רכיבים טבעיים והתפקוד הקוגניטיבי | גישות לטיפול בשמנוּת | פסוֹריאזיס | וִיטמין D ותחלואה
רכיבים טבעיים והתפקוד הקוגניטיבי:
ההשפעה של קקאו,
צימוקים לשיפור התפקוד בקרב קשישים,
תוסף תות שדה למניעת דמנציה,
ותוסף ענבים ואוכמניות לקשישים.
גישות לטיפול בשמנוּת:
התערבויות התנהגותיות לטיפול בשמנות,
טיפול בשמנות בקרב בני נוער,
התאמת הדיאטה למאפיינים הגנטיים,
וניבוי התגובה האישית לירידה במשקל.
פסוֹריאזיס:
גישות משלימות ואינטגרטיביות,
הבריאות הקרדיווסקולרית בחולי פסוריאזיס,
פרוביוטיקה כטיפול משלים,
ותזונה עתירת מלח ופסוריאזיס.
וִיטמין D ותחלואה:
ויטמין D ותחלואה אוטואימונית,
ההשפעה על זיהומים בדרכי הנשימה,
הקשר לזיהומים נשימתיים בקרב ילדים,
והקשר בין ויטמין D ונזלת כרונית.
רכיבים טבעיים והתפקוד הקוגניטיבי
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2023 הוערכה ההשפעה של צריכת קקאו על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים בריאים.
החוקרים מציינים כי ממצאים קודמים הצביעו על כך שמזונות עשירים בפלבונואידים עשויים להשפיע על תהליכים נוירוביולוגיים ולתרום לשיפור מדדים של למידה, זיכרון ותפקוד קוגניטיבי כללי.
בסקירה נכללו 7 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 546 משתתפים בגיל 60 בממוצע.
המחקרים בחנו את ההשפעה של קקאו ממקורות שונים, כולל אבקת קקאו, משקאות קקאו מבוססי חלב ושוקולד מסוגים שונים, לרבות שוקולד מריר. משך ההתערבות נע בין 30 ל-180 יום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת קקאו תרמה לשיפור מובהק בתפקודים ניהוליים וביכולת המילולית, אך לא נמצאה השפעה מובהקת על מדדים קוגניטיביים אחרים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי ממצאי הסקירה מוגבלים בשל מספר המחקרים המצומצם וההטרוגניות ביניהם.
החוקרים מסכמים כי צריכה קבועה של קקאו עשויה לתרום לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, בעיקר בתחומי הלמידה, הזיכרון והקשב. ההשפעות החיוביות מיוחסות לפלבונואידים שבקקאו אשר משפרים את הפעילות העצבית, ככל הנראה באמצעות הגברת זרימת הדם למוח.
Shateri Z, Kooshki A, Hormoznejad R, Hosseini SA, Mousavi R, Foroumandi E. Effects of chocolate on cognitive function in healthy adults: A systematic review and meta-analysis on clinical trials. Phytother Res. 2023 Sep;37(9):3688-3697.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37211619/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2023 נבדקה ההשפעה של צריכת צימוקים על התפקוד הקוגניטיבי, איכות החיים והתפקוד הכללי בקרב קשישים בריאים.
החוקרים מציינים כי למרות שאין מחקרים בהם נבדקה התועלת הקוגניטיבית של צימוקים באופן ישיר, קיימים ממצאים המעידים כי לפוליפנוֹלים מסוג פלבונולים, פלבאנולים וסטילבנים המצויים בצימוקים, עשויים להיות יתרונות קוגניטיביים.
המחקר כלל 80 משתתפים מעל גיל 70 אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו להוסיף לתזונה הרגילה שלהם 50 גרם צימוקים למשך שישה חודשים, בעוד שקבוצת הביקורת שמרה על תזונתה הרגילה.
בתום תקופת ההתערבות נמצא כי הציון במדד MOCA להערכת התפקוד הקוגניטיבי היה גבוה באופן מובהק בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, נצפה שיפור מובהק ביכולת ההתמצאות במרחב, בתפקוד החזותי-מרחבי, בשפה וביכולת ההיזכרות. כמו כן, מדדי איכות החיים והתפקוד היומיומי היו גבוהים יותר בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מסקנת החוקרים היא כי שילוב צימוקים בתזונה עשוי לתרום לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, איכות החיים והתפקוד הכללי בקרב קשישים.
Rodrigo-Gonzalo MJ, González-Manzano S, Pablos-Hernández MC, Méndez-Sánchez R, Ayuda Duran B, González-Sánchez J, Barbero-Iglesias F, González-Paramás AM, Recio-Rodríguez JI. Effects of a Raisin Supplement on Cognitive Performance, Quality of Life, and Functional Activities in Healthy Older Adults-Randomized Clinical Trial. Nutrients. 2023 Jun 20;15(12):2811.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37375715/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2023 נבחנה ההשפעה של תוסף תות שדה כאסטרטגיה למניעה מוקדמת של דמנציה. המחקר התמקד בבדיקת השפּעת התוסף על התפקוד הנוירו-קוגניטיבי בקרב מבוגרים הנמצאים בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית.
המחקר כלל 34 מבוגרים בגיל 50 עד 65, עם BMI של 25 ומעלה, שדיווחו על ירידה קלה בתפקוד הקוגניטיבי.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף אבקת תות שדה או פלסבו למשך 12 שבועות.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה תוסף אבקת תות שדה, ואילו הקבוצה השנייה קיבלה פלסבו.
ההתערבות נמשכה 12 שבועות, במהלכם המשתתפים התבקשו לצרוך מדי יום מנת תוסף אחת (13 גרם) עם מים בארוחת הבוקר. כל מנה הכילה 37 מ"ג אנתוציאנינים, המופקים מ-130 גרם פרי טרי, שווה ערך לכוס תות שדה טרי.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2023 נבדקה ההשפעה של תוסף המבוסס על ענבים ואוכמניות על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI).
החוקרים מציינים כי ענבים ואוכמניות עשירים בפוליפנוֹלים, רכיבים אשר עשויים לתרום לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
המחקר כלל 143 משתתפים בגיל 60 עד 80 אשר חולקו אקראית לנטילת 150 מ"ג פעמיים ביום מהתוסף Memophenol™ או פלסבו במשך 6 חודשים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
גישות לטיפול בשמנוּת
בסקירה משנת 2024 הוערכו הממצאים מסקירות שיטתיות במטרה לבחון מהן ההתערבויות ההתנהגותיות המשמעותיות ביותר בתוכניות לירידה במשקל.
החוקרים מציינים כי לצד אפשרויות טיפול תרופתיות וניתוחיות, להתערבויות התנהגותיות תפקיד מרכזי בתמיכה בשינוי התנהגותי ארוך טווח. עם זאת, קיים חוסר ידע בנוגע לגישות היעילות ביותר, במיוחד בקרב אנשים עם שמנות חמורה (BMI מעל 35).
הסקירה התבססה על ממצאים מ-22 סקירות שיטתיות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדק האם תמריצים כספיים משפרים את ההיענות להתערבות טיפולית בשמנות בקרב בני נוער, והאם מסגור התמריץ כרווח או כהפסד משפיע על מידת ההיענות.
מחקרים קודמים מצביעים על כך שתמריצים כספיים עשויים לשפר את ההיענות לשינוי אורח חיים, כאשר לרוב תמריצים המוצגים כהפסד נמצאו יעילים יותר.
במחקר השתתפו 60 בני נוער בגיל 13 עד 18 עם BMI באחוזון ה-95 ומעלה ביחס לגיל ולמין, שהשתתפו בתוכנית טיפולית לשמנות. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:
ציון ההיענות, עד 100 נקודות, נקבע פעם בחודש בהתאם לביצוע בדיקות רפואיות, עמידה בהנחיות תזונתיות ומספר הצעדים היומי.
לכל משתתף נפתח חשבון וירטואלי שבו הוזן התמריץ הכספי בהתאם לקבוצת המחקר ולציון ההיענות.
משך ההתערבות היה שישה חודשים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2023 נבדקה התועלת של התאמת הדיאטה למאפיינים הגנטיים לצורך עידוד ירידה במשקל.
החוקרים מציינים כי באופן כללי נמצאו הבדלים קטנים במידת הירידה במשקל בין דיאטה עתירת פחמימות לעומת דיאטה עתירת שומן, אולם זוהו הבדלים בינאישיים ניכרים בתוך כל קבוצת דיאטה. לפיכך, מוצע כי למאפיינים גנטיים עשויה להיות השפעה על התגובה לדיאטה.
במחקר נכללו 145 משתתפים עם עודף משקל או שמנות, שסווגו מראש כ"רגישים לשומן" או כ"רגישים לפחמימות" על בסיס עשרה מאפיינים גנטיים.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לדיאטה עתירת שומן או עתירת פחמימות, כך שנוצרו ארבע קבוצות:
משך ההתערבות היה 12 שבועות במהלכם נערכו מפגשים קבוצתיים, כאשר מדד המטרה העיקרי היה מידת הירידה במשקל בסיום תקופת ההתערבות.
הניתוח הסופי כלל 122 משתתפים בגיל ממוצע של 54 ועם BMI ממוצע של 34.9.
נמצא כי קרא עוד
במחקר משנת 2024 פותח מודל ממוחשב לניבוי התגובה האישית לתוכנית התערבות המיועדת לירידה במשקל.
המודל פותח על בסיס נתונים שנאספו לאורך 12 חודשים במסגרת מחקר שבחן את ההשפעה ארוכת הטווח של הפחתה קלורית על תוחלת החיים, וכלל 130 משתתפים מקבוצת ההתערבות.
המודל מסווג את תוצאת ההתערבות בשתי רמות (הצלחה או אי-הצלחה) או בשלוש רמות (הצלחה גבוהה, בינונית או נמוכה). כמו כן, נבדקה תרומתם של מאפיינים שונים לשיפור הירידה במשקל.
ממצאי המחקר מצביעים על כך קרא עוד
פסוֹריאזיס
בסקירה שיטתית משנת 2024 הוערכו העדויות בנוגע לגישות משלימות ואינטגרטיביות לטיפול בפסוריאזיס. הסקירה כללה 12 מחקרים אקראיים מבוקרים, אשר בדקו את ההשפעה של מגוון התערבויות, כולל תוספי תזונה, התערבות תזונתית וטיפולי גוף-נפש.
להלן סיכום הממצאים:
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה על שלמות הגליקוקליקס (Glycocalyx) ונוקשות העורקים בקרב חולי פסוריאזיס.
הגליקוקליקס הוא מבנה המצפה את הצד הפנימי של תאי האנדותל בכלי הדם, ותפקידו העיקרי הוא ויסות החדירות הווסקולרית. בתנאים דלקתיים ובעומס חמצוני מוגבר חלה הידרדרות בגליקוקליקס, מה שמוביל לפגיעה בתפקוד האנדותל ולהגברת הסיכון הקרדיווסקולרי.
במסגרת המחקר נבדקה השפּעתו של תוסף תזונה (Endocalyx-Pro) אשר פותח לשימור שכבת הגליקוקליקס במטרה לשפר את הבריאות הקרדיווסקולרית, להגביר את זרימת הדם ולהפחית את הסיכון לתחלואה וסקולרית.
התוסף מכיל שילוב של שלושה רכיבים הפועלים בסינרגיה: פוליסכרידים גופרתיים, אנזימים נוגדי חמצון ורכיבים התומכים בסינתזה של הגליקוקליקס.
במחקר השתתפו 50 חולי פסוריאזיס ברמה בינונית עד חמורה המטופלים בתרופות ביולוגיות.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו במינון של שתי כמוסות פעמיים ביום במשך 4 חודשים.
כל ארבע כמוסות מכילות סה"כ 2,556 מ"ג, בהם 106 מ"ג Fucoidan מאצה חומה, 17.5 מ"ג חומצה היאלורונית, 120 מ"ג SOD ואנזימים צמחיים, ו-375 מ"ג גלוקוזאמין סולפט.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על מדד המשמש להערכת שלמות שכבת הגליקוקליקס (PBR), מדדים להערכת נוקשות העורקים (PWV, AIx) ומדד להערכת חומרת הפסוריאזיס (PASI).
לאחר ארבעה חודשי טיפול, קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה כטיפול משלים בקרב חולי פסוריאזיס.
החוקרים מציינים כי לחוסר איזון של חיידקי המעי עשוי להיות תפקיד בהתפתחות פסוריאזיס, ולכן משוער כי טיפול בפרוביוטיקה עשוי לתרום לשיפור מהלך המחלה.
בסקירה נכללו 7 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 400 משתתפים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה מסוגים ובמינונים שונים בהשוואה לפלסבו. משך ההתערבות נע בין 8 שבועות ל-6 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת מלח בתזונה לבין הסיכון להתפתחות פסוריאזיס.
המחקר התבסס על נתונים מתוך הביו-בנק הבריטי וכלל 433,788 משתתפים, אשר סיפקו דיווחים על הרגלי התזונה שלהם בתחילת תקופת המעקב.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין תדירות הוספת מלח למזון לבין הסיכון להתפתחות פסוריאזיס, וכן את ההשפעה המשולבת של סיכון גנטי וצריכת מלח על הסיכון, לצד השפּעתם של גורמי סיכון נוספים.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 14 שנה תועדו 4,279 מקרים חדשים של פסוריאזיס.
נמצא כי קרא עוד
וִיטמין D ותחלואה
במחקר משנת 2024, אשר מבוסס על הנתונים ממחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה התועלת של תיסוף ויטמין D ואומגה 3 למניעת תחלואה אוטואימונית, כגון דלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס, מחלות מעי דלקתיות ועוד.
המחקר VITAL נועד לבחון את היעילות של תיסוף ויטמין D (במינון 2,000 יחב"ל ליום) ושל אומגה 3 (במינון 1 גרם ליום) למניעת סרטן ותחלואה קרדיווסקולרית.
במחקר השתתפו 25,871 גברים מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 55.
במאמר קודם, החוקרים דיווחו כי לאחר תקופת התערבות חציונית של 5.3 שנים, נטילת ויטמין D הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-22% לתחלואה אוטואימונית, בעוד שנטילת אומגה 3 הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-15% שאינו מובהק סטטיסטית,
במאמר הנוכחי מוצגים נתוני מעקב שנמשך שנתיים לאחר סיום ההתערבות, וכלל 21,592 ממשתתפי המחקר.
במהלך תקופה של כ-7 שנים תועדו 514 מקרים חדשים של תחלואה אוטואימונית.
בקרב המשתתפים שנטלו ויטמין D נמצאו קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות בקרב מבוגרים.
המחקר התבסס על נתוני מחקר VITAL שנועד לבחון את היעילות של תיסוף ויטמין D (במינון 2,000 יחב"ל ליום) ושל אומגה 3 (במינון 1 גרם ליום) למניעת סרטן ותחלואה קרדיווסקולרית.
בניתוח הנוכחי נכללו 15,804 מהמשתתפים, כאשר מדד המטרה היה השכיחות של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות במעקב של שנה.
הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם בתחילת המחקר עמדה על 31 ננוגרם/מ"ל.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבדק הקשר בין נטילת תוספי ויטמין D, רמת ויטמין D בדם ושכיחות זיהומים נשימתיים בקרב ילדים.
המחקר נערך ברומניה וכלל 194 ילדים מגיל 1 עד 18.
המשתתפים סווגו לקבוצות בהתאם למינון השבועי של תוספי ויטמין D (עד 400, 400 עד 800 ומעל 800 יחב"ל), לרמת ויטמין D בדם (עד 20, 20 עד 30 ומעל 30 ננוגרם/מ"ל), ולגיל (עד 6, 6 עד 12 ו-12 עד 18).
באופן כללי, שיעור הזיהומים הנשימתיים לאורך תקופה של שנתיים עמד על כ-41%.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין חסר ויטמין D לבין נזלת כרונית בקרב מבוגרים.
המחקר כלל 12,654 מבוגרים מעל גיל 40 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בקוריאה בשנים 2010-2012.
נמצא כי השכיחות של נזלת כרונית עמדה על כ-21%.
