תוספי תזונה בפעילות גופנית:
תיסוף אומגה 3,
ההשפעה הגופנית של תוספי HMB,
ציטרולין מלאט לשיפור הביצועים,
והתועלת של ניטראט ול-ארגינין.
וִיטמין D להקלה על דִיכאון:
ויטמין D להפחתת תסמיני דיכאון,
הפוטנציאל של ויטמין D ואומגה 3,
וויטמין D ודיכאון בהריון ולאחר לידה.
ההשפעה המטבולית של דפוס התזונה:
ההשפעה של הגבלה קלורית על הרכב הגוף,
הגבלת זמן האכילה בשילוב הגבלה קלורית,
ההשפעה של דיאטה קטוגנית על הרכב הגוף,
ומהם הגורמים המשפיעים על התגובה הגליקמית?
תזונה וסרְטן קולורקטלי:
דפוסי תזונה, אורח חיים וסרטן קולורקטלי,
תזונה בריאה ובת-קיימא קשורה בסיכון מופחת,
דיאטת DASH וסרטן קולורקטלי,
גורמים תזונתיים והסיכון לסרטן קולורקטלי,
וצריכת יוגורט והסיכון לסרטן קולורקטלי.
תוספי תזונה בפעילות גופנית
בנייר עמדה משנת 2025 שפורסם על ידי ה-ISSN (International Society of Sports Nutrition) מוצגת עמדת הארגון בנוגע להשפעה של תיסוף אומגה 3 על ביצועים גופניים, התאוששות ובריאות המוח, וזאת בהתבסס על סקירת העדויות המחקריות הקיימות.
נייר העמדה נועד להוות בסיס מדעי עדכני עבור ספורטאים, תזונאים, מאמנים ואנשי מקצוע נוספים, בכל הנוגע להשפעות תיסוף אומגה 3 בקרב אוכלוסייה בריאה ופעילה גופנית.
להלן המסקנות המרכזיות:
Jäger R, Heileson JL, Abou Sawan S, Dickerson BL, Leonard M, Kreider RB, Kerksick CM, Cornish SM, Candow DG, Cordingley DM, Forbes SC, Tinsley GM, Bongiovanni T, Cannataro R, Campbell BI, Arent SM, Stout JR, Kalman DS, Antonio J. International Society of Sports Nutrition Position Stand: Long-Chain Omega-3 Polyunsaturated Fatty Acids. J Int Soc Sports Nutr. 2025 Dec;22(1):2441775.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39810703/
בנייר עמדה משנת 2025 שפורסם על ידי ה-ISSN (International Society of Sports Nutrition) מוצגת עמדת הארגון בנוגע לתיסוף HMB (β-hydroxy-β-methylbutyrate) בנוגע להיבטים של צורת התוסף, בטיחות, מנגנון הפעולה, השפעה פיזיולוגית והיבטים תזונתיים.
בהתבסס על העדויות המחקריות, החוקרים מסכמים במסמך 12 נקודות מרכזיות:
Rathmacher JA, Pitchford LM, Stout JR, Townsend JR, Jäger R, Kreider RB, Campbell BI, Kerksick CM, Harty PS, Candow DG, Roberts BM, Arent SM, Kalman DS, Antonio J. International society of sports nutrition position stand: β-hydroxy-β-methylbutyrate (HMB). J Int Soc Sports Nutr. 2025 Dec;22(1):2434734.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39699070/
במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבחנה היעילות של תוסף ציטרולין מלאט לשיפור הביצועים הגופניים באימון קרוספיט (אימון פונקציונאלי בעצימות גבוהה).
החוקרים מסבירים כי לציטרולין מלאט תפקיד בייצור ל-ארגינין ו-NO (nitric oxide) ומציינים שלושה מנגנונים מטבוליים העשויים לתרום להשפעה מיטיבה:
המחקר כלל 21 גברים בני 22 בממוצע, בעלי ניסיון בקרוספיט.
כל המשתתפים נטלו בשני מועדים שונים, בהפרש של שבוע, 4.4 גרם ציטרולין מלאט או פלסבו 60 דקות לפני אימון בפרוטוקול אחיד.
הביצועים נבדקו לפי מספר החזרות שבוצעו ב-20 דקות, לצד מדידת קצב הלב, זמן האימון בטווחי דופק שונים ומשך ההתאוששות לאחר האימון.
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף ניטראט ול-ארגינין בקרב ספורטאי טאקוונדו מקצועיים.
במחקר השתתפו 15 ספורטאים בגיל ממוצע של 19 שנים ובעלי ניסיון ממוצע של כ-9 שנים בענף.
המחקר כלל שמונה מפגשי ניסוי שנערכו בהפרשים של 72 שעות. במפגשים אלה נטלו המשתתפים אחד מארבעה תוספים: ניטראט ממקור תרד טרי (837 מ״ג לק״ג), ל-ארגינין (6 גרם), שילוב של שניהם או פלסבו, שלוש שעות לפני האימון.
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
וִיטמין D להקלה על דִיכאון
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על תסמיני דיכאון וחרדה בקרב מבוגרים.
