בריאות האישה | תזונת ילדים | מינרלים בתזונה | שיפור פרופיל השומנים
בריאות האישה:
איזופלבונים לאחר גיל המעבר,
חיידקי המעי ובריאות השחלות,
שיפור הפוריות בנשים עם שמנות,
ודיקור לטיפול באי-ספיקה שחלתית.
תזונת ילדים:
מזון אולטרה-מעובד ומגמות של גדילה,
תזונה מהצומח ומדדים של גדילה,
התערבות להעלאת הצריכה של פירות וירקות,
והתערבויות תזונתיות דיגיטליות לבני נוער.
מינרלים בתזונה:
תזונה עשירה במגנזיום
הקשר בין נחושת ואבץ בתזונה ל-IBS,
צריכת ויטמינים וטנטון,
והצריכה התזונתית של זרחן.
שיפור פרופיל השומנים:
פיטוסטרוֹלים לשיפור פרופיל השומנים,
חלבון פטריות לשיפור מדדי הכולסטרול,
ותוספי חמוציות והאיזון הגליקמי.
בריאות האישה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של איזופלבונים מסויה על מדדים הקשורים בפעילות אסטרוגנית בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
החוקרים מציינים כי למרות היתרונות הידועים של צריכת סויה, כולל הגנה קרדיווסקולרית והקלה על תסמיני גיל המעבר, עדיין קיימת דאגה ציבורית בנוגע להשפעה האסטרוגנית של מוצרי סויה ואיזופלבונים. עם זאת, אף שאיזופלבונים מסווגים לעיתים קרובות כפיטואסטרוגנים, הם שונים מההורמון אסטרוגן הן ברמה המולקולרית והן ברמה הקלינית.
הסקירה כללה מחקרים אקראיים מבוקרים שבדקו את השפּעת תוספי איזופלבונים לאורך תקופה של לפחות שלושה חודשים.
החוקרים בחנו 4 מדדים הקשורים לפעילות אסטרוגנית: עובי רירית הרחם, מדד להערכת הסביבה ההורמונלית בנרתיק (Vaginal Maturation Index), ורמות ההורמונים FSH ואסטרדיול.
הניתוח כלל נתונים מ-40 מחקרים, בהם השתתפו 3,285 נשים בגילאי 48 עד 74.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי איזופלבונים במינון חציוני של 66-77 מ"ג ליום, כאשר משך ההתערבות החציוני נע בין 13 ל-24 שבועות.
הממצאים הראו שלא נמצאה השפעה מובהקת של תוספי איזופלבונים על אף אחד מהמדדים שנבדקו, כאשר רמת הביטחון בממצאים דורגה כבינונית עד גבוהה.
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות אינן תומכות בהשפעה אסטרוגנית של איזופלבונים בקרב נשים לאחר גיל המעבר. על בסיס הממצאים, נראה כי לאיזופלבונים יש השפעה סלקטיבית על קולטני אסטרוגן, השונה מהפעילות של ההורמון אסטרוגן עצמו.
לפיכך, ממצאים אלה תומכים בקידום מוצרי סויה כמקור חלבון צמחי איכותי, בעל השפעה סביבתית ועלות נמוכה, עם פוטנציאל להועיל לנשים לאחר גיל המעבר, ובהתאם להנחיות ולדפוסי תזונה ברי-קיימא.
Viscardi G, Back S, Ahmed A, Yang S, Mejia SB, Zurbau A, Khan TA, Selk A, Messina M, Kendall CW, Jenkins DJ, Sievenpiper JL, Chiavaroli L. Effect of Soy Isoflavones on Measures of Estrogenicity: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Adv Nutr. 2025 Jan;16(1):100327.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39433088/
בסקירה משנת 2024 נבחן הקשר בין אוכלוסיית חיידקי המעי להזדקנות השחלות ותפקידם האפשרי של חיידקי המעי בהתערבויות להאטת תהליכי הזדקנות.
החוקרים מסבירים כי הזדקנות השחלות מקדימה את הזדקנותם של איברים אחרים, כאשר מחקרים עדכניים מצביעים על קשר בין הזדקנות השחלות לבין אוכלוסיית חיידקי המעי. הבנה מעמיקה של קשר זה עשויה להוביל לפיתוח גישות טיפוליות חדשות.
בסקירה מוצגים השינויים שחלים באוכלוסיית חיידקי המעי במהלך תהליך ההזדקנות הטבעי של האישה ובמהלך גיל המעבר. בנוסף, נדונים שינויים אלה במצבים של אי-ספיקה שחלתית מוקדמת, כולל אי-ספיקה שחלתית אידיופתית, יאטרוגנית (על רקע התערבות רפואית) ומחלות נוספות הקשורות לאי-ספיקה שחלתית מוקדמת.
