בריאות נפשית בקרב ילדים | הטיפול הטבעי בסרְטן השד | דלקת מִפרקים ניוונית | ויטמין B12
בריאות נפשית בקרב ילדים:
תאבון בילדות והפרעות אכילה,
אורח חיים ותסמיני דיכאון,
תזונה בראשית החיים ובריאות נפשית,
וטיפול CBT להקלה על חרדה.
הטיפול הטבעי בסרְטן שד:
לבונה להאטת שגשוג של תאי סרטן,
צום לסירוגין בחולות סרטן שד,
אורח חיים בריא לשיפור ההישרדות,
אורח חיים לשיפור המצב המטבולי,
ופעילות גופנית ואיכות החיים.
הטיפול הטבעי בדלקת מפרקִים ניוונית:
גורמים תזונתיים והסיכון לדלקת מפרקים,
החשיבות של ויטמין D,
כורכומין ודלקת מפרקים ניוונית,
וקפסאיצין בשימוש חיצוני להקלה על כאב.
עדכונים לגבי וִיטמין Bֹ12:
המלצות לזיהוי, אבחון וטיפול בחסר,
הזמינות הביולוגית של ויטמין B12,
בריאות נפשית בקרב ילדים
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין מאפייני התאבון בילדות המוקדמת ובין תסמינים של הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות.
החוקרים מסבירים כי במקרים רבים ישנה הופעה של שמנות ושל הפרעות אכילה במקביל, כאשר לשתיהן עשויים להיות גורמי סיכון משותפים. תאבון מוגבר מהווה גורם סיכון להשמנה כבר בגיל צעיר, אולם הקשר להתפתחות הפרעות אכילה אינו ברור.
המחקר מבוסס על נתוני עוקבה משני מחקרים שנערכו בהולנד ובבריטניה וכלל 2,801 ו-869 משתתפים, בהתאמה.
מאפייני התאבון נמדדו בגיל 4-5 באמצעות דיווח של ההורים ותסמינים של הפרעות אכילה נמדדו בגיל 12-14 באמצעות דיווח עצמי של המשתתפים.
בניתוח משותף של הנתונים נמצא כי תגובתיות גבוהה יותר למזון (כלומר, אכילה שאינה בהתאמה לרעב) בגיל צעיר הייתה קשורה בסיכוי מוגבר לתסמינים של הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות, כולל סיכוי גבוה ב-47% להתקפי זלילה (אכילת בינג'), ב-33% לאכילה לא מבוקרת, ב-26% לאכילה רגשית, ב-16% להגבלת האכילה וב-18% להתנהגויות של פיצוי.
בניגוד לכך, תגובת שובע גבוהה יותר הייתה קשורה בסיכוי נמוך ב-11% להתנהגויות של פיצוי וב-14% לאכילה לא מבוקרת. אכילה איטית יותר הייתה קשורה בסיכוי נמוך ב-9% להתנהגויות של פיצוי וב-10% להגבלת האכילה.
החוקרים מסכמים כי בגיל צעיר תגובתיות גבוהה יותר למזון הייתה קשורה בסיכוי מוגבר לסבול מתסמינים של הפרעות אכילה, לעומת תגובת שובע ואכילה איטית שהיו קשורות בסיכוי מופחת. הם מציעים כי מאפייני התאבון עשויים להוות גורם סיכון מוקדם או סמן להתפתחות של הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות.
Derks IPM, Nas Z, Harris HA, Kininmonth AR, Treasure J, Jansen PW, Llewellyn CH. Early childhood appetitive traits and eating disorder symptoms in adolescence: a 10-year longitudinal follow-up study in the Netherlands and the UK. Lancet Child Adolesc Health. 2024 Apr;8(4):270-279.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38395044/
במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין מאפייני אורח חיים בריא ובין תסמיני דיכאון בקרב ילדים ומתבגרים.
המחקר נערך באופן אינטרנטי בקרב ילדים בגיל 6 עד 15 מבתי ספר בשנחאי שנדגמו באופן אקראי.
במסגרת המחקר הילדים התבקשו לדווח על ארבעה מאפייני אורח חיים, כולל פעילות גופנית, משך השינה, שימוש במסכים ואיכות התזונה, ובנוסף למלא שאלון להערכת תסמיני דיכאון.
בניתוח נכללו 6,478 ילדים, מהם 12.2% דיווחו על תסמיני דיכאון, 78.6% ישנו פחות מהמומלץ, 71.4% לא היו מספיק פעילים גופנית, 33.3% היו עם איכות תזונה נמוכה ו-31.9% בילו זמן רב מול מסכים.
בנוסף, רק 2.9% מהמשתתפים עמדו בהמלצות בכל ארבעת המאפיינים שנבדקו, 19.8% עמדו בהמלצות עבור מאפיין אחד, 42.9% עבור שניים, 27.8% עבור שלושה, ו-6.6% לא עמדו בהמלצות עבור אף אחד מהמאפיינים.
נמצא כי הסיכוי לסבול מתסמיני דיכאון היה גבוה בכ-20% בקרב ילדים שאינם פעילים גופנית בהשוואה לילדים העומדים בהמלצות לפעילות גופנית, גבוה בכ-45% בקרב ילדים שישנים פחות מהמומלץ, גבוה בכ-46% בקרב ילדים שבילו זמן רב מול מסכים וגבוה בכ-89% בקרב ילדים עם איכות תזונה נמוכה.
עוד נמצא כי בהשוואה לילדים עם אורח חיים בריא, הסיכוי לסבול מתסמיני דיכאון עלה עם העלייה במספר המאפיינים שלא עמדו בהמלצות.
החוקרים מסכמים כי אי-עמידה בהמלצות לאורח חיים בריא בקרב ילדים ומתבגרים קשורה בבריאות נפשית נמוכה ירודה, כאשר הסיכון תלוי במספר ובשילוב הספציפי של מאפייני אורח החיים. הם מדגישים את החשיבות של ההסתכלות הכוללת על מאפייני התזונה וההתנהגות על מנת למנוע ולהפחית בעיות נפשיות בצעירים.
Zhang E, Chen J, Liu Y, Li H, Li Y, Kuwahara K, Xiang M. Associations between joint lifestyle behaviors and depression among children and adolescents: A large cross-sectional study in China. J Affect Disord. 2024 May 1;352:110-114.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38360364/
במחקר עוקבה שנערך בנורבגיה נבדק הקשר בין תזונה בראשית החיים ובין מאפיינים אישיותיים ותסמיני דיכאון וחרדה בגיל 8.
החוקרים מסבירים כי לתזונה תפקיד מרכזי בהתפתחות המוקדמת של ילדים אולם אין מספיק עדויות לגבי ההשפעה של התזונה בשנים הראשונות על הבריאות הנפשית בהמשך החיים.
במחקר נכללו הנתונים של 40,566 ילדים להם נאספו נתוני התזונה של האם בהריון, בגיל 6 ו-18 חודשים ובגיל 3 ו-7 שנים. החוקרים חישבו מדד של תזונה בריאה המבוסס על המלצות התזונה הנורדית.
מאפיינים אישיותיים ומדדים של בריאות נפשית נבדקו בגיל 8. ספציפית, תסמינים של חרדה ודיכאון הוערכו באמצעות המדדים SCARED ו- SMFQבהם ציונים גבוהים יותר מבטאים רמה גבוהה יותר של חרדה ודיכאון, בהתאמה. מאפיינים אישיותיים הוערכו באמצעות המדד NHiPIC בהתאם למודל "חמשת הגדולים" (Big Five - מודל אישיות פסיכולוגי הכולל 5 תכונות-על לפיהן ניתן לתאר אישיות ודפוסי התנהגות כאשר כל תכונה נעה על ציר בין שני קצוות מנוגדים).
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט התערבותי הוערכה ההיתכנות והתועלת של תכנית טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) להקלה על חרדה על רקע אלרגיה למזון בקרב ילדים.
במחקר נכללו 10 ילדים בגיל 8 עד 12 עם אבחנה של אלרגיה למזון אשר סובלים מרמת חרדה גבוהה.
ההתערבות כללה 6 מפגשים קבוצתיים של ילדים עם אלרגיה למזון ובני משפחתם. כל מפגש נמשך 90 דקות והתמקד בשיפור היכולת האישית והמשפחתית להתמודדות עם האלרגיה, כולל חשיפה למזון בהתאם להגבלה הרפואית.
רמת החרדה ואיכות החיים הוערכו בתחילת המחקר, בסיום תקופת ההתערבות ולאחר תקופת מעקב של 2 עד 4 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי בסרְטן שד
במחקר קליני ראשוני נבדקה הפעילות הביולוגית והבטיחות של מיצוי לבונה (Boswellia serrata) בקרב חולות סרטן שד.
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי הרכיבים הפעילים בלבונה תרמו לדיכוי השגשוג של תאים סרטניים במחקרים פרה-קליניים, והדגימו פרופיל בטיחות גבוה בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות.
במחקר נכללו נשים עם סרטן שד גרורתי לפני ניתוח אשר נטלו תוסף לבונה (BosPure®) במינון 2,400 מ"ג ליום עד לילה לפני הניתוח.
השפּעת ההתערבות הוערכה באמצעות ביופסיה שנלקחה לפני ההתערבות ולאחר הניתוח.
בנוסף, בוצעה השוואה רטרוספקטיבית לקבוצת ביקורת של מטופלות שלא נטלו את התוסף.
סה"כ בניתוח נכללו 18 נשים בקבוצת ההתערבות ו-18 נשים בקבוצת הביקורת.
משך הנטילה של התוסף נע בין 5 ל-23 ימים עם משך נטילה חציוני של 11 ימים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של צום לסירוגין בקרב חולות סרטן שד העוברות כימותרפיה. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים העוסקים בהשפעות של צום לסירוגין על איכות החיים בתקופת טיפולי הכימותרפיה, על תופעות הלוואי של הכימותרפיה, על התגובה הרדיולוגית והישנות המחלה ועל התוצאות ההורמונליות, בנוסף להערכת השפעות שליליות הקשורות לצום לסירוגין.
בסקירה נכללו 10 מחקרים מבוקרים ותצפיתיים בהם נכללו נשים בגיל 27 עד 78 המאובחנות עם סרטן שד מסוגים שונים ובשלבים שונים.
במחקרים אלה נבדקו סוגים שונים של צום לסירוגין, כגון הגבלת זמן האכילה, צום לילה או צום רמדאן.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין היענות להמלצות אורח החיים למניעת סרטן ובין הישרדות בקרב נשים שהחלימו מסרטן שד.
החוקרים מציינים כי ארגוני הסרטן האמריקאיים מפרסמים בקביעות המלצות אורח חיים למניעת סרטן, אולם לא ידוע האם להמלצות אלה השפעה על הישרדות נשים עם סרטן שד בסיכון גבוה.
המחקר התבסס על מחקר קליני רב-מרכזי בו בוצעה השוואה בין טיפולי כימותרפיה שונים לטיפול בסרטן שד, כאשר במחקר זה הוערכו מאפייני אורח החיים לפני אבחון הסרטן, במהלך תקופת הטיפול ובמהלך שנתיים לאחר השלמת הטיפול הרפואי.
לכל משתתפת חושב ציון אורח חיים כללי המבוסס על נתונים מ-4 נקודות זמן ו-7 גורמי אורח חיים, כולל פעילות גופנית, BMI, צריכת פירות וירקות, צריכת בשר אדום ומעובד, צריכת משקאות ממותקים, צריכת אלכוהול ועישון. ציונים גבוהים יותר ביטאו אורח חיים בריא יותר.
מדדי המטרה כללו הישנות של סרטן השד ותמותה. במחקר נכללו 1,340 נשים בגיל 51 בממוצע.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר פתוח נבדקה ההשפעה של התערבות אורח חיים על המשקל וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב חולות סרטן שד.
ברקע למחקר החוקרים מציינים כי עודף משקל או שמנות וכן אורח חיים מערבי נמצאו קשורים בפרוגנוזה גרועה יותר של סרטן שד.
במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין שני טיפולי כימותרפיה בנוסף לתוכנית התערבות בת שנתיים לשמירה על אורח חיים בריא, בדגש על שיפור הצריכה התזונתית והעלאת רמת הפעילות הגופנית.
תכנית ההתערבות החלה 3 או 6 חודשים לאחר השלמת הטיפול הכימותרפי.
במחקר נכללו 2,292 נשים עם BMI בטווח של 24-40 אשר חולקו אקראית להשתתפות בתו כנית ההתערבות או בקבוצת ביקורת.
ההתערבות נערכה באופן טלפוני, כאשר כל שיחה נמשכה חצי שעה ותדירות השיחות הייתה פעם בשבוע בחודש הראשון וירדה בהדרגה לפעם בשבועיים, פעם בחודש, פעם בחודשיים ועד פעם ב-3 חודשים בשנה השנייה.
כל המשתתפות קיבלו חומרי הדרכה בדואר בתחילת המחקר ולאחר שנה, כאשר קבוצת ההתערבות קיבלה בנוסף גם מידע מותאם אישית וקבוצת הביקורת קיבלה מנוי שנתי למגזין בריאות.
מדדי המטרה הוערכו במהלך תקופת ההתערבות ולאחר שנתיים נוספות של מעקב (סה"כ 48 חודשים).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט קליני הוערכה ההיתכנות והתועלת של התערבות להגברת הפעילות הגופנית במקביל לטיפול הרפואי בקרב נשים עם סרטן שד גרורתי בשלב 4. מטרת המחקר הייתה לבחון את השפּעת הפעילות הגופנית על איכות החיים של המטופלות.
במסגרת המחקר המשתתפות התבקשו ללכת 150 דקות בשבוע בקצב נוח ובטוח, כאשר משך הפעילות הגופנית הוערך באמצעות דיווח עצמי של המשתתפות ובאמצעות מד צעדים.
עם יעד של 60 משתתפות, את המחקר התחילו 52 נשים מהן 40 נשים (77%) השלימו מעקב של 3 חודשים ו-29 נשים (56%) השלימו מעקב של 6 חודשים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
הטיפול הטבעי בדלקת מפרקִים ניוונית
בסקירה ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין דפוס התזונה וגורמים תזונתיים ובין הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית בברך.
בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם סה"כ 97,157 משתתפים, מהם 9 מחקרי עוקבה ו-6 מחקרי חתך.
בהתבסס על נתוני התזונה שנאספו במחקרים אלה החוקרים ביצעו ניתוח כולל של הנתונים להערכת הקשר בין צריכה גבוהה לעומת נמוכה של דיאטה צמחונית, דיאטה שקולה או דיאטה אומניבורית, ושל מוצרי חלב, ויטמין C, ויטמין E וקרוטנואידים, ובין הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית בברך.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין רמת ויטמין D ובין הסיכון לתמותה בקרב משתתפים עם דלקת מפרקים ניוונית.
החוקרים מסבירים כי רמת ויטמין D הינה גורם משמעותי בהתפתחות דלקת מפרקים ניוונית בשל תפקידו בשמירה על מאזן הסידן ובריאות העצם, אולם ההשפעה של ויטמין D בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית נבדקה בעיקר במחקרים קצרי טווח.
במחקר נכללו משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2001-2018 אשר דיווחו על אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית.
בניתוח נכללו 4,570 משתתפים, מהם 1,388 נפטרו עד סוף תקופת המעקב בשנת 2019.
נמצא קשר קרא עוד.
בניתוח כולל של מטה-אנליזות שנערכו על מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של כורכומין להקלה על דלקת מפרקים ניוונית.
בניתוח נכללו 11 מטה-אנליזות בהן נבדקה ההשפעה של תוספי כורכומין מסוגים שונים במינון 450 עד 2,000 מ"ג למשך 5 עד 11 שבועות בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית.
מדדי המטרה שהוערכו כללו רמת כאב ומדד WOMAC להערכת כאב, תפקוד ונוקשות המפרקים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של קפסאיצין בשימוש חיצוני להקלה על כאב על רקע דלקת מפרקים ניוונית.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 498 מטופלים. במחקרים אלה נעשה שימוש במוצרים המכילים קפסאיצין בריכוז של עד 5%, 1-4 פעמים ביום לתקופה של 4-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
עדכונים לגבי וִיטמין Bֹ12
בנייר עמדה שפורסם על ידי המכון הלאומי לבריאות בבריטניה (NICE) מוצגות המלצות לזיהוי, אבחון וטיפול בחסר ויטמין B12 באוכלוסייה מעל גיל 16.
הכותבים מדגישים כי המסמך כולל התייחסות לחסר על רקע דלקת קיבה אוטואימונית וכן התייחסות לניטור ההתפתחות של סרטן קיבה בקרב חולים אלה.
נייר העמדה כולל המלצות והנחיות ב-7 תחומים: קרא עוד.
במחקר תצפיתי הוערכה הזמינות הביולוגית והדרישה היומית של ויטמין B12 בקרב מבוגרים.
ברקע למחקר החוקרים מציינים כי חסר קליני וביוכימי של ויטמין B12 בקרב צמחוניים הינו נמוך מהמצופה ולכן מוצע כי קיימים מנגנונים המסייעים לשמירה על מאזן ויטמין B12 גם כאשר הצריכה התזונתית נמוכה, כגון ספיגה גם במעי הגס או צמצום ההפרשה היומית.
במסגרת המחקר נערכו כמה ניסויים בהם נבדקה הספיגה של ויטמין B12 במעי הדק ובמעי הגס וכן קצב ההפרשה היומי באמצעות מולקולה מסומנת.
נמצא כי קרא עוד.
נמצא כי קרא עוד.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין B12 באופן פומי בקרב מטופלים עם אנמיה ממארת (pernicious anemia).
החוקרים מסבירים כי אנמיה ממארת נובעת מהפרעה בספיגה של ויטמין B12 כתוצאה מחסר בגורם אינטרינזי (intrinsic factor) שהינו הכרחי לספיגה תקינה במעי הדק. לפיכך, הטיפול הסטנדרטי הינו הזרקה תוך-שרירית של ויטמין B12, אולם משוער כי גם תיסוף פומי עשוי להיספג באופן פסיבי במערכת העיכול.
במחקר נכללו 26 משתתפים עם חסר ויטמין B12 על רקע אנמיה ממארת.
כל המשתתפים נטלו תוסף ציאנוקובלאמין במינון 1,000 מק"ג ליום במהלך כל תקופת המחקר.
מדדים קליניים וביולוגיים הקשורים לחסר ויטמין B12 הוערכו במהלך שנה בה נערך המחקר.
נמצא כי קרא עוד.
