פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

דיאטת אלימינציה

 

דיאטת אלימינציה ואתגר - רצוי להתחיל דיאטה זו על ידי מתן תפריט מצומצם הכולל אורז ומספר מצומצם של  ירקות מבושלים. לאחר מספר ימים יש להתחיל להשיב אל התפריט מזונות שונים. רצוי להשיב בכל פעם מזון אחד בלבד ולצרוך אותו ברציפות במשך יומיים שלושה, מספר פעמים ביום, על מנת לבחון את תגובת הגוף אליו, ולבצע הפסקה של 3 ימים על מנת לבחון אם יש תגובה מצטברת.

לעיתים הגורם האלרגני אינו מזון אחד, אלא הצטברות של מספר מזונות אשר שילובם הוא היוצר את התגובה האלרגית. במקרה כזה יש להמליץ על תזונה היפואלרגנית (הימנעות ממוצרי מזון החשודים כאלרגנים). מזונות אלרגניים שכיחים כוללים: חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים, צבעי מאכל ועוד.

 

לפניכם סקירת מחקרים ומאמרים שפורסמו על דיאטת אלימינציה

 

סקירה נרחבת בחנה את ההשפעה היעילות והמדע מאחורי דיאטות אלימנציה.

על פי סקירה זו מטרת דיאטה כזו היא חקירה יסודית של השפּעת מזונות על תסמינים ועל ההרגשה הכללית, וכיצד ניתן להשתמש במזון לשם ריפוי בעיות אלו.

טיפול יעיל בדיאטת אלימינציה דורש הערכה מעמיקה של המצב, איסוף מידע מקיף וייעוץ נכון לגבי דיאטת אלימינציה.

ללא השגחה מתאימה דיאטה כזו עשויה להוביל לחוסרים תזונתיים, עקה פסיכולוגית ו/או הפרעות אכילה- בעיקר אם הדיאטה כוללת מספר רב של מזונות או נמשכת זמן רב.

כמובן אסור לכלול בדיאטת אלימינציה מזונות העשויים לגרום לתגובה אנאפילקטית ללא השגחת מומחה לאלרגיות.

לדיאטת אלימינציה יהיו ארבעה שלבים עיקריים:

 

בשלב הראשון, אנו בוחנים את המצב הקיים. על המטופלים לספק יומני תזונה ותסמינים מפורטים למשך שבוע לפחות, ביומנים אלה יש לכלול צריכת מזון ומשקאות, תזמון ארוחות, מיקום ותסמינים נלווים, ולכלול את הקשר בין תסמינים לתזמון הארוחות, פעילות גופנית, תרופות, צריכת אלכוהול, תוספים ואירועים מלחיצים. 

התסמינים עשויים להופיע מיד או 2-3 ימים לאחר האוכל. תסמינים עשויים לכלול תלונות עיכול (כגון גזים, כאבי בטן וכו'), בעיות בסילוק המזון (שלשול, עצירות וכו'), פריחות, ערפול מוחי, עייפות, חרדה, שינויי מצב רוח, קשיי ריכוז ו/או הפרעות שינה.

 

בשלב השני, לאחר בחינת ההיסטוריה של המטופל ויומני התזונה ניתן ליצור תוכנית תזונתית מותאמת אישית לפי צרכיו הפיסיים והנפשיים של כל מטופל, תוכנית זו עליה לכלול מזונות מותרים ולא רק מזונות אסורים לשם הקלה על המטופלים.

דיאטות אלימנציה יכולות להיות פשוטות יחסית, בהן נימנע לדוגמא מקבוצת מזון מסוימת (כגון חיטה) או רכיב תזונתי מסוים (כגון אספרטיים), ועד קשוחות יותר בהן התזונה תכלול רק רכיבים מעטים ומזונות אחרים יתווספו לאט בשלב מאוחר יותר.

בכל מקרה של דיאטת אלימינציה על המטופל להיות מיודע היטב לגבי המזון ממנו נמנעים, מאחר ועשויים להיות מקורות נסתרים לרכיב זה.

משתנה נוסף בדיאטת אלימינציה יהיה משך זמן ההימנעות. תקופה ראשונית עשויה להימשך בין 2-4 שבועות, אך יש מקרים בהם יש טעם להמשיך עם תזונה כזו 3-6 חודשים ואף יותר.

יהיו מצבים בהם מטופל יראה הטבה עם הימנעות מרכיב מסוים, גלוטן לדוגמא, ויחשוש מפני החזרת הגלוטן לתזונה שמא יחזרו התסמינים, ויש ליצור תכנית פעולה בשיתוף המטופל שעשויה לכלול המשך הימנעות ומעקב.

 

השלב השלישי יכלול היכרות מחדש עם מזונות חשודים. יש להתחיל עם מזון אחד בכל פעם, כאשר שוֹמרים על התזונה הקבועה ללא כל שינוי אחר.

ישנן גישות שונות לגבי היכרות מחדש עם מזונות. גישה נפוצה גורסת כי יש להתנסות עם מנה קטנה של המזון בצורתו הטהורה ביותר 2-3 פעמים במהלך אותו היום,

ולאחר מכן להימנע ממנו במשך יומיים נוספים, בהם ידווח על כל תסמין, וניתן לנסות שוב מהמזון ביום הרביעי.

על פי התסמינים המופיעים ניתן יהיה לקבוע האם המזונות הם בטוחים למאכל, אם אינם, או אם עדיין איננו יודעים בוודאות.

במקרה של אי ודאות ניתן להמתין שבוע ולנסות מחדש.

תקופה זו של היכרות מחדש עם מזונות עשויה להשתנות מאדם לאדם, בהתאם לכמות המזונות החשודים או המזונות מהם נמנע המטופל.

במהלך תקופה זו חשוב להציע תמיכה רגשית ועידוד למטופלים, וכן עצות מעשיות להתנהלות עם התזונה.

 

השלב הרביעי יגיע רק בתום כל זאת.

כעת המטפל יוכל להעריך את מצב המטופל ולבנות תוכנית תזונתית ארוכת טווח המונעת תגובות שליליות למזון, ומשמרת בריאות מירבית.

יש לצפות שלאורך התקופה הזו המטופל למד בעצמו מהן התגובות השליליות שלו למזונות, מאילו כמויות מזון הן מופיעות וכיצד ניתן להימנע מתגובות שליליות.

בנוסף, ייתכן והמטופל יגלה כי ישנם גורמים באורח החיים העשויים להשפיע על הסבילות למזונות כגון שינה, לחץ, מחלות, פעילות גופנית ועוד.

דיאטת אלימינציה יכולה להוות כלי יעיל בקליניקה, לסיוע למטופלים לזהות מזונות התורמים לבריאות לקויה, וכיצד ניתן לשמור על הבריאות באופן מיטבי באמצעות התזונה. גישה מאוזנת לדיאטת אלימינציה עליה לקחת בחשבון את האדם כמכלול ויש לטפל גם בפן הנפשי.

http://connection.ebscohost.com/c/articles/82468962/current-concepts-nutrition-science-art-elimination-diet

 

מחקר בחן את ההשפעה של דיאטות אלימינציה בסובלים מאטופיק דרמטיטיס AD.

המחקר מעלה כי ללא אבחנה והימנעות ממזונות אליהם ישנה רגישות לא ניתן יהיה לטפל ב-AD ביעילות.

225 חוליAD  בגילאי 1-65 השתתפו במחקר. המשתתפים עברו בדיקות דם ובדיקת אלרגיות עורית ל-7 המזונות שנבדקו - חלב, ביצים, חיטה, סויה, בשר בקר, בשר חזיר ועוף.

מחקר זה מעלה כי מטופלים בעלי אלרגיות ידועות למזון הנמנעים מסוג המזון הזה, לרוב נמצאים בחוסרים תזונתיים בהתאם.

נמצא כי במטופלים בעלי אלרגיה למוצרי חלב לדוגמא נראתה צריכה מופחתת של סידן, אבץ וויטמין B2.

מטופלים בעלי אלרגיה לביצים בראו צריכה מופחתת של ויטמיני A, B1, B2, ניאצין וכולסטרול.

מטופלים בעלי אלרגיה לחיטה ולסויה צרכו פחות סידן, זרחן, ברזל, אבץ, אשלגן וויטמיני B1, B6 וניאצין.

מטופלים בעלי אלרגיות לבשרים שנבדקו הראו צריכה מופחתת של ברזל, וצריכה מוגברת של אשלגן, ויטמיני A ו-B2.

בסובלים מ-AD נראו מספר מחסורים, בהם ויטמיני A ו-C. ממחקר זה עולה כי יש לשים לב לכך שדיאטות הימנעות מחמירות, עשויות להוביל למחסורים תזונתיים.

יש לתת את הדעת לכך ובמטופלים הסובלים מאלרגיות למזון יש לוודא צריכה מספקת של רכיבים תזונתיים בתזונה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3865272/

 

סקירה בחנה את ההשפעה של דיאטת אלימינציה לטיפול בדלקת ושט אאוזינופילית.

דיאטת אלימינציה כוללת המחליפה את כל החלבון בפורמולה מבוססת חומצות אמינו מובילה לרמיסיה בעד 96% מהחולים.

עם זאת, מאחר והפורמולה אינה נוחה או קלה לשימוש, בחנו את האפשרות להשתמש בדיאטות אלימינציה אישיות.

אלו קלות יותר לביצוע ומקובלות לשימוש, כאשר יותר ויותר מחקרים מצביעים על יעילות השימוש בדיאטות אלימינציה בילדים ומבוגרים הסובלים מדלקת ושט אאוזינופילית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24920928

 

סקירה בחנה את ההשפעה של תזונה בהפרעות קשב וריכוז ADD ו-ADHD.

סקירה זו מעלה כי דיאטות אלימינציה והימנעות ממזונות שנמצאו כמזיקים מהוות את אפשרות הטיפול היעילה והפרקטית ביותר לשימוש לטיפול ב-ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22232312

 

מחקר קליני רנדומלי מבוקר בחן את ההשפעה של דיאטת אלימינציה על התנהגות ילדים הסובלים מ-ADHD.

100 ילדים השתתפו במחקר וחולקו רנדומלית לקבוצת ביקורת וקבוצת התערבות, בה ערכו דיאטת אלימינציה.

המחקר מצא כי דיאטת אלימינציה תחת השגחה צמודה מהווה כלי יעיל לבחינת הקשר בין התזונה ל-ADHD. בין שתי הקבוצות נמצאו הבדלים מובהקים בתסמיני ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21296237

 

סקירה בחנה 35 שנות מחקר בנוגע לרגישות למזונות ותסמיני ADHD.

הסקירה מצביעה על כך כי תזונה ללא צבעי מאכל מלאכותיים עשויה להוביל לשיפור מובהק בתסמינים. נראה גם כי בקרב ילדים הסובלים מ-ADHD ומרגישות לצבעי מאכל מלאכותיים נפוצה גם רגישות למזונות: חלב, שוקולד, סויה, ביצים, חיטה, תירס וקטניות, כמו גם ענבים, עגבניות ותפוזים.

מספר מחקרים שנסקרו מצביעים על כך כי מרבית הילדים סובלים ממספר רגישויות.

הסקירה ממליצה כי ילדים שאינם מגיבים לטיפול הקונבנציונלי, או שהוריהם מעוניינים לבחון את הנושא התזונתי יעשו דיאטת אלימינציה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21127082

 

מחקר פיילוט בחן את ההשפעה של דיאטת אלימינציה לטיפול ב-IBS

20 מטופלים הסובלים מ-IBS גויסו למחקר, לאחר שלא חוו הקלה בטיפול קונבנציונלי.

המטופלים ערכו דיאטת אלימינציה ולאחריה היכרות מחדש עם מזונות, בשילוב טיפול עם פרוביוטיקה.

כל המטופלים חוו שיפור לאחר דיאטת האלימינציה, שיפור מובהק נראה גם המספר היציאות, כאב ואיכות חיים.

המחקר מצביע על כך כי זיהוי וטיפול נכון ברגישויות למזון בחולי IBS מובילה לשיפור ניכר באיכות חייהם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17229899

 

סקירה על הפרעות עיכול ואי סבילות למזונות הראתה כי לרכיבים תזונתיים יש השפעה משמעותית על תסמינים של מעי רגיש.

הוכח כי הגבלה תזונתית של (FODMAPs (Fermentable Oligo-, Di- and Mono-saccharides, and Polyols - פחמימות קצרות שרשרת בעלות יכולת ספיגה נמוכה, אפקט אוסמוטי ותסיסה מהירה, משפר את כל התסמינים של חולים במעי רגיש ומהווה טיפול יעיל, וייתכן כי צריכת מזונות אלו מהווה גורם למעי רגיש עם דומיננטיות של שלשולים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21443725

 

מחקר קליני רנדומלי מבוקר בחן את ההשפעה של תזונה הנמנעת מ-FODMAP על תסמיני IBS.

30 מטופלים חוליIBS  ו-8 משתתפים בריאים שהיוו ביקורת השתתפו במחקר.

המחקר מצא כי דיאטת הנמנעת מ-FODMAP הובילה לשיפור ניכר בתסמיני IBS.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24076059

במחקר תצפיתי (מרץ 2016) נבדקה השכיחות וגורמי הסיכון הקשורים בהתפתחות תגובה אלרגית מיידית בקרב ילדים עם אטופיק דרמטיטיס המעורר על ידי מזון (Food-Triggered Atopic Dermatitis).

ראשית, נבדקו באופן רטרוספקטיבי הרשומות הרפואיות של 298 ילדים בגילאי 0-10 עם חשד לאטופיק דרמטיטיס על רקע רגישות למזון. לאחר מכן, נאספו נתונים באופן פרוספקטיבי במשך שנתיים בממוצע בנוגע למזונות החשודים כאלרגנים, בדיקות מעבדה ותגובות קליניות, ובהתאם לנתונים בוצעה אבחנה על ידי רופא מומחה. תגובה אלרגית מיידית למזון מסוים הוגדרה באמצעות הימצאות IgE ספציפי למזון והופעת תסמינים קליניים.

לאחר התחלת דיאטת אלימינציה, נמצא כי 19% מהילדים עם אטופיק דרמטיטיס על רקע רגישות למזון פיתחו תגובה אלרגית מיידית בעקבות חשיפה שלא במכוון לאותו מזון אליו הם נחשדים כרגישים או בשלב החשיפה המחודשת (שלב האתגר). כ-70% מהתגובות המיידיות היו עוריות בלבד אולם כ-30% מהתגובות היו אנפילקטיות.

המזונות האלרגנים השכיחים ביותר היו חלב, ביצים וסויה, אולם לא היה הבדל בין המזונות בסיכון לתגובה מיידית או בסף מסוים של IgE. החוקרים מסכמים כי דיאטות אלימינציה עלולות להפחית את הסבילות ולהגביר את הסיכון לתגובה אלרגית מיידית למזון האלרגני. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26597013

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי (נובמבר 2017) הוערכה ההשפעה של דיאטת אלימינציה לטיפול במבוגרים עם דלקת ושט אאוזינופילית (eosinophilic oesophagitis - EoE). במחקר נכללו 52 מטופלים ממרכז רפואי בארה"ב אשר טופלו באמצעות דיאטת אלימינציה ללא נטילת סטרואידים. החוקרים עקבו למשך כשנתיים אחר מטופלים עם תגובה היסטולוגית במהלך ולאחר שלב ההיכרות מחדש למזונות אלרגניים (כגון מוצרי חלב, חיטה, ביצים, סויה, אגוזים ומאכלי ים). יעילות הדיאטה הוערכה באמצעות השינויים בתסמינים והתגובה האנדוסקופית וההיסטולוגית.

בקרב 21 מהמשתתפים (כ-40%) נמצאה תגובה היסטולוגית לדיאטה, כאשר משתתפים אלה דיווחו על רמה נמוכה יותר של דיספגיה (קושי בבליעה) לאחר הדיאטה ובסיום תקופת המעקב וכן שיפור בתגובה האנדוסקופית. החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים עם תגובה היסטולוגית חיובית לדיאטת אלימינציה, הקפדה על הדיאטה לאורך זמן הייתה מלווה בשיפור מובהק במהלך המחלה.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28877359