פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש אפריל 2020 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 25/04/2020

תה קמומיל לטיפול בסוכרת? מסתבר שכן... מחקר חדש ומעניין בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו. 

 

כמו כן:

מטה-אנליזה על רכיבים צמחיים לטיפול בשמנות ובתסמונת המטבולית,

ננו-כורכומין להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה בקרב מטופלים עם נוירופתיה סוּכרתית,

תוסף טבעי לטיפול ביתר כולסטרול בדם,

פעילות אירובית בשילוב תוסף חלבון למחלימים משבץ,

פרוביוטיקה ומגנזיום לטיפול בעצירות כרונית בקרב ילדים,

האם שמן לבנדר ושמן עץ התה גורמים להפרעות אנדוקריניות בילדים?

מהן ההשפעות הבריאותיות של ג'ינג'ר?

מהי התרומה של שיפור איכות הפחמימות בתזונה למטופלים עם התסמונת המטבולית?

האם תזונה המאופיינת באינדקס ובעומס גליקמי גבוה קשורה בסיכון מוגבר לאינסומניה?

מה הקשר בין שימוש בתוספי תזונה לבין שיעור ההישרדות בקרב חולות סרטן השד?

האם צריכת חלב מלא קשורה בסיכון מוגבר להשמנה?

האם תזונה עשירה בסלניום קשורה בהאטת קצב ההזדקנות?

ולסיום, מה הקשר בין צריכת בשר לבין תחלואה קרדיווסקולרית ותמותה ובין תזונה דלקתית לבין סוכרת

 

בכותרות השבוע: 

הקשר בין תחושת מצוקה לאחר הלידה לבין הרכב החיידקים בחלב האם,

תזונה עשירה באנתוציאנינים למניעת השמנה בטנית,

יוגה ופיזיותרפיה לשיפור איכות השינה בקרב מטופלים עם כאב גב תחתון כרוני,

מהי הדרישה לפנילאלנין במהלך ההריון?

ההשפעה של ירידה במשקל בקרב קשישים עם שמנות,

ומזונות אולטרה-מעובדים והתפתחות סוכרת סוג 2.

 

 

ההשפעה המיטיבה של קמוֹמיל בקרב חולי סוּכרת סוג 2

בסקירה שיטתית מציגים החוקרים את העדויות העדכניות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי ההשפעה של קמומיל גרמני (Matricaria recutita) על מדדי סיכון מטבוליים וסיבוכים במצבי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 15 מחקרים, מהם תשעה מחקרים בבעלי חיים ושישה מחקרים אקראיים מבוקרים. במחקרים בבעלי חיים נעשה שימוש בקמומיל במיצוי אלכוהולי (3 מחקרים) או במיצוי מיימי (4 מחקרים) בטווח מינונים של 20-500 מ"ג/ק"ג למשך 2-14 שבועות, או בתה קמומיל (2 מחקרים) במינון 500-1,000 מ"ג/ק"ג למשך 4-8 שבועות. במחקרים הקליניים נכללו מטופלים עם סוכרת סוג 2, כאשר קבוצת ההתערבות קיבלה תה קמומיל במינון 2.5-10 גרם/יום וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או תה שחור. 

בכל המחקרים נמצאה השפעה מיטיבה על הפרופיל המטבולי, כולל השפעה מיטיבה על האיזון הגליקמי ועל פרופיל השומנים בדם, הפחתת עקה חמצונית ושיפור תפקודי הכבד והכליות.

ממצאים אלה מדגישים את התרומה של קמומיל לשיפור הפרופיל המטבולי ולהפחתת הסיכון לסיבוכים בקרב חולי סוכרת סוג 2, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון לעומק את המנגנונים המעורבים. 

המחקר מומן על ידי אוניברסיטה באיראן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

Hajizadeh-Sharafabad F, Varshosaz P, Jafari-Vayghan H, Alizadeh M, Maleki V. Chamomile (Matricaria recutita L.) and diabetes mellitus, current knowledge and the way forward: A systematic review. Complement Ther Med. 2020;48:102284. doi:10.1016/j.ctim.2019.102284

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31987240

 

 

רכיבים צמחיים לטיפול בשמנוּת ובתסמונת המטבולית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכו היעילות, הבטיחות ומנגנוני הפעולה של רכיבים צמחיים לטיפול בשמנות או בתסמונת המטבולית. בסקירה נכללו 279 מחקרים קליניים - אקראיים ולא אקראיים - בהם בוצעה השוואה בין טיפול צמחי לבין קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו/פעילות גופנית/טיפול תרופתי או שלא קיבלה טיפול. במסגרת הסקירה נבדקה ההשפעה על מדדים אנתרופומטריים, צריכה קלורית, הוצאה אנרגטית, פעילות הורמונלית, פרופיל שומנים, תגובה גליקמית ומדדי דלקת. 

להלן טבלה המסכמת את הרכיבים הצמחיים שנמצאו היעילים ביותר למדדים השונים: 

שמנות ותסמונת מטבולית:

צמח

מינון

תה ירוק

6 גרם/יום

מיצוי שעועית

1 גרם/יום

גרסיניה קמבוג'יה (Garcinia cambogia)

2.4 גרם/יום

קצח (Nigella sativa)

3 גרם/יום

תה פואר (תה שחור מסורתי העובר תהליך התססה)

1 גרם/יום

מנגו אפריקאי (Irvingia gabonensis)

300 מ"ג/יום

Caralluma fimbriata

1 גרם/יום

 

הפחתת תאבון:

צמח

מינון

חילבה (Trigonella foenum-graecum

8 גרם/יום

זרעי פשתן 

2.5 גרם/יום

מיצוי תרד

5 גרם/יום

Caralluma fimbriata

1 גרם/יום

במטה-אנליזה נמצא כי צריכת תה ירוק הייתה מלווה בשיפור המשקל, ה-BMI, היקף המותניים, היקף הירכיים, והכולסטרול הכללי, וצריכת שעועית וקצח הייתה מלווה בירידה במשקל ובטריגליצרידים. 

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של מגוון רכיבים טבעיים לטיפול בשמנות ובתסמונת המטבולית, ובכך מהווים בסיס לפיתוח טיפול טבעי בעל רמת יעילות ובטיחות גבוהה.

Payab M, Hasani-Ranjbar S, Shahbal N, et al. Effect of the herbal medicines in obesity and metabolic syndrome: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Phytother Res. 2020;34(3):526–545. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31793087/

 

 

ננו-כוּרכומין להקלה על תסמיני דִיכאון וחַרדה בקרב מטופלים עם נוֹירופתיה סוּכרתית

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף ננו-כורכומין על מדדים של דיכאון וחרדה, בקרב מטופלים עם נוירופתיה סוּכרתית. במחקר נכללו 80 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת 80 מ"ג/יום תוסף ננו-כורכומין או פלסבו - למשך 8 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו מדדים אנתרופומטריים, צריכה תזונתית, פעילות גופנית, תגובה גליקמית וחומרת הנוירופתיה, וכן הוערכה רמת הדיכאון והחרדה באמצעות המדד DASS-21-items. 

נמצא כי קרא עוד.

Asadi S, Gholami MS, Siassi F, Qorbani M, Sotoudeh G. Beneficial effects of nano-curcumin supplement on depression and anxiety in diabetic patients with peripheral neuropathy: A randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial [published online ahead of print, 2019 Dec 1]. Phytother Res. 2019;10.1002/ptr.6571. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31788880/

 

 

תוסף טבעי לטיפול ביתר כוֹלסטרול בדם

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך באינדונזיה, נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף התזונה ®NutraforChol, בקרב משתתפים עם יתר כולסטרול. המינון היומי (2 כמוסות) הכיל 375 מ"ג מיצוי שמרי אורז אדום, 110 מ"ג גוגול (Commiphora mukul) ו-50 מק"ג כרום פיקולינט. במחקר נכללו 80 משתתפים בגילאי 18-65 עם רמת כולסטרול כללי 200-239 מ"ג/דצ"ל ורמת LDL 100-159 מ"ג/דצ"ל. כל המשתתפים קיבלו הנחייה לצריכת תזונה בריאה ולביצוע פעילות גופנית. במשך ארבעת השבועות הראשונים למחקר כל המשתתפים קיבלו פלסבו, ולאחר מכן המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו למשך 8 שבועות. 

נמצא כי קרא עוד.

Iskandar I, Harahap Y, Wijayanti TR, Sandra M, Prasaja B, Cahyaningsih P. Efficacy and tolerability of a nutraceutical combination of red yeast rice, guggulipid, and chromium picolinate evaluated in a randomized, placebo-controlled, double-blind study. Complement Ther Med. 2020;48:102282. 

 

 

פעילות אירובית בשילוב תוסף חלבון למחלימים משׁבץ

במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר הוערכה ההיתכנות והתועלת של נטילת תוסף חלבון, בשילוב פעילות אירובית, בקרב מטופלים המחלימים משבץ. 

במחקר נכללו 20 מטופלים, אשר עברו אירוע שבץ לפחות שישה חודשים לפני תחילת המחקר. כל המטופלים השתתפו באימוני רכיבה, שארכו 40 דקות כל אחד, 3 פעמים בשבוע למשך 8 שבועות, בעצימות של 60-80% מרזרבת קצב הלב (הטווח בין קצב הלב המירבי לבין קצב הלב במנוחה). מיד לפני ואחרי כל אימון המשתתפים קיבלו באופן אקראי 20 גרם תוסף עשיר בחלבונים או בפחמימות. מדדי המטרה כללו את השינוי בהרכב הגוף, סיבולת לב-ריאה, והתפקוד הכללי. את המחקר השלימו 18 מהמטופלים שהשלימו 18-24 אימוני רכיבה, תוך הגעה לעצימות המרבית שהוגדרה ללא השפעות שליליות.

בקרב המטופלים שקיבלו תוסף עשיר בחלבון, היכולת האירובית שהושגה קרא עוד.

Cheng YH, Wei L, Chan WP, et al. Effects of protein supplementation on aerobic training-induced gains in cardiopulmonary fitness, muscle mass, and functional performance in chronic stroke: A randomized controlled pilot study [published online ahead of print, 2019 Dec 17]. Clin Nutr. 2019;S0261-5614(19)33199-1. 

 

 

פרוֹביוטיקה ומגנזִיום לטיפול בעצירוּת כרונית בקרב ילדים

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של תוסף פרוביוטיקה ומגנזיום לטיפול בעצירות תפקודית כרונית בילדים. במחקר נכללו 60 ילדים בגילאי חצי שנה עד 6, מחמש מרפאות חוץ ביפן. הילדים חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר:

תוסף הפרוביוטיקה הכיל Lactobacillus reuteri DSM 17938 בצורת שמן, וניתן במינון של 5 טיפות, המכילות 100 מיליון חיידקים (ביו-גאיה) - 30 דקות לאחר האוכל, פעמיים ביום למשך ארבעה שבועות. המגנזיום נבחר בשל היותו משלשל אוסמוטי וניתן בצורת מגנזיום אוקסיד (MgO) במינון 30 מ"ג/ק"ג/יום. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Kubota M, Ito K, Tomimoto K, et al. Lactobacillus reuteri DSM 17938 and Magnesium Oxide in Children with Functional Chronic Constipation: A Double-Blind and Randomized Clinical Trial. Nutrients. 2020;12(1):225. Published 2020 Jan 15. 

 

 

האם שמן לָבנדר ושמן עץ התּה גורמים להפרעות אנדוקריניות בילדים?

בסקירה שיטתית בוחנים החוקרים את העדויות בהתייחס לטענה ששמן לבנדר ושמן עץ התה עלולים לגרום להפרעות אנדוקריניות בילדים, בדגש על התפתחות מוקדמת של רקמת השד או גניקומסטיה. 

בסקירה נכללו 4 מאמרים, בהם מוצגים 11 תיאורי מקרה. החוקרים מציינים כי במאמרים אלה הדיווח לגבי הפרטים הדמוגרפיים והקליניים, וכן לגבי הפוטנציאל לקשר סיבתי - היו לוקים בחסר.

בהתבסס על הנתונים הקיימים,קרא עוד.

Hawkins J, Hires C, Dunne E, Baker C. The relationship between lavender and tea tree essential oils and pediatric endocrine disorders: A systematic review of the literature. Complement Ther Med. 2020;49:102288. doi:10.1016/j.ctim.2019.102288

 

 

ההשפעות הבריאותיות של גִ'ינג'ר

בסקירה מקיפה מוצגות העדויות לגבי מגוון ההשפעות הבריאותיות של ג'ינג'ר (Zingiber officinale). בסקירה נכללו 109 מחקרים אקראיים מבוקרים, כאשר ברוב המחקרים (73 מחקרים) הוערכה ההשפעה של ג'ינג'ר במגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים לעומת פלסבו, ובשאר המחקרים - בהשוואה לטיפול פעיל אחר או בהשוואה גם לטיפול פעיל אחר וגם לפלסבו. יחד עם זאת, רק 43 מחקרים הוערכו כעדויות באיכות גבוהה. המינון השכיח שניתן במחקרים שנכללו בסקירה היה 0.5-1.5 גרם ליום בצורת כמוסות. 

מהסקירה עולה כי קרא עוד.  

Anh NH, Kim SJ, Long NP, et al. ginger on Human Health: A Comprehensive Systematic Review of 109 Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020;12(1):157. Published 2020 Jan 6. doi:10.3390/nu12010157

 

 

התרומה של שיפור איכות הפחמימות בתזונה למטופלים עם התִסמונת המטבולית 

בהתבסס על הנתונים ממחקר אקראי מבוקר, שנערך בספרד, במחקר זה בוצע ניתוח אורך להערכת הקשר בין איכות הפחמימות בתזונה לבין מדדי הסיכון הקרדיווסקולרי. במחקר נכללו הנתונים של 5,373 מבוגרים בגילאי 55-75 עם עודף משקל או שמנות והתסמונת המטבולית. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים העריכו את השינוי לאחר 6 ו-12 חודשים באיכות הפחמימות בתזונה (CQI - carbohydrate quality index) באמצעות ארבעה קריטריונים: סך צריכת הסיבים, האינדקס הגליקמי, יחס דגנים מלאים לסך הדגנים, ויחס הפחמימות המוצקות לסך הפחמימות. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Martínez-González MA, Fernandez-Lazaro CI, Toledo E, et al. Carbohydrate quality changes and concurrent changes in cardiovascular risk factors: a longitudinal analysis in the PREDIMED-Plus randomized trial. Am J Clin Nutr. 2020;111(2):291–306. 

 

 

תזונה המאופיינת באינדקס ובעומס גלִיקמי גבוה קשורה בסיכון מוגבר לאִינסומניה

כחלק ממחקר עוקבה פרוספקטיבי גדול, העוסק בבריאות האישה, נבדק הקשר בין האינדקס והעומס הגליקמי של התזונה, וכן מדדים נוספים של פחמימות בתזונה (כגון סוכר מוסף, עמילן, סך הפחמימות, סיבים תזונתיים, דגנים מלאים וכדומה), לבין הסיכון לאינסומניה. למחקר זה קדמו מחקרים שמצאו תוצאות סותרות בין צריכת פחמימות לבין איכות השינה, ותוארו מנגנונים אפשריים להשפעה של תזונה עם מדד ועומס גליקמי גבוהים על השינה: 

  • קפיצות אקוטיות ברמות הגלוקוז בדם וכתוצאה מכך גם ברמות האינסולין, דבר שגורר אחריו ירידה ברמות הגלוקוז בדם לכ-70 מ״ג/דצ״ל, אשר מעמידה בסכנה את המוח ומגרה הפרשה של ההורמונים: אדרנלין, קורטיזול, גלוקגון וגדילה. סימפטומים נלווים לעליה בהורמונים אלה כוללים: פלפיטציות, רעד, זיעה קרה, נמלולים, חרדה, עצבנות ורעב. היפוגליקמיה מעירה מתוך שינה ומפחיתה באופן ניכר את יעילות השינה בקרב מבוגרים לא סוּכרתיים. עליה ברמות הגלוקוז בדם כתוצאה מצריכת פחמימות יכולה לגרום לישנוניות ולסייע בהירדמות, אבל העלייה ברמות האינסולין בדם שבאה כתוצאה מכך, והעליה בהורמונים הנ״ל – עלולה להעיר מתוך השינה. 
  • תזונה עם מדד גליקמי גבוה הראתה יכולת לעורר תגובה חיסונית-דלקתית, מה שמעלה את הסיגון לאינסומניה דרך ציטוקינים אנטי-דלקתיים שמעכבים שינה. 
  • סוכרים מוספים יכולים גם להשפיע על איכות השינה דרך פגיעה במיקרוביום במעי, ובאופן ספציפי להעלות סיכון ל- intestinal dysbiosis (חוסר איזון בפלורת המעי), אשר יכול להשפיע על השינה במגוון היבטים. 

במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 77,860 נשים שנאספו בין השנים 1994-1998, והנתונים של 53.069 מהנשים לאחר 3 שנות מעקב. 

מניתוח חתך וכן מניתוח נתוני המעקב עולה כי: קרא עוד.

Gangwisch JE, Hale L, St-Onge MP, et al. High glycemic index and glycemic load diets as risk factors for insomnia: analyses from the Women's Health Initiative. Am J Clin Nutr. 2020;111(2):429–439. 

 

 

הקשר בין שימוש בתוספי תזונה לבין שיעור ההישרדות בקרב חולות סרְטן השד

במחקר עוקבה, שנערך כחלק ממחקר רפואי מבוקר, נבדק הקשר בין השימוש בתוספי תזונה לבין התוצאות ושיעור ההישרדות בקרב חולות סרטן השד. החוקרים מציינים כי למרות השכיחות הגבוהה של השימוש בתוספי תזונה במהלך הטיפול נוגד הסרטן, העדויות לגבי מידת יעילותם ובטיחותם של תוספים אלה הינה מוגבלת. ישנו חשש כי תוספים מסוימים, בדגש על נוגדי חמצון, עלולים לפגוע ביעילות הכימותרפיה. במחקר נכללו 1,134 מטופלות, אשר במהלך השתתפותן במחקר רפואי התבקשו לדווח על השימוש בתוספי תזונה. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Ambrosone CB, Zirpoli GR, Hutson AD, et al. Dietary Supplement Use During Chemotherapy and Survival Outcomes of Patients With Breast Cancer Enrolled in a Cooperative Group Clinical Trial (SWOG S0221) [published online ahead of print, 2019 Dec 19]. J Clin Oncol. 2019;JCO1901203. 

 

 

צריכת חלב מלא אינה קשורה בסיכון מוגבר להשְמנה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין צריכת שומן שמקורו בחלב פרה לבין השמנה בקרב ילדים בגילאי 1 עד 18. החוקרים מסבירים כי ילדים בצפון אמריקה צורכים מדי יום חלב פרה, כאשר ההמלצה לילדים מעל גיל שנתיים הינה לצרוך חלב דל שומן (0.1-2% שומן), במטרה להפחית את הסיכון לשמנות. בסקירה נכללו 28 מחקרים, מהם 20 מחקרי חתך ו-8 מחקרי עוקבה. 

מהסקירה עולה כי ב- קרא עוד.

Vanderhout SM, Aglipay M, Torabi N, et al. Whole milk compared with reduced-fat milk and childhood overweight: a systematic review and meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2020;111(2):266–279. 

 

 

תזונה עשירה בסלנִיום קשורה בהאטת קצב ההִזדקנות

במחקר תצפיתי, המבוסס על סקר הבריאות והתזונה האמריקאי, נבדק הקשר בין צריכת סלניום בתזונה לבין אורך הטלומרים, מתוך הנתונים של 3,194 מבוגרים מעל גיל 45. הטלומרים הם מבנים בקצה הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי ומתקצרים בכל חלוקה של התא, ובכך מהווים מדד להזדקנות וגורם סיכון לתחלואה (כלומר, טלומר קצר מהווה מדד להזדקנות מהירה). 

לאחר התאמה סטטיסטית למשתנים מתערבים, נמצא כי כל עלייה של 20 מק"ג בצריכת הסלניום בתזונה הייתה קשורה בעלייה של 0.42% באורך הטלומרים. מגמה זאת הייתה משמעותית יותר בקרב נשים ובקרב משתתפים שאינם סובלים משמנות. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של תזונה עשירה בסלניום לשמירה על אורך הטלומרים, אולם יש לאשש זאת במחקרים נוספים.

Shu Y, Wu M, Yang S, Wang Y, Li H. Association of dietary selenium intake with telomere length in middle-aged and older adults [published online ahead of print, 2020 Jan 31]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30037-6. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32057534/

 

 

הקשר בין צריכת בשר לבין תחלואה קרדִיווסקולרית ותמוּתה

במחקר, המבוסס על הנתונים מ-6 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שנערכו בארה"ב, נבדקו הקשרים בין צריכת בשר, עוף ודגים לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה מכל גורם. במחקר נכללו הנתונים של 29,682 משתתפים בני 54 בממוצע. במהלך תקופת מעקב חציונית של 19 שנים, תועדו 6,963 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית ו-8,875 מקרי תמותה. 

החוקרים חישבו את הסיכון היחסי ואת הפרש הסיכון האבסולוטי בתקופה של 30 שנה עבור כל עלייה של 2 מנות לשבוע: קרא עוד.

Zhong VW, Van Horn L, Greenland P, et al. Associations of Processed Meat, Unprocessed Red Meat, Poultry, or Fish Intake With Incident Cardiovascular Disease and All-Cause Mortality [published online ahead of print, 2020 Feb 3]. JAMA Intern Med. 2020;10.1001/jamainternmed.2019.6969. 

 

 

הקשר בין תזונה דלקתית לבין סוּכרת

במחקר חתך, המבוסס על נתונים שנאספו בסקר הבריאות והתזונה האמריקאי, נבדק הקשר בין המדד הדלקתי של התזונה (DII -(Dietary Inflammatory Index לבין השכיחות של סוכרת ורמת החומרה של המחלה, בקרב 4,434 מבוגרים מעל גיל 20. המדד DII משמש להערכת הפוטנציאל הדלקתי של דפוס התזונה הכולל, בהתבסס על הצריכה של 45 גורמים תזונתיים (כדוגמת ויטמינים, מינרלים, פיטוכימיקלים, סיבים תזונתיים, חומצות שומן חיוניות, נוגדי חימצון ועוד), לפיו ככל שהציון גבוה יותר כך התזונה יותר פרו-דלקתית וככל שהציון נמוך יותר (שלילי יותר) כך התזונה נוגדת דלקתי. המשתתפים במחקר היו בני 49.4 בממוצע, ה-BMI הממוצע היה 29.3 וציון ה-DII הממוצע היה 0.65. 

להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.

King DE, Xiang J. The Dietary Inflammatory Index Is Associated With Diabetes Severity. J Am Board Fam Med. 2019;32(6):801–806. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

הקשר בין תחושת מצוקה לאחר הלידַה לבין הרכב החיידקים בחלב האם

במחקר תצפיתי, שנערך בקרב 51 נשים בריאות לאחר לידה, נמצא כי תחושת מצוקה של האם לאחר הלידה הייתה קשורה בהרכב החיידקים בחלב האם. ממצא זה מצביע על מנגנון אפשרי שבו תסמיני מצוקה פסיכולוגית של האם עלולים להשפיע על התפתחות ובריאות התינוק. 

Browne PD, Aparicio M, Alba C, et al. Human Milk Microbiome and Maternal Postnatal Psychosocial Distress. Front Microbiol. 2019;10:2333. Published 2019 Oct 22. 

 

 

תזונה עשירה באנתוצִיאנינים למניעת השְמנה בטנית

במחקר חתך, בו נכללו 618 משתתפים בגילאי 25-83, נמצא כי מגוון גדול יותר של חיידקי מעי וריכוז גדול יותר של חיידקים מסוימים מסוג Clostridiales, עשויים להסביר את הקשר בין צריכה גבוהה יותר של אנתוציאנינים לבין רמה נמוכה יותר של שומן בטני. 

Jennings A, Koch M, Jensen MK, et al. The role of the gut microbiome in the association between habitual anthocyanin intake and visceral abdominal fat in population-level analysis. Am J Clin Nutr. 2020;111(2):340–350. 

 

 

יוגה ופיזיותרפיה לשיפור איכוֹת השינה בקרב מטופלים עם כְּאב גב תחתון כרוני

במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 320 מבוגרים הסובלים מכאב גב תחתון כרוני ואיכות שינה נמוכה, נמצא כי התערבות הכוללת יוגה או פיזיותרפיה תרמה לשיפור איכות השינה, גם לאחר סיום ההתערבות. 

Roseen EJ, Gerlovin H, Femia A, et al. Yoga, Physical Therapy, and Back Pain Education for Sleep Quality in Low-Income Racially Diverse Adults with Chronic Low Back Pain: a Secondary Analysis of a Randomized Controlled Trial [published online ahead of print, 2019 Oct 30]. J Gen Intern Med. 2019;10.1007/s11606-019-05329-4. 

 

 

מהי הדרישה לפנִילאלנין במהלך ההריוֹן?

במחקר קליני מוצלב נמצא כי דרישת הגוף לפנילאלנין בסוף ההריון הינה גבוהה בכ-40% לעומת תחילת הריון (21 לעומת 15 מ"ג/ק"ג/יום), וגבוהה לעומת הדרישה שנמצאה בעבר בקרב גברים (9.1 מ"ג/ק"ג/יום). 

Ennis MA, Rasmussen BF, Lim K, et al. Dietary phenylalanine requirements during early and late gestation in healthy pregnant women. Am J Clin Nutr. 2020;111(2):351–359. 

 

ההשפעה של ירידה במשקל בקרב קשישים עם שמנוּת

במחקר אקראי מבוקר מראים החוקרים כי בקרב קשישים עם שמנות, ירידה במשקל, בעיקר באמצעות דיאטה דלה מאוד בקלוריות, תרמה לשיפור במדדי הסיכון הקרדיווסקולריים ואף להפחתה בשימוש בתרופות ליתר לחץ דם או סוכרת.

Haywood CJ, Prendergast LA, Lim R, Lappas M, Lim WK, Proietto J. Obesity in older adults: Effect of degree of weight loss on cardiovascular markers and medications. Clin Obes. 2019;9(4):e12316. 

 

 

מזונות אולטרה-מעובדים והתפתחות סוּכרת סוג 2

במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך בצרפת ובו נכללו הנתונים של 104,707 משתתפים מעל גיל 18, נמצא כי צריכה גבוהה של מזונות אולטרה-מעובדים הייתה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת סוג 2, באופן בלתי תלוי בגורמי סיכון אחרים.

Srour B, Fezeu LK, Kesse-Guyot E, et al. Ultraprocessed Food Consumption and Risk of Type 2 Diabetes Among Participants of the NutriNet-Santé Prospective Cohort [published online ahead of print, 2019 Dec 16]. JAMA Intern Med. 2019;10.1001/jamainternmed.2019.5942. 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם