השימושים הטיפוליים של דבש | דגים ובריאות | ההשפעה הבריאותית של רימון
השימושים הטיפוליים של דבש:
דבש לטיפול במוקוזיטיס בפה,
נרות דבש לטיפול בעצירות,
דבש להקלה על כאב,
והפוטנציאל של משקה דבש.
צריכת דגים ובריאות:
צריכת דגים וסיכון לתמותה,
צריכת דגים וסיכון לשבץ,
הדגים המומלצים לנשים בהריון?
והקשר לרמות טסטוסטרון בגברים.
ההשפעה הבריאותית של רימון:
מיץ רימונים וגמילה מאופיואידים,
רימון וקידום בריאות האישה,
רימון וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים,
מיצוי קליפת רימון לכבד שומני,
מוצרי רימון לדלקת חניכיים,
ורימון והתאוששות מפעילות גופנית
השימושים הטיפוליים של דבש
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של דבש טימין לטיפול באפטות בפה.
במחקר השתתפו 30 מטופלים עם אבחנה של אפטות קלות, אשר חולקו באקראי לטיפול בדבש טימין או בטיפול תרופתי (טריאמצינולון).
המשתתפים מרחו ישירות על אזור הכיב 1-2 מ"ל דבש או 5 גרם משחה, 4 פעמים ביום במשך 7 ימים.
הממצאים הצביעו על כך שהירידה בגודל הכיב לאחר 5 ו-7 ימים הייתה משמעותית יותר בקבוצת הדבש. בנוסף, הירידה ברמת הכאב לאחר 3, 5 ו-7 ימים נמצאה אף היא משמעותית יותר בקבוצת הדבש בהשוואה לקבוצת התרופה. מעבר לכך, לאחר 7 ימים נמצא בקבוצת הדבש שיפור משמעותי יותר במדד OHIP-14 להערכת בריאות חלל הפה.
החוקרים מסכמים כי זהו המחקר הראשון שמדגים באופן מבוסס את יעילותו של דבש טימין בטיפול באפטות קלות, תוך הפחתת גודל הכיב, הקלה בכאב ושיפור במדדי בריאות הפה ואיכות החיים של המטופלים.
Ghalwash D, El-Gawish A, Ammar A, Abou-Bakr A. Efficacy of thyme honey in the management of oral aphthous ulcers: A randomized controlled clinical trial. Eur J Oral Sci. 2025 Feb;133(1):e13032.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39723829/
בסקירה מקיפה משנת 2025 הוערכו העדויות מסקירות שיטתיות שעסקו בשימוש כדבש למניעה ולטיפול במוקוזיטיס בפה על רקע טיפולים אונקולוגיים.
הסקירה כללה 12 סקירות שיטתיות שהתבססו על סה"כ 31 מחקרים קליניים, בהם השתתפו מבוגרים, בני נוער וילדים.
ההתערבויות במחקרים כללו שימוש בדבש מסוגים שונים, כטיפול יחיד או בשילוב טיפול תרופתי.
ברוב המחקרים השימוש נעשה כשטיפת פה במינון של 20 מ"ל, אם כי היו הבדלים בתדירות, כאשר בחלק מהמחקרים ההתערבות ניתנה לפני ואחרי טיפול הקרינה, ובאחרים ניתנה גם מנה לפני השינה או שש שעות לאחר טיפול הקרינה.
קבוצות הביקורת קיבלו טיפול סטנדרטי, פלסבו או לא קיבלו התערבות.
הממצאים מצביעים על כך ששימוש בדבש עשוי להפחית את שיעור ההופעה של מוקוזיטיס חמור, להקל על כאב המחייב שימוש במשככי כאבים, ולצמצם את ההפרעות במהלך הטיפול האונקולוגי.
עם זאת, לא נמצאה עדות עקבית ליעילותו בהפחתת מוקוזיטיס בכלל דרגות החומרה. הפערים בין תוצאות המחקרים עשויים לנבוע מהבדלים באוכלוסיות הנבדקות, בסוגי הדבש, בתזמון ובמשך ההתערבות.
כמו כן, לא זוהתה עדות מובהקת ליעילות הדבש במוקוזיטיס הנגרם מכימותרפיה, בעיקר בשל מגבלות מתודולוגיות.
החוקרים מסכמים כי אף ששימוש בדבש עשוי לתרום בהפחתת מוקוזיטיס חמור, בהקלת כאב ובצמצום הפרעות לטיפול בקרב מבוגרים העוברים טיפולי קרינה, העדויות ליעילותו הכללית אינן חד-משמעיות. נדרשים מחקרים עתידיים באיכות גבוהה, תוך שימוש בפרוטוקולים אחידים, והתייחסות לדרגת מוקוזיטיס, גיל המטופלים וסוג הטיפול האונקולוגי.
Anshasi H, Abufarsakh B, Alkhawaldeh JM, Halalmeh SA. Honey for managing oral mucositis induced by cancer therapies: An overview of systematic reviews. Complement Ther Med. 2025 Sep;92:103197.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40456333/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של נרות דבש להקלה על עצירות תפקודית בקרב ילדים, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי המקובל.
מנקודת מבט של הרפואה הסינית, המחקר התמקד בילדים המאובחנים עם חסר יין ויובש במעי.
במחקר השתתפו 118 ילדים בגילאי 3-6 הסובלים מעצירות תפקודית במשך שישה חודשים לפחות.
כלל המשתתפים קיבלו הנחיות סטנדרטיות לטיפול, שכללו היבטים פסיכולוגיים לצד המלצות בנוגע להרגלי תזונה, צריכת סיבים ושתייה.
נוסף על כך, מחצית מהילדים קיבלו טיפול בנרות דבש רקטליים פעם ביום למשך שבעה ימים רצופים, כאשר הטיפול נערך בשלושה מחזורים. ההנחיות כללו החדרה של נר אחד עד שלושה והשהייתו במשך כ־20 דקות לפני ניסיון לעשיית צרכים.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה היעילות של דבש בהפחתת כאב לאחר ניתוח להסרת שקדים בקרב ילדים.
הסקירה כללה 7 מחקרים אקראיים מבוקרים עם סך הכול 710 משתתפים, אשר השוו בין טיפול סטנדרטי בשילוב דבש לבין טיפול סטנדרטי בלבד תוך הערכה של עוצמת הכאב, השימוש במשככי כאבים, ההקלה על הכאב והתעוררויות בלילה. משך המעקב הממוצע להערכת כאב היה כ-7 ימים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה התועלת של מתן משקה דבש לשיפור ההתאוששות לאחר ניתוח.
במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין משקה דבש לבין משקה פחמימות מסחרי בהתייחס לתגובת סטרס, תנועתיות המעי ותחושת הנוחות בקרב מטופלים שעברו ניתוח לפרוסקופי להסרת כיס המרה.
המחקר כלל 55 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבלת משקה דבש או משקה פחמימות, 800 מ"ל בערב לפני הניתוח ו-400 מ"ל שעתיים לפני ההרדמה.
תגובת הסטרס והדלקת נבדקה באמצעות רמות קורטיזול ו-IL-6 בדם בשש נקודות זמן, תנועתיות המעי נבדקה באמצעות מבחן ספיגת פרצטמול, ותחושת הנוחות הוערכה על ידי דיווח המשתתפים לאחר הניתוח.
מניתוח התוצאות עולה כי קרא עוד
צריכת דגים ובריאות
להלן שני מחקרי עוקבה העוסקים בקשר בין צריכת דגים לבין הסיכון לתמותה.
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת דגים לבין הסיכון לתמותה, כתלות ברמת התגובה הדלקתית.
המחקר נערך ביפן וכלל 996 קשישים בגיל 85-89 ללא מגבלה תפקודית משמעותית בתחילת המעקב.
המשתתפים סווגו לשתי קבוצות בהתאם לרמת ה-CRP: מעל או מתחת ל-0.1 מ"ג/דצ"ל.
בכל קבוצה המשתתפים סווגו לשלוש קטגוריות בהתאם לרמת צריכת הדגים.
במהלך תקופת המעקב (4,161 שנות אדם) 162 מהמשתתפים נפטרו.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת דגים לבין הסיכון לתמותה בקרב נשים בצרפת.
החוקרים מציינים כי במחקרים קודמים במדינות מערביות תועדו קשרים לא לינאריים (למשל בצורת U) בין צריכת דגים לבין תמותה, כאשר הסבר אפשרי לכך הוא חשיפה לחומרים מזהמים המצויים בדגים.
המחקר כלל 72,585 נשים שהשיבו בשנת 1993 על שאלון להערכת צריכת דגים ואומגה 3 בתזונה. חשיפה לחומרים מזהמים הוערכה באמצעות מאגר מידע ייעודי.
במעקב עד שנת 2014 תועדו 6,441 מקרי תמותה.
הממצאים הצביעו על קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת דגים לבין הסיכון לשבץ בקרב אוכלוסיות שונות בסין.
המחקר כלל 95,800 משתתפים מ-15 אזורים גאוגרפיים שונים.
לכל משתתף חושב ציון לניבוי סיכון לשבץ בטווח של עשר שנים, בהתבסס על גורמים סוציו-דמוגרפיים, מדדים בריאותיים ואורח חיים. בהתאם לכך, המשתתפים סווגו לשתי קטגוריות: סיכון נמוך וסיכון בינוני-גבוה.
במסגרת איסוף הנתונים מילאו המשתתפים שאלון שעסק בהרגלי צריכת הדגים שלהם.
במהלך תקופת המעקב (703,869 שנות-אדם) תועדו 2,773 מקרי שבץ.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת דגים בהריון לבין תוצאות ההיריון והלידה.
המחקר כלל נשים שילדו בבית חולים באיטליה במהלך תקופה של 6 חודשים.
איסוף הנתונים התבסס על שאלונים ועל הרשומות הרפואיות וכלל היסטוריה אישית ומשפחתית, אורח חיים ותזונה, בדגש על הרגלי צריכת הדגים.
צריכת הדגים סווגה לארבע קבוצות: 1) דגים שומניים גדולים עם רמת DHA גבוהה ותכולת כספית גבוהה (כגון טונה ודג-חרב); 2) דגים שומניים קטנים עם רמת DHA גבוהה ותכולת כספית נמוכה (כגון מקרל, סלמון, אנשובי); 3) דגים דלי שומן עם רמת DHA נמוכה ותכולת כספית בינונית (כגון בס, דניס, בקלה, פרקה); 4) רכיכות עם רמת DHA נמוכה ותכולת כספית נמוכה.
מדדי ההיריון שהוערכו כללו את משך ההיריון, סיבוכים בהריון, לידה מוקדמת, ניתוח קיסרי, יתר לחץ דם, סוכרת הריון, וסיכון להפלה. מדדי היילוד שהוערכו כללו אורך, משקל, היקף ראש וציון אפגר.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת דגים לבין רמות הטסטוסטרון בקרב גברים מבוגרים.
החוקרים מציינים כי דגים עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3 ובוויטמין D, אשר עשויים לעודד סינתזה והפרשה של טסטוסטרון, אולם מזהמים סביבתיים המצויים בדגים עלולים לפגוע בייצור הטסטוסטרון.
המחקר, שנערך ביפן, כלל 1,545 גברים בגיל 60-69 אשר מילאו שאלון להערכת הרגלי צריכת דגים ועברו בדיקות דם למדידת רמות טסטוסטרון.
רמת הטסטוסטרון הממוצעת הייתה 5.7 ננוגרם/מ"ל, והצריכה החציונית של דגים הייתה 29 גרם ל-1,000 קלוריות.
נמצא כי קרא עוד
ההשפעה הבריאותית של רימון
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה התרומה האפשרית של מיץ רימונים טבעי להפחתת השתוקקות לשימוש באופיואידים ועל מצב הפעילות נוגדת החמצון בדם בקרב מטופלים עם הפרעת שימוש באופיואידים (OUDs).
החוקרים מציינים כי בופרנורפין ומתדון מהווים טיפול תרופתי מקובל בהתמכרות, אולם עדויות מצביעות על כך שתרופות אלו עלולות לגרום לעקה חמצונית, העלולה להחמיר פרמטרים פסיכו־חברתיים ולפגוע בסיכויי השיקום.
במחקר השתתפו 58 מטופלים, שחולקו באקראי לקבוצת ההתערבות (40 מטופלים), אשר צרכה 250 מ"ל מיץ רימונים מדי יום במשך ארבעה חודשים, ולקבוצת ביקורת (18 מטופלים) שלא קיבלה כל התערבות. בתחילת המחקר, לאחר 60 יום ולאחר 120 יום, כלל המשתתפים מילאו שאלון להערכת השתוקקות לשימוש בסמים (HCQ), ונאספו מהם בדיקות דם להערכת מצב הפעילות נוגדת החמצון.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
בסקירה משנת 2024 הוערכו העדויות לגבי השימוש במוצרי רימון לקידום בריאות האישה.
במסגרת הסקירה מוצגים הרכיבים הפעילים ברימון ופעילותם הביולוגית, כולל פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת ומשככת כאב.
בהמשך מוצגים ממצאים ממחקרים קליניים ופרה-קליניים שבחנו את השפּעת הרימון ורכיביו הפעילים במצבים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) ובתקופת גיל המעבר.
מן הסקירה עולה כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של מיצוי רימון על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים.
המחקר כלל 86 משתתפים בגיל 55-70 עם BMI עד 30.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 740 מ"ג ליום מיצוי רימון או פלסבו במשך 12 שבועות.
בתחילת המחקר ולאחר 6 ו-12 שבועות נבדקו מדדים אנתרופומטריים ולחץ דם, וכן נלקחו בדיקות דם למדידת סמני דלקת, רמת גלוקוז ופרופיל שומנים.
התוצאות הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבחנה ההשפעה של מיצוי קליפת רימון על מדדים מטבוליים בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
המחקר כלל 46 משתתפים אשר צרכו דיאטה מופחתת קלוריות, הכוללת הפחתה של 500 קלוריות ליום.
בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג ליום מיצוי קליפת רימון, או פלסבו, למשך 10 שבועות.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
בסקירה משנת 2025 הוערכו העדויות המחקריות בהתייחס לשימוש ברימון לטיפול בדלקת חניכיים.
הסקירה מציגה את השימוש המסורתי בחלקי הרימון לטיפול במגוון מצבים בחלל הפה, בהם כאבי שיניים, עששת, אפטות, דלקת חניכיים, ריח פה (הליטוזיס), דימום חניכיים ומוקוזיטיס.
בהמשך מוצגות עדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים בהתייחס לשימוש ברימון לטיפול בדלקת חניכיים.
בנוסף, מפורטים ממצאים פרה-קליניים בנוגע לפעילות האנטי-בקטריאלית של רימון כנגד החיידק הפתוגני Porphyromonas gingivalis, זיהוי של 13 רכיבים פעילים בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית, ותיאור מנגנוני הפעולה האפשריים שלהם.
מספר מחקרים קליניים הדגימו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה התועלת של תוספי רימון בהפחתת נזק לשריר הנגרם בעקבות פעילות גופנית.
החוקרים מציינים כי לתוספי רימון השפעה מיטיבה על עקה חמצונית ודלקת, וכי הם עשויים לזרז את ההתאוששות השרירית לאחר מאמץ.
הסקירה כללה 10 מחקרי התערבות עם סה"כ 198 משתתפים (בעיקר גברים), מתוכם 149 ספורטאים, בגיל ממוצע בין 17 ל-35 שנים. במחקרים נבדקה ההשפעה של מיץ או מיצוי רימון, בדרך כלל בצורת נוזל, במינון של 20-1,500 מ"ל למשך 1-8 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד
