ההשפעה החיסונית של רכיבים צמחיים | עצירוּת | פרוֹביוטיקה ופרה-ביוטיקה | ברְזל לנשים בהריוֹן
ההשפעה החיסונית של רכיבים צמחיים:
ג'ינג'ר לטיפול במחלות אוטואימוניות,
תוסף צמחי לטיפול בדלקת גרון,
פטריית ריישי ושיפור התגובה החיסונית,
ההשפעה החיסונית של אכינצאה,
וג'ינסנג קוריאני לחיזוק הפעילות החיסונית.
הקשר בין גורמים תזונתיים לעצירוּת:
צריכת מזון אולטרה-מעובד,
צריכת חלבון ועצירות,
תזונה, חיידקי המעי ועצירות,
הקשר לצריכת ויטמין B1,
ההשפעה של פרוֹביוטיקה ופרה-ביוטיקה:
התרומה של פרוביוטיקה לירידה במשקל,
התועלת של סיבי עולש לניהול משקל הגוף,
ופרוביוטיקה ומאזן האנרגיה בגוף.
ברְזל לנשים בהריוֹן:
המלצות לבדיקות סקר ולנטילת ברזל בהריון,
ברזל תוך-ורידי לעומת פומי,
וההשפעה של ברזל על גדילת העובר.
ההשפעה החיסונית של רכיבים צמחיים
במחקר משולב, פרה-קליני וקליני, משנת 2023 נבדקה ההשפעה על ג'ינג'ר (Zingiber officinale) על פעילותם של תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים.
מחקר קודם שנערך בעכברים הראה כי הרכיב הפעיל 6-gingerol מעכב את האנזים פוספודיאסטראז, ובכך מוביל לעלייה ברמות cAMP ולעיכוב פעילות-יתר של נויטרופילים במודלים של מחלות אוטואימוניות, כגון זאבת ותסמונת אנטי-פוספוליפידית (APS).
בהתבסס על ממצאים אלה, במחקר הנוכחי נבדק האם תמצית ג'ינג'ר שלמה תשפיע באופן דומה, הן בעכברים עם מחלות אוטואימוניות והן בבני אדם בריאים.
הרקע הפיזיולוגי למחקר מתמקד בתהליך הקרוי NETosis, תהליך שבו נויטרופילים משחררים רשתות חוץ-תאיות (NETs) ללכידת פתוגנים. בעוד שתהליך זה חשוב להגנה חיסונית, הפעלה מוגברת שלו עלולה לגרום לנזק לרקמות ולהחמיר מחלות אוטואימוניות.
בניסוי מעבדה נמצא כי תמצית ג'ינג'ר עיכבה NETosis בנויטרופילים אנושיים באמצעות מנגנון שתלוי בהפעלת האנזים PKA, תהליך המתווך על ידי עלייה ברמות cAMP התוך-תאי.
במודל של עכברים עם זאבת או APS, נטילה פומית של תמצית ג'ינג'ר הובילה לירידה ברמות NETs במחזור הדם, וכן לצמצום תסמינים נוספים של המחלה כגון יצירת קרישי דם או ייצור נוגדנים עצמיים.
במחקר פיילוט קליני בו נכללו מתנדבים בריאים שצרכו תוסף ג'ינג'ר במשך 7 ימים, נצפתה עלייה ברמות cAMP בנויטרופילים, עיכוב בתהליך ה-NETosis והפחתה ברמות NETs בדם. החוקרים מציינים כי ממצאים אלה שוחזרו בקבוצת נבדקים נוספת.
מסקנת החוקרים היא כי צריכת ג'ינג'ר עשויה למתן את פעילות היתר של נויטרופילים, הן במצבים אוטואימוניים והן בקרב אנשים בריאים. תוצאות המחקר מספקות ראיות ראשוניות למנגנון הביולוגי העומד בבסיס הפעילות נוגדת הדלקת של ג'ינג'ר, ובכך מדגישות את הפוטנציאל המניעתי והטיפולי של ג'ינג'ר במצבים דלקתיים ואוטואימוניים.
