עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחלת כליות כרונית / אי ספיקת כליות - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 03/01/2024

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים | מקורות

 

מחלת כליות כרונית (CKD - chronic kidney disease) היא מחלה שבה יש כשל בתפקוד הכליות המתפתח באופן הדרגתי ואיטי. 
כתוצאה, נוזלי הגוף אינם מסוננים כראוי וישנה הצטברות של פסולת בדם וירידה בקצב הטלת השתן. מחלת כליות כרונית הינה מצב בלתי הפיך אשר בדרך כלל מובילה לאי ספיקת כליות סופית.
מחלת כליות כרונית הינה מחלה נפוצה בדרגות חומרה שונות, שלה פגיעה באוכלסיות גדולות, והיא פוגעת ב-10-17% מהאוכלוסייה הבוגרת.

למחלת כליות כרונית ישנם שלבים שונים המוערכים כיום בעיקר על סמך מדידת הפינוי הכלייתי בשימוש נוסחא למדידת יכולת נפח הנוזל שמסונן מהגלומרלוס לקופסת באומן ביחידת זמן (GFR -glomerular filtration rate):

 

שלב 1 - נזק כלייתי עם מדד GFR תקין או גבוה מ-90 מ"ל לדקה לשטח פנים של 1.73 מ"ר. במצב כזה הטיפול יתמקד בהפחתת הסיכון להתקדמות המחלה ומניעת התפתחות בעיות לב וכלי דם.
שלב 2 - נזק כלייתי עם מדדי GFR הנמצאים בין 60-89 מ"ל לדקה לשטח פנים של 1.73 מ"ר. במצב זה מתמקד הטיפול במניעת בעיות נוספות אשר עלולות להופיע עקב ירידה בתפקוד הכלייתי.
שלב 3 - נזק כלייתי עם מדדי GFR הנמצאים בין 30-59 מ"ל לדקה לשטח פנים של 1.73 מ"ר. במצב זה עלולות להתפתח בעיות נוספות כגון אנמיה ובעיות בעצמות אשר דורשות טיפול.
שלב 4 - נזק כלייתי עם מדדי GFR הנמצאים בין 15-29 מ"ל לדקה לשטח פנים של 1.73 מ"ר. מצב זה מסמן ירידה חדה בתפקוד הכליות ומצביע לרוב על התקדמות בחומרת אי ספיקת הכליות.
שלב 5 - נזק כלייתי עם מדדי GFR נמוכים מ-15 מ"ל לדקה לשטח פנים של 1.73 מ"ר. מצב זה מסמן אי ספיקת כליות חמורה אשר דורשת טיפול בדיאליזה או בהשתלת כליה.

 

אי ספיקת כליות סופית (ESRF - End Stage Renal Failure) - אובדן תפקוד הכליות המצריך טיפולים בדיאליזה או השתלת כליה.

אי ספיקת כליות גורמת לאגירת נוזלים ואצירת תוצרי חילוף של חומרים בגוף (חלבונים). כתוצאה נפגעות מערכות הגוף ונוצרים ליקויים בתפקוד התקין של האיברים.

 

תסמינים של מחלת כליות כרונית:

לכליות תפקיד עיקרי בסינון הדם, הוצאת פסולת, ייצור תאי דם אדומים ושמירה על מאזן נוזלים, מינרלים, מלחים וחומציות בסיסיות. לכן, התסמינים המופיעים במחלת כליות כרוניות יהיו רב מערכתיים.
התסמין הראשון של מחלת כליות כרונית כולל עלייה במדדי קריאטנין בשתן ובמצבים חמורים גם עלייה במדדי חלבון בשתן.
בשלב מאוחר יותר עלולים להופיע תסמינים שונים כגון מיעוט שתן, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, בצקות בגפיים ובפנים, קוצר נשימה בחילות, הקאות, חולשה כללית, הופעת דם בשתן, התכוצויות שרירים ועוד.
בנוסף, חשוב לציין כי מחלת כליות כרונית הינה מחלה המתפתחת בהדרגה ולכן בדרך כלל בתחילת המחלה החולה אינו מרגיש תסמינים כלל.
עקב ההפרעה במאזן הנוזלים והמלחים בדם עלולים להיווצר סיבוכים במערכות הגוף השונות הכוללים:

  • מערכת העיכול - חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, דלקות חניכיים,דלקת בקיבה, דימומים וכד'.
  • מערכת לב וכלי דם - יתר לחץ דם, אי ספיקה לבבית, הפרעות בקצב לב, דלקת קרום הלב וכד'.
  • מערכת הדם - אנמיה, נטייה לדימומים, ירידה במספר תאי הדם הלבנים (תאי מערכת החיסון) ותאי הדם האדומים (עקב ירידה בהורמון אריתרופייטין) וכד'. לרוב סיבוכים במערכת הדם מתרחשים במצב של מחלת כליות כרונית ממושכת.
  • מערכת הורמונלית - ירידה ברמות הורמונים שונים המביאים להפרעות כגון סוכרת, תת או יתר פעילות בלוטת התריס, הפרעות בפוריות, הפרעות בתפקוד המיני וכד'.
  • מערכת העור - חיוורון, גרד, אקזמה וכד'.
  • מערכת העצבים - כאבי ראש, הפרעות שינה, התכווצויות שרירים, רעד, פירכוסים, תחושות בלבול ועוד.
  • היפרקלמיה - עודף אשלגן בדם העלול לגרום להפרעות בקצב הלב.

גורמים למחלת כליות כרונית:

גורמי הסיכון העיקריים למחלת כליות כרונית הינם סוכרת ויתר לחץ דם. גורמי סיכון נוספים כוללים:

  • שימוש כרוני בתרופות (כגון תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליוֹת (NSAID) או תרופות לדיכוי חיסוני).
  • כליות פוליציסטיות.
  • אי ספיקת כליות חריפה.
  • זיהומים מערכתיים.
  • מחלות אוטואימוניות.
  • אבנים בכליות.
  • ליקויים מבניים בדרכי השתן הגורמים להיצרויות.
  • רקע משפחתי.
  • תסמונת מטבולית.
  • עישון.
  • מחלות ממאירות.
  • תזונה עתירת כולסטרול וחלבונים ושומנים מן החי.
  • תת תזונה.
  • צהבת.
  • תסמונת כשל חיסוני.

 

אבחנה של מחלת כליות כרונית:

פעמים רבות התסמינים אינם מורגשים ויכולים להתגלות בבדיקות שגרתיות של דם או שתן. להלן מספר בדיקות המשמשות לאבחנה של אי ספיקת כליות:

  • (GFR (Glomerular Filtration Rate ובדיקת רמות הקריאטנין בדם - דרגות חומרת המחלה מתבצעות על פי בדיקה זו (הדרגות מצויינות במבוא). בדיקת תפקוד הכליות באמצעות מדידת קצב הסינון הגלומרולרי. הבדיקה המסורתית מתבצעת באמצעות הזרקת חומר הנקרא אינולין (חומר העובר דרך הכליות ללא שינוי) שלאחריו איסוף שתן במשך 48 שעות ובדיקות דם. הבדיקה הינה מסובכת וכיום אינה ישימה בקליניקה. לכן, על מנת לחשב את מדד ה-GFR משתמשים כיום במדידת רמות הקריאטנין בדם. קריאטנין הינו תוצר פירוק הנוצר בעת פירוק תאי שריר בעת פעילות נורמאלית על ידי אנזים המכונה קריאטין פוספטאז. כאשר קיים נזק כליתי מצטברת כמות הקריאטנין בדם המצביעה על ירידה בקצב הסינון הגלומרלי.
  • בדיקת לחץ דם - לחץ דם גבוה יכול לגרום למחלת כליות כרונית או להוות תסמין המצביע על אי ספיקת כליות אקוטית.
  • בדיקה כמותית של חלבון בשתן - בדיקות המתבצעות בתחילה על ידי בדיקת מקלון הנטבל בשתן. באם המקלון משנה את צבעו יראה הדבר על הימצאות חלבון בשתן וקיים צורך בבדיקה מעמיקה יותר הכוללת איסוף שתן של 24 שעות. נזק כלייתי עלול לגרום לדליפה של חלבון אלבומין בשתן (מיקרואלבומינוריה) המצביעה על ירידה בתפקוד הכלייה. כאשר קיימת החמרה של תפקוד הכליות עולים בנוסף לכמות האלבומין גם כמויות של חלבונים אחרים בשתן (פרוטאינוריה).
  • בדיקה כמותית של חנקן האוריאה בשתן (BUN- Blood Urea Nitragen) - חנקן האוריאה הינו תוצר פירוק של חומצות אמינו (חלבונים) המתפנה דרך הכליות. כאשר קיים כשל בתפקוד הכליה, עולה רמתו בדם והוא עלול לגרום למצב הנקרא אורמיה ולהביא לתפקוד לקוי של איברים שונים בגוף.
  • בדיקות הדמייה וביופסיה - במקרים בהם בדיקות הדם מצביעות על כשל כלייתי ויש צורך בזיהוי מקור הבעיה נעשה שימוש בבדיקות הדמייה כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או בדיקת תהודה מגנטית (MRI) אשר מדגימות את הכליות ודרכי השתן. בנוסף, ניתן לבצע ביופסיה בה נלקחת דגימה מרקמות הכלייה לצורך בדיקה תחת מיקרוסקופ.

 

טיפול קונבנציונאלי במחלת כליות כרונית:

מחלת כליות כרונית אינה ניתנת לריפוי והרפואה הקונבנציונאלית מתמקדת במניעת התפתחות המחלה וטיפול בהפרעות השונות הנגרמות בעקבותיה.

להלן מספר המלצות לחולים במחלת כליות כרונית:

  • שמירה על איזון לחץ הדם באמצעות תרופות משתנות.
  • שמירה על רמות סוכר תקינות, במיוחד בחולי סוכרת.
  • הימנעות משימוש בתרופות רעילות לכליות (כמו משככי כאב נוגדי דלקת לא סטרואידאליים).
  • הגבלת צריכת חלבון. חשוב להגביל את צריכת החלבון ולא להימנע ממנו לחלוטין על מנת למנוע הרס תאים כתוצאה ממחסור בחלבונים.
  • הימנעות מעישון המגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם ומשמש כגורם סיכון להתפתחות אי ספיקת כליות.
  • הגבלת צריכת נתרן.
  • הגבלת צריכת אשלגן.
  • הימנעות מצריכת כולסטרול ושומנים רווים.

במקרים בהם לא קיים ייצור או לא מופרש הורמון אריתרופוייטין מהכליות (האחראי על ייצור תאי דם) קיים צורך בהזרקת תחליף סינתטי על מנת למנוע אנמיה.
 
כאשר הכליות מאבדות לחלוטין את תפקודן קיים צורך בטיפול בדיאליזה או בהשתלת כלייה. קיימות שתי צורות של דיאליזה אשר הטיפול בהם נקבע לפי חומרת מצבו וגילו של המטופל:

המודיאליזה - טיפול זה מבוצע בבית חולים באמצעות מכשיר המדמה את פעולת הכליות. במהלך הטיפול מחדירים צינורית המעבירה את הדם דרך מערכת סינון המרחיקה את תוצרי הפסולת מן הדם וצינורית נוספת אשר מחזירה את הדם הנקי בחזרה אל הגוף. הטיפול מתבצע כ- 3-4 פעמים בשבוע ונמשך בין 3-4 שעות.

דיאליזה צפקית (פריטוניאלית) - טיפול זה מבוצע על ידי החולה או גורם מטפל אחר ואינו דורש שהייה בבית החולים. לפני הטיפול מוחדרת צינורית (קטטר) לתוך חלל הבטן. את הצינורית מחברים לשקית המכילה נוזל (דיאליזט) המוחדר אל חלל הבטן ובא במגע עם כלי הדם הרבים. באמצעות תהליך אוסמוטי לפי מפל הריכוזים לוכד הנוזל את תוצרי הפסולת מהדם ולאחר כמה שעות מנוקז החוצה דרך הצינורית בחזרה אל שקית נוספת. השימוש בדיאליזה מסוג זה הינו יומיומי ומספר הפעמים הנדרשות לביצועו נקבע לפי מצב המטופל.


אי ספיקת כליות אקוטית (חריפה)(ARF - Acute Renal Failure) יכולה להתפתח גם ללא קשר למחלת כליות כרונית. זהו כשל כלייתי המתפתח בזמן קצר ונמשך בין ימים לשבועות. בדרך כלל לאחר הטיפול חוזרות הכליות לתפקוד תקין אך במקרים מסויימים עלול להיגרם נזק בלתי הפיך אשר גורם לאי ספיקת כליות כרונית.

 

הגורמים לאי ספיקת כליות חריפה מסווגים לפי מיקום הפגיעה:

קדם כלייתי (Prerenal) - אספקה לקויה של דם לכליות או ירידה בנפח הדם כתוצאה מהפרעות כגון איבוד דם, התייבשות, חסימת כלי דם, חום גבוה וממושך, שלשולים חריפים, הקאות מרובות, אי ספיקת לב ועוד. 

תוך כלייתי (Intrarenal) - פגיעה בחלקים שבתוך הכליות (נפרונים, אבובית הכליה וכד') כתוצאה מאי ספיקת כליות, דלקת, שימוש כרוני בתרופות בעלות פעילות רעילה לכליות (כגון נוגדי דלקת לא סטרואידיאלים, אנטיביוטיקה, תרופות שונות לטיפול בסרטן, תרופות שונות לטיפול במושתלי איברים ועוד), הרעלת מתכות כבדות, שימוש בחומרים אטומים לקרינה הניתנים לצורך צילומי הדמייה, רמות גבוהות של חומצת שתן ו/או חומצה אוקסאלית (שיגדון) ועוד.

בתר כלייתי (Postrenal) - הפרעות בדרכי השתן התחתונות כגון הגדלה של הערמונית, גידולים היוצרים לחץ על דרכי השתן, צנתור קבוע, היצרויות של דרכי השתן כתוצאה מאבנים או הפרעות מבניות ועוד.


הטיפול הקונבנציונאלי באי ספיקת כליות חריפה מתמקד בטיפול בגורם ובמניעת סיבוכים כתוצאה מתפקוד לקוי של הכליות.
הטיפול כולל איזון לחץ הדם, נפח הדם ורמות המלחים בדם, הפסקת שימוש בתרופות שהינן בעלות פעילות רעילה לכליות, הגבלה בכמות צריכת החלבונים, מעקב אחרי תפוקת השתן, מדדי קריאטנין ואוריאה בדם ובדיקת מדדי חלבון בשתן.
במקרים בהם לא חל שיפור עקב הטיפול וקיימת החמרה חריפה באי ספיקת הכליות, קיים צורך בשימוש בדיאליזה זמנית (שימוש במכשיר המדמה את פעולת הכליות ומסייע בסינון הרעלים מהדם) ולעתים גם בהשתלת כליה.
סיבוך חמור של אי ספיקת כליות חריפה הינו עלייה חדה ברמות האשלגן בדם (היפרקלמיה).
מצב זה דורש טיפול חירום באמצעות הזרקה תוך וורידית של סידן, נטילת תרופות משתנות המגבירות את הפרשת האשלגן ו/או טיפול בדיאליזה זמנית.

 

טיפול טבעי במחלת כליות כרונית

 

הטיפול הטבעי במחלת כליות כרונית אינו יכול להיות הטיפול היחידי אלא חייב להיות משולב בטיפול ובהשגחה קונבנציונאליים. יחד עם זאת, הנחיות תזונתיות נכונות ושימוש מושכל בצמחי מרפא יכולים לשפר משמעותית את תפקוד הכליות ואף להוביל במקרים מסויימים להפחתה במינון תרופתי.
התזונה המערבית נמצאה כמגבירה סיכון למחלות כרוניות, כולל מחלת כליות כרונית(1). תזונה זו מאופיינת בצריכה גבוהה של בשר אדום, שומן רווי וסוכר ובצריכה נמוכה של פירות וירקות טריים, ומוצרי חלב דלי שומן.
דפוס תזונה בריא, הכולל צריכה גבוהה יותר של פירות וירקות, דגים, קטניות, דגנים מלאים וסיבים וכן צריכה נמוכה יותר של בשר אדום, מלח וסוכרים מעובדים, הביא לירידה בשיעור התמותה בקרב חולי אי ספיקת כליות(2).
חשיבות מיוחדת יש לכמות החלבון הנצרכת בתזונה. דיאטת דלת חלבון הודגמה כמפחיתת קצב סינון כלייתי וכמעכבת התקדמות של מחלת כליות כרונית במספר רב של מחקרים(3-4). פירוט נוסף נמצא תחת סעיף התזונה.
קיימים מספר צמחי מרפא אשר הודגמו כבעלי השפעה מגינה וחיובית על תפקודי הכליות, בין אם ניתנו לבדם או לצד טיפול תרופתי. שילוב מושכל שלהם בטיפול עשוי להניב תוצאות חיוביות ולתרום לשיפור באיכות חיי החולים. פירוט נוסף מצא תחת סעיף צמחי המרפא.
פעילות גופנית עשויה להוביל לשיפור התפקוד הגופני, רמת התשישות, הבריאות הכללית, רמת הכאב ואיכות החיים בחולים עם מחלת כליות כרונית(5). 
כמו כן, נמצא כי שימוש בשיטות רפואה משלימות יכול לסייע במחלת כליות כרונית, בין היתר דרך טיפול במגע, שיטות הרגעה (כגון דמיון מודרך או מדיטציה) ותוספי תזונה, שיכולים לסייע לטיפול במגוון בעיות כרוניות. היתרונות העיקריים הם במניעת התקדמות המחלה כמו גם טיפול בבעיות הנובעות ממנה וכוללות בין היתר בעיות פרקים, גרד (פרוריטוס), הגברת סיכון למחלות לב וכלי דם, חרדה, דיכאון ועייפות ועוד(6). 
ולבסוף, כפי שניתן לראות בסעיף תוספי התזונה, קיימת חשיבות רבה לשמירה על רמות תקינות של ויטמין D.
בנוסף, רצוי לבצע מעקב אחר גורמים שנמצאו קשורים בסיכון להתפתחות המחלה כגון עישון, BMI גבוה מ-25, פעילות גופנית (פחות מ-150 דקות שבועיות), לחץ דם (מעל 80/120) ורמת הסוכר בצום (מעל 100 מ"ג/דצ"ל)(7).

 

תזונה לטיפול במחלת כליות כרונית:

הטיפול התזונתי במחלת כליות כרונית הינו טיפול מרכזי הן ברפואה הקונבנציונאלית והן ברפואה הטבעית. מטרות הטיפול התזונתי הינן להפחית את קצב התקדמות המחלה, להפחית את הליקויים בחילוף החומרים, למנוע מצב של תת תזונה עקב ההגבלות החמורות בתפריט ולדחות ככל האפשר את הטיפול בדיאליזה או את הצורך בהשתלת כליה.
בשל מגבלות תזונתיות שונות (הפחתת צריכת חלבון, אשלגן, נתרן וכד') הרכבת התפריט הינה מסובכת וצריכה להתבצע על ידי נטורופת או תזונאי מוסמך בהתאם למצבו הפרטני של המטופל. 
ההיבט התזונתי החשוב ביותר בטיפול במחלת כליות כרונית הוא הפחתת צריכת חלבון. עודף צריכת חלבון מתבטא בהגברת העומס על הכליות ויוצר יתר לחץ דם תוך-גלומרלי אשר גורם להגברת הנזק לכליות. דיאטה דלת חלבון הודגמה כמפחיתה קצב סינון כלייתי וכמעכבת התקדמות של מחלת כליות כרונית במספר רב של מחקרים(3-4). אימוץ של דיאטה דלת חלבון עשוי להביא להפחתה של 33-50% בהתקדמות המחלה ובתמותה(8-9). יחד עם זאת, במטא-אנליזה נמצא כי דיאטה דלת חלבון יעילה להפחתת ההידרדרות בקצב הסינון הכלייתי בחולים שאינם סוּכרתיים ובחולי סוכרת סוג 1, אך לא בחולי סוכרת סוג 2(10). 
בשלבים מוקדמים של המחלה מומלץ להפחית את רמת החלבון בתפריט היומי (יש לשמור על צריכת כמות חלבונים מינימלית כחלק מתפריט מאוזן). ככל שמתקדמת המחלה יש להגביל יותר את כמות החלבון היומית עד כדי 0.6 גרם חלבון לכל ק"ג ממשקל הגוף(1,11). עם זאת, בחולים אשר מבצעים דיאליזה יש להגביר את צריכת החלבון עד כדי 1-1.5 גרם חלבון לכל ק"ג גוף ובהתאם למצבו של המטופל ולתכיפות הטיפולים(12). 
לא קיימת "תזונת זהב" אשר מתאימה לכלל המטופלים. קיימות מספר שיטות להקניית תזונה דלת חלבון. להלן כמה מהעיקריות שבהן   למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא לטיפול במחלת כליות כרונית:

הטיפול באמצעות צמחי מרפא במחלת כליות כרונית מחולק לשניים:

טיפול ישיר | טיפול בתסמינים נלווים

 

צמחי מרפא לטיפול ישיר במחלת כליות כרונית:

מספר מחקרים (שנערכו בעיקר בסין) הדגימו יכולת הגנה ושיקום של הכליות על ידי שימוש בפטריית הקורדיספס (Cordyceps sinensis) במינונים של כ-3-5 גרם ביום. המחקרים מראים השפעה היקפית הכוללת בין השאר למידע השלם למנויים

צמחי מרפא מסורתיים נוספים הנחשבים לתומכים בכלייה כוללים קדד קרומי (Astragalus membranaceus), למידע השלם למנויים
בנוסף, בשנים האחרונות דווח על מספר מקרים בהם ניתנה תמצית של למידע השלם למנויים
 

צמחי מרפא לתסמינים נלווים למחלת כליות כרונית:

חולי אי ספיקת כליות חריפה המטופלים בהמודיאליזה עלולים לסבול מהיפרקלמיה (רמות מוגבהות של אשלגן בדם) בעקבות כשל כלייתי ומעוויתות שרירים בשל שינויים במאזן האלקטרוליטי.
טיפול באמצעות שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) עשוי לסייע באצירת הנתרן והמים ובהפחתת רמות האשלגן(58-59), וכן להפחית

 למידע השלם למנויים

*יש להיזהר במתן צמחי מרפא אשר עלולים לגרות את הכליות כגון בוכו (Barosma betulina), למידע השלם למנויים

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול במחלת כליות כרונית:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות למידע השלם למנויים

 

פורמולות לדוגמא לטיפול במחלת כליות כרונית:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול במחלת כליות כרונית, בנוזל:

 

40% Seamen Urtica dioica

 

 

 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 
   

מינון: 5-15 מ"ל, 3 פעמים ביום

* מוטב להגיע אל המינון המומלץ בהדרגה תוך מעקב אחרי מדדי ספיקת הכליות וזאת בכדי להימנע מתופעות לוואי בלתי רצויות.


פורמולה לטיפול במחלת כליות כרונית, בכמוסות:

 

135mg Seamen Urtica dioica
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

 

מינון: 1-3 כמוסות, 3 פעמים ביום

* מוטב להגיע אל המינון המומלץ בהדרגה תוך מעקב אחרי מדדי ספיקת הכליות וזאת בכדי להימנע מתופעות לוואי בלתי רצויות.

 

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול במחלת כליות כרונית:

מספר צמחי מרפא הודגמו כבטוחים לשיימוש לצד מגוון רחב של תרופות לטיפול במחלת כליות כרונית. 
יש לנקוט זהירות בשילוב של צמחי מרפא  למידע השלם למנויים

 

שמנים אתריים לטיפול במחלת כליות כרונית:
השימוש בשמנים אתריים במצב של מחלת כליות כרונית יעשה בצורה זהירה ולאחר תשאול מקיף של המטופל על מצבו הרפואי. השימוש בשמנים אתריים יהיה במקביל לטיפול תרופתי (תוך דגש על אינטראקציות חיוביות ושליליות), במטרה לסייע בהקלה על תופעות נלוות למשל גרד, חרדות ודיכאון(62).
השמן העיקרי בו נבחר להשתמש במצב של אי-ספיקת כליות הוא למידע השלם למנויים

 

דוגמא לתערובת שמנים להרגעת גרד בעור ולהעלאת מצב הרוח:

 

שמן נשא (שקדים/שומשום/קלנדולה)  50 מ"ל

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

 

אופן השימוש: למרוח את תערובת השמנים על למידע השלם למנויים

 

תוספי תזונה לטיפול במחלת כליות כרונית:

מטרתם של תוספי התזונה בטיפול באי ספיקת כליות הינה להשלים חוסרים הנוצרים עקב ההגבלות בתפריט התזונתי ולשפר את חילוף החומרים בגוף. נטילת תוספי התזונה משתנה מחולה לחולה בהתאם למצבו.

להלן מספר תוספי תזונה שכיחים לטיפול באי ספיקת כליות:   למידע השלם למנויים 

 

היבטים של גוף נפש במחלת כליות כרונית:

אי ספיקת כליות הנה תופעה הנגרמת במקרים רבים כתוצאה ממחלה כרונית אחרת, אשר התדרדרה לכדי פגיעה בכליות. במקרים אלו, על מנת לאבחן את הקונפליקט הרגשי שגרם לה נפנה קודם אל המחלה הראשונית, ורק לאחר מכן אל ההשפעה שהיא יצרה.
במקרים אחרים, אי-ספיקת כליות עשויה להופיע כתוצאה מ  למידע השלם למנויים 

 

מחקרים על מחלת כליות כרונית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול במחלת כליות כרונית.  למידע השלם למנויים

 

מקורות:

 

  1. Hariharan, Divya, et al. The Western Diet and Chronic Kidney Disease. Current Hypertension Reports, vol. 17, no. 3, Mar. 2015, p. 16. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25754321.
  2. Kelly, Jaimon T, et al. Kelly, Jaimon T., et al. Healthy Dietary Patterns and Risk of Mortality and ESRD in CKD: A Meta-Analysis of Cohort Studies. Clinical Journal of the American Society of Nephrology: CJASN, vol. 12, no. 2, Feb. 2017, pp. 272–79. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27932391.
  3. Jiang Z, Zhang X, Yang L, Li Z, Qin W. Effect of restricted protein diet supplemented with keto analogues in chronic kidney disease: a systematic review and meta-analysis. Int Urol Nephrol. 2016 Mar;48(3):409-18. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26620578.
  4. Kasiske BL, Lakatua JD, Ma JZ, Louis TA. . A meta-analysis of the effects of dietary protein restriction on the rate of decline in renal function. Am J Kidney Dis. 1998 Jun;31(6):954-61. Am J Kidney Dis. 1998 Jun;31(6):954-61. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9631839.
  5. Rossi, Ana P, et al. Effects of a Renal Rehabilitation Exercise Program in Patients with CKD: A Randomized, Controlled Trial. Clinical Journal of the American Society of Nephrology: CJASN, vol. 9, no. 12, Dec. 2014, pp. 2052–58. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25414318.
  6. Markell, Mariana S. Potential Benefits of Complementary Medicine Modalities in Patients with Chronic Kidney Disease. Advances in Chronic Kidney Disease, vol. 12, no. 3, July 2005, pp. 292–99. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16010644.
  7. Rebholz, Casey M, et al. Relationship of the American Heart Association’s Impact Goals (Life’s Simple 7) With Risk of Chronic Kidney Disease: Results From the Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) Cohort Study. Journal of the American Heart Associ. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27053058.
  8. Maroni BJ, Mitch WE. Role of nutrition in prevention of the progression of renal disease. Annu Rev Nutr. 1997;17:435-55. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9240935.
  9. Fouque D, Laville M. Low protein diets for chronic kidney disease in non diabetic adults. Cochrane Database Syst Rev. 2009;(3). https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD001892.puB3/abstract.
  10. Rughooputh, Mahesh Shumsher, et al. Protein Diet Restriction Slows Chronic Kidney Disease Progression in Non-Diabetic and in Type 1 Diabetic Patients, but Not in Type 2 Diabetic Patients: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials Using Glomerular Filtration Rate as a Surrogate. PloS One. 2015. Vol. 10, no. 12. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26710078.
  11. Bernstein AM, Treyzon L, Li Z. Are high-protein, vegetable-based diets safe for kidney function? A review of the literature. J Am Diet Assoc. 2007 Apr;107(4):644-50. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17383270.
  12. Kalantar-Zadeh, K.; Abbott, K.C.; Salahudeen, A.K.; Kilpatrick, R.D.; Horwich, T.B. Survival advantages of obesity in dialysis patients. Am. J. Clin. Nutr. 2005, 81, 543–554. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15755821.
  13. Piccoli, G B, et al. Low protein diets in patients with chronic kidney disease: a bridge between mainstream and complementary-alternative medicines? BMC Nephrology. 8 July 2016. Vol. 17, no. 1, p. 76. https://link.springer.com/article/10.1186/s12882-016-0275-x.
  14. Piccoli GB, Vigotti FN, Leone F, Capizzi I, Daidola G, Cabiddu G, Avagnina P. Low-protein diets in CKD: how can we achieve them? A narrative, pragmatic review. Clin Kidney J. 2015 Feb;8(1):61-70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25713712.
  15. Soroka N, et al. Comparison of a vegetable-based (soya) and an animal-based low-protein diet in predialysis chronic renal failure patients. Nephron. 1998;79(2):173-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9647497.
  16. Barsotti G, Morelli E, Cupisti A, Bertoncini P, Giovannetti S. A special, supplemented 'vegan' diet for nephrotic patients. Am J Nephrol. 1991;11(5):380-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1809035.
  17. Azadbakht L, et al. Soy protein intake, cardiorenal indices, and C-reactive protein in type 2 diabetes with nephropathy: a longitudinal randomized clinical trial. Diabetes Care. 2008 Apr;31(4):648-54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18184902.
  18. Kontessis, P, et al. Renal, metabolic and hormonal responses to ingestions of animal and vegetable proteins. Kidney Int. 1990, 8, 136–144. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0085253815349401.
  19. Knight EL, et al. The impact of protein intake on renal function decline in women with normal renal function or mild renal insufficiency. Ann Intern Med. 2003 Mar 18;138(6):460-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12639078.
  20. Anderson JW, et al. Effects of soy protein on renal function and proteinuria in patients with type 2 diabetes. Am J Clin Nutr. 1998 Dec;68(6 Suppl):1347S-1353S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9848497.
  21. Chen X, et al. The Associations of Plant Protein Intake With All-Cause Mortality in CKD. Am J Kidney Dis. 2016 Mar;67(3):423-30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26687923.
  22. Schiffrin EL, Lipman ML, Mann JF. Chronic kidney disease: effects on the cardiovascular system. Circulation. 2007 Jul 3;116(1):85-97. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17606856.
  23. Chauveau, Philippe, et al. Mediterranean Diet as the Diet of Choice for Patients with Chronic Kidney Disease. Nephrology, Dialysis, Transplantation: Official Publication of the European Dialysis and Transplant Association - European Renal Association, v. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29106612.
  24. Huang, Xiaoyan, et al. Mediterranean Diet, Kidney Function, and Mortality in Men with CKD. Clinical Journal of the American Society of Nephrology, June 2013. http://cjasn.asnjournals.org/content/early/2013/06/05/CJN.01780213.abstract.
  25. Khatri, Minesh, et al. The Association between a Mediterranean-Style Diet and Kidney Function in the Northern Manhattan Study Cohort. Clinical Journal of the American Society of Nephrology: CJASN, vol. 9, no. 11, Nov. 2014, pp. 1868–75. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25359387.
  26. Cupisti A, Kovesdy CP, D’Alessandro C, Kalantar-Zadeh K. Dietary Approach to Recurrent or Chronic Hyperkalaemia in Patients with Decreased Kidney Function. Nutrients 25 February 2018. Vol. 10, no. 3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29495340.
  27. Chiavaroli, L., et al. Dietary Fiber Effects in Chronic Kidney Disease: A Systematic Review and Meta-Analysis of Controlled Feeding Trials. European Journal of Clinical Nutrition, vol. 69, no. 7, July 2015, pp. 761–68. https://www.nature.com/articles/ejcn2014237.
  28. Herber-Gast, Gerrie-Cor M., et al. Coffee and Tea Consumption in Relation to Estimated Glomerular Filtration Rate: Results from the Population-Based Longitudinal Doetinchem Cohort Study. The American Journal of Clinical Nutrition, vol. 103, no. 5, 2016. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26984487.
  29. Lew, Quan-Lan Jasmine, et al. Red Meat Intake and Risk of ESRD. Journal of the American Society of Nephrology: JASN, vol. 28, no. 1, Jan. 2017, pp. 304–12. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27416946.
  30. Banerjee, Tanushree, et al. High Dietary Acid Load Predicts ESRD among Adults with CKD. Journal of the American Society of Nephrology: JASN, vol. 26, no. 7, July 2015, pp. 1693–700. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25677388.
  31. He J, et al. Urinary Sodium and Potassium Excretion and CKD Progression. Journal of the American Society of Nephrology: JASN, vol. 27, no. 4, Apr. 2016, pp. 1202–12. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26382905.
  32. McMahon, Emma J, et al. A Randomized Trial of Dietary Sodium Restriction in CKD. Journal of the American Society of Nephrology: JASN, vol. 24, no. 12, Dec. 2013, pp. 2096–103. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24204003.
  33. Da J, Xie X, et al. Serum Phosphorus and Progression of CKD and Mortality: A Meta-analysis of Cohort Studies. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25804679.
  34. Yoon CY, Park JT, et al. High dietary phosphorus density is a risk factor for incident chronic kidney disease development in diabetic subjects: a community-based prospective cohort study. Am J Clin Nutr. 2017 Jul;106(1):311-321. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28592606.
  35. D'Alessandro C, Piccoli GB, Cupisti A. The "phosphorus pyramid": a visual tool for dietary phosphate management in dialysis and CKD patients. BMC nephrology. 20 January 2015. Vol. 16, p. 9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25603926.
  36. H. Kramer. Kidney Disease and the Westernization and Industrialization of Food. Am J Kidney Dis. 2017 Jul;70(1):111-121. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28126237.
  37. Zhang HW, et al. Cordyceps sinensis (a traditional Chinese medicine) for treating chronic kidney disease. The Cochrane Database of Systematic Reviews. 18 December 2014. No. 12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25519252.
  38. He, Xue-lin, et al. [Clinical observation on treatment of chronic allograft nephropathy with bailing capsule]. Chinese Journal of Integrated Traditional and Western Medicine, vol. 26, no. 2, Feb. 2006, pp. 102–05. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16548346.
  39. Song, Min Kyong, et al. Management of Cardiorenal Metabolic Syndrome in Diabetes Mellitus: A Phytotherapeutic Perspective. Journal of Diabetes Research, vol. 2014, 2014, p. 313718. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24818164.
  40. Kai Z, Yongjian L, Sheng G, Yu L. Effect of Dongchongxiacao (Cordyceps) therapy on contrast-induced nephropathy in patients with type 2 diabetes and renal insufficiency undergoing coronary angiography. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26427112.
  41. Li, Y., et al. Clinical Application of Cordyceps sinensis on Immunosuppressive Therapy in Renal Transplantation. Transplantation Proceedings, vol. 41, no. 5, June 2009, pp. 1565–69. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19545680.
  42. Hong, Tao, et al. Cordyceps sinensis (a Traditional Chinese Medicine) for Kidney Transplant Recipients. The Cochrane Database of Systematic Reviews, no. 10, Oct. 2015. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26457607.
  43. Zhang, Hong Wei, et al. Astragalus (a Traditional Chinese Medicine) for Treating Chronic Kidney Disease. The Cochrane Database of Systematic Reviews, no. 10, Oct. 2014. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25335553.
  44. Li, Shen, et al. [Therapeutic effect of Astragalus and Angelica mixture on the renal function and TCM syndrome factors in treating stage 3 and 4 chronic kidney disease patients]. Chinese Journal of Integrated Traditional and Western Medicine, vol. 34, no. 7, July 20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25137839.
  45. Li, Mingxin, et al. Meta-Analysis of the Clinical Value of Astragalus membranaceus in Diabetic Nephropathy. Journal of Ethnopharmacology, vol. 133, no. 2, Jan. 2011, pp. 412–19. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20951192.
  46. Li M, Ma JJ, Zhao XL, Zhu Y. [Treating lupus nephritis by a drug pair of radix astragali and rehmanniae radix combined with glucocorticoid: a preliminary clinical study]. Chinese Journal of Integrated Traditional and Western Medicine, vol. 34, no. 8, Aug. 2014, pp. 956-959. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25223180.
  47. Wu, Hong Mei, et al. Interventions for Preventing Infection in Nephrotic Syndrome. The Cochrane Database of Systematic Reviews, no. 4, Apr. 2012. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22513919.
  48. Chen, Li-Ping, et al. [Protective effects of astragali injection on tubular in patients with primary nephrotic syndrome]. Journal of Central South University. Medical Sciences, vol. 29, no. 2, Apr. 2004, pp. 152–53. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16145898.
  49. Lee, Byung-Cheol, et al. Rehmannia glutinosa Ameliorates the Progressive Renal Failure Induced by 5/6 Nephrectomy. Journal of Ethnopharmacology, vol. 122, no. 1, Feb. 2009, pp. 131–35. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19146934.
  50. Yang, H., et al. Curcumin Attenuates Urinary Excretion of Albumin in Type II Diabetic Patients with Enhancing Nuclear Factor Erythroid-Derived 2-like 2 (Nrf2) System and Repressing Inflammatory Signaling Efficacies. Experimental and Clinical Endocrinology & Diabetes: Official Journal, German Society of Endocrinology [and] German Diabetes Association, vol. 123, no. 6, June 2015, pp. 360–67. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25875220.
  51. Khajehdehi, Parviz, et al. Oral Supplementation of Turmeric Attenuates Proteinuria, Transforming Growth Factor-β and Interleukin-8 Levels in Patients with Overt Type 2 Diabetic Nephropathy: A Randomized, Double-Blind and Placebo-Controlled Study. Scandinavian Journal of Urology and Nephrology, vol. 45, no. 5, Nov. 2011, pp. 365–70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21627399.
  52. Shoskes, Daniel, et al. Beneficial Effects of the Bioflavonoids Curcumin and Quercetin on Early Function in Cadaveric Renal Transplantation: A Randomized Placebo Controlled Trial. Transplantation, vol. 80, no. 11, Dec. 2005, pp. 1556–59. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16371925.
  53. Ghosh, Siddhartha S, et al. Curcumin and Chronic Kidney Disease (CKD): Major Mode of Action through Stimulating Endogenous Intestinal Alkaline Phosphatase. Molecules (Basel, Switzerland), vol. 19, no. 12, Dec. 2014, pp. 20139–56. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25474287.
  54. Treasure J. Urtica semen reduces serum creatinine levels. The Journal of the American Herbalists Guild 2003; 4(2):22-25. http://www.pkdiet.com/pdf/Kcit/nettlecreatinine.pdf.
  55. Shaterzadeh-Yazdi, Hanieh, et al. An Overview on Renoprotective Effects of Thymoquinone. Kidney Diseases, vol. 4, no. 2, 2018, pp. 74–82. https://www.karger.com/Article/FullText/486829.
  56. Yang Y, et al. Effects of adding Rheum officinale to angiotensin-converting enzyme inhibitors or angiotensin receptor blockers on renal function in patients with chronic renal failure: A meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nephrol. 2018 Jun;89(6):445-454. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29208203
  57. Shen Li, et al. Beneficial effects of Fu-Zheng-Qu Zhuo oral liquid combined with standard integrated therapy in patients with chronic kidney disease (stage 3-4): A randomized placebo-controlled clinical trial. Medicine (Baltimore). 2017 Jul;96(28):e7448. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5515754/.
  58. Farese, Stefan, et al. Glycyrrhetinic Acid Food Supplementation Lowers Serum Potassium Concentration in Chronic Hemodialysis Patients. Kidney International, vol. 76, no. 8, Oct. 2009, pp. 877–84. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19641483.
  59. Serra, Andreas, et al. Glycyrrhetinic Acid Decreases Plasma Potassium Concentrations in Patients with Anuria. Journal of the American Society of Nephrology: JASN, vol. 13, no. 1, Jan. 2002, pp. 191–96. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11752037.
  60. Hyodo, Toro, et al. The Immediate Effect of Shakuyaku-Kanzo-to, Traditional Japanese Herbal Medicine, for Muscular Cramps during Maintenance Hemodialysis. Nephron, vol. 90, no. 2, Feb. 2002, p. 240. [Online] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11818719.
  61. Hinoshita, Fumihiko, et al. Effect of Orally Administered Shao-Yao-Gan-Cao-Tang (Shakuyaku-Kanzo-to) on Muscle Cramps in Maintenance Hemodialysis Patients: A Preliminary Study. The American Journal of Chinese Medicine, vol. 31, no. 3, 2003, pp. 445–53. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12943175.
  62. Ro YJ, Ha HC, Kim CG, Yeom HA. The effects of aromatherapy on pruritus in patients undergoing hemodialysis. (256).Dermatol Nurs. 2002;14(4):231–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12240499.
  63. Shahgholian, Nahid, et al. Effect of Aromatherapy on Pruritus Relief in Hemodialysis Patients. Iranian Journal of Nursing and Midwifery Research, vol. 15, no. 4, 2010, pp. 240–44. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22049288.
  64. Ali Tayebi, et al. The Effect of Aromatherapy with Lavender Essential Oil on Depression, Anxiety and Stress in Hemodialysis Patients: A Clinical Trial. Summer 2015, Page 65-74. http://ebcj.mums.ac.ir/article_4549_616.html.
  65. Kanani, M., et al. The effect of aromatherapy with orange essential oils on anxiety in patients undergoing hemodialysis. 2012 fall , Volume 19 , Number 3 (65); Page(s)249 To 257. http://www.sid.ir/En/Journal/ViewPaper.aspx?ID=267537.
  66. Shroff, Rukshana, et al. Normal 25-Hydroxyvitamin D Levels Are Associated with Less Proteinuria and Attenuate Renal Failure Progression in Children with CKD. Journal of the American Society of Nephrology: JASN, vol. 27, no. 1, Jan. 2016, pp. 314–22. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26069294.
  67. Li, Yan Chun. Vitamin D in Chronic Kidney Disease. Contributions to Nephrology, vol. 180, 2013, pp. 98–109. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23652553.
  68. Kerschbaum, Julia, et al. Treatment with Oral Active Vitamin D Is Associated with Decreased Risk of Peritonitis and Improved Survival in Patients on Peritoneal Dialysis.” PloS One, vol. 8, no. 7, 2013. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23844107.
  69. Mas, Emilie, et al. A Randomized Controlled Trial of the Effects of N-3 Fatty Acids on Resolvins in Chronic Kidney Disease. Clinical Nutrition (Edinburgh, Scotland), vol. 35, no. 2, Apr. 2016, pp. 331–36. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25908532.

דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם