סוּכרת סוג 2 | צריכת חלבון | מחלות מעִי דלקתיות | מערכת החיסוּן בילדות
סוּכרת סוג 2:
שינויי אורח חיים כבסיס לטיפול,
ירידה במשקל לנסיגת סוכרת,
המשקאות המומלצים לחולי סוכרת,
והיתרון של תזונה עשירה בליגננים.
צריכת חלבון:
הערכת איכות החלבון בתזונה,
השפּעת תזונה מהצומח על זמינות החלבון,
צריכת חלבון, הרכב הגוף וסרקופניה,
וההשפעה של קולגן על ויסות התאבון.
מחלות מעִִי דלקתיות:
ההשפעה של תזונה בריאה בראשית החיים
צריכת מזון מהיר והגברת הסיכון ל- IBD,
פרופיל השומנים ומחלות מעי דלקתיות,
וההשפעה של מיץ רימונים.
מערכת החיסוּן בילדות:
הסיכונים בחשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה,
חשיפה מוקדמת לכלבים ואטופיק דרמטיטיס,
השפּעת חלב אם על מערכת החיסון,
ופוסט-ביוטיקה להקלה על תסמיני הצטננות.
סוּכרת סוג 2
במסמך משנת 2025 מוצגות ההנחיות הקליניות של הקולג' האמריקאי לרפואת אורח חיים (American College of Lifestyle Medicine) בנוגע לשינויים באורח חיים כבסיס לטיפול ולהשגת נסיגה של סוכרת סוג 2 וטרום-סוכרת במבוגרים, תוך הדגשת אסטרטגיות יישומיות לאנשי המקצוע כחלק מהטיפול השגרתי.
ההנחיות מבוססות על שישה עמודי תווך מרכזיים של רפואת אורח חיים, המהווים את הבסיס לניהול סוכרת: תזונה מבוססת מזון צמחי מלא, פעילות גופנית סדירה, שיפור דפוסי השינה, הפחתת מתחים, חיזוק קשרים חברתיים, והימנעות מחומרים מזיקים (עישון, סמים, צריכת אלכוהול מופרזת).
על בסיס ראיות מחקריות, החוקרים מציגים 14 הנחיות קליניות יישומיות אשר מדגישות את ההיבטים הבאים:
הנחיות אלה מספקות פרוטוקול קליני מובנה עם כלים יישומיים למטפלים ולמטופלים, כגון עלוני מידע, כלי הערכה, פרוטוקולי מעקב וכדומה, ובכך מאפשרות יצירת מסגרת טיפולית מקיפה.
בחלקו האחרון של המסמך החוקרים מדגימים באמצעות תיאורי מקרה את השפּעת השינויים באורח החיים על השיפור במדדי הבריאות והאפשרות להשגת נסיגה בסוכרת סוג 2.
Rosenfeld RM, Grega ML, Gulati M. Lifestyle Interventions for Treatment and Remission of Type 2 Diabetes and Prediabetes in Adults: Implications for Clinicians. Am J Lifestyle Med. 2025 Mar 25:15598276251325802.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40161282/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה התרומה של ירידה במשקל להשגת נסיגה של סוכרת סוג 2.
הסקירה התבססה על נתונים ממחקרים אקראיים מבוקרים שכללו מטופלים עם סוכרת סוג 2 הסובלים מעודף משקל או שמנות.
מדד התוצאה העיקרי היה שיעור המשתתפים שהשיגו נסיגה מלאה של המחלה, אשר הוגדרה כרמת המוגלובין מסוכרר נמוכה מ-6% או רמת גלוקוז בצום נמוכה מ-100 מ״ג/דצ״ל, ללא טיפול תרופתי, לפחות שנה לאחר ההתערבות לירידה במשקל. נסיגה חלקית הוגדרה כהמוגלובין מסוכרר נמוך מ-6.5% או רמת גלוקוז בצום נמוכה מ-126 מ״ג/דצ״ל.
בסקירה נכללו 22 מחקרים. השיעור הממוצע של נסיגה מלאה של סוכרת עמד על כ-48%, ונמצא כי שיעור זה היה תלוי במידת הירידה במשקל, כמפורט להלן:
עוד נמצא כי כל ירידה של 1% במשקל לוותה בעלייה של 2.17% בסיכוי להשגת נסיגה מלאה של המחלה, ובעלייה של 2.74% בסיכוי להשגת נסיגה חלקית.
הנסיגה של סוכרת לא נמצאה קשורה בגורמים דמוגרפיים או קליניים אחרים, לרבות גיל, מין, מוצא אתני, משך המחלה, BMI טרם הירידה במשקל, רמת המוגלובין מסוכרר, שימוש באינסולין או סוג ההתערבות לירידה במשקל.
החוקרים מסכמים כי קיים קשר מנה-תגובה עקבי ובלתי תלוי בין הירידה במשקל לבין הסיכוי לנסיגה של סוכרת סוג 2. ממצא זה מדגיש את התפקיד המרכזי של הפחתת משקל הגוף בניהול המחלה ובהפחתת הסיכון לסיבוכים.
Kanbour S, Ageeb RA, Malik RA, Abu-Raddad LJ. Impact of bodyweight loss on type 2 diabetes remission: a systematic review and meta-regression analysis of randomised controlled trials. Lancet Diabetes Endocrinol. 2025 Apr;13(4):294-306.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40023186/
במחקר עוקבה משנת 2023 נבחן הקשר בין צריכת סוגים שונים של משקאות לבין הסיכון לתמותה בקרב חולים עם סוכרת סוג 2.
המחקר התבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה רחבי היקף שנערכו בארצות הברית, וכלל 15,486 משתתפים שאובחנו עם סוכרת סוג 2.
במהלך תקופת המעקב דיווחו המשתתפים אחת ל-2-4 שנים על הרגלי הצריכה התזונתית שלהם, לרבות צריכת משקאות מסוגים שונים.
מדד התוצאה העיקרי היה תמותה מכל גורם, ובנוסף נבחנה תחלואה ותמותה ממחלות קרדיווסקולריות.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 18.5 שנים תועדו 3,447 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית (22.3%) ו-7,638 מקרי תמותה (49.3%).
בהשוואה בין משתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר של משקאות שונים לאלו עם הצריכה הגבוהה ביותר נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת ליגננים בתזונה לבין הסיכון לתמותה בקרב חולי סוכרת סוג 2.
ליגננים הם תרכובות פוליפנוליות המצויות במזונות מהצומח, כגון זרעים, דגנים מלאים, וכן ירקות ופירות מסוימים, ומיוחסות להם השפעות מטבוליות מיטיבות.
המחקר התבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה רחבי היקף שנערכו בארצות הברית, וכלל 8,465 משתתפים שאובחנו עם סוכרת סוג 2.
במהלך תקופת המעקב דיווחו המשתתפים אחת ל-2-4 שנים על הרגלי הצריכה התזונתית שלהם, ובהתאם לכך חושבה הצריכה היומית הממוצעת של ליגננים לאחר אבחון המחלה.
במהלך תקופת המעקב תועדו 4,372 מקרי תמותה, מתוכם 1,318 על רקע קרדיווסקולרי ו-752 על רקע סרטן.
נמצא כי קרא עוד
צריכת חלבון
בסקירה משנת 2025 מוצגת הערכה מקיפה של איכות החלבון בתזונה תוך תרגום הממצאים להמלצות יישומיות לשיפור איכות החלבון כחלק מדפוס התזונה הכללי.
החוקרים מציינים כי איכות החלבון בתזונה מתייחסת ליכולת של מזון לספק את הצרכים המטבוליים של חומצות אמינו חיוניות וחנקן.
נושא זה משמעותי במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית שבהן צריכת החלבון נמוכה, ורלוונטי גם במדינות בעלות הכנסה גבוהה, שבהן העלאת צריכת חומצות אמינו חיוניות עשויה לשפר בריאות ותפקוד.
קיימות מספר שיטות להערכת איכות חלבון שלכל אחת מהן מטרות שונות. מדדים כימיים מתארים את הרכב חומצות האמינו החיוניות ואת יכולת העיכול של מקור החלבון, לעומת שימוש בשיטות איזוטופיות הבוחנות את הפעילות המטבולית של חומצות האמינו. הסתמכות יתר על מדד יחיד מובילה להמלצות תזונתיות כלליות שאינן מותאמות להקשר האישי.
מקורות חלבון באיכות גבוהה מאופיינים בצפיפות גבוהה של חומצות אמינו חיוניות (אחוז ביחס לערך הקלורי), יכולת עיכול גבוהה, זמינות ביולוגית, וביכולת לעודד סינתזת חלבון.
מצורף תרשים המתאר את צפיפות חומצות האמינו ויכולת העיכול של מזונות שונים.
מבחינה מעשית, קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבדק כיצד מעבר לתזונה המבוססת במידה רבה יותר על מזונות מהצומח עשויה להשפיע על זמינות החלבון בקרב קשישים.
החוקרים מציינים כי תזונה מקיימת, הכוללת פחות מזונות מהחי, מפחיתה את ההשפעה הסביבתית אך עלולה להוביל לירידה בצריכת החלבון, הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות.
המחקר התבסס על נתונים של 607 בני 65 ומעלה החיים בקהילה, שהשתתפו בסקר התזונה הלאומי של הולנד בשנים 2019-2021.
צריכת החלבון הוערכה על סמך דיווחי צריכה תזונתית, וכללה שלושה מדדים: סך צריכת החלבון, חלבון זמין לאחר עיכול, וחלבון ניתן לשימוש בהתאם לכמות חומצות אמינו חיוניות לאחר עיכול.
להערכת השפּעת המעבר לתזונה מקיימת נבחנו מספר תרחישים: שני תרחישים של תזונה גמישה עם החלפה של 40% ו-80% מצריכת הבשר, תרחיש של תזונה צמחונית הכוללת דגים, תרחיש של תזונה צמחונית ותרחיש של תזונה טבעונית.
צריכת החלבון היומית הממוצעת עמדה על 82.5 גרם (0.96 גרם/ק״ג) בקרב גברים ועל 67.9 גרם (0.94 גרם/ק״ג) בקרב נשים.
בהשוואה לתזונה המקורית, קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת חלבון לבין הרכב הגוף והסיכון לסרקופניה. המחקר התמקד במיוחד בהשמנה סרקופנית, מצב המאופיין בשילוב של מסת שומן גבוהה עם מסת שריר נמוכה וירידה בתפקוד השריר.
החוקרים מציינים כי בעוד שצריכת חלבון עשויה לתרום לשימור מסת השריר ולתפקודו, תזונה עתירת חלבון, ובפרט חלבון מהחי, עלולה להיות מלווה גם בעלייה במסת השומן.
הניתוח הנוכחי התבסס על נתוני מחקר אוכלוסייה שנערך בהולנד, וכלל 4,576 משתתפים בגיל ממוצע של 65 שנים.
צריכת החלבון הוערכה באמצעות שאלוני תזונה בתחילת המעקב בשנים 2004-2009, הרכב הגוף נמדד באמצעות DEXA אחת ל-4-5 שנים, וחוזק האחיזה נמדד החל משנת 2006.
צריכת החלבון היומית הממוצעת עמדה על 1.13 גרם לק"ג משקל גוף, שהיוו כ-16% מסך הצריכה הקלורית. מתוכה, צריכת חלבון ממקור צמחי הייתה 0.45 גרם/ק"ג (כ-6% מהקלוריות), ואילו צריכת חלבון מהחי עמדה על 0.68 גרם/ק"ג (כ-10%).
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף קולגן על ויסות התאבון בקרב נשים בריאות.
במחקר השתתפו 15 נשים בגיל ממוצע של 23 שנים, אשר צרכו בסדר אקראי 15 גרם ליום של פפטידי קולגן או פלסבו, כאשר כל אחד מהתנאים נמשך 7 ימים.
בכל תנאי, ביום השביעי המשתתפות ביצעו אימון רכיבה במשך 45 דקות, ולאחריו צרכו את המנה האחרונה של התוסף.
כשעה לאחר סיום האימון הוגשה למשתתפות ארוחה ללא הגבלה קלורית, ונמדדה כמות הקלוריות הכוללת שנצרכה על ידי כל משתתפת.
תחושת התאבון הסובייקטיבית נמדדה לאורך כל ימי ההתערבות, לפני נטילת התוסף ו-30 דקות לאחריה, וכן 280 דקות לאחר האימון ביום האחרון.
בנוסף, בוצע ניטור של רמות גלוקוז והורמונים הקשורים לוויסות התאבון במצב צום, לאחר האימון ועד 280 דקות לאחר הארוחה.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
מחלות מעִי דלקתיות
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין התזונה בראשית החיים לבין הסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות (IBD). הניתוח התבסס על שילוב נתונים משני מחקרי עוקבה שנערכו בסקנדינביה.
המחקר הראשון נערך בשבדיה וכלל תינוקות שנולדו בין השנים 1997-1999. במסגרת מחקר זה מילאו האימהות שאלונים בעת הלידה וכן כאשר הילדים היו בגיל 12 חודשים ו-30-36 חודשים.
המחקר השני נערך בנורבגיה, וכלל נשים שגויסו במהלך ההיריון בין השנים 1999-2008. האימהות מילאו שאלונים במהלך ההיריון ובגילאי 6, 18 ו-36 חודשים לאחר הלידה.
בשני המחקרים נכללו נתונים פרטניים מרשומות רפואיות.
בניתוח הסופי נכללו 81,280 ילדים שעבורם היו נתונים תזונתיים בגיל שנה, ומתוכם ל-65,692 ילדים היו נתונים גם בגיל שלוש.
איכות התזונה הוערכה באמצעות מדד HEI מותאם לילדים, המשקף את איכות התזונה הכוללת ולא את כמות המזון או הצריכה הקלורית. המדד מבוסס על רמת הצריכה של שבע קבוצות מזון, עם ציון כולל הנע בין 7 ל-28, ועל פיו סווגו הילדים לשלוש רמות: איכות תזונה נמוכה, בינונית או גבוהה.
המעקב אחר אבחנה של מחלות מעי דלקתיות נמשך עד השנים 2020-2021. משך המעקב החציוני מגיל שנה עמד על 21.3 שנים במדגם השבדי ועל 15.2 שנים במדגם הנורבגי.
במהלך תקופת המעקב אובחנו 307 ילדים עם IBD, מתוכם 131 מקרים של קרוהן, 97 מקרים של קוליטיס ו-79 מקרים לא מסווגים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר מקרה-ביקורת ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת מזון מהיר לבין הסיכון למחלות מעי דלקתיות (IBD).
בשלב הראשון בוצע מחקר מקרה-ביקורת בקרב מטופלים בבית חולים בערב הסעודית, אשר כלל 158 חולים עם קוליטיס כיבית, 244 חולים עם מחלת קרוהן, וקבוצת ביקורת של 395 משתתפים ללא מחלות מעי דלקתיות. צריכת מזון מהיר הוערכה באמצעות שאלונים שמולאו לפני אבחנת המחלה.
לאחר תקנון לגיל ולמין נמצא כי צריכה יומית של מזון מהיר הייתה קשורה בעלייה משמעותית בסיכון לאבחנה של IBD, עם סיכון גבוה בערך פי 6.
ממצאים דומים התקבלו גם לאחר תקנון נוסף לגורמים מתערבים, ובהם BMI, עישון, אנמיה ורמות אנזימי כבד.
בשלב השני בוצעה מטה-אנליזה של מחקרים אפידמיולוגיים שעסקו באותו הקשר. במטה-אנליזה נכללו ארבעה מחקרים נוספים, מהם מחקר חתך אחד ושלושה מחקרי מקרה-ביקורת. במחקרים אלו הוגדרה צריכת מזון מהיר בדרכים שונות, אך באופן כללי הושוותה תדירות צריכה גבוהה לעומת נמוכה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024, המבוסס על ניתוח נתונים בשיטת רנדומיזציה מנדליאנית (שימוש בהבדלים גנטיים להערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים שאינם ניסויים), נבחן הקשר בין פרופיל השומנים לבין מחלות מעי דלקתיות (IBD).
החוקרים מציינים כי אף שקיימות עדויות לכך שמטופלים עם IBD נוטים לסבול מיתר שומנים בדם, אופיו של קשר זה טרם הובהר.
ניתוח הנתונים התבסס על מספר מאגרי מידע גנטיים רחבי היקף שכללו נתונים על פרופיל השומנים, וכן על מאגר נתונים נוסף שכלל כ־60,000 משתתפים ממוצא אירופאי, מתוכם כ־25,000 עם מחלות מעי דלקתיות וכ־35,000 ללא מחלה. נוסף על כך, בוצע תיקוף לממצאים באמצעות נתונים משני מחקרים בלתי תלויים נוספים.
החוקרים יישמו מספר שיטות של רנדומיזציה מנדליאנית, קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של צריכת מיץ רימונים על סמנים דלקתיים בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות (IBD) המצויים בהפוגה קלינית של המחלה.
במחקר נכללו 16 משתתפים, אשר חולקו אקראית ביחס של 2:1 לקבוצת ההתערבות (10 משתתפים) או לקבוצת הביקורת (6 משתתפים). המשתתפים בקבוצת ההתערבות צרכו מיץ רימונים, בעוד קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו, במינון של 125 מ״ל פעמיים ביום, למשך 12 שבועות.
מדד התוצאה העיקרי היה השינוי ברמות קלפרוטקטין בצואה, המשמש כסמן לדלקת במעי. בנוסף נבחנו סמנים דלקתיים בדם וברירית המעי, וכן שינויים בביטוי גנים בתאי דם לבנים, שלהם תפקיד בוויסות מערכת החיסון ובשמירה על הפוגה ממושכת של המחלה.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
מערכת החיסוּן בילדות
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי משנת 2025 נבחן הקשר בין טיפול אנטיביוטי בילדות המוקדמת לבין התפתחות מחלות כרוניות בתקופת הילדות.
במסגרת המחקר נאספו נתונים מרשומות רפואיות בבריטניה בשנים 1987-2020 שכללו מידע על שימוש באנטיביוטיקה עד גיל שנתיים, לצד אבחנות רפואיות של מצבים כרוניים שונים עד גיל 12.
המחקר כלל מדגם של למעלה ממיליון ילדים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחנו ההשפעות המשולבות של גורמים גנטיים וחשיפות סביבתיות מוקדמות על התפתחות אטופיק דרמטיטיס בילדות.
המחקר בוצע בשני שלבים: שלב של גילוי ושלב של תיקוף הממצאים.
בשלב הגילוי נכללו נתונים מ-16 מחקרים תצפיתיים שנערכו באירופה, וכללו בסך הכול 25,339 משתתפים. במסגרת שלב זה נבחנו אינטראקציות בין 24 מאפיינים גנטיים עיקריים הידועים כקשורים לאטופיק דרמטיטיס לבין 18 חשיפות סביבתיות בראשית החיים.
בהמשך, תוקפו הממצאים בהתבסס על נתונים מ-10 מחקרים נוספים הכוללים 254,532 משתתפים, וכן באמצעות ניסויי מעבדה.
בשלב הגילוי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחן הקשר בין הזנה בחלב אם לבין הפרופיל החיסוני של תינוקות בגיל שנה, וכן הקשר בין מדדים חיסוניים לבין מאפייני עבר של דפוסי ההזנה, ובהם משך צריכת חלב אם, הנקה בלעדית ואופן ההזנה בחלב האם.
המחקר נערך בקנדה וכלל מדגם של 605 תינוקות.
דפוסי ההזנה נאספו מתוך הרשומות הרפואיות לאחר הלידה ובאמצעות דיווחי ההורים. סביב גיל שנה בוצעו בדיקות דם, שבמסגרתן נמדדו 92 סמנים הקשורים לפעילות ולהתפתחות מערכת החיסון.
בעת ביצוע בדיקות הדם נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף פוסט-ביוטיקה על תסמיני הצטננות ושפעת בקרב ילדים.
החוקרים מציינים כי ילדים הלומדים במסגרות חינוך מצויים בסיכון גבוה לזיהומים אקוטיים של דרכי הנשימה. מחקרים קודמים הדגימו כי תוסף הפוסט-ביוטיקה EpiCor™ המופק מתסיסת שמרים. תרם לשיפור תפקוד מערכת החיסון ולהפחתת מקרים של הצטננות ושפעת בקרב מבוגרים.
המחקר נערך בקנדה וכלל 256 ילדים בגיל 4-12 אשר חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג ליום של התוסף או פלסבו למשך 84 יום במהלך עונת השפּעת.
מקרי הצטננות או שפעת, חומרת התסמינים והשימוש בתרופות תועדו באמצעות המדד CARIFS וכן באמצעות יומן אישי.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
