- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו, לא פחות ולא יותר,
האם הנטורופתיה עשויה לשנות את המודל הרפואי הקיים?
בנוסף:
התרומה הבריאותית של דיאטת צום לסירוגין,
הקשר בין תזונה לבין סרטני שד, קולורקטלי וריאות,
התפקיד של ויטמין D ושמנות בפוריות הגבר והאישה,
ויתניה משכרת לשיפור איכות השינה,
ולריאן לשיפור היכולת הקוגניטיבית בקרב מטופלי דיאליזה,
ההשפעה של תוספי סלניום על פרופיל השומנים,
הקשר בין אכילה מרובה של גלוטן בשנים הראשונות להופעת צליאק,
התרומה של פעילות גופנית לחולי גלאוקומה,
והפוטנציאל הבריאותי של תות שדה ואוכמניות.
כמו כן,
האם יש קשר בין אכילת שוקולד לבין דיכאון?
וכמה חיידקים יש בתפוח?
בכותרות השבוע:
רכיבים טבעיים נוגדי חמצון לטיפול בטרשת נפוצה,
התרומה של תוספי DHA לחולי פנילקטונוריה,
הקשר בין השמנה בטנית לתמותה,
הקשר בין חשיפה לכימיקלים בפלסטיק לשמנות בקרב ילדים,
שימוש רחב ומגוון בצמח האלוורה,
ורכיבים צמחיים לעיכוב פעילות האנזים טירוזינאז.
במאמר דנים החוקרים בנטורופתיה כמודל לטיפול רפואי ראשוני, המכוון למניעה וממוקד במטופל. החוקרים בוחנים האם נטורופתיה עשויה להיכלל תחת המושג disruptive innovation, המתייחס למערכת חדשה, אשר עשויה להחליף את המערכת הקיימת; מושג זה הוכנס לאחרונה גם לתחום הטיפול הרפואי. בהתאם להגדרת מומחים בתחום הכלכלה והטכנולוגיה הרפואית ישנם 3 קריטריונים להכללה כ- disruptive innovation:
במאמר דנים החוקרים בשלושת הקריטריונים בהתייחס לנטורופתיה. הם מציינים כי בכך שהנטורופתיה דוגלת בהפחתת השימוש בתרופות מרשם ובאסטרטגיות פולשניות ומעודדת אסטרטגיות קידום בריאות, המוכוונות למניעה וממוקדות במטופל, וכוללות טיפול שאינו תרופתי וטיפול עצמי - עלולה להיות הפרעה למודל הכלכלי הקיים עליו מבוססת מערכת הבריאות.
החוקרים מסכמים כי בשל התאמה לשלושת הקריטריונים הנ״ל, נטורופתיה ראויה להיות מוגדרת כ- disruptive innovation.
Bradley R, Harnett J, Cooley K, McIntyre E, Goldenberg J, Adams J. Naturopathy as a Model of Prevention-Oriented, Patient-Centered Primary Care: A Disruptive Innovation in Health Care. Medicina (Kaunas). 2019 Sep 18;55(9).
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6780388/
בסקירה דנים החוקרים בהשפעה המיטיבה של דיאטת צום לסירוגין על הבריאות הכללית ותרומתה להאטת תהליכי הזדקנות ותחלואה או למניעתם. ראשית, מוצגות האסטרטגיות השכיחות של צום לסירוגין והתגובה המטבולית והתאית, כאשר האסטרטגיות העיקריות הן אכילה מוגבלת יומיים בכל שבוע (צום 5:2), או אכילה המוגבלת ל-6 שעות ביום. החוקרים מציגים עדויות לכך שההשפעה המיטיבה של צום לסירוגין קשורה בעיקר במעבר למטבוליזם של חומצות שומן וגופי קטון. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים הפרה-קליניים והקליניים, בהתייחס לשיפור התגובה התאית לסטרס והגברת הפעילות נוגדת החמצון, לשיפור מדדים מטבוליים, ולשיפור היכולת הגופנית והקוגניטיבית. בהמשך מוצגים מחקרים פרה-קליניים וקליניים, העוסקים בהשפעה המיטיבה של צום לסירוגין בקרב אוכלוסייה בריאה או בקרב מטופלים עם הפרעות מטבוליות, מחלות קרדיווסקולריות, סרטן, מחלות נוירו-דגנרטיביות ועוד.
בחלקה האחרון של הסקירה דנים החוקרים בהיבטים יישומיים ובמכשולים הקיימים; הם מציינים שלוש נקודות מרכזיות:
לפיכך, מומלץ להציע למטופלים לעבור לדפוס של צום לסירוגין באופן הדרגתי, ולאורך מספר חודשים להגביל את שעות צריכת המזון במהלך היום עד להגעה לצום של 16-18 שעות ביום או לצריכה של 500 קלוריות יומיים בשבוע – בהתאם לפירוט בטבלה. התהליך צריך להיות מלווה על ידי איש מקצוע על מנת לוודא שהצריכה התזונתית הינה בהתאם לצרכי המטופל ולצורך קבלת ייעוץ מקצועי ותמיכה.
|
חודש |
אכילה יומית מוגבלת בזמן |
צום 5:2 |
|---|---|---|
|
1 |
הגבלת האכילה ל-10 שעות 5 ימים בשבוע |
הגבלה ל-1,000 קלוריות יום אחד בשבוע |
|
2 |
הגבלת האכילה ל-8 שעות 5 ימים בשבוע |
הגבלה ל-1,000 קלוריות יומיים בשבוע |
|
3 |
הגבלת האכילה ל-6 שעות 5 ימים בשבוע |
הגבלה ל-750 קלוריות יומיים בשבוע |
|
4 (היעד) |
הגבלת האכילה ל-6 שעות 7 ימים בשבוע |
הגבלה ל-500 קלוריות יומיים בשבוע |
Rafael de Cabo, Mark P. Mattson. Effects of Intermittent Fasting on Health, Aging, and Disease. New England Journal of Medicine, 2019; 381 (26): 2541.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31881139/
בסקירה מוצגות העדויות העדכניות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס לקשר בין דפוסי תזונה, מזונות ספציפיים ורכיבים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד, להישנות המחלה ולשיעור ההישרדות. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס לקשר בין מגוון גורמים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד:
De Cicco P, Catani MV, Gasperi V, Sibilano M, Quaglietta M, Savini I. Nutrition and Breast Cancer: A Literature Review on Prevention, Treatment and Recurrence. Nutrients. 2019;11(7):1514.
כחלק ממחקר עוקבה אירופאי גדול, העוסק בקשר בין תזונה וסרטן, במחקר זה נבדק הקשר בין צריכת דגים ואומגה 3 לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. במחקר נכללו הנתונים של 521,324 משתתפים, אשר מילאו שאלוני תזונה, לפיהם הוערכה צריכת הדגים ואומגה 3.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Aglago EK, et al. Consumption of Fish and Long-chain n-3 Polyunsaturated Fatty Acids Is Associated With Reduced Risk of Colorectal Cancer in a Large European Cohort. Clin Gastroenterol Hepatol. 2019 Jun 25.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של תשעה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין הסיכון לסרטן ריאות, כתלות בעישון.
להלן הממצאים המרכזיים: קרא עוד.
Wang C, Yang T, Guo XF, Li D. The Associations of Fruit and Vegetable Intake with Lung Cancer Risk in Participants with Different Smoking Status: A Meta-Analysis of Prospective Cohort Studies. Nutrients. 2019;11(8):1791.
בסקירה מוצגות העדויות העדכניות בנוגע להשפעה של חסר ויטמין D ושל שמנות על אי-פריון בקרב גברים ונשים. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות ממחקרים תצפיתיים והתערבותיים, בהתייחס לקשר בין ויטמין D ושמנות לבין פוריות:
בקרב גברים:
Bosdou JK, Konstantinidou E, Anagnostis P, Kolibianakis EM, Goulis DG. Vitamin D and Obesity: Two Interacting Players in the Field of Infertility. Nutrients. 2019;11(7):1455. Published 2019 Jun 27.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בהודו, נבדקה היעילות והבטיחות של ויתניה משכרת (Withania somnifera), בקרב מטופלים עם הפרעות שינה וחרדה. במחקר נכללו 60 מטופלים, אשר חולקו באופן אקראי (ביחס של 2:1) לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו. המשתתפים בקבוצת ההתערבות נטלו 300 מ"ג ויתניה פעמיים ביום - עם חלב או מים - למשך 10 שבועות. מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים של איכות השינה ומדד החרדה הוערכו בתחילת המחקר ובסיומו.
בשתי הקבוצות חל קרא עוד.
Langade D, Kanchi S, Salve J, Debnath K, Ambegaokar D. Efficacy and Safety of ashwagandha (Withania somnifera) Root Extract in Insomnia and Anxiety: A Double-blind, Randomized, Placebo-controlled Study. Cureus. 2019;11(9):e5797.
במחקר אקראי מוצלב, שנערך באיראן, נבדקה ההשפעה של ולריאן (Valeriana officinalis) על הפרעות קוגניטיביות ועל הפעילות החשמלית במוח. החוקרים מסבירים כי בקרב מטופלי דיאליזה ישנה שכיחות כפולה של הפרעות קוגניטיביות, אשר לרוב אינן מאובחנות.
במחקר נכללו 39 מטופלים, אשר חולקו אקראית לנטילת כמוסות ולריאן במינון 530 מ"ג או פלסבו שעה לפני השינה; כל טיפול ניתן למשך חודש, עם חודש הפרדה ביניהם. לפני ולאחר כל התערבות נערך מבדק מיני-מנטל (MMSE) ובדיקת אא"ג (EEG).
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
Samaei A, Nobahar M, Hydarinia-Naieni Z, et al. Effect of valerian on cognitive disorders and electroencephalography in hemodialysis patients: a randomized, cross over, double-blind clinical trial. BMC Nephrol. 2018;19(1):379.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של תוספי סלניום על פרופיל השומנים. בסקירה נכללו 19 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 3,881 משתתפים. במחקרים השונים נעשה שימוש בתוספי סלניום בצורות שונות ובטווח מינונים של 96-500 מק"ג/יום למשך 1-260 שבועות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Esmaeil Yousefi Rad, et al. Effect of selenium supplementation on lipid profile levels: An updated systematic review and meta-analysis of randomized controlled clinical trials. Obesity Medicine, Volume 15, September 2019.
במחקר עוקבה רב-מרכזי נבדק הקשר בין צריכת הגלוטן בשנים הראשונות לחיים לבין הסיכון לצליאק, בקרב ילדים הנמצאים בסיכון גנטי. במחקר נכללו הנתונים של 6,605 ילדים מפינלנד, גרמנְיה, שבדיה וארה"ב, שנולדו בין השנים 2004-2010 והינם נשאים של גן הקשור בסוכרת סוג 1 ובצליאק. בדיקת צליאק נערכה פעם בשנה החל מגיל שנתיים וצריכת הגלוטן הוערכה באמצעות יומני אכילה של שלושה ימים בגילאי 6, 9 ו-12 חודשים, ולאחר מכן פעמיים בשנה עד גיל 5. מדד המטרה העיקרי היה הופעה של מחלת צליאק אוטואימונית, אשר הוגדרה כהימצאות נוגדנים נגד טרנסגלוטמינאז רקמתי בשתי בדיקות עוקבות, ומדדי המטרה המשניים כללו מחלת צליאק, שנקבעה בהתאם לביופסיית מעי או רמה גבוהה ועקבית של נוגדנים בדם. במהלך תקופת מעקב חציונית של 9 שנים, 18% מהילדים אובחנו עם מחלת צליאק אוטואימונית ו-7% אובחנו עם מחלת צליאק. החוקרים מציינים כי מרבית המקרים אובחנו בגילאי 2-3.
נמצא כי קרא עוד.
Andrén Aronsson C, Lee HS, Hård Af Segerstad EM, et al. Association of Gluten Intake During the First 5 Years of Life With Incidence of Celiac Disease Autoimmunity and Celiac Disease Among Children at Increased Risk. JAMA. 2019;322(6):514–523.
במחקר אורך נבדק הקשר בין רמת הפעילות הגופנית לבין שיעור אובדן שדה הראייה בקרב חולי גלאוקומה. במחקר נכללו 141 משתתפים בני 65 בממוצע, עם חשד לגלאוקומה או מחלה פעילה.
רמת הפעילות הגופנית נמדדה במשך שבוע באמצעות מדי תאוצה וכללה את מספר הצעדים היומי, מספר הדקות ביום של פעילות בעצימות בינונית-גבוהה ומספר הדקות ביום של פעילות שאינה יושבנית.
ניתוח אובדן שדה הראייה נערך באופן רטרוספקטיבי. שיעור אובדן שדה הראייה הממוצע היה קרא עוד.
Lee MJ, et al. Greater Physical Activity Is Associated with Slower Visual Field Loss in Glaucoma. Ophthalmology. 2019 Jul;126(7):958-964.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים, בהם נבדקה ההשפעה של צריכת תות שדה ואוכמניות, בהתייחס למגוון מצבים רפואיים. החוקרים מציינים כי תות שדה ואוכמניות הינם פירות היער השכיחים ביותר בתזונה, כאשר פירות יער באופן כללי מאופיינים בהרכב תזונתי עשיר ובמגוון רכיבים פעילים. רכיבים אלה, כגון תרכובות פנוליות וחומצות אורגניות, נמצאו בעלי השפעה מגינה מפני מחלות כרוניות, כגון מחלות קרדיווסקולריות, סרטן, אלצהיימר ועוד. בסקירה נכללו 16 מחקרים קליניים מבוקרים בהם מוצגת ההשפעה של צריכת תות שדה ואוכמניות, לרוב בצורת אבקה מיובשת בהקפאה (10-50 גרם ליום).
תות שדה:
Miller K, Feucht W, Schmid M. Bioactive Compounds of Strawberry and Blueberry and Their Potential Health Effects Based on Human Intervention Studies: A Brief Overview. Nutrients. 2019;11(7):1510.
במחקר חתך, המבוסס על נתונים שנאספו במסגרת סקר הבריאות האמריקאי, נבדק הקשר בין אכילת שוקולד לבין תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים של 13,626 משתתפים מעל גיל 20, אשר השיבו על הסקר בשנים 2007-2008 ו-2013-2014. המשתתפים התבקשו לדווח על הצריכה התזונתית בשני ימים שונים והחוקרים סיווגו את המשתתפים בהתאם לסוג השוקולד (ללא שוקולד, שוקולד שאינו מריר, או שוקולד מריר) ולארבע קבוצות בהתאם לכמות הצריכה בגרמים ליום. תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות השאלון PHQ-9, כאשר ציון של 10 ומעלה העיד על תסמינים בעלי חשיבות קלינית.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Jackson SE, et al. Is there a relationship between chocolate consumption and symptoms of depression? A cross-sectional survey of 13,626 US adults. Depress Anxiety. 2019 Jul 29.