Ali RA, Minarchick VC, Zahavi M, Rysenga CE, Sturm KA, Hoy CK, Sarosh C, Knight JS, Demoruelle MK. ginger intake suppresses neutrophil extracellular trap formation in autoimmune mice and healthy humans. JCI Insight. 2023 Sep 22;8(18):e172011.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37737262/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024, שנערך בסין, נבחנה היעילות של תוסף צמחי לטיפול בדלקת גרון כרונית.
המחקר כלל 103 משתתפים בגיל 18-65 שסבלו מתסמיני דלקת גרון במשך 3 חודשים לפחות.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה את התוסף הצמחי, או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו, 3 פעמים ביום במשך 15 יום. בנוסף, כל המשתתפים קיבלו ייעוץ בריאותי ותזונתי.
התוסף, שניתן בצורת לכסניות, התבסס על מיצוי של פרי הנזירים (Siraitia grosvenorii), יערה יפנית (Lonicera japonica), ענבל גדול-פרחים (Platycodon grandiflorus) ושוש סיני (Glycyrrhiza uralensis).
החוקרים העריכו את השפּעת ההתערבות על חומרת התסמינים, התחושה הסובייקטיבית של המשתתפים וההיענות לטיפול.
בתום תקופת ההתערבות, נמצא כי הציון הכולל של חומרת התסמינים היה נמוך באופן מובהק בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הפלסבו. כמו כן, נצפה שיפור מובהק בתסמינים ספציפיים, לרבות גירוד בגרון (שיפור של 73.81%), יובש בגרון (67.50%), תחושת גוף זר בלוע (67.57%), החמרה בעקבות דיבור מופרז (65.22%) וגודש ברירית הלוע (44%).
בנוסף, המשתתפים שקיבלו את התוסף הצמחי דיווחו על שיפור סובייקטיבי ועל היענות גבוהה יותר לטיפול. החוקרים מסכמים כי השימוש בתוסף נמצא יעיל בהפחתת תסמיני דלקת גרון כרונית ובהגברת שביעות הרצון מהטיפול.
המחקר מומן על ידי מענקי מחקר בלתי תלויים.
Wu Y, Zhang F, Kuang D, Li D, Yan J, Yang J, Wang Q, Wang Y, Sun J, Liu Y, Xia Y, Cao H. Efficacy of botanical lozenges in the treatment of chronic pharyngitis: a randomized controlled trial. Front Pharmacol. 2024 Mar 14;15:1162883.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38549665/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של פטריית ריישי (Ganoderma lucidum) על פעילות הלימפוציטים בקרב נשים מבוגרות.
החוקרים מציינים כי עם הגיל חלה ירידה טבעית בפעילות מערכת החיסון, המתבטאת במיוחד בתפקוד הלימפוציטים, וגורמת לחוסר איזון חיסוני ולמצב מתמשך של דלקת כרונית בדרגה נמוכה.
המחקר כלל 39 נשים בגיל 60 עד 80 אשר חולקו אקראית לנטילת 2 גרם ליום מיצוי ריישי או פלסבו במשך 8 שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על פרופיל ופעילות הלימפוציטים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024, שנערך בקוריאה, נבחנה ההשפעה של קיפודנית ארגמנית / אכינצאה (Echinacea purpurea) על הפעילות החיסונית בקרב מבוגרים.
המחקר כלל 80 מתנדבים שדיווחו על לפחות שני אירועים של תחלואה בדרכי הנשימה העליונות בשנה האחרונה.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 200 מ"ג ליום מיצוי אכינצאה או פלסבו למשך 8 שבועות.
החוקרים העריכו את השפּעת ההתערבות על תאי הרג טבעיים (NK), מדדי דלקת, מדד WURSS-21 להערכת תסמינים במערכת הנשימה העליונה, ומדד MFS להערכת עייפות.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה התרומה של ג'ינסנג קוריאני אדום (Panax ginseng) בקרב אנשים עם תפקוד חיסוני ירוד.
