- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע בריאות המעי:
צמחי מרפא לטיפול בדיספפסיה תפקודית,
תוסף גלוקוזאמין לשיפור בריאות המעי,
ההשפעה של תוסף ענבים על אוכלוסיית חיידקי המעי,
והשְֹפעת הרכב הסיבים בתזונה בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש.
בהמשך מחקרים על תפקוד המוח:
ההשפעה הקוגניטיבית של פוֹליפנוֹלים,
בתחום הקרדיו-מטבולי:
תזונה עשירה בעלים ירוקים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי,
החשיבות של דגנים מלאים להפחתת הסיכון הקרדיו-מטבולי,
ההשפעה של דיאטה דלת פחמימות על ה-LDL,
אגוזים כחלק מדיאטת הרזייה,
והקשר בין צריכת פוֹליפנוֹלים לשבץ.
בתחום מערכת הרביה הנשית והגברית:
ההשפעה של רזברטרול על מערכת הרבייה הנשית,
והאם יש תמיכה להשפעה של דקל ננסי על התפקוד המיני בקרב גברים?
ומגוון מחקרים בנושאים נוספים:
ההשפעה של כורכומין בקרב מטופלים עם הפרעות נוירולוגיות,
ויטמין D וסרטן עור: המלצות יישומיות,
ודיאטה עשירה בסיבים לשיפור יעילות הטיפול בקרב חולי מלנומה.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של הטיפול הצמחי בדיספפסיה תפקודית (תסמינים במערכת העיכול העליונה כגון שובע מוקדם, תחושת מלאות, חוסר נוחות בטנית וכאב). בסקירה נכללו 49 מחקרים בהם 6,987 משתתפים, כאשר במחקרים אלה הוערכו כ-40 טיפולים צמחיים שונים.
באופן כללי נמצא כי בהשוואה לפלסבו הטיפול הצמחי היה יעיל יותר להקלה על דיספפסיה תפקודית ולשיפור איכות החיים, ללא הבדל בין הקבוצות בהתייחס להשפעות שליליות. עוד נמצא כי היעילות של הטיפול הצמחי הייתה דומה לזו של טיפול תרופתי. בשל מגוון הטיפולים הגדול, לא ניתן היה להעריך מהי היעילות של טיפולים ספציפיים או להשוות ביניהם, אולם החוקרים מציינים מספר רכיבים צמחיים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה במחקרים קליניים: Menthacarin – תערובת של שמן מנטה ושמן קימל, ג'ינג'ר (Zingiber officinale), ארטישוק (Cynara scolymus), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) וכן משקה מסורתי פרסי המכיל מי ורדים וזעפרן (Jollab).
החוקרים מסכמים כי עדויות אלה תומכות ביעילות של צמחי מרפא לטיפול בדיספפסיה תפקודית, עם השפעה הדומה לטיפול הרפואי הקונבנציונלי, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה.
Heiran A, Bagheri Lankarani K, Bradley R, Simab A, Pasalar M. Efficacy of herbal treatments for functional dyspepsia: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials [published online ahead of print, 2021 Dec 1]. Phytother Res. 2021;10.1002/ptr.7333.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34851546/
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף גלוקוזאמין על בריאות המעי בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מציינים כי ספיגת הגלוקוזאמין נמוכה מאוד ולפיכך הוא עשוי להיות בעל פעילות פונקציונלית במעי. במחקר נכללו 11 משתתפים בני 33 בממוצע עם BMI ממוצע של 25.2. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי שלושה גרם/יום גלוקוזאמין (GlucosaGreen®) או פלסבו, כל אחד למשך שלושה שבועות עם שבועיים הפרדה בין התנאים.
השְֹפעת ההתערבות הוערכה באמצעות דגימות צואה ושאלונים להערכת פעילות המעי והתסמינים במערכת העיכול. נמצא כי נטילת גלוקוזאמין הייתה קשורה באופן מובהק בשיפור בתסמיני נפיחות וכן תרמה (לא באופן מובהק סטטיסטית) להקלה על עצירות וצואה קשה. עוד נמצא שינוי במגוון ובהרכב חיידקי המעי וכן ירידה בהפרשת חומצות אמינו. לא נמצאה השפעה על רמת חומצות שומן קצרות שרשרת. החוקרים מסכמים כי לנטילת תוסף גלוקוזאמין הייתה תרומה לשיפור בריאות המעי, תוך השפעה על אוכלוסיית חיידקי המעי.
המחקר מומן על ידי חברת TSI Group, Ltd. שסיפקה את התוסף, וחלק מהחוקרים מועסקים כיועצים בחברה.
Moon JM, Finnegan P, Stecker RA, Lee H, Ratliff KM, Jäger R, Purpura M, Slupsky CM, Marco ML, Wissent CJ, Theodosakis J, Kerksick CM. Impact of Glucosamine Supplementation on Gut Health. Nutrients. 2021 Jun 24;13(7):2180.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34202877/
במחקר פיילוט קליני נבדקה ההשפעה של תוסף ענבים על אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב משתתפים בריאים. במחקר נכללו 19 משתתפים בריאים בגיל 21 עד 55 הצורכים באופן שגרתי דיאטה דלת סיבים ופוֹליפנוֹלים. המחקר כלל שני שלבים, כאשר בארבעת השבועות הראשונים כל המשתתפים צרכו דיאטה המכילה עד עשרה גרם סיבים ועד שלוש מנות פירות וירקות עשירים בפוֹליפנוֹלים. לאחר מכן, כל המשתתפים צרכו בנוסף לדיאטה 46 גרם/יום תוסף אבקת ענבים מיובשת בהקפאה למשך ארבעה שבועות נוספים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה מפורטים הממצאים ממחקרים בהם נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית המדגישה את צריכת הסיבים על חיידקי המעי, מדדי השינה והבריאות הנפשית בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS). במסגרת הסקירה מציגים החוקרים ממצאים לגבי דיאטה דלת FODMAP ואת ההנחיות לצריכת סיבים למטופלים עם IBS, וכן דנים בקשר בין סיבים תזונתיים, חומצות שומן קצרות שרשרת, שינה, בריאות נפשית ואוכלוסיית חיידקי המעי.
בהמשך, מפורטים הממצאים מחמישה מחקרים (ארבעה התערבותיים ואחד תצפיתי), כאשר בשני מחקרים ניתנו תוספים פרה-ביוטיים (FOS ו-GOS) ושלושה מחקרים כללו דיאטה דלת FODMAP. החוקרים מתארים את השינויים בחיידקי המעי בכל אחת מההתערבויות וכן מראים כי בכל המחקרים קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר נבדקה ההשפעה הקוגניטיבית של צריכת קקאו ושל פירות יער בקרב מבוגרים בריאים. במחקר נכללו 60 מתנדבים בגיל 50 עד 75 אשר חולקו באופן אקראי לצריכת אבקת קקאו (200 מ"ג/יום פלאבאנולים), תערובת פירות יער אדומים (100 מ"ג/יום אנתוציאנינים) או שניהם למשך 12 שבועות.
החוקרים בדקו את השְֹפעת ההתערבות על גורם נוירוטרופי מוחי BDNF והקולטן NGF-R ועל הביצועים בסדרת מבחנים קוגניטיביים. נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) בקרב מבוגרים בריאים עם רמת סטרס גבוהה. במחקר נכללו 130 משתתפים בגיל 20-55 עם רמת סטרס סובייקטיבית מעל הממוצע בהתאם למדד PSS-10.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף ויתניה בשחרור מושהה (Prolanza™) או פלסבו למשך 90 יום. מדד המטרה העיקרי היה השינוי בביצועים הקוגניטיביים. נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בדנמרק, נבדק הקשר בין צריכת ניטראטים מירקות ובין לחץ הדם והסיכון לאירוע קרדיווסקולרי. החוקרים מסבירים, כי יש לבחון באופן פרוספקטיבי האם ההשפעה הוסקולרית המיטיבה של ניטראטים אנאורגניים שנמצאה במחקרים קליניים מתבטאת בירידה בתחלואה קרדיווסקולרית בעקבות צריכת ניטראטים בתזונה, כאשר ירקות הם המקור העיקרי.
במחקר נכללו 53,150 משתתפים ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית בתחילת המחקר. במהלך 23 שנות מעקב תועדו 14,088 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית. נמצא כי קרא עוד.
במסגרת מחקר עוקבה גדול שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת דגנים מלאים ומלוטשים ובין השינוי לאורך זמן בגורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. במחקר נכללו 3,121 משתתפים (צאצאי מחקר פרמינגהם), בני כ-55 בממוצע עם BMI ממוצע של 27.2. נתוני תזונה, בריאות ואורח חיים נאספו כל ארבע שנים במהלך תקופת מעקב חציונית של 18 שנה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של דיאטה עם הגבלת הפחמימות על ה-LDL בקרב מבוגרים. החוקרים מסבירים כי דיאטות דלות פחמימות ועתירות שומן עלולות להוביל לעלייה בגודל חלקיקי ה-LDL. לאור הפופולריות של דיאטות דלות פחמימות חשוב לבחון את התגובה הפיזיולוגית, כולל השינוי בפרופיל השומנים והליפופרוטאינים, על מנת להעריך טוב יותר את התועלות והסיכונים של דיאטות אלה.
בסקירה נכללו 38 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,785 משתתפים. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדק מהי ההשפעה של צריכת תערובת אגוזים בקרב משתתפים בתוכנית ירידה במשקל. החוקרים מסבירים כי גם בדיאטת הרזייה ישנה חשיבות לשמירה על דפוס של תזונה בריאה, כאשר לאגוזים יתרונות תזונתיים וגם תרומה להפחתת הסיכון לתחלואה כרונית.
במחקר נכללו 95 משתתפים עם עודף משקל אשר צרכו כ-42 גרם אגוזים או חטיף עשיר בפחמימות (בייגלה), שניהם בעלי תכולה קלורית דומה, במסגרת תוכנית ירידה במשקל. התוכנית כללה שלב ראשון של דיאטה הרזייה (הפחתה של 500 קלוריות) במהלך 12 שבועות, ו-12 שבועות נוספים של שמירה על המשקל.
נמצא כי בשתי הקבוצות קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בהשפעה המגינה של פוֹליפנוֹלים בהקשר של שבץ - למניעה, כחלק מהטיפול האקוטי ובשלב השיקום. במסגרת הסקירה החוקרים מציגים את הפוֹליפנוֹלים העיקריים, את הסוגים השונים של שבץ איסכמי, ואת התפקיד של עקה חמצונית ותהליכי דלקת בשבץ איסכמי. בהמשך, מפורטים ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים ופרה-קליניים לגבי הפעילות המגינה של פוֹליפנוֹלים. בהתייחס למניעה, מחקרים אפידמיולוגיים מדגישים את התרומה של הדיאטה הים-תיכונית ושל תה שחור ומחקרים פרה-קליניים מדגימים את ההשפעה של פוֹליפנוֹלים שונים כגון רזברטרול ו-EGCG. בהתייחס לטיפול אקוטי ולשיקום, מחקרים קליניים מצביעים על תרומה לפוֹליפנוֹלים המצויים ברימון, לרזברטרול ול-EGCG.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
בסקירה מסוכמות העדויות הקיימות בהתייחס להשפעה הפיזיולוגית של רזברטרול במערכת הרבייה הנשית. במסגרת הסקירה מוצג המבנה של רזברטרול ומקורותיו העיקריים (כגון ענבים ופירות יער), מנגנוני הפעולה הביולוגיים והפעילות הפיזיולוגית והרפואית. בהמשך מוצגים הממצאים, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, לגבי ההשפעה של רזברטרול על מערכת הרבייה הנשית, בדגש על השחלות ועל הפעילות ההורמונלית.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של דקל ננסי (Serenoa repens) על התפקוד המיני בקרב גברים. החוקרים מסבירים כי דקל ננסי משמש לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית ובדלקת ערמונית, אולם ישנה תפיסה המועברת ברשתות החברתיות לפיה לדקל ננסי עלולה להיות השפעה שלילית על התפקוד המיני.
בניתוח נכללו תשעה מחקרים, מהם בחמישה מחקרים נבדקה ההשפעה של דקל ננסי לעומת פלסבו ובארבעה מחקרים נבדקה ההשפעה לעומת טיפול תרופתי (tamsulosin). בהתייחס לשינוי בתפקוד המיני לאחר ההתערבות בהשוואה לנתוני הבסיס, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שימוש בדקל ננסי לעומת פלסבו או tamsulosin. יותר מכך, נמצא כי השימוש בדקל ננסי היה קשור בסיכוי נמוך יתר לסבול מהפרעות בשפיכה לעומת tamsulosin.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים נבדקה ההשפעה של כורכומין בקרב מטופלים עם הפרעות נוירולוגיות. בסקירה נכללו 19 מחקרים בהם 1,130 מטופלים בגילאי 32-74 בממוצע. באופן כללי המחקרים היו שונים בהתערבות ובמדדי התוצאה. בעשרה מחקרים נכללו 582 משתתפים הסובלים ממיגרנות, בשני מחקרים נכללו 96 חולי ALS, בשני מחקרים נכללו 63 חולי אלצהיימר, בשלושה מחקרים נכללו 255 חולי טרשת נפוצה, במחקר אחד עשרה מטופלים עם גליובלסטומה, ובמחקר אחד 124 חולי פרקינסון. ב-14 מחקרים נעשה שימוש בננו-כורכומין במינון 80 מ"ג/יום, לבד או בשילוב אומגה 3 או קו-אנזים Q10, בשני מחקרים נעשה שימוש בכורכומין בלבד במינון 600 מ"ג עד 4 גרם ליום, במחקר אחד בכורכומין מיצלרי במינון 210 מ"ג/יום, במחקר אחד ב- C3 complex במינון 2-4 גרם/יום, ובמחקר אחד נעשה שימוש בגרנולות המכילות בין היתר Curcuma phaeocaulis. משך ההתערבויות נע בין ארבעה ימים ל-12 חודשים.
ברוב המחקרים קרא עוד.
בסקירה מוצגים הממצאים האפידמיולוגיים לגבי הקשר בין ויטמין D וסרטן עור כבסיס להמלצות יישומיות לאוכלוסיות בסיכון. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים לגבי סרטן עור הקשור בחשיפה לשמש, חסר ויטמין D והקשר לחשיפה או הימנעות מהשמש, והתפקיד של ויטמין D בסרטן עור מסוגים שונים.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק כיצד מאפייני התזונה השפיעו על התגובה לאימונותרפיה בקרב חולי מלנומה. החוקרים מסבירים, כי ישנן עדויות להשפעה של חיידקי המעי, אולם ההשפעה של מאפייני התזונה ותוספי תזונה נחקרה פחות. במסגרת המחקר נבדק פרופיל חיידקי המעי בצואה, הרגלי התזונה והשימוש בתוספי פרוביוטיקה בקרב 128 חולי מלנומה המקבלים אימונותרפיה (ICB - מעכבי נקודות בקרת חיסון).
נמצא כי קרא עוד.
