מזון אולטרה מעובד | קפה | ממתיקים מלאכותיים
השפעות בריאותיות של גורמים תזונתיים:
מזון אולטרה מעובד:
מדיניות לצמצום צריכת מזון אולטרה מעובד,
תזונה ים-תיכונית, מזון אולטרה-מעובד ודיכאון,
ומזון אולטרה מעובד והסיכון לרעלת היריון.
קפה:
ההשפעה של קפה על הפרעת קצב,
הקשר בין קפה לרפלוקס,
וההשפעות של קפה על בריאות הנפש.
ממתיקים מלאכותיים:
קסיליטול והסיכון הקרדיווסקולרי,
השפּעת סוכרלוז על האיזון הגליקמי,
והשפּעת אספרטם על האיזון הגליקמי.
מזון אולטרה מעובד
בדוח משנת 2026 שפורסם על ידי הארגון Healthy Eating Research מוצגות המלצות מבוססות ראיות, שגובשו על ידי צוות מומחים במטרה לקדם מדיניות לצמצום החשיפה והצריכה של מזון אולטרה מעובד (UPF). הדוח נכתב על רקע העלייה בהיקף צריכת מזונות אלה והצטברות עדויות המצביעות על השלכותיהם הבריאותיות, והוא מתמקד בשתי מטרות מרכזיות:
מסקירת הספרות והעדויות הקיימות עולה כי מזונות אולטרה מעובדים מהווים חלק משמעותי מהתזונה בארצות הברית, וכי צריכתם קשורה לצריכת אנרגיה גבוהה יותר ולעלייה בסיכון לתוצאות בריאותיות שליליות. עם זאת, עדיין חסרה מסגרת ברורה ומבוססת ראיות להגדרת מזון אולטרה מעובד לצורכי רגולציה ומדיניות.
ההמלצות המרכזיות שנועדו לתת מענה לפער זה כוללות שימוש בקטגוריה 4 של מודל NOVA כבסיס מדעי להגדרת מזון אולטרה מעובד, לצד פיתוח הגדרה יישומית המבוססת על הרכיבים התזונתיים כפי שהם מופיעים על גבי תוויות של מזון ארוז.
בנוסף, הומלץ לפתח מגוון כלי מדיניות שמטרתם להפחית את החשיפה והצריכה של מזונות אלה.
לצד זאת, הדוח מדגיש כי הספרות המחקרית מצביעה על כך שלא כל המזונות המסווגים כאולטרה מעובדים קשורים בהכרח להשפעות שליליות על הבריאות. ממצאים אלה מדגישים את הצורך במדיניות אשר תבחין בין מוצרים שונים בתוך הקטגוריה הרחבה של מזון אולטרה מעובד. בהתאם לכך, הומלץ לקבוע חריגים עבור מוצרים בעלי ערך תזונתי רצוי, בהתאם לקריטריונים של סימון "Healthy" של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
הדוח מדגיש כי יישום יעיל של מדיניות בתחום מחייב מעורבות של ה-FDA וגופים רגולטוריים נוספים, לרבות פיקוח על הכנסת רכיבים חדשים למערכת המזון, שיפור השקיפות בנוגע לרכיבי המזון ופיתוח מנגנונים שימנעו עקיפה של רגולציה מצד תעשיית המזון.
לבסוף, מצוין כי נדרש מחקר נוסף להבנת מנגנוני ההשפעה של מזונות אולטרה מעובדים על הבריאות, זמינותם במסגרות שונות, וההשפעה בפועל של מדיניות שמטרתה לצמצם חשיפה וצריכה.
מסקנת הדוח היא שמדיניות המתמקדת במזון אולטרה מעובד מהווה השלמה חשובה למדיניות המבוססת על רכיבי תזונה, ולכן ראויה להתייחסות משמעותית מצד קובעי מדיניות, רגולטורים וגורמי בריאות הציבור.
הערת מערכת: Healthy Eating Research היא תוכנית מחקר אמריקאית עצמאית וללא כוונת רווח הפועלת בתחום בריאות הציבור והתזונה.
Lott ME, Taillie LS, Krieger J, Reed L, Ananthan S, D’Angelo Campos A, Story M. Ultraprocessed Foods in the U.S.: Recommended Definitions and Policies. Executive Summary. Durham, NC: Healthy Eating Research, 2026. http://healthyeatingresearch.org.
במחקר אורך משנת 2026 נבחן הקשר בין שילוב של היענות לתזונה ים-תיכונית וצריכת מזונות אולטרה מעובדים, לבין שינויים בתסמיני דיכאון לאורך זמן.
החוקרים מציינים כי תזונה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת לתסמיני דיכאון, בעוד שצריכה גבוהה של מזונות אולטרה מעובדים קשורה בבריאות נפשית ירודה יותר. עם זאת, ההשפעה המשולבת של שני גורמים תזונתיים אלו לאורך זמן טרם הובהרה במלואה.
המחקר התבסס על נתוני מחקר עוקבה שנערך באיטליה וכלל 1,417 משתתפים, אשר עברו הערכות חוזרות של הרגלי תזונה ומצב בריאותי לאורך תקופת מעקב חציונית של כ-13 שנים.
ההיענות לתזונה הים-תיכונית הוערכה באמצעות המדד MDS, צריכת מזונות אולטרה מעובדים סווגה לפי שיטת Nova, ותסמיני דיכאון הוערכו באמצעות המדד PHQ-2.
ממצאי המחקר הראו כי הן עלייה בהיענות לתזונה ים-תיכונית והן ירידה בצריכת מזונות אולטרה מעובדים לאורך זמן היו קשורות באופן בלתי תלוי לירידה בתסמיני דיכאון.
בנוסף, גם משתתפים שהציגו עלייה לאורך זמן בהיענות לתזונה ים-תיכונית ללא שינוי בצריכת מזונות אולטרה מעובדים, וכן משתתפים ששמרו על היענות יציבה לתזונה ים-תיכונית אך הפחיתו את צריכת המזונות האולטרה מעובדים, הדגימו ירידה בתסמיני דיכאון.
עם זאת, ההשפעה של שינויים בכל אחד מהגורמים בנפרד הייתה חלשה יחסית, ממצא המרמז כי שינויים תזונתיים משולבים נדרשים להשגת תועלת משמעותית יותר לבריאות הנפש.
החוקרים מסכמים כי הפחתה בצריכת מזונות אולטרה מעובדים לאורך זמן הייתה מלווה בירידה בתסמיני דיכאון, במיוחד בקרב משתתפים ששמרו על צריכה קבועה או עלייה בתזונה ים-תיכונית. לפיכך, קידום דפוסי תזונה בריאים המגבילים צריכת מזונות אולטרה מעובדים עשוי לתרום למניעת התפתחות תסמיני דיכאון.
Bracone F, Di Castelnuovo A, Costanzo S, Gialluisi A, Ruggiero E, Cerletti C, Donati MB, de Gaetano G, Iacoviello L, Bonaccio M; Moli-sani Study Investigators. Long-term increase in Mediterranean diet adherence combined with decrease in ultra-processed food consumption is associated with reduction in depressive symptoms: Results from the Moli-sani study. Clin Nutr. 2026 May;60:106627.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41905309/
במחקר תצפיתי משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת מזונות אולטרה מעובדים לבין הסיכון להתפתחות רעלת היריון.
המחקר בוצע במסגרת מחקר אקראי מבוקר שכלל 1,221 נשים הרות בסיכון גבוה ללידת עובר קטן לגיל ההיריון, אשר גויסו למחקר בשבוע 19-23 להיריון.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות המחקר: תכנית תזונה ים-תיכונית, תוכנית להפחתת סטרס המבוססת על מיינדפולנס, או טיפול סטנדרטי.
בניתוח הנוכחי נכללו 812 משתתפות שעבורן היו נתוני תזונה מלאים בשתי נקודות זמן במהלך ההיריון, בשבוע 19-23 ובשבוע 34-36. המשתתפות סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לשינוי בצריכת המזונות האולטרה מעובדים במהלך ההיריון: ירידה בצריכה, שמירה על צריכה יציבה, ועלייה בצריכה.
נמצא כי קרא עוד
קפה
במחקר אקראי מבוקר משנת 2026 נבחנה השפּעת צריכת קפה עם קפאין, בהשוואה להימנעות מקפה וקפאין, על הישנות פרפור פרוזדורים (AF).
החוקרים מציינים כי התפיסה הרווחת היא שקפאין עלול להגביר נטייה להפרעות קצב לב, אולם עד כה לא היו מחקרים אקראיים שבדקו באופן ישיר את השפּעת צריכת הקפה בקרב מטופלים עם פרפור פרוזדורים.
במחקר השתתפו 200 מבוגרים, בגיל ממוצע של 69 שנים, מהם 71% גברים, שסבלו מפרפור פרוזדורים והיו מיועדים לעבור היפוך חשמלי של קצב הלב.
כלל המשתתפים היו צרכני קפה בהווה או במהלך חמש השנים שקדמו למחקר, כאשר צריכת הקפה החציונית בתחילת המחקר עמדה על 7 כוסות בשבוע.
לאחר ההיפוך החשמלי חולקו המשתתפים באקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת התבקשה לצרוך קפה עם קפאין, לפחות כוס אחת ביום, ואילו הקבוצה השנייה התבקשה להימנע לחלוטין מקפה וממוצרים נוספים המכילים קפאין, למשך 6 חודשים.
מדד התוצאה המרכזי היה הישנות מאובחנת קלינית של פרפור פרוזדורים או רפרוף פרוזדורים במהלך תקופת המעקב.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת קפה לבין הסיכון למחלת החזר קיבתי-ושטי (GERD) ולסיבוכים נלווים.
החוקרים מציינים כי לחולים הסובלים מ-GERD לרוב מומלץ להפחית את צריכת הקפה, אולם ממצאי המחקרים הקודמים בנושא אינם עקביים.
בסקירה נכללו מחקרים תצפיתיים שבחנו תוצאות הקשורות ל-GERD בקרב משתתפים שדיווחו על צריכת קפה, בהשוואה למשתתפים שאינם צורכים קפה.
בסך הכול נכללו 40 מחקרים, רובם מחקרי חתך, שכללו 122,074 משתתפים, מהם 85,400 צרכני קפה ו-36,674 שאינם צורכים קפה.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2025 סוכמו הראיות בנוגע להשפעות הקפה ומרכיביו הפעילים על דיכאון, חרדה והפרעות שינה, וכן המנגנונים האפשריים המעורבים בהשפעות אלו.
החוקרים מציינים כי דיכאון, חרדה והפרעות שינה נלוות הן מהפרעות מצב הרוח הנפוצות ביותר בעולם אשר משפיעות באופן משמעותי על הבריאות הפיזית והנפשית ועל איכות החיים.
קפה מכיל מגוון רכיבים פעילים, ובהם קפאין, פוליפנוֹלים, טאנינים, חלבונים ומינרלים, אשר עשויים לתרום לבריאות הנפש, אולם המנגנונים המדויקים העומדים בבסיס השפעות אלו טרם הובהרו במלואם.
בסקירה נכללו 44 מחקרים: 27 מחקרים בבעלי חיים, 11 מחקרים קליניים ו-6 מחקרים אפידמיולוגיים. במסגרת הסקירה הוצגו הקשרים בין הפרעות שינה לבין דיכאון וחרדה, וכן ההשפעות של קפה ושל רכיביו הפעילים על דיכאון, חרדה והפרעות שינה, כל אחד בנפרד, בחלוקה לפי סוגי המחקרים (מחקרים בבעלי חיים, מחקרים קליניים ומחקרים אפידמיולוגיים).
בנוסף, נסקרו המנגנונים האפשריים שבאמצעותם קפה ומרכיביו הפעילים עשויים להשפיע על מצבים אלו.
הממצאים מצביעים על כך קרא עוד
ממתיקים מלאכותיים
במחקר משולב משנת 2024 נבחנה ההשפעה של קסיליטול על הסיכון הקרדיווסקולרי.
קסיליטול הוא סוכר כוהלי המיוצר בגוף בכמויות מזעריות ומשמש באופן נרחב כתחליף סוכר במזונות, משקאות ומוצרי היגיינת פה, בריכוזים הגבוהים לעיתים פי 1,000 מהרמה הטבעית בגוף.
מאחר שהוא כמעט אינו משפיע על רמות הסוכר בדם או על הפרשת אינסולין, הוא מומלץ לחולי סוכרת ומשווק כממתיק "טבעי", "קטוגני" ו"דל פחמימות". עם זאת, השפּעתו על הבריאות הקרדיווסקולרית אינה ברורה.
בשלב הראשון של המחקר בוצע ניתוח עוקבה בשתי קבוצות משתתפים נפרדות.
קבוצת הגילוי כללה 1,157 משתתפים ונועדה לבחון קשר בין רמות קסיליטול בדם לבין הופעת אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים במהלך 3 שנות מעקב, ובהמשך בוצע מחקר תיקוף נוסף בקרב 2,149 משתתפים.
תוצאות הניתוח הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של סוכרלוז על איזון גליקמי ועל בריאות המעי בקרב אנשים בריאים בעלי משקל תקין.
סוכרלוז הוא ממתיק מלאכותי נטול קלוריות הנמצא בשימוש נרחב בתעשיית המזון והמשקאות, כאשר בשנים האחרונות עלו עדויות לכך שצריכתו עשויה להשפיע על חילוף החומרים ועל רגישות לאינסולין.
במחקר חולקו 40 משתתפים באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת צרכה סוכרלוז במינון השווה ל-30% מהצריכה היומית המותרת למשך 30 יום, בעוד הקבוצה השנייה קיבלה פלסבו.
הצריכה הממוצעת של סוכרלוז עמדה על 253 מ"ג ליום, שהם כ-4 מ"ג לק"ג משקל גוף ביום.
בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו שינויים במדדים גליקמיים לאחר ארוחה, בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי ובמדדי דלקת.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של אספרטם על האיזון הגליקמי ועל ויסות התיאבון.
החוקרים מציינים כי אספרטם נקשר לעלייה בסיכון למספר מצבים כרוניים, אולם המנגנונים האפשריים העומדים בבסיס קשר זה עדיין אינם ברורים.
הסקירה התבססה על מחקרי התערבות בבני אדם, אשר בחנו צריכת אספרטם בהשוואה לחומר ביקורת, תוך מדידת רמות גלוקוז, אינסולין ו/או הורמונים נוספים המעורבים בוויסות התיאבון. מטה-אנליזה בוצעה כאשר אותרו לפחות 10 מחקרים בעלי מתודולוגיה דומה.
בסך הכול נכללו 100 מחקרי התערבות: 79 מחקרים קצרי טווח (עד יום אחד), 8 מחקרים לטווח בינוני (2-30 ימים) ו-13 מחקרים ארוכי טווח (מעל 30 יום).
המחקרים כללו מבוגרים בריאים, אנשים עם רגישות לאספרטם ואנשים עם פגיעה במטבוליזם של גלוקוז. אופן מתן האספרטם וחומרי ההשוואה השתנו במידה רבה בין המחקרים, ולמרות שכמעט כל המחקרים בחנו תגובות של גלוקוז ו/או אינסולין, רק מיעוטם בדקו הורמונים נוספים הקשורים לוויסות התיאבון.
מטה-אנליזה של מחקרים אקוטיים במבנה מוצלב הראתה כי קרא עוד