במחקר מעבדה נבדק מהם החיידקים המצויים בחלקים שונים של תפוחים אורגניים ולא-אורגניים. החוקרים מראים כי בכל חלק של התפוח ישנן אוכלוסיות חיידקים שונות, כאשר בבשר הפרי ובגרעינים ריכוז החיידקים היה הגדול ביותר, ובקליפה נמצא ריכוז חיידקים קטן. לא נמצאו הבדלי משמעותיים בכמות החיידקים בין תפוחים אורגניים ולא-אורגניים, אולם בתפוחים לא-אורגניים מגוון החיידקים היה קרא עוד.
Wassermann B, Müller H, Berg G. An Apple a Day: Which Bacteria Do We Eat With Organic and Conventional Apples?. Front Microbiol. 2019;10:1629.
וכעת, עוד כותרות...
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של עקה חמצונית בטרשת נפוצה ובשימוש ברכיבים טבעיים נוגדי חמצון כטיפול משלים - כולל כורכומין, מלטונין, ויטמין D, אומגה 3, ויטמין A, פלבונואידים, רזברטרול ובטא גלוקן.
Miller ED, Dziedzic A, Saluk-Bijak J, Bijak M. A Review of Various Antioxidant Compounds and their Potential Utility as Complementary Therapy in Multiple Sclerosis. Nutrients. 2019;11(7):1528.
בסקירה שיטתית של מחקרים מבוקרים מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של תוספי חומצות שומן רב בלתי רוויות, בדגש על DHA, לשיפור הראייה והתפקוד הנוירו-קוגניטיבי, בקרב חולי פנילקטונוריה (PKU).
Couce ML, de Castro MJ, de Lamas C, Leis R. Effects of LC-PUFA Supplementation in Patients with Phenylketonuria: A Systematic Review of Controlled Trials. Nutrients. 2019;11(7):1537.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי, בו נכללו הנתונים של 156,624 נשים לאחר גיל המעבר, נמצא כי גם נשים במשקל תקין עם השמנה בטנית (היקף מותניים מעל 88 ס"מ) מצויות בסיכון מוגבר לתמותה, בדומה לנשים שמנות עם השמנה בטנית.
Sun Y, Liu B, Snetselaar LG, et al. Association of Normal-Weight Central Obesity With All-Cause and Cause-Specific Mortality Among Postmenopausal Women. JAMA Netw Open. 2019;2(7):e197337.
במחקר תצפיתי, המבוסס על הנתונים של 1,831 ילדים ומתבגרים בגילאי 6-19, שהשתתפו בסקר הבריאות האמריקאי בשנים 2013-2016, נמצא כי חשיפה גבוהה לכימיקלים המצויים בפלסטיק והמחליפים את הביספינול A (הידועים גם כ- BPS ו-BPF), הייתה קשורה בסיכון מוגבר לשמנות.
Jacobson MH, Woodward M, Bao W, Liu B, Trasande L. Urinary Bisphenols and Obesity Prevalence Among U.S. Children and Adolescents. J Endocr Soc. 2019;3(9):1715–1726.
בסקירה מפורטת הפעילות הפרמקולוגית של אלוורה (Aloe) ומוצגים הממצאים הקליניים לגבי ההשפעה של צורות מיצוי שונות. כמו כן, דנים החוקרים בשימושים האפשריים בתעשיית המזון והתרופות.
Gao Y, Kuok KI, Jin Y, Wang R. Biomedical applications of Aloe vera. Crit Rev Food Sci Nutr. 2019;59(sup1):S244–S256.
בסקירה דנים החוקרים בממצאים העדכניים בנוגע לשימוש ברכיבים צמחיים בעלי השפעה מעכבת על האנזים טירוזינאז, המעורב בתהליך יצירת המלנין, ממצאים שעשויים להיות בעלי יישום חשוב בתחום הרפואה, הקוסמטיקה והמזון.
Bonesi M, Xiao J, Tundis R, Aiello F, Sicari V, Loizzo MR. Advances in the Tyrosinase Inhibitors from Plant Source. Curr Med Chem. 2019;26(18):3279–3299.
