בריאות קוגניטיבית בילדים:
תזונה ים-תיכונית והישגים הלימודיים,
התרומה של הנקה,
המיקרוביום והתפתחות קוגניטיבית,
וחשיפה לפלואוריד ומנת המשכל.
הטיפול בדליפת שתן:
גישות טיפול שמרניות,
פעילות גופנית,
טיפול באמצעות חיזוק רצפת האגן,
וטיפול בשדה אלקטרו-מגנטי.
רכיבים טבעיים לטיפול בשמנוּת:
ההשפעה של זרעי פשתן,
שעועית לבנה לירידה במשקל,
הפוטנציאל של מיצוי ענבי שועל,
והיביסקוס והתרומה לטיפול בשמנות.
התרומה של סיבים תזונתיים:
סיבים והסיכון לאבני מרה,
צריכת סיבים והסיכון לסרטן,
סיבים תזונתיים לאיזון לחץ הדם,
והפעילות נוגדת הדלקת של סיבים.
בריאות קוגנטיבית בילדים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחן הקשר בין דפוס תזונה ים-תיכונית לבין הישגים לימודיים בקרב ילדים ובני נוער.
הסקירה כללה 18 מחקרים, כולם מחקרי חתך מלבד מחקר אורך אחד. במטה-אנליזה נכללו 16 מהמחקרים, עם מדגם כולל של 9,691 משתתפים בגילאי 6 עד 18.
במרבית המחקרים נמדדה מידת ההתאמה לתזונה הים-תיכונית באמצעות מדד KIDMED, וההישגים הלימודיים הוערכו לרוב לפי הציון הממוצע הכללי (GPA), ובחלק מהמחקרים גם באמצעות ציונים במקצועות ספציפיים כגון שפה, מתמטיקה, שפה זרה ועוד.
הניתוח העלה כי התאמה גבוהה יותר לתזונה ים-תיכונית הייתה קשורה באופן מובהק לציון ממוצע גבוה יותר (r=0.17, p<0.001), אם כי מדובר בקשר חלש יחסית.
תוצאות דומות התקבלו גם בניתוח ציונים לפי מקצועות וכן בהפרדה בין קבוצות הגיל.
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה מסוימת לקיומו של קשר חיובי בין תזונה ים-תיכונית לבין הישגים לימודיים, ומציעים כי ההשפעה עשויה לנבוע משיפור בתפקוד הקוגניטיבי בזכות תזונה עשירה בנוגדי חמצון, מיקרונוטריאנטים, שומנים בריאים, וצריכה סדירה של ארוחת בוקר.
López-Gil JF, Victoria-Montesinos D, García-Hermoso A. Is higher adherence to the mediterranean diet associated with greater academic performance in children and adolescents? A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2024 Aug;43(8):1702-1709.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38896917/
במחקר עוקבה משנת 2024 שנערך ביפן הוערכה התרומה של הנקה להתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות. מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר בין סוג ההזנה בחודשים הראשונים לחיים לבין היכולות הקוגניטיביות בגיל שנתיים ובגיל ארבע.
המחקר כלל 2,727 ילדים (1,329 בנים ו-1,398 בנות), שסווגו לארבע קבוצות בהתאם לדפוס ההנקה במהלך ששת החודשים הראשונים לחייהם:
ההתפתחות הקוגניטיבית הוערכה באמצעות מדד סטנדרטי והוגדרה בציון DQ (Developmental Quotient) המבטא את הגיל ההתפתחותי של הילד ביחס לגילו הכרונולוגי.
ממצאי המחקר העלו כי בהשוואה לילדים בקבוצת ההנקה הבלעדית, ילדים בקבוצת התמ"ל בלבד השיגו ציונים נמוכים יותר במדדי התפתחות שפתית-חברתית. הפערים נמצאו בקרב בנים בגיל שנתיים, ובקרב בנות הן בגיל שנתיים והן בגיל ארבע.
לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת ההנקה החלקית לבין קבוצת ההנקה הבלעדית בתחום זה.
מסקנת החוקרים היא כי הנקה בלעדית במהלך ששת החודשים הראשונים לחיים עשויה לתרום להתפתחות המילולית של ילדים. עם זאת, לא נמצאה עדות לכך ששילוב של הנקה עם תמ"ל פוגע בהתפתחות הקוגניטיבית.
Nishigori T, Nishigori H, Suzuki T, Fukuda T, Murata T, Kyozuka H, Sato A, Ogata Y, Nagasaka Y, Yasumura S, Fujimori K, Hosoya M, Hashimoto K; Japan Environment and Children’s Study (JECS) Group. Breastfeeding and Children's Cognitive Development up to the Age of 4 Years: The Japan Environment and Children's Study. Breastfeed Med. 2024 Dec;19(12):911-923.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39514296/
במחקר תצפיתי משנת 2023 נבחנה השפּעת המיקרוביום על ההתפתחות הקוגניטיבית בקרב ילדים בריאים, מגיל לידה ועד גיל 10, תוך התמקדות בקשרים בין הרכב חיידקי המעי, מבנה המוח והתפקוד הקוגניטיבי.
המחקר כלל 381 ילדים עם התפתחות נוירולוגית תקינה.
במסגרת המחקר נבדק הרכב חיידקי המעי, נערכו מבחנים קוגניטיביים מגוונים מותאמים לגיל הילד, ובוצעו סריקות מוח באמצעות MRI.
לצורך ניתוח הממצאים נעשה שימוש במגוון שיטות סטטיסטיות ובמודלים של למידת מכונה, במטרה לבחון את הקשרים בין התפתחות המיקרוביום, היכולות הקוגניטיביות ומבנה המוח.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערך הקשר בין חשיפה לפלואוריד לבין מנת המשכל (IQ) בקרב ילדים.
על פי החוקרים, מקורות החשיפה העיקריים לפלואוריד כוללים מי שתייה, משקאות כמו סודה ומיצים, מזונות שונים, מוצרים דנטליים ותרופות. הם מציינים כי קיימים דיווחים על כך שחשיפה לפלואוריד עלולה לפגוע בהתפתחות המוח, ומטה-אנליזה קודמת כבר הצביעה על קשר שלילי בין חשיפה גבוהה לפלואוריד לבין IQ בקרב ילדים.
סקירה זו כללה מחקרים עדכניים שלא נכללו בניתוחים קודמים, ונסקרו בה 74 מחקרים: 64 מחקרי חתך ו-10 מחקרי עוקבה, כאשר מרביתם (45) נערכו בסין.
מתוך כלל המחקרים, 52 דורגו בסיכון גבוה להטיה ו-22 בסיכון נמוך.
באופן כללי ב-64 מהמחקרים נמצא קרא עוד
הטיפול בדליפת שתן
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה היעילות של גישות טיפול שמרניות לנשים הסובלות מדליפת שתן במאמץ.
החוקרים מציינים כי הטיפול בדליפת שתן במאמץ כולל גישות ניתוחיות ושמרניות. אף שהטיפול הניתוחי יעיל, הוא כרוך בסיבוכים אפשריים ולכן הטיפול השמרני נחשב לקו ראשון. אימון שרירי רצפת האגן הוא הגישה המומלצת העיקרית, ואליו מצטרפות שיטות נוספות כמו טיפול בלייזר, תדר רדיו, גירוי מגנטי, גירוי חשמלי וביופידבק. עם זאת, למרות מחקרים שבחנו את יעילות הטיפולים השמרניים, הראיות הקיימות מוגבלות ולא חד-משמעיות.
בסקירה נכללו 31 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,900 נשים.
במחקרים אלו נבדקה היעילות של טיפולים שמרניים שונים, משך הטיפול נע בין מפגש יחיד ל-24 שבועות, ותקופת המעקב נעה בין שבוע ל-6 חודשים.
מדדי המטרה העיקריים היו הציון במדד ICIQ-UI SF להערכת תסמינים של דליפת שתן, ומדידה של דליפת השתן באמצעות פדים ייעודיים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה היעילות של תכנית יוגה ייעודית לרצפת האגן בהשוואה לתכנית כללית של פעילות גופנית (חיזוק ומתיחות) לטיפול בדליפת שתן בקרב נשים.
המחקר בוצע בשלושה אתרים שונים בקליפורניה, וכלל 240 נשים בגילאי 45 עד 90, אשר דיווחו על דליפת שתן יומית מסוגים שונים: דליפה במאמץ, מדחיפות או משולבת.
המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת היוגה או לקבוצת הפעילות הגופנית הכללית, כאשר שתי ההתערבויות נמשכו 12 שבועות וכללו בכל שבוע שתי הדרכות קבוצתיות ותרגול עצמי.
בתחילת המחקר ממוצע אירועי דליפת השתן עמד על 3.4 פעמים ביום (1.9 מדחיפות ו-1.4 במאמץ).
לאחר 12 שבועות קרא עוד
במחקר פיילוט התערבותי משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תכנית קבוצתית מקוונת לאימון שרירי רצפת האגן בקרב נשים הסובלות מדליפת שתן.
במחקר נכללו 33 נשים מעל גיל 65 הסובלות מדליפת שתן במאמץ או מדליפת שתן משולבת.
תכנית ההתערבות כללה מפגש שבועי מקוון בן שעה לאורך 12 שבועות.
בתחילת ההתערבות ובסיומה הנשים התבקשו לתעד במשך 7 ימים את תסמיני דליפת השתן, וכן למלא שאלונים שעסקו בתסמינים, איכות החיים, תחושת המסוגלות ועלויות הקשורות בטיפול.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה היעילות של טיפול בשדה אלקטרו-מגנטי בעוצמה גבוהה (HIFEM) בקרב נשים הסובלות מדליפת שתן. גישה טיפולית חדשנית זו מבוססת על הפעלה לא פולשנית של שרירי רצפת האגן באמצעות שדה אלקטרו-מגנטי ממוקד.
הסקירה כללה 7 מחקרים מבוקרים במסגרתם השתתפו נשים הסובלות מכל סוגי דליפת השתן.
מרבית המחקרים הדגימו כי טיפול ב-HIFEM תרם להפחתת תסמיני דליפת השתן ולשיפור מובהק באיכות החיים.
ספציפית, קרא עוד
רכיבים טבעיים לטיפול בשמנוּת
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של זרעי פשתן (Linum usitatissimum) על מדדים אנתרופומטריים.
הסקירה כללה 64 מחקרים אקראיים מבוקרים, שכללו בסך הכול 72 זרועות התערבות.
במחקרים אלה נכללו משתתפים עם BMI בטווח 21-44, משך ההתערבות נע בטווח של 2-24 שבועות, ותוספי פשתן ניתנו במינון 10-100 גרם ליום בצורות שונות, כולל זרעים שלמים, טחונים, קלויים או חומים.
בנוסף, נעשה שימוש בתוספי ליגננים בלבד במינון 0.36-3.41 גרם או שמן פשתן במינון 1-32 גרם.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה היעילות של תוסף תזונה המבוסס על מיצוי שעועית לבנה ככלי מסייע לירידה במשקל.
החוקרים מסבירים כי מיצוי זה עשוי לתרום לניהול המשקל באמצעות עיכוב האנזים אלפא-עמילאז, ובכך להפחית את הספיגה הקלורית מעמילנים.
המחקר כלל 81 משתתפים בריאים בגילאי 18 עד 65 עם BMI בטווח 25-35, אשר הביעו רצון לרדת במשקל.
המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות: צריכת התוסף במינון של 1,000 מ"ג, 700 מ"ג או פלסבו, שלוש פעמים ביום, 30 דקות לפני הארוחות, במשך 12 שבועות.
כל המשתתפים התבקשו לשמור על דיאטה מאוזנת עם הפחתה של 20% מהצריכה הקלורית הנדרשת.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר קליני משנת 2023 נבדקה ההשפעה של מיצוי ענבי שועל (Blackcurrant / Ribes nigrum) עשיר באנתוציאנינים על מדדים גופניים ומטבוליים, בדגש על אחוז השומן בגוף.
בעוד שמחקרים קודמים הצביעו על השפעה חיובית של תוסף זה על חמצון שומנים במהלך פעילות גופנית, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את ההשפעה בתנאי מנוחה.
במחקר השתתפו 16 גברים בריאים, פעילים גופנית, בגיל ממוצע של 24 שנים, עם משקל ממוצע של 78 ק"ג ו-BMI ממוצע של 24.7.
כל המשתתפים צרכו מיצוי ענבי שועל שכלל 210 מ"ג אנתוציאנינים מדי יום עם ארוחת הבוקר, במשך שבועיים.
ביום האחרון למחקר נבדקה התגובה הגופנית והמטבולית של המשתתפים במצב מנוחה. הנתונים הושוו לערכי הבסיס של כל משתתף, אשר נבדקו לפני ההתערבות או אחריה עם הפרדה של 14 יום, בסדר אקראי.
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה היעילות והבטיחות של היביסקוס (Hibiscus sabdariffa) לטיפול בשמנות.
הסקירה כללה 6 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 339 משתתפים.
ב-4 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של מיצוי היביסקוס בצורת כמוסות, במינון 450-2,700 מ"ג ליום, בהשוואה לפלסבו. בשני המחקרים הנוספים נבדקה ההשפעה של תה היביסקוס, במינון 4-9 גרם עלים ליום, בהשוואה לתה ירוק או שחור. משך ההתערבות נע בין 1 ל-3 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד
התרומה של סיבים תזונתיים
במחקר מקרה-ביקורת משנת 2023 נבדק הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין הסיכון לאבנים בכיס המרה.
המחקר כלל 189 משתתפים עם אבחנה חדשה של אבנים בכיס המרה, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 342 משתתפים בגיל דומה.
הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות שאלוני תזונה מפורטים, ונבדק הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים, כולל סיבים מסיסים ובלתי מסיסים, לבין הסיכון לאבחנה של אבנים בכיס המרה.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה מקיפה משנת 2025 הוערך הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין הסיכון להתפתחות, הישנות או תמותה מסוגים שונים של סרטן.
הסקירה התבססה על נתונים מ-26 מטה-אנליזות של מחקרים תצפיתיים, שכללו 52 מדדי תוצאה שונים.
הממצאים מצביעים על כך שתזונה עשירה בסיבים תזונתיים קשורה בהפחתת הסיכון לסרטן במערכות העיכול, הרבייה והשתן, כולל סרטן הוושט, הקיבה, הלבלב, המעי, פי הטבעת, השד, השחלות, הערמונית ושלפוחית השתן.
באופן ספציפי, קרא עוד
בסקירה משנת 2024 מוצגת התרומה של סיבים תזונתיים לשיפור האיזון בלחץ הדם, כבסיס להכללת סיבים תזונתיים כחלק מהמלצות התזונה לטיפול ביתר לחץ דם.
בהתאם להנחיות של ארגוני בריאות שונים, שינוי אורח החיים מהווה את קו הטיפול הראשון בהתמודדות עם יתר לחץ דם. עם זאת, אף שהתזונה תופסת מקום מרכזי בשינויים אלו, תרומתם של הסיבים התזונתיים אינה זוכה להתייחסות מספקת. זאת למרות שתזונה מערבית דלה בסיבים תורמת באופן משמעותי לתחלואה ולתמותה ממחלות לא מידבקות, כולל יתר לחץ דם ומחלות קרדיווסקולריות.
במסגרת הסקירה מוסברים מושגי יסוד בתחום הסיבים התזונתיים ומוצגים ממצאים מחקריים התומכים בתרומתם להורדת לחץ הדם ולמניעת תחלואה קרדיווסקולרית.
הסקירה מציגה גם את מנגנוני הפעולה של הסיבים, ואת הקשר בין רמות הצריכה לבין השפעות בריאותיות. באופן ספציפי, יעדי הצריכה למבוגרים הסובלים מיתר לחץ דם הינם 28 גרם ליום לנשים ו-38 גרם ליום לגברים. קרא עוד
בסקירה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של צריכת סיבים תזונתיים על תהליכי דלקת.
במסגרת הסקירה נדונה תרומתם הבריאותית של סיבים תזונתיים תוך הצגת מאפייני התזונה בהיסטוריה ועד התזונה המודרנית.
הסקירה מציגה ממצאים ממחקרי עוקבה וממחקרים אקראיים מבוקרים המדגימים את השפּעתן של דיאטות עתירות סיבים על מדדי דלקת. נבחנה גם השפּעתם של מזונות ספציפיים, לרבות דגנים מלאים, אגוזים, זרעים, קטניות, פירות וירקות.
ממחקרי עוקבה עולה כי קרא עוד
