תזוה ובריאות קרדיווסקולרית | תזונה ובריאות קוגניטיבית | תזונה ותסמונת המעִי רגיש
תזונה ובריאות קרדיווסקולרית:
הנחיות תזונתיות לבריאות קרדיווסקולרית,
דפוסי תזונה וטרשת עורקים,
וויטמין E ובריאות קרדיווסקולרית.
תזונה ובריאות קוגניטיבית:
צריכת ביצים ותפקוד הקוגניטיבי,
התועלת הקוגניטיבית של סויה מותססת,
ובוטנים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
תזונה ותסמונת המעִי הרגיש:
דיאטה ים-תיכונית ו-IBS,
ההשפעה של חשיפה לחיטה ולגלוטן,
והגבלת זמן האכילה ו-IBS.
תזונה ובריאות קרדיווסקולרית
בנייר עמדה משנת 2026 שפורסם על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA) הוצגו הנחיות תזונתיות עדכניות לשמירה על בריאות קרדיווסקולרית ולשיפורה.
המסמך מדגיש כי יש להתמקד בדפוס התזונה הכולל ולא ברכיבי תזונה בודדים, מתוך הבנה כי איכות התזונה נבחנת כמכלול של הרגלי אכילה לאורך זמן. ההנחיות נועדו להבטיח צריכה תזונתית מספקת, לתמוך בבריאות הלב ובתחושת הרווחה הכללית, ולאפשר גמישות והתאמה להעדפות אישיות, להרגלים תרבותיים ודתיים ולשלבי החיים השונים.
דפוס תזונה בריא ללב מבוסס בעיקר על צריכה גבוהה של ירקות ופירות, דגנים מלאים, מקורות חלבון איכותיים, שמנים צמחיים בלתי רוויים ומזונות שעברו עיבוד מינימלי.
בנוסף, נמצא כי דפוסי תזונה המבוססים יותר על מזון מן הצומח ופחות על מזון מן החי קשורים לירידה בסיכון למחלת לב כלילית ולשיפור גורמי סיכון מטבוליים וקרדיווסקולריים. מנגד, מומלץ לצמצם צריכת מזונות ומשקאות עתירי סוכר מוסף, שומן רווי ונתרן.
הכותבים מדגישים כי יש לאמץ דפוס תזונה בריא כבר מגיל צעיר, החל מגיל שנה, וכי לתזונה נכונה לאורך החיים תפקיד מרכזי ביצירת מסלול בריאותי מיטבי ובהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם בבגרות.
בנייר העמדה מוצגים תשעה מאפיינים מרכזיים של דפוס תזונה המעודד בריאות קרדיווסקולרית:
Lichtenstein AH, Khera A, Anderson CAM, Appel LJ, DeSilva DM, Gardner C, Hu FB, Jones DW, Petersen KS; American Heart Association. 2026 Dietary Guidance to Improve Cardiovascular Health: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2026 Mar 31.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41914202/
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין דפוסי תזונה לבין הימצאות טרשת עורקים ומאפייני הרובד הטרשתי.
המחקר נערך בשבדיה והתבסס על נתונים ממחקר אוכלוסייה שכלל 24,079 משתתפים בני 50-64 שגויסו למחקר בין השנים 2013-2018 וללא מחלה קרדיווסקולרית ידועה בתחילת המחקר.
לכל משתתף חושב מדד תזונתי להערכת דפוס תזונה אנטי-דלקתי, שהתבסס על צריכה גבוהה של מזונות מהצומח העשירים בסיבים תזונתיים, לצד צריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד ומשקאות ממותקים.
הערכת טרשת העורקים בוצעה באמצעות הדמיה של העורקים הכליליים, תוך בחינה של הימצאות רובד טרשתי, היצרות של העורק, ורובד בסיכון גבוה (ללא הסתיידות עם היצרות של 50% ומעלה).
באופן כללי, משתתפים עם ציונים נמוכים יותר במדד התזונתי נטו להיות צעירים יותר, גברים, בעלי רמות CRP גבוהות יותר, בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, וכן נטו יותר לעשן, לצרוך אלכוהול ולהיות בעלי צריכה קלורית גבוהה יותר, בהשוואה למשתתפים עם ציונים גבוהים יותר במדד התזונתי.
ממצאי המחקר הדגימו קשר בין איכות התזונה לבין היקף טרשת העורקים, כאשר בהשוואה בין המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר לעומת הנמוכים ביותר במדד התזונתי נמצא כי:
בנוסף, החוקרים מראים כי גיל, מין, עישון, היקף מותניים, רמות טריגליצרידים ויתר לחץ דם עשויים להיות מתווכים בקשר שבין איכות תזונה נמוכה לבין התפתחות טרשת עורקים ורובד טרשתי בסיכון גבוה.
החוקרים מסכמים כי תזונה דלה בסיבים ועשירה בבשר אדום קשורה לעלייה בהסתיידות עורקים, היצרות משמעותית והיווצרות רובד טרשתי בסיכון גבוה, כאשר הממצאים מדגישים את החשיבות של דפוס תזונה בריא כחלק מאסטרטגיית המניעה של תחלואה קרדיווסקולרית.
Larsson I, Sun J, Ahmad S, Bergström G, Carlhäll CJ, Cederlund K, Drake I, Engvall JE, Eriksson M, Hagström H, Jernberg T, Kero T, Lindmark K, Mannila M, Orho-Melander M, Rawshani A, Risérus U, Rosengren A, Ryberg M, Schmidt C, Sonestedt E, Wennberg M, Östgren CJ, Goncalves I. Low-fibre diet is associated with high-risk coronary plaque features. Cardiovasc Res. 2025 Jul 31;121(8):1204-1214.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40518615/
בסקירה שיטתית משנת 2026 נבחן תפקידו של ויטמין E בהפחתת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.
הסקירה כללה 58 מחקרים תצפיתיים והתערבותיים, שבוצעו הן בבעלי חיים והן בבני אדם, באוכלוסיות בעלות גורמי סיכון שונים למחלות קרדיווסקולריות.
החוקרים חילקו את הממצאים בנפרד למחקרים בבעלי חיים ולמחקרים בבני אדם, במטרה לספק תמונה ברורה יותר של הראיות הקיימות. לדבריהם, מחקרים בבעלי חיים מספקים תובנות חשובות לגבי המנגנונים האפשריים בהם ויטמין E משפיע על המערכת הקרדיווסקולרית, אולם לא ניתן להשליך באופן מלא את תוצאותיהם על בני אדם.
ממצאי המחקרים התצפיתיים הצביעו קרא עוד
תזונה ובריאות קוגניטיבית
בסקירה שיטתית משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת ביצים לבין תפקוד קוגניטיבי בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מציינים כי ביצים מהוות מזון עשיר ברכיבים תזונתיים בעלי חשיבות לפעילות המוח, ובהם כולין, פוספוליפידים, טריפטופן וחומצות שומן מסוג אומגה 3, אולם למרות הידע הקיים לגבי תרומתם של רכיבים בודדים, ההשפעה של צריכת ביצים שלמות על התפקוד הקוגניטיבי עדיין אינה מבוססת דיה.
בסקירה נכללו 11 מחקרים שבחנו צריכת ביצים שלמות, ובהם מחקר התערבותי אחד, 6 מחקרי עוקבה, 3 מחקרי חתך ומחקר מקרה-ביקורת אחד. בסך הכול נכללו במחקרים למעלה מ-38,000 משתתפים, רובם קשישים.
ממצאי הסקירה הצביעו על כך שצריכה קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה השפּעתם של מוצרי סויה מותססים על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים בני 65 ומעלה ללא הפרעה קוגניטיבית.
החוקרים מציינים כי סויה מותססת מכילה רכיבים פעילים ייחודיים שעשויים לתמוך בתפקוד הקוגניטיבי באמצעות הפחתת דלקת עצבית ועקה חמצונית.
במחקרים קודמים נמצאו יתרונות קוגניטיביים לסויה מותססת בקרב משתתפים עם הפרעה קוגניטיבית קלה, אולם ההשפעה בקרב מבוגרים בריאים קוגניטיבית אינה ידועה.
במסגרת המחקר נבדקה השפּעתה של אבקת סויה מותססת שאינה פרוביוטית (Q-Can Plus®), אשר נוספה לתזונה הרגילה של המשתתפים, בהשוואה לאבקת פלסבו בעלת ערך קלורי זהה.
השפּעת ההתערבות הוערכה באמצעות מדדים של תפקוד קוגניטיבי כללי, זיכרון, שטף מילולי, מהירות עיבוד מידע ותפקודים ניהוליים.
במחקר נכללו 61 משתתפים בני 65 ומעלה, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר ונטלו את תוסף הסויה או הפלסבו במשך 12 שבועות.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחן האם צריכת בוטנים עשויה לתרום לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי, וכן להבין מהם המנגנונים האפשריים העומדים בבסיס השפעה זו.
במסגרת המחקר נבחנה ההשפעה ארוכת הטווח של צריכת בוטנים קלויים עם קליפה על תפקוד כלי הדם במוח ועל הביצועים הקוגניטיביים בקרב קשישים בריאים.
במחקר נכללו 31 משתתפים, בגיל ממוצע של 67 שנים, עם BMI ממוצע של 26.7.
כל המשתתפים עברו בסדר אקראי את שני תנאי המחקר, באחד נצרכו 60 גרם ליום של בוטנים קלויים ללא מלח, ובשני לא נצרכו בוטנים כלל. כל תנאי נמשך 16 שבועות, עם הפרדה של 8 שבועות ביניהם.
מדד התוצאה העיקרי היה תפקוד כלי הדם במוח, שנמדד באמצעות הערכת זרימת הדם המוחית בבדיקת MRI שבוצעה בסיום כל אחד מתנאי המחקר. בנוסף, הוערך התפקוד הקוגניטיבי באמצעות סוללת מבחנים ממוחשבת מסוג CANTAB.
החוקרים מדווחים כי צריכת הבוטנים נסבלה היטב, עם היענות גבוהה במיוחד של כמעט 100%.
בהשוואה לתנאי הביקורת, צריכת הבוטנים קרא עוד
תזונה ותסמונת המעִי הרגיש
במחקר אקראי מבוקר נבחנה השאלה האם דיאטה ים-תיכונית אינה נחותה מההמלצות התזונתיות המקובלות לטיפול בתסמונת המעי הרגיש (IBS).
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי ההנחיות המקצועיות המקובלות ממליצות כיום על ייעוץ תזונתי מסורתי כטיפול ראשוני, הכולל הפחתת צריכת מזונות שומניים, חריפים ומעובדים, הימנעות ממשקאות מוגזים או עתירי קפאין, הקפדה על ארוחות סדירות, וכן אימוץ עקרונות של תזונה בריאה הכוללת פירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבונים רזים ומוצרי חלב. דיאטת דלת FODMAP, הנחשבת מורכבת ודורשת ליווי מקצועי אינטנסיבי, שמורה בדרך כלל כקו טיפול שני.
מחקרים ראשוניים העלו אפשרות כי הדיאטה הים-תיכונית עשויה להקל על תסמיני IBS, אך עד כה לא היה ברור אם ניתן לראות בה אפשרות טיפול ראשונה.
במחקר נכללו 139 משתתפים בני 40 בממוצע, כאשר כ-80% מהם היו נשים.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות התערבות תזונתית למשך 6 שבועות, דיאטה ים-תיכונית או תזונה בהתאם להמלצות המקובלות.
התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה שיפור של לפחות 50 נקודות במדד חומרת התסמינים (IBS-SSS), ובנוסף נבחנו השינויים בחומרת התסמינים, מצב פסיכולוגי, תסמינים סומטיים, איכות חיים, שביעות רצון מההתערבות התזונתית והיענות לתכנית התזונתית.
ממצאי המחקר הדגימו קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה השפּעת חשיפה לחיטה ולגלוטן בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי מטופלים רבים הסובלים מ-IBS מאמינים כי גלוטן או חיטה מהווים גורם המעורר ומגביר את התסמינים.
במחקר נכללו 28 מבוגרים מעל גיל 18 עם אבחנה של IBS, אשר הקפידו על תזונה נטולת גלוטן במשך לפחות 3 שבועות טרם תחילת המחקר ודיווחו על הטבה בתסמינים בעקבותיה.
כל המשתתפים עברו בסדר אקראי 3 תנאים של התערבות תזונתית: חשיפה לחיטה, חשיפה לגלוטן וחשיפת ביקורת שכללה קמח נטול חיטה וגלוטן. כל תנאי נמשך 7 ימים, עם הפרדה של 14 יום בין התנאים.
התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה החמרה של לפחות 50 נקודות במדד חומרת התסמינים (IBS-SSS), בנוסף לנתוני בטיחות והשפעות שליליות.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר פיילוט קליני משנת 2026 נבחנה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה (TRE) על חומרת התסמינים בקרב אנשים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
במחקר נכללו 134 משתתפים, אשר התבקשו להגביל את הצריכה התזונתית לחלון אכילה של 8 שעות ביממה ולצום במשך 16 השעות הנותרות, לאורך תקופה של 8 שבועות.
במהלך חלון האכילה המשתתפים הונחו לאכול עד תחושת שובע, ללא הגבלה קלורית, וכן לצרוך מספר קטן יותר של ארוחות גדולות יותר במטרה להפחית אכילה בין הארוחות. שמירה על משקל גוף יציב הוגדרה כאחד מיעדי ההתערבות והודגשה לאורך כל תקופת המחקר.
חומרת התסמינים הוערכה באמצעות מדד IBS-SSS בתחילת המחקר ובסיומו.
מתוך כלל המשתתפים, 97 השלימו את תקופת ההתערבות, כאשר בתום 8 השבועות קרא עוד
