פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

הנקה - אינדקס טיפול בבעיות נפוצות - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 05/12/2018

 

כללי:

יתרונות ההנקה לתינוק | יתרונות ההנקה לאם | תזונה בעת הנקה 


טיפול בבעיות נפוצות בעת הנקה:
ייצור מועט של חלב | גודש או דלקת בשד | פטמות סדוקות או כואבות

 

הנקה הינה תהליך טבעי אשר בא בהמשך להריון וללידה

עם זאת, ההנקה הינה מיומנות אשר דורשת למידה, אימון וסבלנות. 

למרות הקושי שבדבר, חלב אם הינו התזונה הבריאה והטובה ביותר להתפתחותו וגדילתו התקינה של התינוק ואם לא די בכך ההנקה אף חיונית לבריאות האם. 

מומלץ להניק את היילוד כבר בדקות הראשונות שלאחר הלידה

הנקה זו יוצרת את הקשר הראשוני בין התינוק לאם וגורמת להפרשת הורמון אוקסיטוצין (אצל האם) המסייע בהתכווצות הרחם ופליטת השלייה ובהתכווצות צינורות החלב בשד וסחיטת החלב כלפיי הפטמה והחוצה. 

הנוזל המופרש בימים הראשונים שלאחר הלידה מכונה קולוסטרום. נוזל זה הינו סמיך, שומני ובעל גוון צהבהב. הנוזל מכיל מרכיבים חיוניים ונוגדנים אשר מחזקים את מערכת החיסון ותורמים להתפתחות מיטבית של הרך הנולד. בהדרגה הופך הקולוסטרום לחלב דליל ומימי אשר כמותו גוברת בהתאם להנקה. 

במרבית המקרים ההנקה הראשונית תורמת להצלחת ההנקה בשלבים מאוחרים יותר.

מומלץ להזין את התינוק בחלב אם בלבד עד גיל 6 חודשים לפחות ולאחר מכן לשלב את חלב האם עם מזונות נוספים, בהתאם להתפתחותו של הרך הנולד.

 

דו"ח חדש (מאי 2016) שפרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) תומך ביתרונות ההנקה וקורא לאסור את קידום השיווק של תחליפי חלב אם, כולל פרסומים וחלוקת מתנות ודוגמיות בחינם לאמהות הטריות. בנוסף, ארגון הבריאות דורש לחייב את חברות תחליפי החלב להימנע מפרסומים המשדרים אידאליזציה של שימוש בתחליפי חלב ולציין על המוצרים את הסיכונים שבאי הנקה. בנוסף, המליץ הארגון לעודד יותר נשים להנקה ולהמליץ להן להניק באופן בלעדי עד גיל 6 חודשים ולאחר מכן לשלב את ההנקה עם מזונות מוצקים. הארגון טוען כי יש לבצע שימוש בתחליפי חלב אם רק במצבים בהם לא ניתן להניק.

לקריאת הדוח לחצו כאן.

 

יתרונות ההנקה לתינוק

חלב האם מכיל נוגדנים ומרכיבים נוספים אשר מחזקים את מערכת החיסון ומגנים על התינוק בפני זיהומים ומחלות. נמצא כי הנקה מפחיתה סיכון לאלרגיות, סוכרת, דלקות אוזניים, מחלות מערכת הנשימה, מחלות מערכת העיכול ועוד.

  • מרכיבי חלב האם עשירים בכל המרכיבים הדרושים לצמיחתו וגדילתו המיטבית של התינוק ובעיקר להתפתחות תקינה של המוח והראייה. הרכב החלב משתנה בהתאם לגיל התינוק ולמשך ההנקה. ככל שהתינוק גדל מכיל חלב האם רכיבים שומניים יותר על מנת לספק ליילוד את כמות הקלוריות הדרושה לו.
  • חלב אם נמצא תמיד זמין ובטמפרטורה הנכונה.
  • חלב אם מתעכל בצורה הטובה ביותר במערכת העיכול של התינוק, מונע עצירות ומפחית גזים.
  • הנקה מורידה את הסיכון למוות בעריסה.
  • קולוסטרום, החלב הראשוני הנוצר אצל האם המניקה מיד לאחר הלידה הינו נוזל שומני אשר גורם ללחץ אוסמוטי על מערכת העיכול של היילוד ומסייע לזירוז יציאת מקוניום (הצואה הראשונית של היילוד המכילה שרידי תאים, צבעני מרה וריר). יציאת המקוניום חשובה להתפתחות המעי של היילוד.
  • הנקה מסייעת להתפתחות מיטבית של עולמו הרגשי והחברתי של הילד ונוסכת בו בטחון, רוגע ושלווה.

 

יתרונות ההנקה לאם

  • הנקה מסייעת לשחרור הורמונים (אוקסיטוצין ופרולקטין) אשר מסייעים בכיווץ הרחם ועצירת דימומים לאחר הלידה.
  • הנקה מסייעת להפחתת משקל עודף אשר הצטבר בתקופת ההריון.
  • הנקה מהווה דרך נוחה, יעילה וחסכונית להאכלת היילוד.
  • הנקה מאפשרת לאם זמן איכות עם התינוק ומחזקת את הקשר ביניהם.
  • הפרשת הורמון ההנקה (פרולקטין) משרה תחושת רגיעה ונינוחות.
  • הנקה מפחיתה את הסיכון לאוסטאופירוזיס, סרטן השד וסרטן הרחם.
  • הנקה חוסכת את הצורך בניקוי וחיטוי בקבוקים, קניית פורמולות, הכנתן ושימורן

בנוסף, הנקה אינה מייצרת אשפה ותורמת לשמירה על הסביבה (זריקת אריזות של מזון לתינוקות ובקבוקים).

 

תזונה בעת הנקה

במהלך ההנקה מומלץ לשמור על מנוחה מספקת, שתיית נוזלים מרובה ותזונה בריאה, מגוונת ומאוזנת המכילה את כל הרכיבים החיוניים לגוף האם ולהתפתחות היילוד. 

 

להלן מספר נקודות תזונתיות חשובות להנקה:

 

  • הגברת צריכת חומצות שומן חיוניות - דגי ים צפוני (סלמון, הרינג, סול, מקרל, הליבוט), זרעי פשתן, שמן זית, אבוקדו, אגוזים, זרעים, שומשום וכד'. (אגוזים, זרעים ושקדים יש לצרוך בצורתם הטבעית, ללא קלייה, משום שחימום גורם לחמצון השומנים). במקביל, מומלץ להימנע מצריכת מזונות המכילים שומן רווי ושומן טרנס כגון מזונות מטוגנים, בשר בקר, מזון מעובד, מרגרינה, חמאה, בורקסים, קרואסונים, עוגיות ושמנים מזוקקים.
  • הגברת צריכת ירקות, פירות, דגנים מלאים (אורז מלא, קינואה, גריסים, שיבולת שועל וכד') וקטניות (עדשים, שעועית, מאש, אזוקי וכד') המכילים פחמימות, חלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים חיוניים.
  • הימנעות מצריכת מוצרי מזון אלרגניים (חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל).
  • הימנעות מצריכת מזונות תעשייתיים, מעובדים, מלאכותיים ומשוּמרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח.
  • הימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול וקפאין.
  • הגברת צריכת סידן - מינרל זה חיוני לבניית העצמות ולתפקודי גוף רבים אחרים. היילוד זקוק לסידן והוא ייקח מאמו גם במידה והיא לא צורכת מספיק. המינון המומלץ הינו כ-1000 מ"ג סידן ליום. רצוי לקבל את הסידן מן התזונה שכן כך ספיגתו היא הטובה והמאוזנת ביותר. צריכת תוסף של סידן דורשת גם צריכה של מינרלים נוספים כגון מגנזיום, בורון, ברזל וכד' על מנת לשמור על מאזן תקין בין המינרלים השונים. מקורות תזונתיים עשירים בסידן - סרדינים, טחינה, שומשום, פולי סויה מבושלים, טופו, שקדים, יוגורט, כרוב וברוקולי. דרך נוספת להשגת כמויות גדולות של סידן היא השריית קליפת ביצה (אורגנית ושטופה) במיץ לימון למשך לילה (מיץ הלימון גורם להמסת הקליפה) ושתיית הנוזל למחרת.
  • הגברת צריכת ברזל - מקורות לברזל מן הצומח ניתן למצוא במזונות כגון קטניות (עדשים, אפונה, שעועית, גרגירי חומוס וכד'), אגוזים, שקדים, זרעים, טחינה, ירקות ירוקים (פלפלים, תרד, ברוקולי, בצל ירוק וכד'), עלי מנגולד, חסה, פירות יבשים (תאנים, תמרים וכד'), סלק, מולסה, אצות, פולי סויה ועוד. ספיגתו של הברזל יעילה יותר בשילוב עם ויטמין C.
  • הגברת מזונות המכילים ויטמין C - ויטמין זה משפר את ספיגת הברזל ולכן מומלץ לאכול מזונות המכילים אותו ביחד עם מזונות המכילים ברזל. מקורות לויטמין C ניתן למצוא במזונות כגון גויאבה, פלפלים, כרוב, ברוקולי, פפאיה, קיווי, פירות הדר וכד'.
  • הגברת צריכת אבץאבץ מסייע באיחוי פצעים ושומר על בריאות העור והשיער אשר נוטים לסבול מתופעות חולפות במהלך תקופת ההנקה. מקורות תזונתיים עשירים באבץ – גרעיני חמנייה, גרעיני דלעת, שקדים, ברוקולי, גרגירי חומוס וכד'.

 


 

טיפול בבעיות נפוצות בעת הנקה:

ייצור מועט של חלב | גודש או דלקת בשד | פטמות סדוקות או כואבות

 

ייצור מועט של חלב אם

פרולקטין הינו ההורמון האחראי לייצור החלב ואוקסיטוצין הינו ההורמון הגורם לכיווץ צינורות החלב וסחיטת החלב כלפי הפטמה והחוצה. 

הגורם העיקרי להפרשה לא תקינה של הורמונים אלו הינו הנקה מועטה ולא נכונה. 

גורמים נוספים אשר עלולים לגרום לייצור מועט של חלב יכולים לכלול הנקה עם פטמות סיליקון (גירוי מופחת של השד), שימוש בגלולות למניעת הריון, בעיות בבלוטת התריס, ירידה קיצונית במשקל האם, זרימה איטית של חלב וצריכה של צמחים ממשפחת השפתניים כגון מנטה, נענע, זוטא ומרווה.

 

צמחי מרפא לטיפול בייצור מועט של חלב אם:

צמחי המרפא היעילים ביותר למטרת הגברת ייצור חלב הם צמחים גלאקטוגוגים.

הצמח החשוב ביותר הינו למידע השלם למנויים

 


 

גודש או דלקת בשד

גודש בשד נוצר כאשר אין התרוקנות של החלב מהשד בצורה יעילה. 

בדרך כלל מצב זה נגרם כתוצאה מתכיפות נמוכה של הנקות או יניקה לא יעילה של התינוק (שאיבה לא מספקת או תפיסה לא נכונה של הפטמה הגורמת לסדקים ופצעים בפטמה). כתוצאה מעימדון הנוזלים עלולים צינורות החלב להיסתם וליצור קרקע נינוחה להתפתחות וצמיחה של מזהמים. 

גודש בשד אשר אינו מטופל עלול לגרום להיווצרות דלקת אשר תתבטא בתסמינים של אודם, נפיחות, פטמה מתוחה, זרימה מוחלשת של חלב, בצקתיות ולעתים אף חום גבוה.

על מנת למנוע מצבי דלקת יש לרוקן את השדיים באופן יעיל. 

מומלץ להגביר שתיית נוזלים, לאפשר מנוחה לגוף ולהניק לעתים קרובות. 

במידה וכמות החלב המיוצרת גדולה מצרכיו של התינוק מומלץ לשאוב את החלב באמצעות מכשיר מכני ולהקפיאו לשימוש מאוחר יותר. 

בנוסף, ניתן להשתמש בקומפרסים קרים בין ההנקות על מנת להקל על הכאב והגודש. 

עיסוי השדיים ומקלחות חמות לפני הנקה יכולים אף הם להקל על הגודש ועל התסמינים.

דרך נוספת להפחתת גודש היא הנחה של למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא לטיפול בגודש בשד:

צמחי המרפא החשובים ביותר לטיפול בגודש בשד בשימוש פנימי הם צמחי מרפא לימפטיים ומשתנים. 

הצמחים היעילים ביותר הם למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא לטיפול בדלקת בשד:
בנוסף לצמחי המרפא משמשים לטיפול בגודש בשד, במקרה של דלקת בשד רצוי להוסיף את הצמח למידע השלם למנויים

 


 

פטמות סדוקות וכואבות

פטמות סדוקות וכואבות נגרמות בדרך כלל מתנוחה לא נכונה בעת ההנקה, הגורמת לתינוק לאחוז את פטמת האם בצורה שגויה ולפצוע אותה. גורם נוסף הוא הימצאות פטרייה בפיו של התינוק אשר מועברת אל פטמת האם.

התופעה מלווה בתסמינים של כאב, חתכים ולעתים אף הופעת דם ומוגלה. במקרה של פטרייה יכולים להתלוות גם גרד, אדמומיות וצריבה.

הבעיה העיקרית בהיווצרות פצעים בפטמות היא הקושי באיחוי שלהם בשל הרטיבות הרבה באזור. 

מומלץ ללכת לייעוץ הנקה ולרכוש מיומנויות להנקה נכונה אשר עשויות להקל ואף לטפל בבעיה. 

בנוסף, כדאי לשמור על אזור הפטמה נקי ומאוורר עד כמה שניתן. 

במקרה של פטרייה ניתן להשתמש באבקת פרוביוטיקה אותה מורחים על הפטמה. השימוש בפרוביוטיקה אינו אנטי פטרייתי אך מפחית ואף מעלים את תסמיני הפטרייה. 

אין צורך לטפל בפטמות במהלך ההריון מכיוון שלקראת הלידה הן מפרישות באופן טבעי חומר סיכה (סיבום) אשר מכין את האזור לפעילות היניקה. לכן, לא מומלץ להתערב בתהליך זה עם שמנים נוספים.

 

צמחי מרפא לטיפול בפטמות סדוקות או כואבות: 
הטיפול בפטמות סדוקות ו/או כואבות בעזרת צמחי מרפא הינו מקומי.

ניתן להשתמש במשחות, קרמים וג'ל המכילים טינקטורות של למידע השלם למנויים

 


 

טיפול בבעיות נפוצות של תינוקות:

 

חבל הטבור

חבל הטבור הינו צינור המחבר בעת ההריון בין העובר לשלייה ומשמש להעברת רכיבי מזון וחמצן מן האם אל התינוק והוצאת הפרשות ותוצרי פסולת מהעובר אל דם האם. 

בעת לידה השלייה יוצאת כמה דקות עד חצי שעה אחרי יציאת היילוד. עד שהשלייה יוצאת התינוק מחובר אליה דרך חבל הטבור. 

במרבית בתי החולים מנתקים את חבל הטבור כ- 30 שניות לאחר יציאת השלייה. חבל הטבור מכיל את תאי הגזע, רכיבים חיוניים של מערכת החיסון, מינרלים וחלבונים. לכן יש הממליצים להשאירו מספר דקות לאחר הלידה ולא לחתכו מיד. כיום, קיימות דעות חלוקות לגביי ניתוק מאוחר (2-3 דקות לאחר הלידה) או מוקדם (כ- 30 שניות לאחר הלידה) של חבל הטבור. 

מחקרים אחדים מראים כי ניתוק מאוחר יכול להקטין את הסיכון לאנמיה על רקע חוסר ברזל אצל היילוד, אולם ניתוק מאוחר עלול לגרום למצב של פוליציטמיה (עלייה בצמיגות הדם) אשר יכול להוביל לבעיות נשימה ופגיעה בחילוף החומרים אצל היילוד.

לאחר חיתוך חבל הטבור נשאר בדל קטן אשר נושר לאחר 7-10 ימים.

 

צמחי מרפא לטיפול בשארית חבל הטבור:

אחרי החיתוך אפשר למרוח קרם או משחה המכילים למידע השלם למנויים

 


 

ברית מילה

ברית מילה הינה אירוע הנחשב כמשמח ומרגש ביהדות. עם זאת, התהליך מלווה בכאב לרך הנולד.

במהלך טקס המילה נחתכת העורלה (עור דק העוטף את עטרת הפין) ומקולפת על ידי מוהל או רופא המוסמך לכך.

לאחר המילה מופיעות הפרשות לבנות – צהובות על אזור העטרה. בנוסף, יכולים להופיע כתמי דם זעירים על החיתול וכן נפיחות של הפין. תופעות אלו הינן נורמליות ונעלמות מעצמן לאחר שבועיים.

מומלץ לשמור על האזור נקי ויבש ככל האפשר על מנת לקדם את תהליך ריפוי הרקמה. 

במידה וחל שינוי בהתנהגות התינוק, עצירה במתן שתן, דימום או הופעת חום יש לגשת לייעוץ רפואי.

 

צמחי מרפא לטיפול לפני ואחרי ברית מילה:

עקב החוויה הקשה הכרוכה בברית המילה ניתן להשתמש בצמחי מרפא מרגיעים עוד לפני קיום האירוע עצמו. 

ניתן להתחיל את הטיפול כשעתיים לפני ולהמשיך עוד יום יומיים לאחר המילה. 

צמחי המרפא המתאימים למטרה זו יהיו למידע השלם למנויים
 


 

גזים (קוליק)

תופעת הצטברות גזים אצל תינוקות הינה שכיחה ומטרידה. התופעה מתבטאת בכאבי בטן, עוויתות של המעיים ולרוב מלווה באי שקט, בכי וחוסר נוחות כללית של היילוד. 

בדרך כלל מופיעים הגזים בשלושה שבועות הראשונים לחייו של היילוד ונמשכים עד גיל 4 חודשים לערך. 

הגורמים לתופעת הגזים אינם ברורים לחלוטין אך כנראה קיים קשר לחוסר בשלות מערכת העיכול ולבליעה של אוויר במהלך הנקה או האכלה בתחליפי חלב.

קיימות השערות כי קיים קשר בין המזון אותו צורכת האם המניקה לבין הגזים. השערות אלו אינן בעלות בסיס מדעי מאחר שחלב האם מגיע מן הדם וחומרים המגיעים מהמזון מפורקים במעי של האם. עם זאת, יכולה להופיע אצל היילוד רגישות ספציפית למזונות מסויימים שאותה ניתן לבדוק באמצעות ניסוי וטעיה.

בנוסף לטיפול בצמחי מרפא המומלץ בהמשך ניתן לסייע ליילוד להקלת הכאב באמצעות עיסוי של הבטן עם כיוון השעון, עיסוי של כפות הרגליים (בחלק האמצעי עם כיוון השעון וכלפיי חוץ), מציצת אצבע או מוצץ (מפעילה את השריר הטבעתי של הפה הגורם לגירוי של המעיים), החזקת התינוק על הכתף או על הפרק היד ויצירת לחץ על המעי ועוד. 

מבחינה תזונתית רצוי להפחית או להימנע ממוצרי מזון הנחשבים אלרגניים כגון חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל.

 

צמחי מרפא לטיפול בגזים אצל תינוקות:

קיימים לא מעט צמחי מרפא קרמינטיביים ונוגדי עווית אשר יכולים להקל על תופעת הגזים אצל התינוק.

צמחי המרפא היעילים ביותר כוללים למידע השלם למנויים

ישנן שתי אפשרויות לנטילה פנימית של צמחי המרפא:

 

אם מבצעים עיסויים לתינוק, ניתן להשתמש בשמני בסיס (שקדים, זרעי ענבים, זית) או בשמנים מושרים של צמחי מרפא כגון למידע השלם למנויים

ניתן גם לעשות אמבטיות המכילות חליטות מרוכזות (5-10 גרם צמחים) של צמחי המרפא למידע השלם למנויים

 


 

תִפרחת חיתולים

תפרחת חיתולים ובשמה המקצועי דרמטיטיס החיתולים הינה תופעה נפוצה בקרב תינוקות. 

התופעה מתפתחת כתוצאה מלחות ומגע של עור הישבן עם חומרים כימיים וחיידקים המופרשים מהצואה ומהשתן וגורמים לגירוי של העור בדרגות חומרה שונות.

במקרים הקלים של תפרחת חיתולים ישנה אדמומיות קלה וקשקשת באיזור החיתול. 

טיפול לקוי בתפרחת חיתולים קלה עלול לגרום להדרדרות של המצב ולהופעת פצעים ושלפוחיות אשר מלווים בגרד חזק, צריבה הופעת דלקת ואף דימום.

על מנת להימנע או להקל על תפרחת חיתולים מומלץ לבצע החלפה תכופה של חיתולים, לנקות ולחטא את האזור המגורה באמצעות מים או מטליות לחות (שאינן מכילות חומרים מגרים) ולשמור על עור חשוף ומאוורר עד כמה שניתן. 

בנוסף, מומלץ להימנע מסבונים מבושמים וחומרי היגיינה אחרים אשר מכילים חומרים כימיים העלולים לגרות את האזור. 

 

צמחי מרפא לטיפול בתִפרחת חיתולים:

טיפול בתפרחת חיתולים קלה אינו דורש שימוש באמצעים רבים ויכול להסתכם באוורור טוב ובמריחה יומיומית של שמנים מן הצומח. שמנים אלו מסוגלים לחדור לעור ולהזין אותו בחומצות שומן חיוניות המגבירות את גמישותו ומעניקות לו רכות מירבית.

השמנים מקטינים את אובדן הלחות מהעור וחלקם אף מכילים ויטמין E החיוני לבריאות העור.

שמנים נפוצים לשימוש כוללים למידע השלם למנויים

 


 

קַשקשת (סַבוריאה קרקפתית)

קשקשת הינה הצטברות חומר צהבהב המופיע על פני קרקפת התינוק. 

הקשקשת נוצרת עקב גירוי של בלוטות החלב. 

הגירוי הראשוני נגרם עקב הפרשת ההורמונים של האם וממשיך בשלבים מאוחרים יותר על ידי הפרשות הורמונליות של התינוק עצמו. 

הקשקשת יכולה להתבטא בקילופים עדינים של שכבת העור או בשכבה שמנונית עבה ולבנה.

לרוב, התופעה אינה מפריעה לתינוק ונעלמת מעצמה בתוך כמה חודשים. 

עם זאת, במידה ורוצים לטפל בקרקפת ניתן להשתמש בשמנים המסייעים לריכוך הקליפה ולהסרתה.

 

צמחי מרפא לטיפול בקַשקשת:

כאמור, עיקר הטיפול נעשה בעזרת מריחה של שמנים מן הצומח, השארתם על הראש למשך כשעה עד שעתיים ושטיפתם בעזרת מים בלבד.

ניתן להשתמש ב למידע השלם למנויים

 


 

צמִִיחת שיניים

צמיחת שיניים ראשונות (שיני חלב) הינה תהליך טבעי אשר בדרך כלל מתחיל בגיל 3 חודשים ומסתיים בגיל 3 שנים. 

בתחילה בוקעות השיניים הקדמיות, לאחריהן השיניים החותכות העליונות ולבסוף השיניים הפנימיות.

תהליך בקיעת השיניים מלווה בדרך כלל באי שקט, כאב, בכי, ריור מוגבר, נטייה ללעיסת חפצים ונפיחות ואדמומיות של החניכיים.

בנוסף להקלת הכאב באמצעות צמחי מרפא כמפורט בהמשך, ניתן לסייע לתינוק בעזרת נשכן קר (צעצועי לעיסה הניתנים להקפאה) ועיסוי עדין של החניכיים.

 

צמחי מרפא להקלה בצמִיחת שיניים:

האופן היעיל ביותר להקלה על כאבי צמיחת שיניים ולהרגעה כללית הוא שימוש מקומי ב למידע השלם למנויים

 


 

מחקרים על הנקה ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה להנקה.  למידע השלם למנויים

 


דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם