פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין K

עודכן בתאריך 25/07/2018
 

כללי  | מקורות |  תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה |  גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות | אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים

 

כללי

ויטמין K הינו ויטמין מסיס שומן אשר קיים בשלוש תרכובות עיקריות:

ויטמין (K1 (Phylloquinone – מצוי בצמחים ומגיע לגוף דרך מזון.

ויטמין (K2 (Menaquinone – מיוצר במעי על ידי חיידקי גראהם חיוביים. בנוסף, חיידקי המעי יודעים להפוך את ויטמין K1 לויטמין K2.

K3 (Menadione) – צורה מלאכותית של ויטמין K.

ויטמין K הכרחי לעיבוד חלבונים אשר קשורים בתהליכי קרישת דם, בבנייה ושלמות כלי הדם ובבניית עצמות. 

מרבית הויטמין בגוף מתקבל באמצעות צריכת מזונות אשר עשירים בויטמין ובעיקרם ירקות ירוקים עליים. מחסור בויטמין הינו נדיר שכן קיים תהליך מיחזור של הויטמין בתוך התאים. עם זאת במקרים של חוסר בויטמין עלולות להופיע תופעות הקשורות לתפקודי כבד ולקרישת הדם. עודף של הויטמין הינו נדיר אך יכול להיגרם עקב צריכת תוסף תזונה במינונים מוגזמים. כמו כן, רעילות עלולה להיגרם על ידי צריכת מינונים גבוהים של הצורה המלאכותית (K3).

 

מקורות תזונתיים לויטמין K:

מקורות מן הצומח: פטרוזיליה, כוסברה, חסה, אורוגולה, תרד (מבושל), עולש, בזיליקום, עירית, ברוקולי, אצות ים, אבוקדו, פטריות, דגנים מלאים, תה ירוק, אפונה ירוקה, אספרגוס, תפוחי אדמה, פולי סויה ועוד.

מקורות מן החי: הודו, בשר, כבד, חלמון ביצה ויוגורט.

 

תפקידיו של ויטמין K:

תפקידו העיקרי של ויטמין K הוא הוספת קבוצת קרבוקסיל (COOH) לחומצה גלוטמית אשר הינה חומצת אמינו עיקרית בחלבונים המצויה בזרם הדם ובדפנות כלי הדם. הוספת הקבוצה הקרבוקסילית הופכת את החומצה הגלוטמית לרכיב עיקרי בחלבונים הנקראים Gla. קיימים כ- 15 חלבונים מסוג זה אשר משתתפים בתהליכי קרישת דם, בבניית עצמות ובשלמות ותקינות כלי דם.

אם כן, תפקידיו של ויטמין K כוללים:

תהליכי קרישת דם – ויטמין K חיוני לעיבוד פרותרומבין (Factor II) אשר הינו חלבון האחראי להפיכת פיברונוגן לחלבון הלא מסיס פיברין אשר מהווה חלבון עיקרי בקרישה. כמו כן, הויטמין חיוני לעיבוד נוגדי קרישה נוספים כגון X, IX, VII, וחלבונים C, Z ו- S.

בניית עצמות – ויטמין K חיוני לעיבוד של חלבון Gla בשם אוסטאוקלצין אשר אחראי לשמירה על איזון רמות מינרלים (ובעיקרם סידן) בעצמות. בנוסף, נגזרת של ויטמין K2 המכונה (MK-4 (Menatetrenone משמשת למניעת התרבות מהירה של תאים הורסי עצם (אוסאוקלסטים).

שלמות ותקינות כלי דם – ויטמין K חיוני ליצירת חלבון Gla המכונה MGP (Matrix Gla) Protein אשר מונע התגבשות סידן בכלי הדם.

בנוסף, ויטמין K המצוי בכבד משתתף בהמרת גלוקוזה (חד סוכר) לגליקוגן (רב סוכר המשמש לאנרגיה זמינה) לשם אגירה.

 

תכונות נוספות של ויטמין K:

  • עמיד בחום.

  • רגיש לחומציות או לבסיסיות.

  • מעגל ויטמין K – בתוך התאים קיים תהליך מתמיד של מחזור ויטמין K - ויטמין K מוסיף לחומצה גלוטמית קבוצה קרבוקסילית (COOH) ואז מתחמצן על ידי האנזים Gamma Glutamyl Carboxylase. לאחר מכן אנזים נוסף המכונה VKOR (Vitamin K Epoxy Reductase) מחזר את הויטמין מחדש והוא חוזר לצורתו המקורית.


ספיגה והפרשה של ויטמין K: 

ויטמין K הינו ויטמין מסיס בשומן ולכן תהליך הספיגה שלו יעיל יותר בנוכחות מולקולות שומניות ונעשה בנוכחות חומצות מרה ואנזימי לבלב. נוכחותם של אנזימי לבלב חיונית לספיגת הויטמין שכן הם מסייעים בשחרור הויטמין מחלבונים אליהם הוא קשור במזון. הויטמין המגיע מן המזון נספג במעי ומועבר באמצעות כילומיקרונים (רכיבים אשר תפקידם להוביל שומנים מהמעיים דרך זרם הדם אל הכבד) אל הכבד. כאשר ויטמין K1 מגיע ממזונות מן הצומח וויטמין K2 ממזונות מן החי. בנוסף, הויטמין מיוצר על ידי חיידקי גראהם חיוביים המצויים במעי אשר יודעים להפוך את ויטמין K1 ל- K2. 

ויטמין K מצוי בעיקר בכבד, בעצמות, בדופנות כלי הדם ובזרם הדם.

עודפים של הויטמין מופרשים בקלות דרך השתן.

 

גורמים לחוסר בויטמין K:

  • תינוקות ופגים – חסר בויטמין עלול להיווצר אצל תינוקות ופגים אשר ניזונים מחלב אם דל בויטמין או עקב ייצור מועט של חיידקי מעי.

  • הפרעות בספיגת שומנים - הפרעות בהפרשת אנזימי לבלב, תפקודי כבד לקויים, מחלות כבד או חסימות בדרכי המרה אשר הכרחיים לספיגת מולקולות שומניות כגון ויטמין K.

  • הפרעות ספיגה – מחלות כגון סיסטיק פיברוזיס, מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס) וכד' הפוגעות בספיגת שומנים, ויטמינים ומינרלים. 

  • שלשולים כרוניים – שלשולים כרוניים אשר גורמים לחוסר בספיגה של הויטמין.

  • ניתוחים – ניתוחים להסרת מעי או חלקים מהמעי אשר גורמים למניעה או הפחתה בספיגת הויטמין. 

  • אלכוהוליזם – צריכת יתר של אלכוהול אשר פוגמת בתפקודי הכבד.

  • תרופות – תרופות אשר פוגעות בפעילות הויטמין כגון נוגדי קרישה או תרופות קושרות מרה ותרופות אשר עלולות לפגוע בספיגת הויטמין כגון אנטיביוטיקה. 


הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין K:

חוסר בויטמין K הינו נדיר שכן הויטמין ממוחזר בתאים. עם זאת, מחסור בויטמין עלול לגרום לדימומים מתמשכים באף ובחניכיים, לדימום וסתי ממושך, להופעת שטפי דם תת עוריים, לדימום מפציעות עור שטחיות, דימום בלתי נשלט במקרה של פציעות ועוד. 

בנוסף, מחסור בויטמין K עלול להוות גורם סיכון לבריחת סידן מהעצמות ועקב כך לדלדול רקמת העצם (אוסטאופירוזיס) ולהגביר את הסיכון להסתיידות עורקים עקב שקיעת סידן בדפנות כלי הדם.

 

עודף של ויטמין K (רעילות):

עודף של ויטמין K עלול להיווצר עקב צריכה מוגזמת של תוסף תזונה ולא עקב צריכת מזונות המכילים את הויטמין. עם זאת, עודף של ויטמין K הינו נדיר שכן עודפים של הויטמין מופרשים בקלות בשתן. תסמיני עודף יכולים להתבטא בהפרעות בתפקודי כבד ובתפקודי קרישה. 

רעילות יכולה להיווצר עקב נטילה מוגברת של הצורה המלאכותית של הויטמין (K3) אשר עלולה לגרום לתסמינים כגון סטרס חמצוני, קשיי נשימה, הזעה, גלי חום (פלאשינג), תגובות אלרגיות (כגון גרד, פריחה, נפיחות של העור ועוד) ולעתים נדירות אנמיה המוליטית.


מינון יומי מומלץ של ויטמין K לפי ה-(RDA(RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE:

  • מלידה ועד גיל 6 חודשים – 2 מק"ג.
  • מגיל 6 חודשים ועד שנה – 2.5 מק"ג.

  • גילאים 1-3 שנים – 30 מק"ג.

  • גילאים 4-8 שנים – 55 מק"ג.

  • גילאים 9-13 שנים – 60 מק"ג.

  • גילאים 14-18 - 75 מק"ג.

  • גברים בגילאי 19 ומעלה – 120 מק"ג.

  • נשים בגילאי 19 ומעלה – 90 מק"ג.

  • נשים בהריון – 75-90 מק"ג.

  • נשים מניקות – 75-90 מק"ג.

מינון יומי מומלץ של ויטמין K לפי ה- (ODA (OPTIMAL DAILY ALLOWANCE:

לא קיים מינון יומי מומלץ של ויטמין K לפי ה- ODA.

 

טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין K:

שני השימושים המקובלים ביותר הם טיפול מניעתי בילודים (כל תינוק שנולד מקבל ויטמין K) וטיפול בחסר על רקע טיפול תרופתי כגון שימוש ב 

(Warfarin (Coumadin. שימוש ממושך בתרופה זו המשמשת אנטגוניסט לויטמין K עלול לגרום לחסר בויטמין K. במקרים אלו יש צורך בתוספת ויטמין K על מנת לסתור את הפעילות של התרופה ולמנוע דימום מסכן חיים.

בילודים - 2 מ"ג בזריקה (דרך הוריד) זמן קצר לאחר הלידה או דרך הפה 2 מ"ג זמן קצר לאחר הלידה + 2 מ"ג במהלך השבוע הראשון ו- 2 מ"ג נוספים במהלך החודש הראשון לתינוקות יונקים בלבד.

טיפול בחסר ויטמין K - מתן דרך הוריד בלבד. 5-10 מ"ג כל 6-8 שעות עד שתפקודי הקרישה (INR) חוזרים לנורמה. עד מינון של 25 מ"ג ל 24 שעות.

 

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ויטמין K:

  • סטרואידים – שימוש ממושך בסטרואידים עלול לגרום להפרשה מוגברת של ויטמין K בשתן ולאובדן מסת עצם. נטילה של ויטמין K בעת טיפול בסטרואידים עשויה להפחית אובדן עצם שכן הויטמין מסייע באיזון רמות מינרלים בעצם (ובעיקר סידן)2.


תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ויטמין K:

  • ויטמין E  – ויטמין E במינונים גבוהים עלול לפגוע בספיגה ובפעילות הקרישה של ויטמין K ואף לגרום לחוסר בו3.

  • תרופות נוגדות קרישה – תרופות נוגדות קרישה כגון (Warfarin (Coumadin מונעות את פעילותו של האנזים ( VKOR (Vitamin K Epoxy Reductase אשר מחזר את ויטמין K ומחזיר אותו לצורתו המקורית בתהליך תוך תאי המכונה "מעגל ויטמין K"*. כמו כן, נטילה של תוסף ויטמין K עלולה להפחית את פעילות התרופות. לכן, בעת שימוש בתרופות נוגדות קרישה בשילוב עם ויטמין K או בלעדיו יש לבצע ניטור ובקרה אחר רמות INR (מדד לתפקודי קרישה)4-5.

  • אנטיביוטיקה – נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות פוגעת בפלורת המעי ועלולה לגרום לפגיעה בייצור ובספיגה של ויטמין K ואף למחסור בו. כתוצאה, קיים סיכון מוגבר לדימומים ולפגיעה בזמן קרישה (INR) בעיקר אצל אנשים אשר נוטלים נוגדי קרישה 1,6-7 . דוגמאות לתרופות אנטיביוטיות:
    צפלוספורינים - (Cefaclor, Cefalexin Ceforal)

וטטרציקלינים - (Tetracyclines- Doxycycline (DoxylinDoxi), Tetracycline (Tetracycline), Minocycline (Minocin.