בהמשך, הסקירה מציגה ממצאים על הקשרים בין התערבויות נוגדות הזדקנות, כגון רזברטרול, מלטונין וקו-אנזים Q10, לבין תפקוד השחלות ואוכלוסיית חיידקי המעי.
נוסף על כך, מובאות תוצאות ממחקרים שנערכו בקרב מכרסמים על השפּעת התערבות תזונתית, ובעיקר הגבלה קלורית, על תפקוד השחלות, הפעילות ההורמונלית ושיעורי ההיריון. כמו כן, מוצגים ממצאים ממחקרים קליניים ופרה-קליניים על השפּעת ההגבלה הקלורית על אוכלוסיית חיידקי המעי.
ממצאי הסקירה מצביעים על כך שלשינויים בהרכב ובפעילות אוכלוסיית חיידקי המעי יש תפקיד מרכזי בהזדקנות מערכת הרבייה הנשית. חוסר איזון בחיידקי המעי נמצא קשור לשיבוש התפתחות הזקיקים ולפגיעה בתגובה החיסונית.
מחקרים שכללו השתלת צואה הראו כי שמירה על בריאות אוכלוסיית חיידקי המעי עשויה לסייע בשימור תפקוד השחלות. לכן, מוצע כי התערבות המבוססת על חיידקי המעי עשויה לעכב או אף להפוך את תהליך הזדקנות השחלות, ומהווה גישה מבטיחה לפיתוח אסטרטגיות טיפוליות חדשניות לשיפור הפוריות הנשית.
כמו כן, נמצא כי התערבויות נוגדות הזדקנות, כולל הגבלה קלורית, עשויות לסייע באיזון אוכלוסיית חיידקי המעי ולתרום לבריאות מערכת העיכול. עם זאת, מרבית המחקרים בנושא נערכו על מודלים של בעלי חיים, ולכן אינם מאפשרים הסקת מסקנות חד-משמעיות לגבי בני אדם. לפיכך, נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את השפּעתם החיובית של טיפולים אלה על הזדקנות השחלות.
לסיכום, הסקירה מציעה כי לאוכלוסיית חיידקי המעי תפקיד משמעותי בתהליכי הזדקנות השחלות, הן בתהליכים טבעיים והן בתהליכים הנגרמים מהתערבות רפואית. אף שהזדקנות השחלות היא בלתי נמנעת, שמירה על אוכלוסיית חיידקי מעי מאוזנת עשויה לעכב את התהליך ולהפחית את ההשלכות הבריאותיות השליליות הנלוות אליו.
Huang F, Cao Y, Liang J, Tang R, Wu S, Zhang P, Chen R. The influence of the gut microbiome on ovarian aging. Gut Microbes. 2024 Jan-Dec;16(1):2295394.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38170622/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית, תזונה וטיפול תרופתי על BMI, ביוץ ופרופיל הורמונלי בקרב נשים בגיל הפוריות הסובלות מעודף משקל או שמנות.
החוקרים מציינים כי שמנות עלולה לפגוע בפוריות, בין היתר בשל שיבוש הפעילות ההורמונלית.
הסקירה כללה 95 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם השתתפו 9,910 נשים בגיל ממוצע שנע בין 15.5 ל-45, עם BMI בטווח של 25 ל-42. ב-70 מהמחקרים נכללו נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של התערבות אורח חיים הכוללת פעילות גופנית ותזונה, בדגש על הגבלה קלורית, ו/או התערבות תרופתית שנועדה לירידה במשקל או לעידוד ביוץ.
משך ההתערבות נע בין 1 ל-12 חודשים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה היעילות של שיטות דיקור שונות בטיפול באי-ספיקה שחלתית מוקדמת.
הסקירה כללה 37 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם השתתפו 2,419 נשים בגיל ממוצע של 34.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של 15 שיטות דיקור, כאשר משך הטיפול נע בין 0.7 ל-6 חודשים, בתדירות של 0.5 עד 7 טיפולים בשבוע, וכל טיפול נמשך 20 עד 90 דקות.
הממצאים העיקריים מניתוח כולל של הנתונים: קרא עוד
תזונת ילדים
במחקר עוקבה משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד בגיל הילדות לבין מגמות של גדילה והשמנה לאורך זמן.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר עוקבה שנערך בפורטוגל, שכלל אימהות ויילודים שגויסו למחקר בשנים 2005-2006, 24 עד 72 לאחר הלידה.
במחקר נכללו 8,647 ילדים, אשר היו במעקב בגילאי 4 (86% מהילדים), 7 (80%), 10 (75%) ו-13 (54%). הצריכה התזונתית הוערכה בגיל 4, 7 ו-10 באמצעות שיטת NOVA, המסווגת מזונות לארבע קטגוריות על פי רמת העיבוד שלהם.
החוקרים זיהו ארבעה דפוסים עיקריים של צריכת מזון אולטרה-מעובד:
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי משנת 2025 נבדק הקשר בין דפוס תזונה מהצומח לבין הצריכה של רכיבים תזונתיים ומדדי גדילה והרכב גוף בקרב ילדים עד גיל ההתבגרות.
המחקר נערך במסגרת מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה בהולנד, וכלל נתונים של 3,340 ילדים. הצריכה התזונתית הוערכה בגיל 8, בעוד שמדדים אנתרופומטריים והרכב גוף (באמצעות DEXA) נמדדו בגיל 10 ו-13.
לכל משתתף חושבו 3 מדדים של תזונה המבוססת על הצומח: מדד כללי של תזונה מהצומח (PDI), מדד לתזונה בריאה מהצומח (hPDI), ומדד לתזונה לא בריאה מהצומח (uPDI).
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר התערבות משנת 2024 נבדקה התרומה של תכנית התערבות להעלאת הצריכה של פירות וירקות בקרב ילדים בבית ספר יסודי.
ההתערבות נערכה במסגרת בית הספר וכללה שיעורים בתחום התזונה, בישול וגינון.
במחקר השתתפו 225 ילדים מכיתות ד'–ה', שלקחו חלק ב-6 שיעורי בישול ו-6 שיעורי גינון, כאשר כל שיעור לווה בהדרכה תזונתית.
בתחילת המחקר ובסיומו נאספו מדדים של גובה, משקל ורמת קרוטנואידים בעור, בנוסף לשאלוני דיווח עצמי לגבי הצריכה של פירות וירקות. כמו כן, בסיום ההתערבות נערכו קבוצות מיקוד לשם קבלת משוב איכותני.
בסקירה שיטתית משנת 2025 הוערכה ההשפעה של התערבויות תזונתיות דיגיטליות בקרב בני נוער.
החוקרים מציינים כי גיל ההתבגרות הוא שלב משמעותי לביסוס הרגלי תזונה בריאים, שיכולים להשפיע על הבריאות לאורך זמן. התערבויות דיגיטליות הכוללות שימוש בשיטות לשינוי התנהגותי מהוות אסטרטגיה מבטיחה.
הסקירה כללה 16 מחקרים אקראיים מבוקרים שבהם השתתפו 31,971 בני נוער בגילאי 12 עד 18. משך ההתערבות נע בין שבועיים ל-12 חודשים, עם מעקב שנמשך עד 24 חודשים.
המחקרים הראו כי קרא עוד
מינרלים בתזונה
במחקר חתך משנת 2024 נבחן הקשר בין רמות מגנזיום והומוציסטאין לבין נזק ל-DNA.
החוקרים מדגישים את תפקידו המרכזי של מגנזיום בשכפול ותיקון DNA ובמנגנונים ביוכימיים נוספים, כאשר צריכה בלתי מספקת של מגנזיום עלולה להגביר את הסיכון למחלות כרוניות ניווניות. עם זאת, תפקידו במניעת נזקי DNA בבני אדם לא נחקר במלואו עד כה.
המחקר כלל 172 מבוגרים בריאים, אשר עברו בדיקות דם להערכת רמות מגנזיום, הומוציסטאין, חומצה פולית וויטמין B12, לצד סמנים של נזק ל-DNA.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין הצריכה התזונתית של נחושת ואבץ לבין הסיכון לפתח תסמונת המעי הרגיש (IBS).
המחקר כלל 175,421 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, אשר בתחילת המחקר לא אובחנו עם IBS.
הצריכה התזונתית של המשתתפים הוערכה בתחילת המחקר, ובמהלך תקופת המעקב תועדו מקרים חדשים של IBS.
לאורך מעקב חציוני של כ-13 שנים אובחנו 2,240 מקרים חדשים של IBS.
ממצאי המחקר מצביעים על קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של ויטמינים ומינרלים לבין השכיחות של טנטון.
החוקרים מציינים כי טנטון עלול להיגרם מגורמי דלקתיים במערכת השמיעה, כאשר תזונה בריאה עשירה בויטמינים ומינרלים עשויה להגן מפני טנטון.
המחקר כלל 2,947 משתתפים מעל גיל 50, מהם 935 דיווחו על הימצאות של טנטון. החוקרים ערכו מעקב במשך 10 שנים אחר 2,012 המשתתפים הנותרים.
החוקרים בחנו את הקשר בין הצריכה התזונתית לבין הימצאות של טנטון או לבין הסיכון להתפתחות של טנטון לאורך זמן.
ממצאי המחקר מראים כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 הוערכה רמת הצריכה התזונתית של זרחן ממקורות שונים בקרב בני נוער בשוודיה.
החוקרים מציינים כי צריכה גבוהה של זרחן עלולה לפגוע בתפקוד האנדותל בכלי הדם ולהגביר את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים. כמו כן, צריכה מוגברת של מזונות המכילים תוספי זרחן עלולה להוביל לעודף זרחן בגוף, אשר עשוי להשתקף בהפרשתו בשתן.
לצורך המחקר פותח בסיס נתונים מקיף של תוספי זרחן המצויים במזונות שונים.
נתוני הצריכה התזונתית נאספו מ-3,099 בני נוער שהשתתפו בסקר מייצג בבתי הספר, ועל בסיסם הוערכה הצריכה הכוללת של זרחן, כולל תוספי זרחן. בקרב תת-מדגם של 756 משתתפים נבדקה גם הפרשת הזרחן בשתן.
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
שיפור פרופיל השומנים
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של פיטוסטרוֹלים על פרופיל השומנים.
בסקירה מקיפה משנת 2024 הוערכו העדויות ממטה-אנליזות של מחקרים מבוקרים בנוגע להשפעה של פיטוסטרוֹלים על פרופיל השומנים.
בסקירה נכללו 17 מטה-אנליזות בהן 23 זרועות התערבות ו-52,958 משתתפים.
משך ההתערבויות במחקרים נע בין 3 ל-85 שבועות, והמינון של תוספי הפיטוסטרוֹלים נע בין 0.6 ל-3 גרם ליום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי פיטוסטרוֹלים הייתה מלווה בירידה מובהקת ב:
ניתוח לפי תתי-קבוצות הראה כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2023 נבחנה ההשפעה של תוסף פיטוסטרוֹלים על פרופיל השומנים.
המחקר כלל 50 משתתפים עם יתר כולסטרול תורשתי ובסיכון קרדיווסקולרי נמוך.
המשתתפים צרכו, בסדר אקראי, 15 מ"ל משקה המכיל 2.5 גרם פיטוסטרוֹלים או פלסבו. המשתתפים צרכו את התוסף פעם ביום, כאשר כל תנאי נמשך 3 שבועות עם תקופת הפרדה של שבועיים ביניהם.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה היעילות של מזונות המבוססים על חלבון פטריות לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים.
מחקרים מבוקרים מצאו כי החלפת בשר ודגים במזונות המבוססים על חלבון פטריות תורמת להפחתת רמות הכולסטרול בדם. עם זאת, לא ברור אם השפעה זו מתקיימת גם בסביבה ביתית ובקרב אנשים עם עודף משקל וכולסטרול גבוה.
במחקר נכללו 72 משתתפים עם BMI מעל 27.5 ורמת כולסטרול מעל 193 מ"ג/דצ"ל.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות, כאשר קבוצת ההתערבות (39 משתתפים) קיבלה משלוח של מזונות המבוססים על חלבון פטריות, בעוד שקבוצת הביקורת (33 משתתפים) קיבלה משלוח של מזונות המבוססים על בשר ודגים.
משך ההתערבות היה 4 שבועות, כאשר בתחילת המחקר ובסיומו המשתתפים התבקשו לבצע באופן עצמאי דגימת דם מהאצבע.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של תוספי חמוציות על האיזון הגליקמי ופרופיל השומנים.
בסקירה כללה 16 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 708 משתתפים בגילאי 18 עד 80, בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון עודף משקל או שמנות, סוכרת, מחלות קרדיווסקולריות, תסמונת מטבולית או כבד שומני.
תוספי חמוציות ניתנו בצורות שונות, כולל מיץ (מינון 240 עד 750 מ"ל ליום), אבקה (מינון 9 גרם ליום), כמוסות או טבליות (מינון 144 עד 1,500 מ"ג ליום). בכל ההתערבויות תכולת הפוליפנוֹלים נעה בין 158 ל-2,250 מ"ג ליום ותכולת האנתוציאנינים נעה בין 2.2 ל-552 מ"ג ליום.
משך ההתערבות נע בין 2 שבועות ל-6 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
