer, C., Delcourt, C., Foubert‐Samier, A., Catheline, G., Féart, C. and Samieri, C. (2020), Plasma carotenoids and medial temporal lobe atrophy in older adults. Alzheimer's Dement., 16: e042499.
בסקירה, מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה המיטיבה של תוספי פוליפנוֹלים מענבים, על מדדים של עקה חמצונית, על רקע פעילות גופנית בעצימות גבוהה, בקרב ספורטאים.
Elejalde E, Villarán MC, Alonso RM. Grape polyphenols supplementation for exercise-induced oxidative stress. J Int Soc Sports Nutr. 2021;18(1):3. Published 2021 Jan 7.