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר האנשים המצויים במצב של תת-בריאות, כשאחת הבעיות המרכזיות היא ירידה בפעילות המערכת החיסונית המתבטאת בין היתר בעייפות כרונית, נטייה להצטננויות ודיכאון. ג’ינסנג מוכר כבעל פוטנציאל לתמיכה וחיזוק של המערכת החיסונית.
המחקר כלל 119 משתתפים בגיל 20-65 אשר הציגו סימנים לחולשה חיסונית, כגון נטייה חוזרת למחלות בדרכי הנשימה או לשלשולים.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת כמוסות ג'ינסנג במינון של כ-3 גרם ליום, או פלסבו, במשך 180 יום.
מדדי היעילות העיקריים כללו שאלון להערכת מצב הבריאות וציון המעריך את תפקוד המערכת החיסונית בהתבסס על דיווח סובייקטיבי של המשתתפים בנוגע למצבם הבריאותי, הנפשי והגופני. בנוסף, בוצעו בדיקות דם למדידת מדדים חיסוניים.
הערכת הבטיחות בוצעה באמצעות ניטור לחץ דם ודופק, תפקודי כבד וכליות, והשפעות שליליות.
בתום תקופת ההתערבות מדדי הבטיחות קרא עוד
הקשר בין גורמים תזונתיים לעצירוּת
להלן חמישה מחקרים המבוססים על נתונים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב, אשר עוסקים בקשר בין גורמים תזונתיים שונים לבין עצירות.
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין רמת עיבוד המזון לבין דפוס של עצירות או שלשול בקרב מבוגרים בארה"ב.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו במסגרת סקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2005-2010 וכלל 12,716 משתתפים.
בקרב המשתתפים תועדו 1,290 מקרים של עצירות ו-1,067 מקרים של שלשול.
החוקרים סיווגו את צריכת המזון של המשתתפים בהתאם למידת עיבוד המזון על פי שיטת NOVA, המחלקת את המזון לארבע קטגוריות.
הם העריכו את רמת הצריכה של מזון לא מעובד או מעובד באופן מינימלי (קבוצה 1), כגון פירות, ירקות, אגוזים, זרעים, דגנים, קטניות, בשר, דגים, ביצים וחלב, וכן של מזון אולטרה-מעובד (קבוצה 4), כגון ממתקים, חטיפים, מאפים ולחמים ארוזים, מוצרי בשר מעובד ועוד.
הצריכה החציונית של מזון אולטרה-מעובד (קבוצה 4) הייתה 26.5% מסך כמות המזון היומית (בגרמים), בעוד שמזון מקבוצה 1 היווה 66.2% מהצריכה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת החלבון בתזונה לבין עצירות בקרב מבוגרים בארה"ב, תוך התמקדות בהבדלים מגדריים.
החוקרים מציינים כי לחלבון השפעה על פעילות האנזימים במעי, הרכב המיקרוביום ותגובת מערכת החיסון, ולכן לצריכת החלבון בתזונה עשויה להיות השפעה על פעילות המעי.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו במסגרת סקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2005-2010 וכלל 14,048 משתתפים.
צריכת החלבון הוערכה על בסיס נתוני התזונה של המשתתפים.
מבין כלל המשתתפים, עצירות כרונית זוהתה בקרב 7.49% מהמשתתפים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים (10.19%) לעומת גברים (4.82%).
מניתוח הנתונים עלה כי בקרב גברים צריכת חלבון גבוהה הייתה קשורה בסיכוי מופחת לסבול מעצירות.
לעומת זאת, בקרב נשים נמצא קשר הפוך כך שצריכה גבוהה של חלבון הייתה קשורה בסיכוי מוגבר לעצירות.
החוקרים מדגימים כי הקשר היה תלוי מינון כאשר בקרב גברים הצריכה המיטבית הייתה 120 גרם חלבון ליום ומעבר לכך לא נצפה יתרון נוסף. אצל נשים הסף המיטבי היה 40 גרם ליום ומעל לסף זה נמצאה עלייה בסיכוי לעצירות.
מוצעים שני מנגנונים עיקריים שעשויים להסביר את ההבדלים המגדריים בהשפּעת החלבון על עצירות: הראשון הוא השפעה שונה של החלבון על הרכב חיידקי המעי אצל גברים ונשים; השני נוגע להבדלים באופן שבו תוצרי פירוק של חלבון משפיעים על רמת החומציות בצואה ועל מרקמה. השפעות אלה עשויות להיות קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבדק הקשר בין המדד התזונתי DI-GM (Gut Microbiota Diet Index), המיועד להערכת בריאות אוכלוסיית חיידקי המעי, לבין עצירות.
המדד DI-GM פותח על בסיס מחקר שזיהה 14 גורמים תזונתיים המשפיעים על איזון חיידקי המעי, כולל גורמים בעלי השפעה חיובית (אבוקדו, ברוקולי, חומוס, קפה, חמוציות, מוצרי חלב מותססים, סיבים, תה ירוק, סויה ודגנים מלאים) וגורמים בעלי השפעה שלילית (בשר אדום, בשר מעובד, דגנים מלוטשים וצריכה גבוהה של שומנים).
המחקר הנוכחי התבסס על נתונים שנאספו במסגרת סקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2005-2010 וכלל 11,405 משתתפים.
בהתאם לנתוני התזונה של המשתתפים, לכל משתתף חושב ציון במדד DI-GM בסולם של 0 עד 13.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של ויטמין B1 לבין עצירות בקרב מבוגרים בארה"ב.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו במסגרת סקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2005-2010 וכלל 10,371 משתתפים.
מבין כלל המשתתפים, 1,123 (10.8%) משתתפים הוגדרו כסובלים מעצירות כרונית.
צריכת ויטמין B1 הוערכה על בסיס נתוני התזונה של המשתתפים וסווגה לשלוש רמות: נמוכה (עד 1.21 מ"ג ליום), בינונית (1.21-1.76 מ"ג ליום) וגבוהה (מעל 1.76 מ"ג ליום).
שיעור המשתתפים עם עצירות היה נמוך יותר עם העלייה בצריכת ויטמין B1, עם שיעור של 14% בקרב המשתתפים ברמת הצריכה הנמוכה, 10.7% ברמת הצריכה הבינונית ו-7.7% ברמת הצריכה הגבוהה.
נתונים אלה מבטאים קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של נחושת לבין הימצאות של עצירות כרונית בקרב מבוגרים בארה"ב.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו במסגרת סקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2005-2010 וכלל 10,367 משתתפים.
מבין כלל המשתתפים, 1,122 משתתפים הוגדרו כסובלים מעצירות כרונית.
צריכת הנחושת הוערכה על בסיס נתוני התזונה של המשתתפים ונמצא כי הצריכה החציונית הייתה 1.16 מ"ג ליום. עם זאת, בקרב הסובלים מעצירות, צריכת הנחושת הייתה נמוכה משמעותית ועמדה על 1.02 מ"ג ליום.
מניתוח הנתונים עלה כי קרא עוד
ההשפעה של פרוֹביוטיקה ופרה-ביוטיקה על ירידה במשקל
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של פרוביוטיקה וסינביוטיקה על מדדים אנתרופומטריים והרכב הגוף בקרב מבוגרים.
הניתוח כלל 200 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 12,603 משתתפים בגיל 18-82, עם BMI בטווח 19-38, בריאים (26 מהמחקרים) או עם מגוון מצבים בריאותיים.
ב-50 מהמחקרים נחקרה ההשפעה של סינביוטיקה, ובמחקרים האחרים נעשה שימוש בתוספי פרוביוטיקה. משך ההתערבות נע בין 2 ל-56 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה התועלת של תוספי סיבי עולש לניהול משקל הגוף.
החוקרים מציינים כי לפרה-ביוטיקה, כגון סיבי אינולין המצויים בעולש, השפעה על חיידקי המעי אשר עשויה לתרום לשיפור במטבוליזם ובניהול המשקל.
הסקירה כללה 32 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נכללו משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון עודף משקל או שמנות, סוכרת סוג 2, כבד שומני ועוד.
במחקרים אלו נבחנה ההשפעה של נטילת סיבי עולש במינון חציוני של 10 גרם ליום, לאורך תקופת התערבות חציונית של 12 שבועות.
ברוב המחקרים המשתתפים התבקשו לשמור על אורח חייהם הרגיל, בעוד שב-8 מחקרים שולבה גם תזונה דלת קלוריות לצד התיסוף.
מניתוח כולל של הנתונים עלה כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024, שנערך ביפן, נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה מסוג Bifidobacterium animalis וסיבי אינולין על ההוצאה האנרגטית במנוחה.
מחקרים קודמים הצביעו על כך ששילוב זה תורם לשיפור פרופיל חיידקי המעי ולהפחתת שומן בטני, כאשר אחד המנגנונים האפשריים לכך הוא עלייה בהוצאה האנרגטית.
המחקר כלל 44 משתתפים עם עודף משקל או שמנות, אשר הוקצו באופן אקראי לקבוצת התערבות או לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. קבוצת ההתערבות קיבלה תוסף יומי שכלל 10 מיליארד חיידקים מזן Bifidobacterium animalis יחד עם 5 גרם אינולין, למשך ארבעה שבועות.
בתום תקופת ההתערבות קרא עוד
ברְזל לנשים בהריוֹן
בנייר עמדה שפורסם מטעם כוח המשימה האמריקאי למניעה (USPSTF), נסקרות העדויות בנוגע ליתרונות ולחסרונות של ביצוע בדיקות סקר ונטילת תוספי ברזל, עם או בלי אנמיה, בקרב נשים הרות שאינן מציגות תסמינים.
החוקרים מציינים כי חסר ברזל הוא הגורם המרכזי לאנמיה במהלך ההריון. לפי נתונים מארה״ב, שיעור הנשים ההרות הסובלות מחסר ברזל מוערך בכ-7% בטרימסטר הראשון, ועולה עד לכ-28% בטרימסטר השלישי. כ-5% מהנשים ההרות סובלות מאנמיה על רקע חסר ברזל.
מהסקירה השיטתית עולה כי קרא עוד
בסקירה משנת 2024 הוערכה היעילות והבטיחות של מתן ברזל תוך-ורידי לעומת מתן פומי לטיפול באנמיה על רקע חסר ברזל במהלך ההריון.
מניתוח קודם עלה כי לברזל תוך-ורידי השפעה טובה יותר על מדדים המטולוגיים, אולם לא היו די עדויות באשר להשפּעתו על סיבוכים משמעותיים, כגון דימום לאחר לידה או צורך בעירוי דם.
הסקירה כללה מחקרים אקראיים מבוקרים שבחנו נשים הרות עם אנמיה של חסר ברזל (המוגלובין נמוך מ-11 גרם/דצ"ל), והשוו בין השפּעת ברזל תוך-ורידי לברזל פומי.
מדדי התוצאה שנבחנו כללו רמות המוגלובין לפני ואחרי הלידה, מצב האנמיה, דימום לאחר לידה, צורך בעירוי דם, שביעות רצון ותחושת רווחה, שיעורי הנקה, תמותה ותחלואה אימהית והשפעות שליליות.
הסקירה כללה 13 מחקרים, שנערכו בעיקר בהודו ובאפריקה, ובהם 3,939 משתתפות. גיל ההריון נע בין 13 ל-37 שבועות, ורמות ההמוגלובין היו בטווח של 5-11 גרם/דצ"ל.
מהממצאים עולה כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024, שנערך בספרד, נבחנה השפּעת תיסוף ברזל במהלך ההריון על מדדי גדילה של העובר.
המחקר כלל 791 נשים הרות, שכולן קיבלו תוספי ברזל בהתאם לרמת ההמוגלובין שלהן בשבוע ה-12 להריון:
הערכת מדדי גדילת העובר בוצעה בכל טרימסטר, והמדדים האנתרופומטריים נמדדו בלידה.
בקרב נשים עם רמות המוגלובין נמוכות, נמצא כי קרא עוד
