מערכת העור - הקדמה וצמחי מרפא

עודכן בתאריך 12/06/2017

עמוד זה מהווה הקדמה לטיפולים במצבים הבריאותיים הבאים:

אטופיק דרמטיטיס - אסתמה של העור

ויטיליגו - בהרת

פצעים / חתכים/ שריטות

מערכת העור הינה חלק ממערכת המכונה מערכת הכסות המורכבת מהעור, הציפורניים והשיער ומשמשת להגנה על איברי הגוף מן השכבה החיצונית.

העור הינו האיבר הגדול ביותר בגוף. העור משמש כמעטפת של הגוף אשר משקלה כ- 15% ממשקל הגוף כולו ואורכו באדם מבוגר מגיע עד ל- 2 מ"ר. עובי העור משתנה בהתאם לצרכי הגוף ונע בין 1-4 מ"מ כאשר העובי המירבי מצוי בכפות הידיים והרגליים.

תפקידי העור:

הגנה על איברים פנימיים בפני פגיעה מכנית.
מניעת אובדן נוזלי הגוף.
הגנה בפני חומרים כימיים, קרינה ומזהמים חיצוניים.
וויסות חום הגוף - שמירה על חום גוף תקין (37°c) המתבצעת באמצעות התכווצות והתרחבות כלי דם שטחיים, נידוף זיעה, שומן ושיערות הגוף.
חישה - קצות העצבים הנצאים בעור מאפשרים תחושה של טמפרטורה, לחץ, מגע וכאב.
ייצור ואגירה של ויטמין D.
מאגר לשומנים ומלחים.

העור בנוי מ- 3 שכבות עיקריות:

אפידרמיס (עילית העור)

השכבה החיצונית של העור אשר אינה מכילה כלי דם ומקבלת את המרכיבים הדרושים לחילוף החומרים שבה משכבת העור האמצעית (הדרמיס). שכבת האפידרמיס מורכבת מאפיתל (שכבה צפופה של תאים) אשר התאים העיקריים בו מכונים קרטנוציטים. הקרטונוציט בונה את הקרטין שהינו חלבון סיבי בלתי מסיס המסווג לשניים: חלבוני קרטין קשים המרכיבים את השיער והציפורניים וחלבוני קרטין רכים המרכיבים את העור. מלבד הקרנטוציטים קיימים מספר תאים נוספים באפידרמיס: מלנוציטים - תאים שתפקידם לייצר מלטונין שהינו צבען המקנה לעור את צבעו. מטרת המונוציטים הינה להגן על העור בפני קרינה אולטרא סגולה.

תאי מרקל - קצות העצבים המשמשים כקולטני חישה.

תאי לנגרהנס - תאים המשתייכים למערכת החיסון ומשמשים להגנה ראשונית בפני מזהמים חיצוניים.

האפידרמיס אחראי על אטימה, הגנה ויציבות העור ומתחדש כל 4-6 שבועות במשך כל החיים.

האפידרמיס מורכב מ- 5 שכבות:

שכבה בסיסית - השכבה התחתונה של האפידרמיס המכילה תאים קרטוניציטים המסוגלים לעבור חלוקה תאית ובכך לחדש את האפידרמיס. בנוסף, בשכבה זו נמצא המלנין.

שכבה קוצנית - שכבות של תאים הקשורים זה לזה בצורה לא סדירה ואחראים על ייצור תרכובות המשמשות לבניית קרטין.

שכבה גרגרית - שכבות של תאים שטוחים המכילים גרגירים של קרטהיאלין, חומר הקשור בהבשלת הקרטין, וגופיפים למלריים האחראים על אגירת החומר השומני המסייע לבניית המעטפת האטומה של האפידרמיס.

שכבה שקופה - שכבה של תאים ללא גרעין אשר משמשת להגנה על האפידרמיס בפני מים. בשכבה זו קיימת פעילות אנזימתית אשר אחראית על המשך יצירת הקרטין.

שכבה קרנית - השכבה החיצונית של האפידרמיס המורכבת משכבות של תאים מתים העטופים בשומן המיוצר על ידי תאי העור החיים. השכבה הקרנית אחראית על עיכוב בריחת הנוזלים ושוֹמרת על גמישות העור. שכבה זו בנוייה מ- 15-20 שכבות של תאים אשר נצמדים לתאי העור החיים למשך זמן מה ולבסוף נושרים.

דרמיס

השכבה האמצעית של העור. שכבת הדרמיס עשירה בכלי דם ועצבים ומחוברת לשכבה הבסיסית של האפידרמיס. התאים העיקריים בדרמיס הם הפיברוציטים. הפיברוציטים הינם תאים צעירים אשר מתפתחים לפיברובלסטים האחראים על ייצור והפרשה של חומרי מוצא לקולגן (חלבון מבני שאינו גמיש אך בעל יכולת מתיחה, המהווה מרכיב עיקרי ברקמות חיבור בעלת תכונות גמישות), אלסטין (חלבון מבני המהווה מרכיב עיקרי ברקמות חיבור בעלות תכונות גמישות) ופרוטאוגליקנים (תרכובות של סוכרים וחלבונים הקושרים מים ומלחים ויוצרים חומר דמוי ג'ל הממלא את החלל בין סיבי רקמת החיבור). בדרמיב מצויים גם תאים של מערכת החיסון כגון מאקרופאג'ים ותאי פיטום (תאי מאסט) המשתתפים בהגנה על הגוף בפני מזהמים חיצוניים. בנוסף, בתוך שכבת הדרמיס נמצאים שורשי השיער, בלוטות החלב ושרירי העור.

שכבת הדרמיס מחולקת לשתי שכבות:

שכבה פטמתית - שכבה הצמודה לאפידרמיס וחודרת אליו. בשכבה זו מצויים כלי דם רבים המזינים את האפידרמיס. כמו כן, קיימים בשכבה זו קצות עצבים המאפשרים חישה וכלי לימפה המשתייכים למערכת החיסון.

שכבה רשתית - שכבה זו בנויה מרקמת חיבור דחוסה המכילה תאים פיברוציטים ותאים של מערכת החיסון ובנויה מקולגן, אלסטין ופרוטאוגליקנים.

היפודרמיס

השכבה העמוקה ביותר של העור. ההיפודרמיס מורכב מרקמות חיבור לא צפופות ושומן המחברים את העור אל רקמות פנימיות כגון השריר והעצמות. ההיפודרמיס אחראי על בידוד ושמירת חום הגוף.

חלקים נוספים למערכת העור:

בלוטות החלב - בלוטות המצויות בשכבת הדרמיס, צמוד לזקיק השיערה, ואחאריות על הפרשת חומרים שומניים (סבום) השומְרִים על שומניות השיער ועל רכות העור וגמישותו. הבלוטות מושפעות מהורמוני מין, בעיקר זכריים (אנדוגניים).

בלוטות הזיעה - בלוטות המצויות בשכבת הדרמיס ואחראיות על איבוד חום לשמירה על טמפרטורת גוף תקינה ועל סילוק פסולת. קיימים שני סוגים של בלוטות זיעה. האחד, בלוטות זיעה אקריניות המצויות ברוב חלקי הגוף ומפרישות את הזיעה ישירות אל העור, והשני בלוטות זיעה אפוקריניות המצויות בעיקר בבית השחי והמפשעה ומפרישות את הזיעה אל תוך זקיקי השיערה.

הזיעה מורכבת מנוזל חומצי המכיל בין השאר, מים, מלחים וחומצות שומן נדיפות.

שערות - שערה הינה מבנה סיבי המורכב מ- 2-3 שכבות הבנויות בעיקרן מחלבון קרטין אך גם ממים ושומנים. השערה מתפתחת משורש השערה המצוי בשכבת הדרמיס המספקת לה את הקרטין הבונה אותה ואת המלנין הקובע את צבעה. משורש השערה צומחת השערה בתוך מנהרה המכונה זקיקי השערה העוברת דרך האפידרמיס. חלקה התחתון של מנהרה זו מחובר אל בלוטות החלב המספקות לשערה את השומנים הדרושים לה ולשרירים זעירים האחראים על הזדקרות השערה בעת קור.

ציפורניים - ציפורן הינה לוחית קשיחה המורכבת מחלבון קרטין ומשמשת להגנה על קצות האצבעות.