עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש אפריל 2024 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 18/04/2024

 

ההשפעה של יין אדום | השימוש בקמחים נטולי גלוטן | התועלת הבריאותית של אגוזים

 

ההשפעה של יין אדום:

השפעה בריאותית,

השפעה ארוכת טווח,

בריאות קרדיווסקולרית,

צריכת יין וסיכון לסרטן,

פוֹליפנוֹלים ובריאות נפשית,

ויין ותפקוד מיני בקרב גברים.

 

השימוש בקמחים נטולי גלוטן:

ההרכב התזונתי,

גישות חדשניות בייצור מאפים,

קמח עדשים בעוגות,

קמח בננה וחלבון סויה,

ושילוב קמח טף בדגני בוקר.

 

התועלת הבריאותית של אגוזים:

אגוזים ופרופיל השומנים,

מדדי דלקת ועקה חמצונית,

ואגוזי ברזיל וסוכרת סוג 2.

 

ההשפעה של יין אדום

 

ההשפעה הבריאותית של יין אדום

בסקירה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה הבריאותית האקוטית והממושכת של צריכת יין אדום.

החוקרים מציינים כי קיימת מחלוקת לגבי ההשפעה של יין אדום על הבריאות, כאשר ההנחיות למניעת תחלואה קרדיווסקולרית וסרטן מדגישות הימנעות מכל צריכה של אלכוהול. עם זאת, מחקרים שונים מראים כי צריכת יין אדום במינון נמוך עשויה להיות בעלת השפעה מגינה.

בסקירה נכללו 91 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של יין אדום באופן אקוטי או לאחר תקופה של ימים או שבועות בודדים, כאשר 7 מחקרים נמשכו 6 חודשים ומעלה.

החוקרים בחנו את ההשפעה של יין אדום על 9 היבטים בריאותיים:

  • פעילות נוגדת חמצון (19 מחקרים) – צריכה מתונה של יין אדום כחלק מדיאטה ים-תיכונית הייתה בעלת השפעה מיטיבה על הפעילות נוגדת החמצון באוכלוסייה בריאה.
  • בריאות קרדיווסקולרית (7 מחקרים) – צריכה מתונה של יין אדום לא תרמה לשיפור גורמים קרדיווסקולריים גם בטווח הארוך, כאשר לא נמצאו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה על הפרעות קצב.
  • תפקודי קרישה ופעילות הטסיות (11 מחקרים) – לצריכת יין אדום הייתה השפעה חיובית על תפקודי הקרישה.
  • תפקוד כלי הדם ונוקשות העורקים (15 מחקרים) – הממצאים אינם עקביים אולם ברוב המחקרים ליין אדום הייתה השפעה חיובית על תפקוד כלי הדם.
  • יתר לחץ דם (13 מחקרים) – הממצאים לגבי ההשפעה של יין אדום על לחץ הדם היו מעורבים.
  • תפקוד חיסוני ופעילות דלקתית (14 מחקרים) – באופן כללי ליין אדום לא נמצאה השפעה מזיקה על התפקוד החיסוני והפעילות הדלקתית, כאשר בחלק מהמחקרים נמצאה השפעה מיטיבה.
  • פרופיל שומנים ורמת הומוציסטאין (23 מחקרים) – לצריכה מתונה של יין אדום הייתה השפעה חיובית על פרופיל השומנים ועל המטבוליזם של שומנים, כאשר הממצאים לגבי ההשפעה על רמת הומוציסטאין היו מעורבים. 
  • הרכב הגוף (6 מחקרים) ואיזון גליקמי (13 מחקרים) – צריכה מתונה של יין אדום כחלק מתזונה בריאה או מדיאטת הרזיה לא הובילה לעלייה במשקל ותרמה לשיפור האיזון הגליקמי בקרב חולי סוכרת.
  • חיידקי המעי ומערכת העיכול (7 מחקרים) – באופן כללי נמצא כי לפוֹליפנוֹלים המצויים ביין אדום השפעה פרה-ביוטית הכוללת העשרת חיידקים מהסוגים Enterococcus, Prevotella, Bacteroides ו-Bifidobacterium.

החוקרים מסכמים כי באופן אקוטי וקצר טווח לצריכת יין אדום הייתה השפעה חיובית על הפעילות נוגדת החמצון, פרופיל השומנים, תהליכי קרישה (תרומבוזיס) ודלקת, ועל אוכלוסיית חיידקי המעי. עם זאת, נמצאו עדויות להשפעה שלילית על לחץ הדם, רמת הומוציסטאין ופעילות העיכול. הם מדגישים כי בקרב חולי סוכרת צריכה ממושכת של יין אדום הייתה בעלת השפעה מגינה על תפקודי הכליות והלב, ולכן יש להמשיך ולבחון מהו המינון המיטבי על מנת לצמצם את ההשפעות השליליות. לטענת החוקרים צריכה של יין אדום עשויה להגן מפני תחלואה קרדיווסקולרית ומטבולית, כאשר הפחתה של כמות האתנול וללא שינוי בהרכב הפוֹליפנוֹלים עשויה לתרום לצמצום ההשפעות השליליות תוך שמירה על ההשפעה הבריאותית המיטיבה.

Lombardo M, Feraco A, Camajani E, Caprio M, Armani A. Health Effects of Red Wine Consumption: A Narrative Review of an Issue That Still Deserves Debate. Nutrients. 2023 Apr 16;15(8):1921.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37111141/

 

 

ההשפעה ארוכת הטווח של יין אדום

בסקירה הוערכו העדויות לגבי ההשפעה הבריאותית ארוכת הטווח של צריכה מתונה של יין אדום. 

בסקירה נכללו רק מחקרים בהם תועדה מידת הצריכה של יין אדום ומשך המעקב היה שנתיים לפחות. צריכה מתונה הוגדרה כצריכה יומית של כוס אחת לנשים ושתי כוסות לגברים.

סה"כ נכללו בסקירה 74 מחקרים בהם נבדק הקשר להתפתחות סרטן (27 מחקרים), תחלואה קרדיווסקולרית (14 מחקרים), תמותה (10 מחקרים), עלייה במשקל (7 מחקרים), דמנציה (5 מחקרים) ותוצאות אחרות (11 מחקרים).

להלן הממצאים העיקריים:

  • בכל המחקרים לא נמצא קשר בין צריכת יין ותוצאות בריאותיות שליליות, ב-47 מהמחקרים נמצאו תוצאות בריאותיות חיוביות, ב-26 מהמחקרים התוצאות היו ניטרליות, ובמחקר אחד נמצאו תוצאות מעורבות כך שעבור נשים נמצא קשר חיובי בעוד עבור גברים הקשר היה ניטרלי.
  • בכל המחקרים שבחנו את הקשר לתמותה ולדמנציה התוצאות היו חיוביות.
  • באופן כללי נמצאו עדויות לתוצאות חיוביות בהתייחס לסוגים מסוימים של סרטן כגון לימפומה שאינה הודג'קין, לתסמונת מטבולית ולאירועים קרדיווסקולריים. 

מכאן, ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכה מתונה של יין אדום אינה מהווה גורם סיכון בריאותי באוכלוסייה הכללית ועשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה במצבים בריאותיים מסוימים.

החוקרים מציינים כי גם אם ההשפעה הינה ניטרלית, אין להמעיט בתועלת הפסיכולוגית של שתיית יין. יחד עם זאת, הם מדגישים כי מטרת הסקירה אינה לעודד לצריכת יין אלא להבחין בין ההשפעה של צריכה מתונה של יין אדום ובין ההשפעה המזיקה של צריכת אלכוהול באופן כללי, ושל צריכה גבוהה של יין אדום אשר מבטלת את יתרונותיו הבריאותיים.  

Wojtowicz JS. Long-Term Health Outcomes of Regular, Moderate Red Wine Consumption. Cureus. 2023 Oct 10;15(10):e46786.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37954791/

 

 

הקשר בין צריכת יין והבריאות הקרדיווסקולרית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין צריכת יין ובין הסיכון לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולרית.

בסקירה נכללו 25 מחקרים, מהם 4 מחקרי מקרה-ביקורת ו-21 מחקרי עוקבה. במחקרים אלה נכללו כ-1.5 מיליון משתתפים מ-9 מדינות ומשך המעקב נע בין 4 ל-25 שנים.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

 

לא נמצאה תמיכה לקשר בין צריכת יין והסיכון לסרְטן

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין צריכת יין והסיכון להתפתחות סרטן באוכלוסייה הכללית.

בסקירה נכללו 73 מחקרים בהם למעלה מ-4 מיליון משתתפים, כולל 31 מחקרי עוקבה ו-42 מחקרי מקרה-ביקורת.

במחקרים אלה נבדק הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן, כאשר ברוב המחקרים (71 מהמחקרים) הוערכה התדירות והכמות של צריכת יין.

באופן כללי קרא עוד.

 

 

צריכת משקאות עשירים בפוֹליפנוֹלים והבריאות הנפשית

במחקר תצפיתי שנערך בסיציליה נבדק הקשר בין צריכת משקאות עשירים בפוֹליפנוֹלים ובין הבריאות הנפשית, כולל סטרס, דיכאון ואיכות השינה.

במחקר נכללו 1,572 משתתפים מעל גיל 18. באמצעות שאלוני תזונה הוערכה הצריכה של משקאות שונים, כולל תה, קפה, יין ומיצי פירות ולכל משקה הוגדרו 3 קטגוריות צריכה: העדר צריכה, עד כוס אחת ביום ויותר מכוס אחת ביום.

בנוסף, לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית, כמדד לאיכות התזונה.

ניתוח הנתונים כולל תקנון למגוון גורמים, כולל ציון ההתאמה לדיאטה ים-תיכונית.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

הקשר בין יין אדום ותפקוד מיני בקרב גברים

בסקירה הוערכו העדויות לגבי הקשר בין הצריכה של יין אדום ובין התפקוד המיני בקרב גברים.

מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי צריכה יומית מתונה של יין אדום קשורה בשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית ובהפחתת הסיכון לתמותה בקרב גברים מבוגרים וקשישים, אולם העדויות בהתייחס להשפעה על התפקוד המיני מוגבלות.

בסקירה נכללו עדויות ממחקרי מעבדה, מחקרים בבעלי חיים ומחקרים בבני אדם.

במסגרת הסקירה מוצגת ההשפעה של יין אדום על הפעילות ההורמונלית ועל תפקודי הזקפה תוך התייחסות גם להשפעה האלכוהול וגם להשְֹפעת הרכיבים הפוֹליפנוֹלים.

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

 

השימוש בקמחים נטולי גלוטן

 

ההרכב התזונתי של קמחים נטולי גלוטן

במחקר מעבדה בוצעה השוואה בין 13 סוגי קמחים נטולי גלוטן בהתייחס להרכב התזונתי ולמאפיינים של הקמח.

הקמחים שנבדקו במחקר הינם אורז, אורז מלא, תירס (maize), שיבולת שועל, דוחן, טף, אמרנט, כוסמת, קינואה, חומוס (ניתוח נפרד לשני זנים: Bengal gram ו-Chickpea), אגוזי נמר ופלנטיין.

במחקר נבדקו קמחים שזמינים באופן מסחרי, כאשר לכל קמח נבדק ההרכב התזונתי, זמינות החלבון, תכולת פוֹליפנוֹלים ופעילות נוגדת חמצון ומאפיינים נוספים בעלי חשיבות בתהליך הייצור התעשייתי.

ההרכב התזונתי של כל קמח מוצג בטבלה מטה, והרכב השומנים מוצג בגרף.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

גישות חדשניות בייצור של מאפים נטולי גלוטן

בסקירה דנים החוקרים בממצאים ממחקרי מעבדה העוסקים במאפים נטולי גלוטן בהתייחס לשימוש בקמחים ובחומרי גלם נוספים ובטכנולוגיות ייצור חדשניות במטרה לשמור על בריאות האוכלוסייה שאינה צורכת גלוטן.

החוקרים מציינים כי כיום ישנו דגש על השימוש בקמח אמרנט בייצור של לחם נטול גלוטן שכן הערך התזונתי שלו גבוה יותר בהשוואה לקמחים הסטנדרטיים (כגון אורז או תפוח אדמה).

הם מראים כי הוספה של רכיבים נוספים לבצק, כגון קמח אגוזי נמר, גזר, דלעת, תפוח ועוד עשויה לתרום לשיפור הצריכה התזונתית והמצב הבריאותי. ספציפית, קרא עוד.

 

 

קמח עדשים בעוגות נטולות גלוטן

במחקר מעבדה הוערכו המאפיינים של עוגות המבוססות על קמח עדשים, שכן החוקרים מציעים כי האיכות של מאפים נטולי גלוטן ניתנת לשיפור באמצעות שימוש בקמח עדשים.

במסגרת המחקר הוערכו 11 הרכבים שונים של קמח עדשים, קמח תירס וקמח אורז בהתייחס למאפיינים שונים של העוגה.

לאחר תהליך לשיפור המאפיינים והערך התזונתי של העוגה נבחרו שלושה הרכבים של קמח, כל הרכב הוערך בהתייחס למאפיינים של הרכב וטעם:

  • קמח עדשים 46% וקמח אורז 54%
  • קמח עדשים 49% וקמח תירס 51%
  • קמח עדשים 100%

נמצא כי קרא עוד.

 

 

קמח בננה וחלבון סויה כבסיס ללחם נטול גלוטן

במחקר מעבדה נבדק כיצד ההרכב של לחם נטול גלוטן המבוסס על קמח קסאבה וקמח בננה בשילוב חלבון סויה המיועד לשיפור איכות הלחם והפעילות נוגדת החמצון.

במסגרת המחקר נבדקו לחמים בשלושה יחסים שונים של קמח קסאבה ובננה (25:75, 50:50, 75:25) וארבע רמות של איזולט חלבון סויה (0%, 2.5%, 5%, 7.5%).

בנוסף להשוואה בין הלחמים, בוצעה השוואה ללחם חיטה סטנדרטי.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

שילוב של קמח טף בדגני בוקר נטולי גלוטן

במחקר מעבדה נבדקה התרומה של שילוב קמח טף בדגני בוקר נטולי גלוטן.

החוקרים מציינים כי מוצרי מזון רבים נטולי גלוטן הינם בעלי ערכים תזונתיים נמוכים, כאשר השימוש בטף עשוי להעלות את הערך התזונתי של המזון, בדגש על תכולת החלבון והסיבים.

במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של הוספת קמח טף בריכוזים שונים לדגני בוקר המבוססים על קמח אורז.

נמצא כי קרא עוד.

 

התועלת הבריאותית של אגוזים

 

ההשפעה של אגוזים על פרופיל השומנים

להלן שלוש סקירות העוסקות בהשפעה של אגוזים על פרופיל השומנים.

בסקירה הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של אגוזים מסוגים שונים על פרופיל השומנים.

בסקירה נכללו 19 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרים אקראיים מבוקרים.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים דורגה ההשפעה של אגוזים שונים על פרופיל השומנים.

בסקירה נכללו 76 מחקרים, מהם 34 מחקרים נערכו בארה"ב והיתר נערכו ב-18 מדינות שונות, וכללו סה"כ 5,741 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון עודף משקל או שמנות, יתר שומנים, סוכרת ותסמונת מטבולית.

במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של שקדים (29 מחקרים), אגוזי מלך (24 מחקרים), פיסטוקים (10 מחקרים), בוטנים (8 מחקרים), אגוזי לוז (6 מחקרים) וקשיו (4 מחקרים) במינון 10 עד 100 גרם ביום. משך המעקב נע בין 4 ל-72 שבועות.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת אגוזי מלך על פרופיל השומנים.

בסקירה נכללו 13 מחקרים שנערכו במדינות שונות וכללו משתתפים בריאים (5 מחקרים), חולי סוכרת (3 מחקרים), עודף משקל או שמנות (2 מחקרים) ומשתתפים עם יתר כולסטרול, עם תסמונת מטבולית ועם תחלואה קרדיווסקולרית (כל אחד מחקר אחד).

במחקרים אלה המשתתפים בקבוצת ההתערבות צרכו אגוזי מלך במינון 15 עד 99 גרם ליום, מלבד מחקר אחד שבו נעשה שימוש במיצוי העלים של עץ אגוז מלך. 

משך ההתערבות נע בין 6 ל-16 שבועות, מלבד מחקר אחד שנמשך 52 שבועות.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

 

ההשפעה של אגוזים על מדדי דלקת ועקה חמצונית

בסקירה מסכמים החוקרים את העדויות ממחקרי עוקבה ומחקרים אקראיים מבוקרים בהתייחס להשפעה של אגוזים על מדדי דלקת ועקה חמצונית.

בהתבסס על ממצאים מ-5 מחקרי עוקבה החוקרים מסכמים כי בעוד שאגוזים עשירים בנוגדי חמצון ורכיבים פעילים נוספים, לא נמצאה תמיכה עקבית לקשר עם מדדי דלקת ועקה חמצונית ועם הסיכון לתחלואה.

בהתבסס על מחקרים אקראיים מבוקרים (כולל סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות) החוקרים מצביעים על הימצאותם של פערים במחקר. באופן כללי קרא עוד.

 

 

אגוזי ברזיל להפחתת נזק לדנ"א בקרב חולי סוּכרת סוג 2

במחקר קליני שנערך בברזיל נבדקה ההשפעה של צריכת אגוזי ברזיל, אשר עשירים בסלניום, על מדדים של עקה חמצונית ויציבות הדנ"א.

החוקרים מסבירים כי ההנחה הינה שרמה גבוהה של עקה חמצונית מעודדת התפתחות סוכרת סוג 2 כתוצאה מהפרעה לפעילות השומנים והחלבונים ולתקינות הדנ"א. לסלניום פעילות נוגדת חמצון אשר עשויה לסייע במניעה של סוכרת, בטיפול במחלה ואף להוביל לנסיגה.

במחקר נכללו 133 חולי סוכרת סוג 2 בגיל 45 עד 80.

כל המשתתפים התבקשו לצרוך אגוז ברזיל אחד (כ-3.7 גרם וכ-214 מק"ג סלניום) ליום במהלך 6 חודשים. את המחקר השלימו 74 מהמשתתפים.

באופן כללי קרא עוד.




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם