שיפור פרופיל השומנים | בריאות הגבר | תזונה והסיכון לסרְטן
רכיבים טבעיים לשיפור פרופיל השוּמנים:
תמצית קפה ופרופיל השומנים,
שקדים לשיפור רמות השומנים,
ומוצרי רימון לשיפור פרופיל השומנים.
בריאות הגבר:
ויטמין B12 ורמת הטסטוסטרון,
ויטמין E לשיפור מדדי הזרע,
ומזהמים סביבתיים וחריגות כרומוזומליות בתאי זרע.
תזונה והסיכון לסרְטן:
דפוס התזונה סיכון לסרטן,
תזונה צמחונית וטבעונית והסיכון לסרטן,
והקשר בין צריכת שומן לסיכון לסרטן.
רכיבים טבעיים לשיפור פרופיל השומנים
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2026 נבחנה היעילות של תמצית קפה (Coffea arabica) לשיפור פרופיל השומנים בקרב משתתפים עם שמנות ויתר שומנים בדם.
התמצית שנבדקה הופקה משאריות פרי הקפה לאחר תהליך הפקת הקפה, שהינן עשירות בסיבים תזונתיים, פחמימות, חלבונים, טאנינים ותרכובות פנוליות, ובפרט בחומצה כלורגנית בריכוז גבוה יחסית לקפאין. החוקרים מציינים כי במחקרים פרה-קליניים הודגמו לתמצית זו השפעות אפשריות נוגדות שומנים, נוגדות סוכר ונוגדות דלקת.
במחקר נכללו 79 משתתפים עם BMI של 25 ומעלה ורמות LDL של 130 מ״ג/דצ״ל ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי לנטילת תמצית הקפה או פלסבו, פעמיים ביום במשך 24 שבועות.
מדדי התוצאה העיקריים כללו את פרופיל השומנים בדם, מדדים אנתרופומטריים ומדדים גליקמיים.
נמצא כי בהשוואה לערכי הבסיס, בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור מובהק במדדי השומנים: ירידה של 14.9% ברמות LDL, ירידה של 18.9% ברמות טריגליצרידים, ירידה של 8.0% ברמות הכולסטרול הכללי ועלייה של 6.0% ברמות HDL.
גם בקבוצת הפלסבו נצפתה ירידה מובהקת ברמות LDL (7.7%), אך במקביל נצפתה ירידה של 5.3% ברמות HDL.
בניתוח השוואתי בין הקבוצות, ולאחר תקנון לערכי הבסיס, נמצא כי נטילת תמצית הקפה הובילה לשיפור מובהק בכלל מדדי השומנים, בהם כולסטרול כללי, טריגליצרידים, LDL ו-HDL, בהשוואה לפלסבו.
מבחינת בטיחות, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיעור ההשפעות השליליות.
החוקרים מסכמים כי תמצית הקפה עשויה לתרום להפחתת רמות שומנים בקרב מטופלים עם יתר שומנים בדם, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
המחקר מומן באמצעות מענק מחקר בלתי תלוי, וכן בתמיכת חברת Hillkoff Co., Ltd. שסיפקה את חומר הגלם למחקר.
Buranapin S, Ontawong A, Vaddhanaphuti CS, Inthaphan P, Inchai J, Saithong T, Narkprasom K, Fuangchoom V, Amornlerdpison D. Potential lipid-lowering effects of Coffea arabica pulp extract product in hyperlipidemia-obese subjects: a randomized double-blind placebo-controlled trial. Front Nutr. 2026 Mar 12;13:1755054.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41909045/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של צריכת שקדים על פרופיל השומנים בדם.
הסקירה כללה 36 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 2,485 משתתפים בריאים או עם מצבים בריאותיים שונים כגון שמנות, סוכרת או יתר שומנים בדם.
במחקרים שנכללו צריכת השקדים היומית נעה בין 25 ל-168 גרם, ומשך ההתערבות נע בין 4 ל-72 שבועות.
קבוצות הביקורת קיבלו דיאטה חלופית או חטיף בעל ערך קלורי דומה, או המשיכו בדפוס האכילה הרגיל.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת שקדים הובילה לשיפור מובהק במספר מדדים של רמות השומנים בדם: ירידה ב-LDL (5.1 מ"ג/דצ"ל), ירידה בכולסטרול הכללי (6.2 מ"ג/דצ"ל), ירידה בכולסטרול שאינו HDL (7.9 מ"ג/דצ"ל), שיפור ביחס כולסטרול כללי ל-HDL, שיפור ביחס LDL ל-HDL, ירידה ברמות ApoB (4.6 מ"ג/דצ"ל), ושיפור ביחס ApoB ל-ApoA.
בנוסף, נצפתה מגמת ירידה ברמות הטריגליצרידים שלא הייתה מובהקת סטטיסטית. לא נמצאה השפעה על רמות ApoA, HDL או Lp(a).
כאשר בוצע ניתוח שהוגבל למחקרים באיכות מתודולוגית גבוהה יותר, מרבית ההשפעות החיוביות נותרו עקביות.
החוקרים מסכמים כי צריכת שקדים עשויה לשפר את פרופיל השומנים בדם, בעיקר בקרב אנשים שרמות ה-LDL שלהם אינן אופטימליות, ובכך לתרום להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי.
Musa-Veloso K, Gauntlett C, Geronimo K, Vicente I, Ho SPL. Blood Lipid Levels in Response to Almond Consumption: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2025 Aug 28;17(17):2791.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40944180/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של צריכת מוצרי רימון על פרופיל השומנים בדם.
בסקירה נכללו 37 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 2,695 משתתפים, אשר בחנו את ההשפעה של מוצרי רימון שונים, כולל מיץ רימון, מיצוי רימון ושמן זרעי רימון, למשך תקופת התערבות של לפחות 7 ימים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בריאות הגבר
במחקר חתך משנת 2024 נבחן הקשר בין רמות ויטמין B12 בדם לבין רמות הורמוני המין בקרב גברים הסובלים מאי-פריון, כולל LH, FSH, טסטוסטרון, אסטרדיול ופרולקטין.
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי כ-16% מהזוגות בצפון אמריקה סובלים מאי-פריון, מהם כ-30% מהמקרים בשל גורמים הקשורים לגבר.
בשנים האחרונות הועלתה ההשערה כי הירידה המתועדת ברמות הטסטוסטרון באוכלוסייה, מעבר לירידה הקשורה בגיל, עשויה להיות קשורה לשינויים באורח החיים ובתזונה. לויטמין B12 השפעה אפשרית על איכות הזרע, אולם הקשר להורמוני המין אינו ידוע.
המחקר כלל 303 גברים עם אי-פריון, בגיל ממוצע של 36 שנים, לכולם נמדדו בבדיקות דם רמות ויטמין B12 ורמות הורמוני המין.
רמת ויטמין B12 הממוצעת הייתה 446 פיקומול/ליטר, כאשר 0.7% מהמשתתפים סבלו מחסר ויטמין B12 (רמה נמוכה מ-148 פיקומול/ליטר) ואילו ל-12.2% מהמשתתפים נמצאו רמות גבוהות (מעל 701 פיקומול/ליטר).
ממצאי המחקר הדגימו קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף ויטמין E על מדדי הזרע לאחר ניתוח לתיקון וריקוצלה (דליות באשכים).
המחקר, שנערך באיראן, כלל 90 גברים בגיל 15-40 שאובחנו עם אי-פריון ועם וריקוצלה בדרגה 2 או 3.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצת ההתערבות קיבלה ויטמין E במינון 400 יחב"ל ליום במשך 3 חודשים, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו.
דגימות זרע נאספו בתחילת ההתערבות ולאחר שלושה חודשי טיפול.
בשתי הקבוצות קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2026 נבדק האם חשיפה למזהמים סביבתיים עמידים, ובהם תרכובות אורגנוכלוריניות (OC) כגון PCB, וכן תרכובות פרפלואוריניות (PFAS), אשר נמדדה באופן חוזר מאז הלידה, קשורה להופעת חריגות כרומוזומליות בתאי זרע בקרב צעירים.
החוקרים מציינים כי חריגות כרומוזומליות בזרע קשורות לפגיעה בפוריות, ועשויות להיות מושפעות מחשיפה במהלך ההתפתחות לחומרים כימיים המשבשים את פעילות המערכת האנדוקרינית.
המקור לחשיפה למזהמים אלו הוא בעיקר במוצרים תעשייתיים ובמוצרים לשימוש יומיומי. תרכובות אורגנוכלוריניות שימשו בעבר, בין היתר, בחומרי הדברה וביישומים תעשייתיים, בעוד שתרכובות PFAS מצויות בין היתר בציפויים דוחי מים ושומן, באריזות מזון, בכלי בישול מסוימים ובמוצרי טקסטיל. חומרים אלה מתפרקים באיטיות ועלולים להצטבר בסביבה ובגוף לאורך זמן.
המחקר התבסס על עוקבת לידה מאיי פארו וכלל גברים שנולדו בשנים 1986-1987.
במסגרת המחקר נאספו דגימות זרע מ-96 משתתפים בגילאי 22-24 שנים, ובנוסף נותחו דגימות דם טבורי ודגימות סרום שנאספו לאורך שנות החיים לצורך הערכת החשיפה לחומרים המזהמים.
החוקרים בחנו את הקשר בין רמות החשיפה לבין הסיכון להימצאות כרומוזום מין נוסף בתאי הזרע בבגרות, מדד המעיד על שגיאות בתהליך המיוזה (חלוקת התא המובילה ליצירת תאי מין).
נמצא כי קרא עוד
תזונה והסיכון לסרְטן
במחקר עוקבה משנת 2026 נבחן הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון להתפתחות סוגי סרטן שונים.
המחקר התבסס על ניתוח מאוחד של נתונים מתשעה מחקרי עוקבה שנערכו בבריטניה, ארה״ב, הודו וטאיוואן, וכלל למעלה מ-1.8 מיליון משתתפים: 1,645,555 אוכלי בשר, 57,016 אוכלי עוף, 42,910 אוכלי דגים, 63,147 צמחונים ו־8,849 טבעונים.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 16 שנה תועדו 4,504 מקרים של סרטן הפה והלוע; 1,308 מקרים של סרטן הוושט מסוג תאי קשקש ו-2,105 מקרים של סרטן הוושט מסוג אדנוקרצינומה; 3,578 מקרים של סרטן הקיבה; 30,528 מקרים של סרטן קולורקטלי; 2,970 מקרים של סרטן הכבד; 8,030 מקרים של סרטן הלבלב; 3,077 מקרים של סרטן הריאה בקרב לא-מעשנים; 61,368 מקרים של סרטן השד; 11,220 מקרים של סרטן רירית הרחם; 8,076 מקרים של סרטן השחלות; 45,946 מקרים של סרטן הערמונית; 7,193 מקרים של סרטן הכליה; 6,869 מקרים של סרטן שלפוחית השתן; 11,651 מקרים של לימפומה שאינה הודג׳קין; 4,658 מקרים של מיאלומה נפוצה; ו-7,306 מקרים של לוקמיה.
נמצאו מספר קשרים בולטים בין דפוסי התזונה לבין הסיכון לסוגי סרטן שונים. להלן הממצאים המרכזיים בהשוואה לאוכלי בשר: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבחן הקשר בין תזונה צמחונית וטבעונית לבין הסיכון להתפתחות סרטן מסוגים שונים.
הסקירה התבססה על 17 מאמרים שכללו נתונים מ-7 מחקרי עוקבה מבוססי אוכלוסייה, מהם 5 נערכו באירופה ו-2 בארה"ב, כאשר משך המעקב נע בין 6 ל-20 שנה.
בניתוח הכולל נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת שומן בתזונה לבין הסיכון להתפתחות סוגי סרטן שונים.
החוקרים מציינים כי לשומנים בתזונה עשויה להיות השפעה על תהליכי התפתחות סרטן דרך מסלולים של מטבוליזם של שומנים, עקה חמצונית ודלקת אך העדויות הקיימות אינן עקביות ביחס לסוגי סרטן שונים.
במסגרת המחקר נערך ניתוח-על של הממצאים מסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות קודמות אשר כללו מחקרים תצפיתיים או התערבותיים.
הניתוח התמקד בקשר בין צריכת סך השומן, שומן רווי (SFA), שומן חד בלתי רווי (MUFA) ושומן רב בלתי רווי (PUFA), לבין הסיכון להתפתחות סרטן.
בסך הכול נכללו בניתוח 23 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות.
הממצאים המרכזיים בהשוואה בין צריכה גבוהה לצריכה נמוכה היו: קרא עוד
