גִיל המעבר | שמנוֹת בקרב ילדים | ההשפעה המטבולית של מוצרי חלב | מחלת רִיאות חסימתית
גִיל המעבר:
ההשפעה של גישות משלימות,
הקשר בין גורמים תזונתיים למדדי דלקת,
הקשר בין הרכב התזונה ותסמיני גיל המעבר,
ופרוביוטיקה לוויסות רמות האסטרוגן.
שמנוּת בקרב ילדים:
התערבויות יעילות למניעת שמנות,
גורמים להתפתחות סוכרת סוג 2 בילדים,
המלצות לאימון חדר כושר למתבגרים,
והתערבות מבוססת מיקרוביום.
ההשפעה המטבולית של מוצרי חלב:
הקשר בין צריכת מוצרי חלב לאיזון גליקמי,
צריכת מוצרי חלב והסיכון לסוכרת סוג 2,
מוצרי חלב ותסמונת השחלות הפוליציסטיות.
מניעה וטיפול במחלת רִיאות חסימתית:
צריכת משקאות מתוקים ומחלות נשימה כרוניות,
צריכת פלבונואידים ובריאות מערכת הנשימה,
תזונה דלה בניאצין קשורה במחלת ריאות חסימתית,
וויטמין D לטיפול במחלת ריאות חסימתית.
גִיל המעבר
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של גישות משלימות שונות על תסמיני גיל המעבר ועל איכות החיים בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
המחקר כלל 146 נשים שחולקו באופן אקראי ל-4 קבוצות למשך 8 שבועות:
ממצאי המחקר הצביעו על שיפור מובהק בכל קבוצות ההתערבות במדד ה-MRS להערכת תסמיני גיל המעבר בהשוואה לקבוצת הביקורת, עם שיפור של 5.46 נקודות בקבוצת האקופרסורה, 3.16 נקודות בקבוצת היוגה, ו-4.65 נקודות בקבוצת המיינדפולנס.
בנוסף, בקבוצות האקופרסורה והיוגה נצפה שיפור מובהק בכל תתי-התחומים של מדד MENQOL לאיכות חיים, כאשר בקבוצת המיינדפולנס נצפה שיפור מובהק רק בתחום הפסיכו-חברתי.
החוקרים מסכמים כי הממצאים תומכים ביעילותן של גישות טיפול משלימות שונות בהפחתת תסמיני גיל המעבר ובשיפור באיכות החיים בקרב נשים לאחר גיל המעבר, אך מדגישים את הצורך במחקרים נוספים לאישוש הממצאים.
Koca HU, Kucukkelepce DS, Nacar G, Çetin NS, Taşhan ST. The effects of acupressure, laughter yoga, and a mindfulness-based stress reduction program applied to postmenopausal women for menopause symptoms and quality of life. Menopause. 2024 Oct 1;31(10):879-886.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39226408/
במחקר חתך משנת 2023 נבחן הקשר בין דפוסי תזונה לבין מדדי דלקת ופרופיל השומנים בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
המחקר כלל 80 נשים בריאות, כולן לפחות חמש שנים לאחר הפסקת הווסת.
המשתתפות מילאו שאלוני תזונה מפורטים ועברו בדיקות דם להערכת מדדי דלקת ופרופיל שומנים.
על סמך ניתוח סטטיסטי של צריכת קבוצות מזון שונות, זוהו ארבעה דפוסי תזונה עיקריים:
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבותם של סיבים תזונתיים, ויטמין C, פירות וירקות בהפחתת תהליכים דלקתיים בגוף בקרב נשים לאחר גיל המעבר. כמו כן, לגורמים תזונתיים אלו תיתכן השפעה מיטיבה על רמות הכולסטרול. הם מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים לאישוש הקשרים שנמצאו ולהעמקת ההבנה בנוגע להשפּעת גורמים תזונתיים על תהליכי דלקת.
Ilesanmi-Oyelere BL, Kruger MC. Associations between dietary patterns and an array of inflammation biomarkers and plasma lipid profile in postmenopausal women. BMC Womens Health. 2023 May 12;23(1):256.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37173732/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנו הקשרים בין צריכת מזון מעובד לבין שינויים במשקל ובגלי חום בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
החוקרים מציינים כי תזונה מבוססת צומח עשויה לתרום להפחתת גלי חום, בין היתר כתוצאה מירידה במשקל. עם זאת, חלק מהמזונות מהצומח הם בדרגת עיבוד גבוהה.
המחקר כלל 84 נשים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך 12 שבועות:
הצריכה התזונתית של המשתתפות נרשמה במשך שלושה ימים רצופים, ודרגת עיבוד המזון הוערכה באמצעות שיטת NOVA, המסווגת מזונות לארבע קטגוריות לפי רמת עיבודם.
בקרב נשים בקבוצת הדיאטה הטבעונית נצפתה ירידה מובהקת בצריכת מזונות מהחי בדרגת עיבוד נמוכה בהשוואה לקבוצת הדיאטה האומניבורית. ירידה זו הייתה קשורה בירידה במשקל ובהפחתה בגלי חום חמורים.
בנוסף, נצפתה ירידה בצריכת מזונות מהחי אולטרה-מעובדים, ללא שינוי דומה בקבוצת הביקורת, ירידה שנמצאה קשורה לירידה במשקל.
מנגד, לא נצפו שינויים משמעותיים בצריכה של מזונות אולטרה-מעובדים מהצומח, ולא נמצא קשר מובהק בינם לבין שינוי במשקל או בגלי חום.
מסקנת החוקרים היא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על רמות האסטרוגן בקרב נשים בריאות סביב גיל המעבר.
החוקרים מסבירים כי לחיידקי המעי תפקיד בוויסות רמות האסטרוגן האנדוגני, כאשר האנזים בטא-גלוקורונידאז עשוי לשפעל מחדש אסטרוגן גלוקורוניד, שהינו מטבוליט של אסטרוגן המעורב בהפרשת האסטרוגן מהגוף.
בשלב הראשון של המחקר בוצע ניסוי מעבדה לבחינת הפעילות האנזימטית של בטא-גלוקורונידאז ב-84 זני חיידקים פרוביוטיים, במטרה לאתר את הזנים היעילים ביותר בפירוק אסטרוגן גלוקורוניד ובכך להעלות את האסטרוגן החופשי שמשתחרר לזרם הדם. זן חיידק מסוג Levilactobacillus brevis נמצא כבעל הפעילות הגבוהה ביותר.
בשלב השני נערך ניסוי קליני מבוקר, בו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטי הכולל את זן ה-Levilactobacillus brevis, יחד עם שני זנים נוספים, Lactiplantibacillus plantarum ו-Pediococcus acidilactici שנועדו לעיכוב חיידקים פתוגניים. כל כמוסה הכילה לפחות מיליארד חיידקים משלושת הזנים, ביחס של 2:1:1.
במחקר השתתפו 113 נשים בריאות בגילאי 44-55 שדיווחו על שינויים במחזור החודשי ותסמינים קלים של גיל המעבר.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לנטילת כמוסה אחת ליום של התוסף או פלסבו, במשך 12 שבועות.
הערכת ההשפעה כללה מדידות של רמות אסטרוגן באמצעות בדיקות דם, פעילות חיידקי מעי באמצעות דגימות צואה, דיווחים על תסמיני גיל המעבר ובדיקות ביוכימיות להערכת בטיחות ההתערבות.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שנטילת התוסף הפרוביוטי סייעה בשמירה על רמות אסטרוגן יציבות לאורך זמן, בעוד שבקבוצת הפלסבו נצפתה ירידה הדרגתית. בתום תקופת ההתערבות, רמות האסטרדיול והאסטרון בקבוצת ההתערבות היו גבוהות באופן מובהק לעומת קבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים כי זהו המחקר הראשון שמדגים את תרומתה האפשרית של פרוביוטיקה, הפועלת באמצעות האנזים בטא-גלוקורונידאז, לוויסות רמות האסטרוגן בקרב נשים סביב גיל המעבר.
Honda S, Tominaga Y, Espadaler-Mazo J, Huedo P, Aguiló M, Perez M, Ueda T, Sawashita J. Supplementation with a Probiotic Formula Having β-Glucuronidase Activity Modulates Serum Estrogen Levels in Healthy Peri- and Postmenopausal Women. J Med Food. 2024 Aug;27(8):720-727.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38742994/
שמנות בקרב ילדים
במחקר משנת 2025 נבחנו המאפיינים של התערבויות יעילות למניעת שמנות בקרב ילדים.
הניתוח התבסס על הנתונים משתי סקירות קוקרן וכלל 204 מחקרים מבוקרים.
המדד המרכזי שנבדק היה BMI אשר הוגדר בכמה צורות: מתוקנן, לא מתוקנן או כאחוזון.
במסגרת הניתוח הוגדרו 12 מאפיינים מרכזיים של התערבויות, בהם: מסגרת היישום (בית ספר, בית, קהילה), אופן היישום (אישי, קבוצתי, דיגיטלי), וסוג ההתערבות (תזונה, פעילות גופנית).
ממוצע התוצאות הראה יתרון מובהק לקבוצות ההתערבות בהשוואה לקבוצות הביקורת.
ההשפעה המשמעותית ביותר קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2023 הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית והתנהגות יושבנית על ההתפתחות של סוכרת סוג 2 בקרב ילדים בסיכון מוגבר.
הניתוח מבוסס על נתונים ממחקר עוקבה שנערך בקנדה וכלל ילדים לבנים עם רקע משפחתי של שמנות.
מדידות הבסיס נערכו בגיל 8-10, עם מעקבים נוספים בגיל 10-12 ובגיל 15-17.
בכל אחת מנקודות הזמן נמדדה פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה וכן משך ההתנהגות היושבנית באמצעות מד תאוצה. בנוסף, נאספו דיווחים עצמיים על זמן צפייה במסכים.
המדדים המרכזיים שנבחנו היו מדדים גליקמיים, והוערך הקשר בין רמות הפעילות, משך היושבנות וזמן המסך לבין שינויים במדדים אלה לאורך זמן.
המחקר כלל 630 ילדים, מתוכם 564 נכללו במעקב הראשון ו-377 במעקב השני.
הממצאים מצביעים על כך שביצוע קרא עוד
בסקירה משנת 2025 הוערכו העדויות המחקריות במטרה לגבש המלצות לאימון בחדר כושר עבור מתבגרים הסובלים משמנות.
הסקירה שואפת לזהות אילו סוגי אימון הם היעילים ביותר עבור אוכלוסייה זו, כיצד ניתן להתאים אסטרטגיות תזונתיות התומכות בשגרת האימונים תוך התחשבות בצרכים המטבוליים והפסיכו-חברתיים, ומהם תוספי התזונה שעשויים להיות יעילים, לצד בחינת הסיכונים האפשריים בשימוש בהם.
הסקירה בוחנת באופן ביקורתי את ההתאמה הרפואית של מתבגרים עם שמנות לפעילות גופנית בחדר כושר, תוך התמקדות בפרוטוקולי בטיחות ובסיכוני פציעה. בנוסף, מוצגות תוכניות אימון מותאמות אישית, המדגישות הסתגלות שריר, חיזוק פונקציונלי והתמדה ארוכת טווח.
בהיבט התזונתי, מוצגות אסטרטגיות מבוססות ראיות קרא עוד
בסקירה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של התערבויות מבוססות מיקרוביום לטיפול בשמנות בקרב ילדים ובני נוער עד גיל 19.
החוקרים מדגישים כי לעודף משקל ולשמנות השלכות בריאותיות קצרות וארוכות טווח, ובכללן שינויים בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי. הסקירה התמקדה בהתערבויות שנועדו להשפיע על מדדים הקשורים למיקרוביום, כגון מגוון חיידקי המעי וריכוזם של זני חיידקים מסוימים, אשר עשויים להיות קשורים בתוצאות בריאותיות הנוגעות לשמנות.
נכללו בסקירה מחקרים אקראיים מבוקרים אשר בחנו את השפּעתן של התערבויות מבוססות מיקרוביום, לרבות פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה, סינביוטיקה, חומצות שומן קצרות שרשרת והשתלת צואה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, פלסבו או התערבות אחרת.
בסך הכול נכללו 17 מחקרים בהם 838 משתתפים, מהם 5 מחקרים נערכו בקרב בני נוער בגיל 10-19 ו-12 מחקרים כללו ילדים בכל קבוצות הגיל עד גיל 19.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
ההשפעה המטבולית של מוצרי חלב
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין שינויים באיזון הגליקמי.
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון להתפתחות טרום-סוכרת וסוכרת סוג 2.
החוקרים מציינים כי ממצאים תצפיתיים קודמים העלו כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב עתירי שומן עשויה להפחית את הסיכון לסוכרת, בעוד שצריכה גבוהה של מוצרי חלב דלי שומן עלולה להיות כרוכה בסיכון מוגבר.
כחלק ממחקר עוקבה שנערך בבריטניה, בניתוח הנוכחי נכללו הנתונים של 7,521 משתתפים בגיל 49 בממוצע. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 6.7 שנים תועדו 290 מקרים של טרום-סוכרת (4.3%).
עבור מרבית מוצרי החלב, כולל יוגורט, גבינה ושמנת, לא נמצא קשר מובהק לסיכון לטרום-סוכרת.
עם זאת, רמת בסיס גבוהה של צריכת מוצרי חלב עתירי שומן ושל חלב ניגר עתיר שומן הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-20% וב-22% (עבור מנה ליום), בהתאמה, להתפתחות טרום-סוכרת.
לעומת זאת, צריכת חלב דל שומן הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-14% לטרום-סוכרת.
בניתוח בו נבחן השינוי התזונתי לאורך זמן קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון להתפתחות טרום-סוכרת ולשינויים במדדים גליקמיים.
מחקרים קודמים מראים כי צריכת מוצרי חלב, ובפרט יוגורט, נמצאה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סוכרת סוג 2, כאשר זיהוי שינויים מוקדמים באיזון הגליקמי עשויה לתרום לפיתוח אסטרטגיות יעילות למניעה.
הסקירה כללה נתונים מתשעה מחקרי עוקבה, בהם נכללו 6,653 מקרים של טרום-סוכרת מתוך סך של 95,844 משתתפים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2, תוך התמקדות בזיהוי מטבוליטים הקשורים לצריכת מוצרי חלב שונים.
המחקר התבסס על הנתונים של 26,461 משתתפים משבדיה שגויסו למחקר בין השנים 1991-1996 עם מעקב שנמשך עד לשנת 2001. בקרב תת-מדגם של 893 משתתפים נאספו מדידות של מטבוליטים מפלזמה, לצורך זיהוי קשרים ביולוגיים אפשריים.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-24 שנים תועדו 4,552 מקרים חדשים של סוכרת סוג 2.
נמצאו קשרים מובהקים בין סוגים שונים של מוצרי חלב לבין הסיכון לסוכרת סוג 2:
צריכה הקשורה לסיכון מוגבר:
צריכה הקשורה לסיכון מופחת:
לאחר תקנון ל-BMI, עוצמת הקשרים נחלשה אך נותרה מובהקת.
בנוסף, זוהה פרופיל מטבוליטי ייחודי לצריכה של כל אחד מסוגי מוצרי החלב, מה שמעיד על מנגנונים ביולוגיים שונים המעורבים בהשפעות הבריאותיות.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחו הקשרים בין צריכת מוצרי חלב לבין מדדים אנתרופומטריים, איזון גליקמי ורמות טסטוסטרון בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
הסקירה כללה 11 מחקרים, מהם 6 מחקרי מקרה-ביקורת, 4 מחקרים קליניים ומחקר חתך אחד.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
מחלת רִיאות חסימתית
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת משקאות מתוקים מסוגים שונים לבין הסיכון להתפתחות מחלות נשימה כרוניות.
במסגרת המחקר נבדקו הקשרים בין משקאות ממותקים בסוכר (SSBs), בממתיקים מלאכותיים (ASBs) ומיצי פירות טבעיים לבין ההתפתחות של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), אסתמה או סינדרום משולב של COPD ואסתמה (ACOS).
במחקר נכללו הנתונים של 210,339 משתתפים מהביו-בנק הבריטי.
צריכת משקאות מתוקים נמדדה במספר יחידות (כוס / פחית / קרטון / 250 מ"ל), כאשר צריכה גבוהה הוגדרה כיותר משתי יחידות ליום.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 11.6 שנים תועדו 3,491 מקרים חדשים של COPD, 4,645 מקרים של אסתמה ו-523 מקרים של ACOS.
נמצאו קשרים מסוימים בין צריכת SSBs ומיצים טבעיים לבין השכיחות של אסתמה, בעוד שצריכה גבוהה של ASBs הייתה קשורה בשכיחות גבוהה יותר של כל 3 מחלות הנשימה שנבדקו.
בהתייחס לסיכון להתפתחות המחלה, צריכה גבוהה של SSBs הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-53% ל-COPD וב-22% לאסתמה. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לצריכה גבוהה של ASBs, עם סיכון גבוה ב-50% וב-30%, בהתאמה. כמו כן, כל עלייה של יחידה ליום בצריכת ASBs הייתה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות ACOS.
צריכה מתונה של מיצים טבעיים קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת פלבונואידים לבין תפקודי הריאות והסיכון להתפתחות מחלות נשימה כרוניות.
במחקר נכללו הנתונים של 119,466 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, כאשר צריכת פלבונואידים הוערכה באמצעות נתוני התזונה של המשתתפים.
הניתוח כלל ניתוח חתך שבחן את הקשר בין צריכת פלבונואידים לבין תפקודי הריאות, וכן ניתוח אורך בו הוערך הסיכון להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ואסתמה.
הממצאים הצביעו על כך שצריכה מתונה של כלל הפלבונואידים, וכן של תתי-סוגים שונים, הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות COPD, עד כ-18% פחות, בהשוואה לצריכה נמוכה. לעומת זאת, לא נמצא קשר מובהק בין צריכת פלבונואידים לבין הסיכון לאסתמה.
מעבר לכך, צריכה גבוהה של פלבונואידים הייתה קשורה בערכים גבוהים יותר של מדד FEV1, מדד מרכזי להערכת תפקודי ריאות.
התרומה של תזונה עשירה בפלבונואידים הייתה משמעותית במיוחד בקרב מעשנים בהווה או בעבר.
עוד נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבחן הקשר בין הצריכה התזונתית של ניאצין (ויטמין B3) לבין השכיחות של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
המחקר התבסס על הנתונים של 7,055 מבוגרים שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב בין השנים 2003-2018.
צריכת ניאצין הוערכה על בסיס נתוני התזונה של המשתתפים, ו-COPD נקבע בהתאם לתפקודי הריאות, היסטוריה רפואית ושימוש בתרופות.
נמצא כי השכיחות של COPD הייתה 3.44% (243 מבין כלל המשתתפים). קבוצה זו הייתה מאופיינת בצריכת ניאצין נמוכה יותר בהשוואה למשתתפים ללא COPD (21.39 לעומת 25.29 מ"ג ליום, p<0.001).
עוד נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D בקרב מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
החוקרים מציינים כי חסר בויטמין D הינו שכיח בקרב חולי COPD ונמצא קשור עם ירידה בתפקודי הריאות ובסיכון מוגבר להתלקחויות.
הסקירה כללה מחקרים אקראיים מבוקרים שבחנו את השפּעת תיסוף ויטמין D בקרב מבוגרים עם אבחנה של COPD. מדד המטרה העיקרי היה שיעור ההתלקחויות המתונות או החמורות, אשר דרשו טיפול מערכתי בסטרואידים, אנטיביוטיקה או שילוב של שניהם. בנוסף נבחנו מדדים נוספים, בהם תפקודי ריאות, השפעות שליליות, תמותה ואיכות חיים.
בסך הכול נכללו 10 מחקרים בהם 1,372 משתתפים. משך ההתערבות נע בין 6 שבועות ל-40 חודשים. מרבית המשתתפים אובחנו עם COPD בדרגה קלה עד בינונית, ורמות נמוכות מאוד של ויטמין D (מתחת ל-25 ננומול/ליטר) היו נדירות.
מניתוח הממצאים קרא עוד
