- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במהדורה חגיגית במיוחד ובמטרה להפחית את התחלואה המשנית של סגר קורונה #2,
ריכזנו עבורכם מספר מחקרים המדגימים דרכים תזונתיות וטבעיות לאיזון רמות הגלוקוז בדם:
כיצד לסדר את מרכיבי הארוחה בכדי לא להעלות את התגובה הגליקמית?
אילו שמנים לצרוך בכדי למתן את תגובת הטריגליצרידים לאחר הארוחה?
האם תוספי ארטישוק יעילים לאיזון רמת הגלוקוז בצום?
מהי ההשפעה של אגוזי מלך על מדדים מטבוליים?
ומה הפוטנציאל של פרוביוטיקה לשמירה על האיזון הגליקמי?
ואם בפרוביוטיקה עסקינן, אז גם:
פרוביוטיקה לשיפור הספיגה של תוספי ברזל,
ותזונה צמחונית לתמיכה בחיידקי המעי.
עוד בנושא מערכת העיכול:
ויטמין D קשור במניעת קוליטיס כתוצאה מטיפולים נוגדי סרטן,
ומחלות מעי דלקתיות קשורות בסיכון מוגבר לדמנציה.
לסיום:
תוסף שום לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית,
המלצות תזונתיות למניעת זיהומים במערכת הנשימה העליונה בקרב ילדים,
אורח חיים בריא למניעת אבנים בדרכי המרה,
שמנות בגיל ההתבגרות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן,
איכות תזונה נמוכה אינה מנבאת התפתחות דיכאון וחרדה,
ולצריכת קקאו אין יתרון לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
בכותרות השבוע:
דלקות בחלל הפה עלולות להגביר תהליכי דלקת במעי,
אומגה 3 להגנה על ה-DNA,
ההשפעה של ויטמין D על לחץ הדם,
וההשפעה של תזונה עתירת חלבון על הבריאות הקרדיו-מטבולית.
במחקר אקראי מוצלב, שנערך בסין, נבדק כיצד סדר הצריכה של אבות המזון בארוחה משפיע על התגובה הגליקמית. במחקר השתתפו 16 מבוגרים בריאים, אשר צרכו במועדים שונים 5 ארוחות אסיאתיות טיפוסיות, בעלות ערך קלורי זהה, בהן סדר הצריכה של הירקות, החלבון והפחמימות היה שונה. מדדי הגלוקוז, האינסולין והאינקרטינים* נוטרו במשך 3 שעות לאחר כל ארוחה.
להלן הממצאים העיקריים:
התגובה הגליקמית הייתה הגבוהה ביותר בארוחה בה המשתתפים אכלו אורז ולאחר מכן בשר וירקות (R-VM) – בהשוואה לארוחות בהן אכלו ירקות ולאחר מכן אורז ובשר (V-MR); בשר ולאחר מכן ירקות ואורז (M-VR); ירקות, בשר ואורז בנפרד (אחד אחרי השני) (V-M-R); או ירקות בשר ואורז יחד (VMR).
רמת האינסולין הייתה נמוכה יותר לאחר ארוחה של ירקות, בשר ואורז בנפרד (V-M-R).
ארוחה של ירקות, בשר ואורז בנפרד (V-M-R) הובילה לשחרור מוגבר של ההורמון GLP-1, המעודד את הפרשת האינסולין.
מסקנת החוקרים היא כי לסדר הארוחה השפעה על התגובה הגליקמית, כאשר לארוחה בה המשתתפים צרכו קודם ירקות, אח"כ בשר ולבסוף אורז הייתה ההשפעה המיטיבה המשמעותית ביותר כתוצאה מעלייה בהפרשת GLP-1, ללא עלייה בדרישה לאינסולין. ממצאים אלה עשויים להוות בסיס לגיבוש אסטרטגיה התנהגותית לוויסות התגובה הגליקמית בקרב מבוגרים בריאים.
* אינקרטינים הם הורמונים שמופרשים מתאים אנדוקריניים במערכת העיכול לאחר ארוחה, ויש להם השפעה של הורדת ערכי גלוקוז באמצעות הגברת שחרור אינסולין מהלבלב.
Sun L, Goh HJ, Govindharajulu P, Leow MK, Henry CJ. Postprandial glucose, insulin and incretin responses differ by test meal macronutrient ingestion sequence (PATTERN study). Clin Nutr. 2020;39(3):950-957. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31053510/
במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של צריכת חומצות שומן רווי בינוניות שרשרת (שמן קוקוס) - עם או בלי אומגה 3 (שמן דגים) - על תגובת השומנים לאחר הארוחה בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים זיהו שתגובת השומנים לאחר הארוחה מהווה גורם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, כאשר לשומנים כגון חומצות שומן בינוניות שרשרת (MCSFA) ואומגה 3 עשויה להיות השפעה מיטיבה משלימה ו/או סינרגיסטית.
במחקר נכללו 15 משתתפים, אשר צרכו במועדים שונים, עם לפחות שלושה ימי הפרדה ביניהם, ארבע ארוחות בעלות ערך קלורי זהה, המכילות סה"כ 33.5 גרם שומן:
פלסבו - ללא שמן דגים או שמן קוקוס.
6 גרם שמן דגים (3.85 גרם EPA ו-DHA).
18.65 גרם שמן קוקוס (15 גרם MCSFA).
6 גרם שמן דגים + 18.65 גרם שומן קוקוס.
מדדי השומנים בדם נבדקו במהלך 300 הדקות שלאחר כל ארוחה, כאשר מדד המטרה העיקרי היה השינוי ברמת הטריגליצרידים, והמדדים המשניים כללו את השינוי במדדי הכולסטרול וברמת הגלוקוז.
להלן התוצאות העיקריות:
העלייה ברמת הטריגליצרידים הייתה מתונה יותר לאחר צריכת שמן דגים בלבד ולאחר צריכת שמן דגים עם שמן קוקוס, בהשוואה לפלסבו.
תגובת הטריגליצרידים הייתה נמוכה יותר לאחר צריכת שמן דגים עם שמן קוקוס, בהשוואה לשמן קוקוס בלבד.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדדים הנוספים שנבדקו.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על כך שהשילוב של שמן דגים ושמן קוקוס היה היעיל ביותר לשיפור תגובת הטריגליצרידים לאחר הארוחה, ולאחר מכן שמן דגים בלבד, כאשר לשמן קוקוס בלבד לא הייתה תרומה משמעותית להפחתת תגובת השומנים ולא זוהתה השפעה משלימה או סינרגיסטית לשני השמנים.
המחקר מומן על ידי מכון מחקר בניו-זילנד, המתמחה בפיתוח מזונות פונקציונאליים.
Austin G, Ferguson JJ, Thota RN, Singh H, Burrows T, Garg ML. Postprandial lipaemia following consumption of a meal enriched with medium chain saturated and/or long chain omega-3 polyunsaturated fatty acids. A randomised cross-over study [published online ahead of print, 2020 Jul 1]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30338-1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32684486/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של ארטישוק (Cynara scolymus) על המדדים הגליקמיים בדם. בסקירה נכללו תשעה מחקרים, בהם 512 משתתפים הסובלים ממגוון מצבים בריאותיים, כולל כבד שומני, סוכרת סוג 2, יתר כולסטרול בדם ותסמונת מטבולית. במחקרים אלה ניתנו תוספי ארטישוק, לבד או בשילוב רכיבים נוספים, במינונים שנעו בין 200 ל-2,700 מ"ג - למשך 8 עד 20 שבועות. במחקר אחד נעשה שימוש ב-19.45 גרם אבקה, המכילה ארטישוק ופולי סויה מותססים.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Cyrus Jalili, et al. Effects of Cynara scolymus L. on glycemic indices: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Complementary Therapies in Medicine, Volume 52, 2020.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים נבדקה ההשפעה של אגוזי מלך על מדדים מטבוליים. בסקירה נכללו 14 מחקרים, בהם 823 משתתפים בריאים או עם תסמונת מטבולית, סוכרת סוג 2 או בסיכון קרדיווסקולרי. המשתתפים התבקשו לצרוך אגוזי מלך במינון שנע בין 60 גרם לשבוע ל-15-57 גרם ליום, למשך 5 שבועות עד 12 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Ling Yang, et al. Walnut intake may increase circulating adiponectin and leptin levels but does not improve glycemic biomarkers: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Complementary Therapies in Medicine, Volume 52, 2020.
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על האיזון הגליקמי בקרב משתתפים בריאים, כאשר ממצאים קודמים מצביעים על השפעה מיטיבה בקרב חולי סוכרת. במחקר נכללו 200 משתתפים בגילאי 55-75, אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 3 חודשים. תוסף הפרוביוטיקה הכיל 10 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus rhamnosus. רמת ההמוגלובין המסוכרר והגלוקוז בצום נבדקו בתחילת תקופת ההתערבות ובסיומה.
נמצא כי קרא עוד.
Sanborn VE, Azcarate-Peril MA, Gunstad J. Lactobacillus rhamnosus GG and HbA1c in middle age and older adults without type 2 diabetes mellitus: A preliminary randomized study [published online ahead of print, 2020 May 22]. Diabetes Metab Syndr. 2020;14(5):907-909.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על מאגרי הברזל, מצב הרוח והביצועים הגופניים בקרב ספורטאיות הנוטלות תוסף ברזל. החוקרים מסבירים כי ספורטאים, ובעיקר נשים, נמצאים בסיכון מוגבר להידלדלות מאגרי הברזל, כאשר מחקרים קודמים הראו כי נטילת פרוביוטיקה מהזן Lactobacillus plantarum הייתה יעילה לשיפור ספיגת הברזל. את המחקר השלימו 39 ספורטאיות ללא אנמיה עם מאגרי ברזל נמוכים (רמת פריטין נמוכה מ-30 מק"ג/ליטר). המשתתפות נטלו 20 מ"ג ברזל (ferrous-fumarate) עם או בלי פרוביוטיקה במינון 10 מיליארד חיידקים, למשך 4 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
Axling U, Önning G, Combs MA, Bogale A, Högström M, Svensson M. The Effect of Lactobacillus plantarum 299v on Iron Status and Physical Performance in Female Iron-Deficient Athletes: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020;12(5):1279. Published 2020 Apr 30.
בסקירה מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של דפוס התזונה וההרכב התזונתי, בדגש על תזונה המבוססת על הצומח, על הרכב ופעילות חיידקי המעי. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בהשְפעת התזונה על איזון קבוצות החיידקים במעי ובהשפעה של רכיבי התזונה השונים, כולל פחמימות, חלבונים, שומנים ופוליפנוֹלים. בהמשך מפורטת ההשפעה של חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם על הבריאות האדם, בדגש על תפקידם בייצור רכיבים חשובים לתפקוד הגוף כגון חומצות שומן קצרות שרשרת וויטמינים.
להלן סיכום ממצאי הסקירה: קרא עוד.
Tomova, A. et al. The Effects of Vegetarian and Vegan Diets on Gut Microbiota. Frontiers in Nutrition, 6 (2019).
במחקר רטרוספקטיבי הוערכו מהם הגורמים אשר עלולים להיות קשורים בהתפתחות קוליטיס על רקע קבלת טיפולי אימונותרפיה בקרב חולי סרטן. במחקר נכללו 213 חולי מלנומה, אשר קיבלו טיפולי אימונותרפיה (immune checkpoint inhibitors), מהם 37 מטופלים (17%) אובחנו עם קוליטיס הנגרם כתוצאה מהטיפול. לפני התחלת טיפולי האימונותרפיה, 31% מהמטופלים נטלו ויטמין D, כאשר נטילת ויטמין D הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-65% להתפתחות קוליטיס לאחר טיפולי האימונותרפיה. מגמה זאת אוששה במדגם נוסף של 169 מטופלים, מהם 49 אובחנו עם קוליטיס על רקע הטיפול. עוד נמצא במדגם הנוסף כי יחס נויטרופילים ללימפוציטים של 5 ומעלה לפני הטיפול היה קשור בסיכון נמוך ב-66% להתפתחות קוליטיס.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Grover S, Dougan M, Tyan K, et al. Vitamin D intake is associated with decreased risk of immune checkpoint inhibitor-induced colitis. Cancer. 2020;126(16):3758-3767.
במחקר מקרה-בקרה נבדק הקשר בין מחלות מעי דלקתיות לבין הסיכון לדמנציה. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות לקשר בין המעי והמוח, כאשר ממצאים עדכניים מצביעים על קשר אפשרי בין התפתחות מחלות מעי דלקתיות לבין הסיכון לפרקינסון, אולם הקשר לדמנציה לא נבדק. במחקר, אשר מבוסס על נתוני ביטוח הבריאות הלאומי בטאיוואן, נכללו 1,742 מטופלים מעל גיל 45 עם אבחנה של מחלת מעי דלקתית, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 17,420 משתתפים ללא מחלת מעי דלקתית. החוקרים עקבו אחר כל המשתתפים במשך 16 שנה להערכת הסיכון לדמנציה לאחר אבחנה של מחלת מעי דלקתית.
להלן סיכום ממצאי המחקר:קרא עוד.
Zhang B, Wang HE, Bai YM, et al. Inflammatory bowel disease is associated with higher dementia risk: a nationwide longitudinal study [published online ahead of print, 2020 Jun 23]. Gut. 2020;gutjnl-2020-320789.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף שום (Allium sativum), בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית. במחקר נכללו 70 נשים, אשר חולקו אקראית לקבלת 1 גרם שום או פלסבו - למשך 8 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
Moosavian SP, Paknahad Z, Habibagahi Z, Maracy M. The effects of garlic (Allium sativum) supplementation on inflammatory biomarkers, fatigue, and clinical symptoms in patients with active rheumatoid arthritis: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial [published online ahead of print, 2020 Jun 1]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6723.
במחקר אקראי מבוקר, שנערך בהולנד, הוערכה היעילות של המלצות תזונתיות למניעת זיהומים במערכת הנשימה העליונה בקרב ילדים. במחקר נכללו 118 ילדים בגילאי 1 עד 4 עם נטייה לזיהומים חוזרים במערכת הנשימה העליונה (הוגדר כשילוב של לפחות שני התסמינים הבאים: שיעול, חום, גודש באף או נזלת, כאב גרון, צפצופים ו/או הפרשה מהאוזניים). הילדים חולקו אקראית לקבלת המלצות תזונתיות או טיפול סטנדרטי בלבד - למשך 6 חודשים. במחקר קודם נמצא כי ילדים עם דלקות חוזרות נטו לצריכה נמוכה יותר של ירקות ושל בשר בקר. לפיכך, ובהתאם להנחיות התזונתיות ולהרגלי האכילה בהולנד, גובשו המלצות תזונתיות בהתייחס לארבעה מזונות עיקריים בעלי ערכים תזונתיים גבוהים. ההמלצות כללו צריכה של 50-100 גרם ירקות ירוקים 5 פעמים בשבוע, 50-60 גרם בקר 3 פעמים בשבוע, 300 מ"ל חלב מלא ליום ו-5 גרם חמאה עם שומן מלא על לחם מדי יום. החוקרים לא מסבירים מדוע מוצרי חלב מהווים חלק מההמלצות, ורק מסבירים באופן כללי כי רכיבי התזונה שהם סיפקו מכילים כמויות מספקות של ויטמינים (A, C, D ו-E) אבץ, ברזל וחומצות שומן – רכיבים שמשפיעים בצורה חיובית על התגובה החיסונית של ילדים (שפעול תאים חיסוניים ומעבר שלהם לדרכי האוויר.
מניתוח הנתונים התזונתיים של המשתתפים נמצא כי שיעור ההיענות הכללי להמלצות התזונתיות היה 88% בקבוצת ההתערבות לעומת 34% בקבוצת הביקורת, כאשר שיעור ההיענות להמלצה לצריכת ירקות ירוקים היה 82% (לעומת 48% בקבוצת הביקורת), בשר 92% (לעומת 60%), חלב 90% (לעומת 10%) וחמאה 91% (לעומת 18%).
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
van der Gaag E, Brandsema R, Nobbenhuis R, van der Palen J, Hummel T. Influence of Dietary Advice Including Green Vegetables, Beef, and Whole Dairy Products on Recurrent Upper Respiratory Tract Infections in Children: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020;12(1):272. Published 2020 Jan 20.
במחקר, המבוסס על שני מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב, נבדק הקשר בין אורח חיים בריא לבין הופעת תסמינים של אבנים בכיס המרה, במטרה להעריך מהו הפוטנציאל המניעתי של שינוי אורח החיים. במחקר נכללו נתוני המעקב של 60,768 נשים ממחקר האחיות ו-40,744 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות החל משנת 1986 ועד 2012. לכל המשתתפים חושב ציון אורח חיים בריא בין 0 ל-6 המבוסס על תזונה בריאה, צריכת אלכוהול מתונה, צריכת קפה באופן שגרתי, הימנעות מעישון, פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין.
במהלך תקופת המעקב דווח על 6,946 נשים ו-2,513 גברים עם תסמינים של אבנים בדרכי המרה. בהשוואה למשתתפים עם ציון אורח החיים הנמוך ביותר, בקרב משתתפים עם הציון הגבוה ביותר הסיכון להתפתחות תסמינים של אבנים בדרכי המרה היה נמוך ב-74% עבור נשים וב-83% עבור גברים. התרומה המשמעותית ביותר להפחתת הסיכון הייתה קרא עוד.
Wirth J, Joshi AD, Song M, et al. A healthy lifestyle pattern and the risk of symptomatic gallstone disease: results from 2 prospective cohort studies. Am J Clin Nutr. 2020;112(3):586-594.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, שנערך בישראל, נבדק הקשר בין BMI בגיל 17 לבין הסיכון להתפתחות סרטן ולתמותה מסרטן. המחקר מבוסס על נתונים של 2,458,170 משתתפים, שנאספו בבדיקות לפני גיוס בין השנים 1967-2010. במהלך תקופת המעקב אובחנו 26,353 מקרי סרטן בקרב גברים ו-29,488 מקרים בקרב נשים.
להלן הממצאים העיקריים (בהשוואה ל-BMI באחוזון 5 עד 49):
שיעור מקרי הסרטן עלה בהדרגה עם העלייה בקטגוריות ה-BMI.
בקרב גברים עם שמנות בגיל ההתבגרות הסיכון להתפתחות סרטן היה גבוה ב-26%.
בקרב נשים לא נמצא קשר מובהק בין שמנות לבין הסיכון לסרטן, כתוצאה מקשר הפוך בין שמנות לבין סרטן צוואר הרחם וסרטן השד. עם זאת, כאשר שני סוגי סרטן אלה הוצאו מהניתוח, נמצא כי בקרב נשים עם שמנות בגיל ההתבגרות הסיכון להתפתחות סרטן היה גבוה ב-27%.
בקרב משתתפים משני המינים, BMI גבוה (מעל לאחוזון ה-85) היה קשור בסיכון מוגבר לסרטן לאחר 10 שנים. קשר זה היה משמעותי יותר בשנים המאוחרות יותר של המחקר.
עלייה ב-BMI הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה מסרטן, כאשר הסיכון המיוחס ל-BMI גבוה הוא 5.1% עבור גברים ו-5.7% עבור נשים.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Furer A, Afek A, Sommer A, et al. Adolescent obesity and midlife cancer risk: a population-based cohort study of 2·3 million adolescents in Israel. Lancet Diabetes Endocrinol. 2020;8(3):216-225.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין התפתחות דיכאון וחרדה. החוקרים מסבירים כי לאיכות התזונה עשוי להיות תפקיד מתווך בהשפעה של סטרס ונוירוטיות על הבריאות הנפשית, כך שאנשים הנוטים לסבול מסטרס ו/או מאפיינים נוירוטיים עלולים להיות בעלי הרגלי תזונה פחות בריאים, הרגלים אשר עלולים להגביר דיכאון וחרדה. במחקר נכללו הנתונים של 121,008 משתתפים בגילאי 18-93, אשר מילאו שאלוני תזונה ודיווחו על שני גורמי סיכון להפרעות נפשיות – חשיפה לסטרס בשנה האחרונה וארבעה מאפיינים נוירוטיים (כעס ועוינות, מודעות עצמית, אימפולסיביות ופגיעות). תסמיני דיכאון וחרדה נבדקו בתחילת המחקר ולאחר 3.6 שנות מעקב (65.342 מהמשתתפים נכללו במעקב).
נמצא כי קרא עוד.
Schweren LJS, Larsson H, Vinke PC, et al. Diet quality, stress and common mental health problems: A cohort study of 121,008 adults [published online ahead of print, 2020 Jun 30]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30327-7.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של שוקולד עשיר בקקאו על לחץ הדם וכלי הדם, בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 140 נשים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת - למשך 6 חודשים. הנשים בקבוצת ההתערבות התבקשו להוסיף לתזונה הרגילה שלהן 10 גרם ליום שוקולד המכיל 99% קקאו, כאשר הנשים בקבוצת הביקורת לא קיבלו כל התערבות והמשיכו לצרוך את התזונה הרגילה שלהן.
באופן כללי,קרא עוד.
Garcia-Yu IA, Garcia-Ortiz L, Gomez-Marcos MA, et al. Effects of Cocoa-Rich Chocolate on Blood Pressure, Cardiovascular Risk Factors, and Arterial Stiffness in Postmenopausal Women: A Randomized Clinical Trial. Nutrients. 2020;12(6):1758. Published 2020 Jun 12.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר מעבדה מראים החוקרים כי דלקות חניכיים מגבירות תהליכי דלקת במעי כתוצאה ממעבר של חיידקים, ומדגישים כי ניתן לשפר את התוצאות הקליניות במטופלים עם מחלות מעי דלקתיות באמצעות טיפול בדלקות בחלל הפה.
Kitamoto S, Nagao-Kitamoto H, Jiao Y, et al. The Intermucosal Connection between the Mouth and Gut in Commensal Pathobiont-Driven Colitis. Cell. 2020;182(2):447-462.e14.
במחקר חתך, בו נכללו 140 ילדים בריאים בגילאי 9-13 מברזיל, נמצא כי רמה גבוהה יותר של אומגה 3 בדם הייתה קשורה בפגיעה פחותה ב-DNA, ובכך עשויה להוות גורם מגן מפני התפתחות תחלואה.
De Barros TT, Venâncio VP, Hernandes LC, et al. DNA damage is inversely associated to blood levels of DHA and EPA fatty acids in Brazilian children and adolescents. Food Funct. 2020;11(6):5115-5121.
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 250 מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית מעל גיל 60, נמצא כי נטילת ויטמין D במינון יומי של 2,000 יחב"ל במשך שנתיים הייתה בעלת השפעה מיטיבה קטנה, ודומה להשפעה של נטילת 800 יחב"ל ליום - על לחץ הדם הסיסטולי. עם זאת למינון הגבוה הייתה השפעה מיטיבה משמעותית יותר על מידת התנודתיות בלחץ הדם הסיסטולי.
Abderhalden LA, Meyer S, Dawson-Hughes B, et al. Effect of daily 2000 IU versus 800 IU vitamin D on blood pressure among adults age 60 years and older: a randomized clinical trial. Am J Clin Nutr. 2020;112(3):527-537.
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 38 משתתפים בני 64 בממוצע עם עודף משקל, לא נמצאה השפעה לתזונה עתירת חלבון לעומת תזונה עם רמת חלבון מתונה על מדדי קרדיו-מטבוליים או תפקוד כלי הדם.
Tischmann L, Drummen M, Joris PJ, et al. Effects of a High-Protein Diet on Cardiometabolic Health, Vascular Function, and Endocannabinoids-A PREVIEW Study. Nutrients. 2020;12(5):1512. Published 2020 May 22.