  • תרופות קושרות חומצות מרה – נטילה של תרופות קושרות חומצות מרה כגון (Colestyramine (Questran) , Colistin (Coliracin ו-(Colestid (Colestipol אשר משמשות לטיפול בעודף שומנים וכולסטרול בדם עלולה לפגוע בספיגה של ויטמין K ולחוסר בו8.

  • תרופות נוגדות פרכוסים – נטילה של תרופות נוגדות פרכוסים (המשמשות לטיפול באפילפסיה) כגון Phenobarbital ו- (Phenytoin (Epanutin, Dilantin בהריון עלולה לגרום למחסור בויטמין K ולפגיעה בפעילותו עקב השפעות התרופה על אנזימי כבד. מחסור בויטמין עלול לגרום להפרעות ביילוד (דימומים והתפתחות לא נורמאלית של עצמות)9-10.

 

*בתוך התאים קיים תהליך מתמיד של מחזור ויטמין K - ויטמין K מוסיף לחומצה גלוטמית קבוצה קרבוקסילית (COOH) ואז מתחמצן על ידי האנזים Gamma Glutamyl Carboxylase. לאחר מכן אנזים נוסף המכונה (VKOR (Vitamin K Epoxy Reductase מחזר את הויטמין מחדש והוא חוזר לצורתו המקורית. 


 

התוויות נגד לשימוש ב ויטמין K:

לא קיימות התוויות נגד לשימוש בויטמין K אך עם זאת מומלץ לנקוט זהירות בעת שילובו עם תרופות נוגדות וקרישה ולבצע מעקב וניטור אחר רמות INR (מדד לתפקודי קרישה).

 

מחקרים על ויטמין K:

 

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על ויטמין K למידע השלם למנויים

 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 422-446.

www.naturaldatabase.com – Vitamin E. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=983&ds=

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Vitamin K. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/vitamink.aspx

www.nlm.nih.gov – Vitamine K. found at - http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/vitamink.html

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at -  http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

 

מקורות פרטניים לתגובות ההדדיות

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 422-446.
  2. Yonemura K, Kimura M, Miyaji T, Hishida A. Short-term effect of vitamin K administration on prednisolone-induced loss of bone mineral density in patients with chronic glomerulonephritis. Calcif Tissue Int 2000;66:123-128.
  3. Booth SL, Golly I, Sacheck JM et al. Effect of Vitamin E supplementation on vitamin K status in adults with normal coagulation status. Am J Clin Nutr 2004;80:143-148.
  4. Hirsh J, Fuster V, Ansell J, Halperin JL. American Heart Association/American College of Cardiology Foundation guide to warfarin therapy. J Am Coll Cardiol 2003;41:1633-1652.
  5. Crowther MA, Julian J, McCarty D et al. Treatment of warfarin-associated coagulopathy with oral vitamin K: a randomised controlled trial. Lancet 2000;356:1551-1553.
  6. Kimura S, Satoh H, Komai M. The roles of intestinal flora and intestinal function on vitamin K metabolism. J Nutr Sci Vitaminol (Tokyo) 1992;Spec No:425-428.
  7. Davydov L, Yermolnik M, Cuni LJ. Warfarin and amoxicillin/clavulanate drug interaction. Ann Pharmacother 2003;37:367-370.
  8. Knodel LC, Talbert RL. Adverse effects of hypolipidaemic drugs. Med Toxicol 1987;2:10-32.
  9. Cornelissen M, Steegers-Theunissen R, Kollee L et al. Increased incidence of neonatal vitamin K deficiency resulting from maternal anticonvulsant therapy. Am J Obstet Gynecol 1993;168:923-928.
  10. Kaaja E, Kaaja R, Matila R, Hiilesmaa V. Enzyme-inducing antiepileptic drugs in pregnancy and the risk of bleeding in the neonate. Neurology 2002;58:549-553.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם