פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש יוני 2020 - מקבץ 2

עודכן בתאריך 10/06/2020

 

בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו, שני מחקרים קליניים על דיאטות אנטי-דלקתיות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית
 

כמו כן, מגוון סקירות ומטא-אנליזות: 

תוספי חילבה להעלאת רמת הטסטוסטרון בקרב גברים,

התרומה של תזונה ופעילות גופנית לצעירות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות,

סויה להעלאת גורם גדילה דמוי-אינסולין 1,

תוספי קוורצטין להורדת לחץ הדם,

התרומה של שום לשיפור תפקוד כלי הדם,

הקשר בין צריכת חומצה לינולאית מסוג אומגה 6 והסיכון לתמותה,

וההשפעה של רפלקסולוגיה על בריאות הילד.

 

זאת ועוד: 

שמן דגים לשמירה על כלי הדם במוח,

דיאטה ים-תיכונית לחולי פרקינסון,

תזונה עשירה בפלאבונולים להפחתת הסיכון לאלצהיימר,

הקשר בין הרכב ומגוון חיידקי המעי לבין מאפיינים אישיותיים,

ויטמין D עשוי לתרום לשיפור איכות החיים בקרב חולות סרטן השד,

ולסיום - האם שוקולד מהווה טריגר למיגרנות?

 

בכותרות השבוע: 

תוסף כורכומין לחולי שחמת הכבד,

השפעות שליליות לסותרי חומצה בקרב חולות סרטן שד,

צריכה גבוהה של תה קשורה בסיכון מופחת לדיכאון,

ברברין למניעת דמנציה,

מורינגה להפחתת רמת הגלוקוז בדם,

וצמחי מרפא לטיפול במלריה. 

 

 

דיאטות אנטי-דלקתיות לטיפול בדלקת מִפרקים שִגרונית

שני מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים בדקו השפעה של דיאטות שונות בעלות מאפיינים נוגדי דלקת – האחת טבעונית והשנייה מבוססת בעיקר מזון מן הצומח ומעט מן החי – בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית

במחקר הראשון נבדקה ההשפעה של דיאטה טבעונית על הפעילות הדלקתית והחיסונית בקרב משתתפים בריאים. החוקרים מציינים כי בכמה מחקרים מבוקרים קטנים דיאטה טבעונית נמצאה בעלת השפעה מיטיבה על הפעילות הדלקתית בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, כאשר המנגנונים המעורבים אינם לגמרי ברורים. במחקר נכללו 53 מתנדבים בריאים, אשר צרכו במשך שבוע דיאטה מגוונת ומאוזנת ולאחר מכן חולקו אקראית לצריכת דיאטה טבעונית או לדיאטה עשירה בבשר (לפחות 150 גרם בשר ליום) למשך 4 שבועות. החוקרים העריכו את ההשפעה על המדדים הדלקתיים המשמעותיים במצבים של דלקת מפרקים שגרונית, כולל אימונוגלובולינים, תאי T ו-IL10. 

להלן סיכום הממצאים: 

  • בקבוצת הדיאטה הטבעונית חלה ירידה מובהקת בספירת תאי הדם הלבנים (לויקוציטים, נויטרופילים ומונציטים) והטסיות, והיא הייתה נמוכה בהשוואה לקבוצת הביקורת. 

  • ריכוז תאי הדם הלבנים והטסיות היה קשור ברמת חומצות האמינו מסועפות השרשרת (BCAA), אשר הייתה נמוכה יותר בקרב המשתתפים שצרכו דיאטה טבעונית. החוקרים מסבירים את הירידה בתאי הדם הלבנים וב-BCAA באמצעות שינוי במסלול mTOR המעורב בתגובה ביוכימית תוך-תאית בתגובה לגורמים תזונתיים וגורמי גדילה חוץ-תאיים.

  • לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במדדי המטרה העיקריים הקשורים בפעילות הלימפוציטים, וה-BMI נשאר יציב בשתי הקבוצות. 

החוקרים מסכמים כי צריכת דיאטה טבעונית במשך ארבעה שבועות הייתה מלווה בירידה בספירת לויקוציטים, נויטרופילים, מונציטים וטסיות, אולם ללא השפעה על ספירת הלימפוציטים או על פעילותם. 

במחקר השני, שהיה אקראי מוצלב ונערך בשבדיה, נבדקה ההשפעה של דיאטה אנטי-דלקתית בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית. במחקר נכללו 50 מטופלים, אשר צרכו דיאטה אנטי-דלקתית או דיאטת ביקורת, כל אחת למשך 10 שבועות עם 4 חודשים הפרדה ביניהן. הדיאטה האנטי-דלקתית הייתה מבוססת על מזונות בעלי השפעה אנטי-דלקתית וכן על מזונות שנמצאו יעילים כנגד דלקת מפרקים ניוונית ותסמיניה. באופן ספציפי, הארוחות העיקריות כללו דג (בעיקר סלמון) 3-4 פעמים בשבוע ותבשילים צמחוניים עם קטניות 1-2 פעמים בשבוע. בנוסף, הארוחות כללו תפוחי אדמה, דגנים מלאים, ירקות, יוגורט כרוטב, ותבלינים. ארוחות הביניים הכילו פירות כגון בננה, תפוח או אגס וארוחות הבוקר כללו מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים, רימון ואוכמניות, אגוזים וכוסית מיץ פירות עם פרוביוטיקה מהזן Lactobacillus plantarum 5 פעמים בשבוע. בנוסף, המשתתפים הונחו להגביל את צריכת הבשר לעד 3 פעמים בשבוע, לצרוך לפחות 5 מנות ליום של פירות וירקות, להשתמש בשמן או מרגרינה (במקום בחמאה, שניתנה בדיאטת הביקורת) בבישול ולצרוך מוצרי חלב דלי שומן ודגנים מלאים. דיאטת הביקורת הותאמה לדיאטה השבדית הממוצעת והייתה בעלת הרכב קלוריות ופחמימות שווה לדיאטת ההתערבות. 

מתוצאות המחקר עולה כי לא היה הבדל מובהק בין הדיאטות במדד פעילות המחלה DAS28-ESR (Disease Activity Score in 28 joints-Erythrocyte Sedimentation Rate). יחד עם זאת, נמצא כי חלה ירידה מובהקת במדד זה במהלך דיאטת ההתערבות והוא היה נמוך יותר לאחר דיאטת ההתערבות לעומת דיאטת הביקורת. 

החוקרים מסכמים כי לדיאטה אנטי-דלקתית עשויה להיות השפעה מיטיבה בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך האם דיאטה זו עשויה להוביל לשיפור בעל משמעות קלינית במהלך המחלה. 

Lederer AK, Maul-Pavicic A, Hannibal L, et al. Vegan diet reduces neutrophils, monocytes and platelets related to branched-chain amino acids - A randomized, controlled trial [published online ahead of print, 2020 Feb 24]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30059-5.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32147197/

Vadell AKE, Bärebring L, Hulander E, Gjertsson I, Lindqvist HM, Winkvist A. Anti-inflammatory Diet In Rheumatoid Arthritis (ADIRA)-a randomized, controlled crossover trial indicating effects on disease activity. Am J Clin Nutr. 2020;111(6):1203‐1213.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32055820/

 

 

תוספי חִילבה להעלאת רמת הטסטוסטרון בקרב גברים 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מיצוי חילבה (Trigonella foenum-graecum) על רמת הטסטוסטרון בקרב גברים. חסר טסטוסטרון קשור בפגיעה בפוריות ובתפקוד המיני, עייפות ומצב רוח שלילי, וכן מוביל לעלייה במסת השומן, אובדן מסת שריר וירידה בצפיפות העצם. עוד מציינים החוקרים כי בשל ההשפעות השליליות הקשורות בשימוש בסטרואידים אנאבוליים, ישנו ניסיון לפתח תוספי תזונה המכילים רכיבים ארגוגניים (משפרי ביצועים ספורטיביים), כאשר לטסטוסטרון חשיבות לשיפור היכולת האתלטית וחוזק השריר. 

בסקירה נכללו ארבעה מחקרים, בהם 206 גברים בריאים, אשר נטלו כמוסות חילבה במינון 250-600 מ"ג/יום, או פלסבו - למשך 8 או 12 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי חילבה הייתה מלווה בעלייה מובהקת ברמת הטסטוסטרון בהשוואה לפלסבו, אולם יש להמשיך ולבחון מהו המינון ומשך השימוש המיטיבי

Mansoori A, Hosseini S, Zilaee M, Hormoznejad R, Fathi M. Effect of fenugreek extract supplement on testosterone levels in male: A meta-analysis of clinical trials [published online ahead of print, 2020 Feb 11]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6627. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32048383/

 

 

התרומה של תזונה ופעילוּת גופנית לצעירות עם תִסמונת השחלות הפוליציסטיות

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של התערבויות לשיפור אורח החיים בקרב צעירות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם 412 משתתפות. בחמישה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תכנית התערבות המשלבת תזונה, פעילות גופנית והרגלים התנהגותיים, בארבעה מהמחקרים נבדקה התערבות תזונתית בלבד ובשני מחקרים נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Abdolahian S, Tehrani FR, Amiri M, et al. Effect of lifestyle modifications on anthropometric, clinical, and biochemical parameters in adolescent girls with polycystic ovary syndrome: a systematic review and meta-analysis. BMC Endocr Disord. 2020;20(1):71. Published 2020 May 19. 

 

 

סויה להעלאת גורם גדילה דמוי-אינסולין 1

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של תוספי סויה על IGF-1 (גורם גדילה דמוי-אינסולין 1). ל- IGF-1 תפקיד בוויסות מגוון תהליכים פיזיולוגיים, כולל גדילת תאים, מוות תאי והתמיינות. רמה נמוכה של IGF-1 מאפיינת תהליכי הזדקנות ונמצאה קשורה בהתפתחות הפרעות נוירולוגיות וסוכרת

בסקירה נכללו שמונה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 526 משתתפים – ילדים, נשים לפני או אחרי גיל המעבר, גברים בריאים או עם סרטן ערמונית, משתתפים עם מחלת כליות סופנית או משתתפים עם דלקת מפרקים ניוונית. מינון הסויה שניתן נע בין 25 ל-80 גרם/יום למשך 8 שבועות עד שנה. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי  קרא עוד.

Zeng J, Feng Y, Feng J, Chen X. The effect of soy intervention on insulin-like growth factor 1 levels: A meta-analysis of clinical trials [published online ahead of print, 2020 Feb 19]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6630. 

 

 

תוספי קוורצטִין להורדת לחץ הדם

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של תוספי קוורצטין על פרופיל השומנים בדם, לחץ הדם ורמת הגלוקוז. בסקירה נכללו 17 מחקרים, בהם 896 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון דלקת מפרקים שגרונית, יתר לחץ דם, סוכרת סוג 2 ועוד. במחקרים השונים ניתנו תוספי קוורצטין במינון 30-1,000 מ"ג/יום למשך 2 עד 12 שבועות. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Huang H, Liao D, Dong Y, Pu R. Effect of quercetin supplementation on plasma lipid profiles, blood pressure, and glucose levels: a systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Jan 6]. Nutr Rev. 2020;nuz071. 

 

 

מהי התרומה של שוּם לשיפור תפקוד כלי הדם?

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים מסוכמות העדויות העדכניות בהתייחס להשפעה של שום (Allium sativum) על תפקוד כלי הדם. החוקרים מציעים כי לשום השפעה מיטיבה על תפקוד כלי הדם באמצעות פעילות נוגדת חמצון, התורמת לשמירה על רמת ה-nitric oxide בכלי הדם באמצעות תמיכה בייצור של המולקולה (H2S (hydrogen sulfide, החשובה בשמירה על תפקוד כלי הדם ובמניעת עלייה בלחץ הדם, וכן באמצעות פעילות נוגדת דלקת. 

בסקירה נכללו עשרה מחקרים, בשישה מהם נעשה שימוש במיצוי שום מיושן (AGE) במינון 1.2 או 2.4 גרם/יום ובאחרים בתוספים שונים כגון מיצוי שום במינון 400 מ"ג/יום או באבקת שום במינון 900 או 1,200 מ"ג/יום קרא עוד.

Emamat H, Tangestani H, Totmaj AS, Ghalandari H, Nasrollahzadeh J. The effect of garlic on vascular function: A systematic review of randomized clinical trials [published online ahead of print, 2020 Feb 24]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30079-0. 

 

 

צריכת חומצה לינולאית מסוג אוֹמגה 6 קשורה בסיכון מופחת לתמותה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים נבדק הקשר בין חומצה לינולאית (אומגה 6), בתזונה או בדם, לבין הסיכון לתמותה. בסקירה נכללו 38 מחקרים, בהם נכללו הנתונים התזונתיים של 811,069 משתתפים, וכן נתוני בדיקות הדם של 65,411 משתתפים אחרים. 

בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר של חומצה לינולאית, המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך ב-13% לתמותה מכל-גורם, ב-13% לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים, וב-11% לתמותה מסרטן. עוד נמצא כי קרא עוד.

Li J, Guasch-Ferré M, Li Y, Hu FB. Dietary intake and biomarkers of linoleic acid and mortality: systematic review and meta-analysis of prospective cohort studies [published online ahead of print, 2020 Feb 5]. Am J Clin Nutr. 2020;nqz349. 

 

 

ההשפעה של רפלקסוֹלוגיה על בריאות הילד

בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של רפלקסולוגיה על בריאות הילד. החוקרים מציינים כי רפלקסולוגיה מגבירה את זרימת הדם ומשפרת את האיזון הגופני והנפשי, ובכך עשויה לתרום במגוון מצבים בריאותיים. בסקירה נכללו שישה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם הושוו 277 תינוקות וילדים אשר קיבלו רפלקסולוגיה אל מול קבוצת ביקורת שקיבלה התערבות אחרת (כגון אימון מוטיבציוני, טיפול נוירו-התפתחותי) או את הטיפול הסטנדרטי או לא קיבלו כל התערבות. הטיפול ברפלקסולוגיה נע בין פעם אחת לפני קבלת חיסון לבין 24 מפגשים במהלך 12 שבועות. במחקרים השונים הוערכו מגוון מדדים, כולל מוטוריקה גסה, עצמאות תפקודית, איכות חיים, עצירות, קוליק תינוקות ועוד. 

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

Karatas N, Dalgic AI. Effects of reflexology on child health: A systematic review. Complement Ther Med. 2020;50:102364. 

 

 

שמן דגים לשמירה על כלי הדם במוח

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוספי שמן דגים וכורכומין על תפקוד כלי הדם במוח בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי מצבים כרוניים, כגון שמנות, אשר גורמים להפרעה בתפקוד האנדותל בקרב קשישים, עלולים להוביל לפגיעה בזרימת הדם למוח ולהאצת ההידרדרות הקוגניטיבית. רכיבים פעילים בעלי השפעה על האנדותל, כגון שמן דגים או כורכומין, עשויים לתרום לשיפור זרימת הדם למוח. 

במחקר נכללו 152 משתתפים בגילאי 50-80 עם עודף משקל או שמנות בעלי אורח חיים יושבני. המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר למשך 16 שבועות:

  • פלסבו + כמוסות שמן דגים במינון 2,000 מ"ג/יום DHA ו-400 מ"ג/יום EPA

  • פלסבו + כמוסות כורכומין (Longvida® Optimised Curcumin) במינון 160 מ"ג/יום

  • שמן דגים + כורכומין

  • פלסבו בלבד

להלן סיכום הממצאים:  קרא עוד.

Kuszewski JC, Wong RHX, Wood LG, Howe PRC. Effects of fish oil and curcumin supplementation on cerebrovascular function in older adults: A randomized controlled trial [published online ahead of print, 2019 Dec 30]. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2019;S0939-4753(19)30459-4. 

 

 

דיאטה ים-תיכוֹנית לחולי פרקִינסון

במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי פרקינסון. במחקר נכללו 80 מטופלים בני כ-59 בממוצע, אשר חולקו באופן אקראי לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לקבוצת ביקורת למשך 10 שבועות. הדיאטה בקבוצת ההתערבות הותאמה אישית וכללה צריכה גבוהה של פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים ושמן זית, צריכה נמוכה עד בינונית של דגים, עוף, בשר ומוצרי חלב, וצריכה נמוכה של שומן רווי. המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו המלצות לתזונה בריאה, שהדגישו הגברת הצריכה של פירות וירקות וצמצום צריכת דגנים מלוטשים ובשר אדום. התפקוד הקוגניטיבי הוערך בתחילת המחקר ובסיומו באמצעות המדד MoCA. 

נמצא כי קרא עוד.

Paknahad Z, Sheklabadi E, Derakhshan Y, Bagherniya M, Chitsaz A. The effect of the Mediterranean diet on cognitive function in patients with Parkinson's disease: A randomized clinical controlled trial. Complement Ther Med. 2020;50:102366. 

 

 

תזונה עשירה בפלאבוֹנולים להפחתת הסיכון לאלצְהיימר

במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין צריכת פלאבונולים בתזונה לבין הסיכון להתפתחות אלצהיימר. פלאבונולים הינם קבוצה של רכיבים פלבונואידים בעלי פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת. 

במחקר נכללו הנתונים של 921 משתתפים במחקר עוקבה שהחל בשנת 1997, אשר השלימו מעקב נוירולוגי פעם בשנה ובשנת 2004 מילאו שאלוני תזונה כחלק מההערכה השנתית. הגיל הממוצע של המשתתפים במועד ניתוח הנתונים היה 81 וכ-75% מהם היו נשים. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 6.1 שנים אובחנו 220 מקרי אלצהיימר

להלן סיכום הממצאים:  קרא עוד.

Holland TM, Agarwal P, Wang Y, et al. Dietary flavonols and risk of Alzheimer dementia [published online ahead of print, 2020 Jan 29]. Neurology. 2020;10.1212/WNL.0000000000008981. 

 

 

הקשר בין הרכב ומגוון חיידקי המעי לבין מאפיינים אישיותיים

במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין הרכב ומגוון חיידקי המעי לבין מאפיינים אישיותיים. החוקרים מסבירים כי מסלולים של תקשורת עצבית, חיסונית והורמונלית משפיעים על ציר המעי-מוח, כאשר עיקר המחקר נערך במודלים של חיות מעבדה ואילו מרבית המחקרים הקליניים התמקדו במצבים פסיכיאטריים. במסגרת המחקר נבדקו דגימות צואה מ-655 מבוגרים בני 42 בממוצע מ-20 מדינות; מרבית המשתתפים היו מארה"ב. באמצעות מודלים סטטיסטיים מדגימים החוקרים את הקשר בין חיידקי המעי לבין מאפיינים אישיותיים. 

הממצאים העיקריים מראים כי קרא עוד.

Katerina V.A. Johnson. Gut microbiome composition and diversity are related to human personality traits. Human Microbiome JournalVolume 15, March 2020, 100069

 

 

וִיטמין D עשוי לתרום לשיפור איכות החיים בקרב חולות סרְטן השד

במחקר תצפיתי הוערכה ההשפעה של נטילת תוסף ויטמין D במהלך הטיפול וההחלמה מסרטן שד. במסגרת המחקר בדקו החוקרים מהו שיעור המטופלות שנטלו תוסף ויטמין D, המינונים שניטלו וההשפעות שזוהו בעקבות נטילת התוספים. בנוסף נבדק האם המטופלות קיבלו המלצה לנטילת התוסף מרופא קונבנציונאלי או מרופא נטורופתי המתמחה באונקולוגיה. במחקר נכללו הנתונים של 553 מטופלות, מהן 193 דיווחו על קבלת טיפול נטורופתי. 

להלן הממצאים העיקרייםקרא עוד.  

Andersen MR, Sweet E, Hager S, Gaul M, Dowd F, Standish LJ. Effects of Vitamin D Use on Health-Related Quality of Life of Breast Cancer Patients in Early Survivorship. Integr Cancer Ther. 2019;18:1534735418822056. 

 

 

האם שוקולד מהווה טריגר למִיגרנות?

בסקירה מסוכמות העדויות בהתייחס לקשר בין שוקולד לבין מיגרנות. החוקרים מסבירים כי מטופלים הסובלים ממיגרנות מדווחים במקרים רבים על גורמים מסוימים המהווים טריגר להופעת כאבי הראש, כאשר שוקולד הינו גורם תזונתי שכיח. בסקירה נכללו 25 מחקרים תצפיתיים, בהם הוערכה השכיחות בה שוקולד היווה טריגר בקרב משתתפים הסובלים ממיגרנות, וכן שלושה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של שוקולד על הופעת מיגרנות בהשוואה לפלסבו. 

ב-23 מהמחקרים התצפיתיים נמצא כי קרא עוד.

Nowaczewska M, Wiciński M, Kaźmierczak W, Kaźmierczak H. To Eat or Not to Eat: A Review of the Relationship between Chocolate and Migraines. Nutrients. 2020;12(3):E608. Published 2020 Feb 26. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

השפעות שליליות לסותרי חומצה בקרב חולות סרְטן שד

בהתבסס על נתונים ממחקרים תצפיתיים מראים החוקרים כי שימוש בתרופות ממשפחת PPIs (מעכבי משאבות פרוטונים) בקרב חולות סרטן שד קשור בפגיעה בתפקודים קוגניטיביים ובאיכות החיים. 

Madison AA, Woody A, Bailey B, et al. Cognitive problems of breast cancer survivors on proton pump inhibitors. J Cancer Surviv. 2020;14(2):226‐234.

 

 

צריכה גבוהה של תה קשורה בסיכון מופחת לדִיכאון

במחקר אורך נמצא כי צריכה קבועה בתדירות גבוהה של תה הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון בקרב קשישים בסין. 

Shen K, Zhang B, Feng Q. Association between tea consumption and depressive symptom among Chinese older adults. BMC Geriatr. 2019;19(1):246. Published 2019 Sep 4. 

 

 

ברברִין למניעת דמנצִיה

בסקירה שיטתית, הכוללת 120 מחקרים פרה-קליניים וקליניים, מוצגות העדויות לגבי התרומה של ברברין למניעת דמנציה, הן באופן ישיר באמצעות מניעת פגיעה בתפקוד המוח והן באופן עקיף באמצעות הפחתת גורמי הסיכון המטבוליים, הקרדיווסקולריים ומחלות כבד וכליות. 

Shinjyo N, Parkinson J, Bell J, Katsuno T, Bligh A. Berberine for prevention of dementia associated with diabetes and its comorbidities: A systematic review. J Integr Med. 2020;18(2):125–151. 

 

 

מוֹרינגה להפחתת רמת הגלוקוז בדם

בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים שנערכו בקרב חולדות ובני אדם, בהתייחס להשפעה המיטיבה של מורינגה (Moringa oleifera) על רמת הגלוקוז בדם. 

Owens FS 3rd, Dada O, Cyrus JW, Adedoyin OO, Adunlin G. The effects of Moringa oleifera on blood glucose levels: A scoping review of the literature. Complement Ther Med. 2020;50:102362. 

 

 

צמחי מרפא לטיפול במלריה

בסקירה מוצגות העדויות בהתייחס לצמחי מרפא המשמשים לטיפול במלריה, כולל לענה (Artemisia), צינקונה (Cinchona Cryptolepis) וטבבויה (Tabebuia).

Mohammadi S, Jafari B, Asgharian P, Martorell M, Sharifi-Rad J. Medicinal plants used in the treatment of Malaria: A key emphasis to Artemisia, Cinchona, Cryptolepis, and Tabebuia genera [published online ahead of print, 2020 Feb 5]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6628. 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם