- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
טיפול בבעיות נפוצות של תינוקות:
חבל הטבור | ברית מילה | גזים (קוליק) | תִפרחת חיתולים | קַשקשת (סַבוריאה קרקפתית) | צמִיחת שיניים 
חבל הטבור
חבל הטבור הינו צינור המחבר בעת ההריון בין העובר לשלייה ומשמש להעברת רכיבי מזון וחמצן מן האם אל התינוק והוצאת הפרשות ותוצרי פסולת מהעובר אל דם האם.
בעת לידה השלייה יוצאת כמה דקות עד חצי שעה אחרי יציאת היילוד. עד שהשלייה יוצאת התינוק מחובר אליה דרך חבל הטבור.
במרבית בתי החולים מנתקים את חבל הטבור כ- 30 שניות לאחר יציאת השלייה. חבל הטבור מכיל את תאי הגזע, רכיבים חיוניים של מערכת החיסון, מינרלים וחלבונים. לכן יש הממליצים להשאירו מספר דקות לאחר הלידה ולא לחתכו מיד. כיום, קיימות דעות חלוקות לגביי ניתוק מאוחר (2-3 דקות לאחר הלידה) או מוקדם (כ- 30 שניות לאחר הלידה) של חבל הטבור.
מחקרים אחדים מראים כי ניתוק מאוחר יכול להקטין את הסיכון לאנמיה על רקע חוסר ברזל אצל היילוד, אולם ניתוק מאוחר עלול לגרום למצב של פוליציטמיה (עלייה בצמיגות הדם) אשר יכול להוביל לבעיות נשימה ופגיעה בחילוף החומרים אצל היילוד.
לאחר חיתוך חבל הטבור נשאר בדל קטן אשר נושר לאחר 7-10 ימים.
צמחי מרפא לטיפול בשארית חבל הטבור:
אחרי החיתוך אפשר למרוח קרם או משחה המכילים למידע השלם למנויים
ברית מילה
ברית מילה הינה אירוע הנחשב כמשמח ומרגש ביהדות. עם זאת, התהליך מלווה בכאב לרך הנולד.
במהלך טקס המילה נחתכת העורלה (עור דק העוטף את עטרת הפין) ומקולפת על ידי מוהל או רופא המוסמך לכך.
לאחר המילה מופיעות הפרשות לבנות – צהובות על אזור העטרה. בנוסף, יכולים להופיע כתמי דם זעירים על החיתול וכן נפיחות של הפין. תופעות אלו הינן נורמליות ונעלמות מעצמן לאחר שבועיים.
מומלץ לשמור על האזור נקי ויבש ככל האפשר על מנת לקדם את תהליך ריפוי הרקמה.
במידה וחל שינוי בהתנהגות התינוק, עצירה במתן שתן, דימום או הופעת חום יש לגשת לייעוץ רפואי.
צמחי מרפא לטיפול לפני ואחרי ברית מילה:
עקב החוויה הקשה הכרוכה בברית המילה ניתן להשתמש בצמחי מרפא מרגיעים עוד לפני קיום האירוע עצמו.
ניתן להתחיל את הטיפול כשעתיים לפני ולהמשיך עוד יום יומיים לאחר המילה.
צמחי המרפא המתאימים למטרה זו יהיו למידע השלם למנויים
גזים (קוליק)
תופעת הצטברות גזים אצל תינוקות הינה שכיחה ומטרידה. התופעה מתבטאת בכאבי בטן, עוויתות של המעיים ולרוב מלווה באי שקט, בכי וחוסר נוחות כללית של היילוד.
בדרך כלל מופיעים הגזים בשלושה שבועות הראשונים לחייו של היילוד ונמשכים עד גיל 4 חודשים לערך.
הגורמים לתופעת הגזים אינם ברורים לחלוטין אך כנראה קיים קשר לחוסר בשלות מערכת העיכול ולבליעה של אוויר במהלך הנקה או האכלה בתחליפי חלב.
קיימות השערות כי קיים קשר בין המזון אותו צורכת האם המניקה לבין הגזים. השערות אלו אינן בעלות בסיס מדעי מאחר שחלב האם מגיע מן הדם וחומרים המגיעים מהמזון מפורקים במעי של האם. עם זאת, יכולה להופיע אצל היילוד רגישות ספציפית למזונות מסויימים שאותה ניתן לבדוק באמצעות ניסוי וטעיה.
בנוסף לטיפול בצמחי מרפא המומלץ בהמשך ניתן לסייע ליילוד להקלת הכאב באמצעות עיסוי של הבטן עם כיוון השעון, עיסוי של כפות הרגליים (בחלק האמצעי עם כיוון השעון וכלפיי חוץ), מציצת אצבע או מוצץ (מפעילה את השריר הטבעתי של הפה הגורם לגירוי של המעיים), החזקת התינוק על הכתף או על הפרק היד ויצירת לחץ על המעי ועוד.
מבחינה תזונתית רצוי להפחית או להימנע ממוצרי מזון הנחשבים אלרגניים כגון חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל.
צמחי מרפא לטיפול בגזים אצל תינוקות:
קיימים לא מעט צמחי מרפא קרמינטיביים ונוגדי עווית אשר יכולים להקל על תופעת הגזים אצל התינוק.
צמחי המרפא היעילים ביותר כוללים למידע השלם למנויים
ישנן שתי אפשרויות לנטילה פנימית של צמחי המרפא:
אם מבצעים עיסויים לתינוק, ניתן להשתמש בשמני בסיס (שקדים, זרעי ענבים, זית) או בשמנים מושרים של צמחי מרפא כגון למידע השלם למנויים
ניתן גם לעשות אמבטיות המכילות חליטות מרוכזות (5-10 גרם צמחים) של צמחי המרפא למידע השלם למנויים
תִפרחת חיתולים
תפרחת חיתולים ובשמה המקצועי דרמטיטיס החיתולים הינה תופעה נפוצה בקרב תינוקות.
התופעה מתפתחת כתוצאה מלחות ומגע של עור הישבן עם חומרים כימיים וחיידקים המופרשים מהצואה ומהשתן וגורמים לגירוי של העור בדרגות חומרה שונות.
במקרים הקלים של תפרחת חיתולים ישנה אדמומיות קלה וקשקשת באיזור החיתול.
טיפול לקוי בתפרחת חיתולים קלה עלול לגרום להדרדרות של המצב ולהופעת פצעים ושלפוחיות אשר מלווים בגרד חזק, צריבה הופעת דלקת ואף דימום.
על מנת להימנע או להקל על תפרחת חיתולים מומלץ לבצע החלפה תכופה של חיתולים, לנקות ולחטא את האזור המגורה באמצעות מים או מטליות לחות (שאינן מכילות חומרים מגרים) ולשמור על עור חשוף ומאוורר עד כמה שניתן.
בנוסף, מומלץ להימנע מסבונים מבושמים וחומרי היגיינה אחרים אשר מכילים חומרים כימיים העלולים לגרות את האזור.
צמחי מרפא לטיפול בתִפרחת חיתולים:
טיפול בתפרחת חיתולים קלה אינו דורש שימוש באמצעים רבים ויכול להסתכם באוורור טוב ובמריחה יומיומית של שמנים מן הצומח. שמנים אלו מסוגלים לחדור לעור ולהזין אותו בחומצות שומן חיוניות המגבירות את גמישותו ומעניקות לו רכות מירבית.
השמנים מקטינים את אובדן הלחות מהעור וחלקם אף מכילים ויטמין E החיוני לבריאות העור.
שמנים נפוצים לשימוש כוללים למידע השלם למנויים
קַשקשת (סַבוריאה קרקפתית)
קשקשת הינה הצטברות חומר צהבהב המופיע על פני קרקפת התינוק.
הקשקשת נוצרת עקב גירוי של בלוטות החלב.
הגירוי הראשוני נגרם עקב הפרשת ההורמונים של האם וממשיך בשלבים מאוחרים יותר על ידי הפרשות הורמונליות של התינוק עצמו.
הקשקשת יכולה להתבטא בקילופים עדינים של שכבת העור או בשכבה שמנונית עבה ולבנה.
לרוב, התופעה אינה מפריעה לתינוק ונעלמת מעצמה בתוך כמה חודשים.
עם זאת, במידה ורוצים לטפל בקרקפת ניתן להשתמש בשמנים המסייעים לריכוך הקליפה ולהסרתה.
צמחי מרפא לטיפול בקַשקשת:
כאמור, עיקר הטיפול נעשה בעזרת מריחה של שמנים מן הצומח, השארתם על הראש למשך כשעה עד שעתיים ושטיפתם בעזרת מים בלבד.
ניתן להשתמש ב למידע השלם למנויים
צמִִיחת שיניים
צמיחת שיניים ראשונות (שיני חלב) הינה תהליך טבעי אשר בדרך כלל מתחיל בגיל 3 חודשים ומסתיים בגיל 3 שנים.
בתחילה בוקעות השיניים הקדמיות, לאחריהן השיניים החותכות העליונות ולבסוף השיניים הפנימיות.
תהליך בקיעת השיניים מלווה בדרך כלל באי שקט, כאב, בכי, ריור מוגבר, נטייה ללעיסת חפצים ונפיחות ואדמומיות של החניכיים.
בנוסף להקלת הכאב באמצעות צמחי מרפא כמפורט בהמשך, ניתן לסייע לתינוק בעזרת נשכן קר (צעצועי לעיסה הניתנים להקפאה) ועיסוי עדין של החניכיים.
צמחי מרפא להקלה בצמִיחת שיניים:
האופן היעיל ביותר להקלה על כאבי צמיחת שיניים ולהרגעה כללית הוא שימוש מקומי ב למידע השלם למנויים