הניתוח כלל 31 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 24,189 משתתפים, כאשר 6 מהמחקרים כללו משתתפים בריאים, 15 כללו משתתפים הסובלים מדיכאון, 2 כללו משתתפים הסובלים מחרדה, והיתר כללו משתתפים עם מחלות כרוניות שונות.
ב-17 מהמחקרים נכללו משתתפים עם חסר בוויטמין D, בעוד שבשאר המחקרים המשתתפים היו עם רמות תקינות של ויטמין D או עם רמות שונות.
משך ההתערבות נע בין פחות מ-8 שבועות (8 מחקרים), 8 עד 24 שבועות (15 מחקרים), 24 עד 52 שבועות (5 מחקרים), ולמעלה מ-52 שבועות (3 מחקרים).
בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2025 דנים החוקרים בתפקידם של ויטמין D ואומגה 3 בדיכאון, תוך התמקדות במנגנונים הביולוגיים שבאמצעותם עשויים רכיבים אלה לתרום למניעה ולטיפול בדיכאון, וכן בראיות המחקריות ליעילותם ובפוטנציאל ליישום קליני.
הסקירה מפרטת את המנגנונים שבאמצעותם ויטמין D ואומגה 3 משפיעים על פעילות מתווכים עצביים, את תרומתם להפחתת תהליכים דלקתיים, לשיפור הגמישות המוחית והתפקוד הקוגניטיבי, ולהשפעה על ויסות הורמונלי.
בהמשך מוצגות העדויות שהצטברו ממחקרים תצפיתיים, ממחקרים קליניים מבוקרים וממטה-אנליזות, אשר בוחנות את תרומתם של ויטמין D ואומגה 3. באופן כללי תיסוף תרם להפחתת תסמיני דיכאון, בעיקר בקרב משתתפים עם חסרים תזונתיים. עם זאת, ההבדלים בסוגי המחקרים ובמינונים שנבדקו מגבילים את היכולת לקבוע המלצות קליניות ברורות.
החלק האחרון של הסקירה קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחן הקשר בין ריכוז ויטמין D לבין תסמיני דיכאון וחרדה בקרב נשים בתקופת ההיריון ולאחר הלידה.
הסקירה כללה 15 מחקרי עוקבה, 9 מחקרי חתך ומחקר מקרה-ביקורת אחד. ב-24 מהמחקרים הוערכו תסמיני דיכאון, וב-4 מהם נבחנו תסמיני חרדה.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
ההשפעה המטבולית של דפוס התזונה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של הגבלה קלורית על מסת שרירי השלד בקרב משתתפים עם או בלי סוכרת סוג 2.
הסקירה כללה 49 מחקרי התערבות בהם סה"כ 4,785 משתתפים, מתוכם 9 מחקרים כללו משתתפים עם סוכרת סוג 2 או טרום-סוכרת, ו-40 מחקרים כללו משתתפים ללא סוכרת.
משך ההתערבויות נע בין 4 ל-16 שבועות, וההגבלה הקלורית הייתה בטווח של 430 עד 900 קלוריות ליום.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה בשילוב הגבלה קלורית על מדדים אנתרופומטריים וגורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות.
המחקר כלל 108 משתתפים אשר חולקו לשלוש קבוצות למשך 3 חודשים:
כל המשתתפים קיבלו תוכנית תזונתית מותאמת אישית, שהפחיתה 500 קק"ל מהצריכה היומית הנדרשת. התפריט היה מאוזן וכלל 45-50% פחמימות, 15-20% חלבון ו-30-35% שומן. הצריכה הקלורית היומית חולקה כך ש-30% מהקלוריות נצרכו בארוחת הבוקר, 40% בארוחת הצהריים ו-30% בארוחת הערב, ללא אכילה בין הארוחות.
בתום 3 חודשי ההתערבות קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של דיאטה קטוגנית או דלת פחמימות על הרכב הגוף בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות.
הסקירה כללה 33 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 2,821 משתתפים בגילאי 24 עד 65 בממוצע.
משך ההתערבות נע בין שבועיים ל-3 שנים, כאשר רובן התבססו על צריכת פחמימות בטווח של 10 עד 100 גרם ליום. קבוצות הביקורת צרכו דיאטות מגוונות, לרבות דיאטה דלת קלוריות, דיאטה עתירת פחמימות, דלת שומן, דיאטה מאוזנת ועוד.
הניתוח הכולל של הנתונים העלה כי דיאטה קטוגנית או דלת פחמימות לוותה בירידה מובהקת במשקל, ב- BMI ובאחוזי השומן, אך לא נמצאה ירידה מובהקת במסת השומן.
בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבחן הקשר בין התגובה הגליקמית לבין מאפיינים אישיים והרכב התזונה בקרב מבוגרים ללא סוכרת.
כחלק ממחקר נרחב שנערך בספרד, בניתוח הנוכחי נכללו 489 משתתפים מעל גיל 18.
לכל המשתתפים בוצע ניטור רציף של רמות הגלוקוז במשך 7 ימים.
החוקרים בחנו את התגובה הגליקמית במהלך 6 שעות לאחר ארוחת הערב ביחס להרכב התזונתי של הארוחה, משך הצום לפני הארוחה ומשך הזמן בין הארוחה לשינה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
תזונה וסרְטן קולורקטלי
בסקירה שיטתית משנת 2025 הוערך הקשר בין דפוסי תזונה ואורח חיים לבין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי.
הסקירה נערכה כחלק מפרויקט CUP Global של הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF), העוסק בהשפעת תזונה ופעילות גופנית על הסיכון לחלות בסרטן ועל סיכויי ההישרדות.
למרות שנמצאו קשרים בין גורמי תזונה ואורח חיים מסוימים לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי, החוקרים מציינים כי טרם גובשו המלצות ברורות בנוגע לדפוסים כלליים, זאת בשל מיעוט מחקרים בתחום והיעדר הגדרות אחידות של אותם דפוסים.
הסקירה כללה 33 מחקרים תצפיתיים אשר בחנו שילוב של דפוסי תזונה עם גורמי סיכון נוספים הקשורים לאורח חיים, כגון השמנה, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול ועישון. מתוך כלל המחקרים 14 נערכו באירופה, 15 בצפון אמריקה, 3 באסיה ומחקר אחד ביבשות שונות.
משך המעקב החציוני עמד על 12.3 שנים, כאשר ב-21 מהמחקרים משך המעקב היה מעל 10 שנים וב-12 מחקרים משך המעקב היה קצר יותר.
מהממצאים עולה כי כ-25% מהמחקרים שעסקו בדפוסי תזונה ואורח חיים בריאים מצאו ירידה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי (בין 50% ל-75%), וכ-50% מהמחקרים דיווחו על ירידה מתונה בסיכון (בין 20% ל-49%).
מבחינת תוקף ההנחיות, ההנחיות של הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF) ושל הקרן האמריקאית לחקר הסרטן (AICR) קיבלו דירוג חזק (“strong—probable”) בכל הנוגע להפחתת הסיכון לסרטן קולורקטלי. לעומת זאת, ההנחיות של האגודה האמריקאית לסרטן (ACS) ושל המדד לאורח חיים בריא (HLI) דורגו כבעלות תוקף מוגבל (“limited—suggestive”).
המאפיינים המרכזיים של דפוסי התזונה ואורח החיים שנמצאו כמפחיתי סיכון כוללים: קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין דפוס תזונה המבוסס על עקרונות ה-EAT-Lancet, מאפיינים גנטיים, והסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי.
דיאטת EAT-Lancet מתמקדת בתזונה בריאה ובת-קיימא, תוך דגש על צריכת פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ושמנים בלתי רוויים, והפחתת צריכת מזונות מהחי, סוכרים מוספים ושומנים רוויים.
המחקר התבסס על נתוני הביו-בנק הבריטי וכלל 177,441 משתתפים.
לכל משתתף חושבה מידת ההקפדה על עקרונות התזונה באמצעות המדד ELD-I, וכן ציון סיכון גנטי.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-13 שנים, תועדו 2,016 מקרים חדשים של סרטן קולורקטלי.
מהממצאים עלה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערך הקשר בין דיאטת DASH לבין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי.
הסקירה כללה 14 מחקרים תצפיתיים, מתוכם:
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין גורמים תזונתיים לבין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי בקרב נשים.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר נרחב שנערך בבריטניה וכלל 542,778 נשים, כאשר במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 16.6 שנה אובחנו 12,251 מקרים חדשים של סרטן קולורקטלי.
החוקרים בחנו את הקשר בין הסיכון למחלה לבין צריכה של 97 רכיבי תזונה שונים, מהם עבור 17 גורמים נמצאו קשרים מובהקים סטטיסטית..
הקשרים החזקים ביותר זוהו עבור קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת יוגורט לבין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי, תוך התמקדות בתפקיד האפשרי של חיידקי Bifidobacterium שנמצאים ברקמות גידול. נוכחותם של חיידקים אלו עשויה להעיד על תת-סוג מסוים של סרטן קולורקטלי או על פגיעה בתפקוד מחסום המעי.
המחקר התבסס על שני מחקרי עוקבה רחבי היקף מארה"ב, וכלל נתונים של 132,056 משתתפים.
נתוני הצריכה התזונתית נאספו לראשונה בשנים 1980 ו-1986, ולאחר מכן עודכנו אחת לארבע שנים במהלך תקופת המעקב.
על בסיס המידע שנאסף חושב ממוצע צריכת היוגורט לכל משתתף, והנבדקים סווגו לארבע רמות צריכה: עד מנה אחת לחודש, 1-3 מנות לחודש, מנה אחת לשבוע, ושתי מנות או יותר בשבוע.
במהלך תקופת המעקב תועדו 3,079 מקרים של סרטן קולורקטלי. מתוך אלה, ב-1,121 מקרים היה מידע לגבי נוכחות של Bifidobacterium ברקמות הגידול.
נמצא כי קרא עוד
