עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מרץ 2024 - מקבץ 1

עודכן בתאריך 26/07/2024

 

תזונה והסיכון לסרְטן השד | תוספים טבעיים | תזונה צמחונית | רכיבים תזונתיים ולחַץ הדם

 

תזונה והסיכון לסרטן שד:

הקשר בין הצריכה התזונתית והסיכון לסרטן שד,

תזונה עשירה באיזופלבונים וסרטן שד,

הפוטנציאל של דיאטה ים-תיכונית להגנה מפני סרטן שד,

והקשר בין דיאטת DASH והסיכון להתפתחות סרטן שד.

 

ההשפעה הבריאותית של תוספים טבעיים:

ההשפעה של פרופוליס על הפעילות נוגדת החמצון,

השפעה נוגדת חמצון למיצוי תפוז אדום,

כיצד פירות יער עשויים לתרום לשיפור המטבוליזם?

ומשקה כורכום לשיפור ההתאוששות הגופנית בקרב ספורטאים.

 

תזונה צמחונית:

ההרכב התזונתי של תחליפי בשר,

השוואה בין דיאטה בריאה, דיאטה ים-תיכונית ודיאטה צמחונית,

דיאטה צמחונית למטופלים עם מחלת כליות כרונית,

תזונה מהצומח קשורה ברמה נמוכה יותר של חומצה אורית בדם.

 

רכיבים תזונתיים ולחץ הדם:

תזונה עשירה בפוֹליפנוֹלים קשורה בסיכון מופחת ליתר לחץ דם,

הקשר בין צריכת עגבניות ולחץ הדם,

והקשר בין צריכת קפה ולחץ הדם.

 

תזונה והסיכון לסרְטן שד

 

הקשר בין הצריכה התזונתית והסיכון לסרְטן שד

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין דפוס התזונה וקבוצות מזון ובין הסיכון להתפתחות סרטן השד, תוך התמקדות באוכלוסייה האסייתית.

בסקירה נכללו 15 מחקרי עוקבה ו-34 מחקרי מקרה-ביקורת. במחקרים אלה נבדק הקשר בין הסיכון לסרטן שד ובין קבוצות מזון כגון פירות וירקות (11 מחקרים), בשר (7 מחקרים), מוצרי סויה (17 מחקרים), תה ירוק (7 מחקרים) ואלכוהול (6 מחקרים), וכן בהתייחס לדפוס התזונה (10 מחקרים) או למדד לאכילה בריאה (4 מחקרים).

להלן הממצאים המרכזיים:

  • צריכה גבוהה של פירות וירקות הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-29% להתפתחות סרטן שד.
  • לא נמצא קשר משמעותי בהתייחס לצריכה של בשר, מוצרי סויה ותה ירוק.
  • עם זאת, צריכת חלבון סויה או איזופלבונים הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-35% וב-32%, בהתאמה, להתפתחות סרטן שד.
  • היענות גבוהה לדפוס של אכילה בריאה או ציון גבוה במדד לאכילה בריאה היו קשורים בסיכון נמוך ב-38% וב-51%, בהתאמה, להתפתחות סרטן שד. לעומת זאת, דפוס של אכילה לא בריאה נמצא קשור בסיכון גבוה ב-44%.
  • צריכה גבוהה של אלכוהול הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-75% להתפתחות סרטן שד.

מסקנת החוקרים היא כי דפוס של תזונה בריאה, בדגש על תזונה עשירה בפירות וירקות, חלבון סויה ואיזופלבונים נמצאה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן שד בקרב נשים מאזורים שונים באסיה, כאשר דפוס של תזונה לא בריאה וכן צריכה גבוהה של אלכוהול היו קשורים בסיכון מוגבר.

Shin S, Fu J, Shin WK, Huang D, Min S, Kang D. Association of food groups and dietary pattern with breast cancer risk: A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2023 Mar;42(3):282-297.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36731160/

 

 

תזונה עשירה באיזוֹפלבונים וסרְטן שד

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין צריכת איזופלבונים ובין הסיכון להתפתחות סרטן שד.

בסקירה נכללו 7 מחקרי עוקבה ו-17 מחקרי מקרה-ביקורת בהם סה"כ 902,438 משתתפות, כאשר 16 מהמחקרים נערכו באסיה, 6 מחקרים נערכו באמריקה ו-3 מחקרים נערכו באירופה.

הצריכה התזונתית של איזופלבונים הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, ומקרים של סרטן שד נקבעו בהתאם לרישום הלאומי לסרטן או בהתאם לאבחנה היסטולוגית.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי הסיכוי להתפתחות סרטן שד היה נמוך ב-29% בקרב הנשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של איזופלבונים בהשוואה לנמוכה ביותר.

החוקרים מראים כי הקשר בין צריכת איזופלבונים וסרטן שד לא היה תלוי בסטטוס גיל המעבר או בסוג הגידול, אולם נמצאה השפעה מובהקת לסוג המחקר ולמינון. 

ספציפית, הקשר שנמצא היה מובהק במחקרי מקרה-ביקורת אך לא במחקרי עוקבה. כמו כן, בחשיפה למינון נמוך של עד 10 מ"ג ליום לא נמצא קשר מובהק. בניתוח מנה-תגובה של נתונים ממחקרי עוקבה נמצא כי כל עלייה של 10 מ"ג ליום בצריכת איזופלבונים הייתה קשורה בסיכוי נמוך ב-3.2-6.8% להתפתחות סרטן שד, כאשר במחקרי מקרה-ביקורת הסיכוי היה נמוך ב-11.7%.

החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על כך שתזונה עשירה באיזופלבונים עשויה לסייע בהפחתת הסיכון להתפתחות סרטן שד.

Yang J, Shen H, Mi M, Qin Y. Isoflavone Consumption and Risk of Breast Cancer: An Updated Systematic Review with Meta-Analysis of Observational Studies. Nutrients. 2023 May 21;15(10):2402.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37242286/

 

 

הפוטנציאל של דיאטה ים-תיכוֹנית להגנה מפני סרְטן שד

בסקירה מקיפה של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות הוערכו העדויות בהתייחס לקשר בין הדיאטה הים-תיכונית והסיכון להתפתחות סרטן השד.

בסקירה נכללו 5 סקירות שיטתיות ו-6 סקירות שיטתיות עם מטה-אנליזה, בכולן נכללו מחקרים תצפיתיים מלבד מחקר אקראי מבוקר אחד.

מבין 9 סקירות בהן נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית והסיכון הכולל לסרטן שד, ב-5 סקירות נמצא יתרון להיענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית.

החוקרים מציינים כי קרא עוד.

 

 

הקשר בין דיאטת DֹASH והסיכון להתפתחות סרְטן שד

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין דיאטת DASH ובין הסיכון להתפתחות סרטן השד.

בסקירה נכללו 11 מחקרים, 8 מחקרי עוקבה ו-3 מחקרי מקרה-ביקורת, בהם סה"כ 449,273 משתתפות ו-23,254 מקרים של סרטן שד.

במחקרים אלה הוערכה מידת ההיענות לדיאטת DASH בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפות ומקרים של סרטן שד נקבעו בהתאם לרישום הסרטן הלאומי, רשומות רפואיות או דוחות פתולוגיים.

מבין 11 המחקרים שנכללו בסקירה, ב-4 מחקרים נמצא כי היענות גבוהה יותר לדיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן שד, בעוד שבמחקרים האחרים לא נמצא קשר מובהק.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

ההשפעה הבריאותית של תוספים טבעיים

 

ההשפעה של פרוֹפוליס על הפעילות נוגדת החמצון

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התרומה של פרופוליס לשיפור הפעילות נוגדת החמצון.

בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון סוכרת סוג 2 או סרטן שד. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי פרופוליס במינון 500 עד 1,500 מ"ג ליום למשך 1.5 עד 18 שבועות.

ב-7 מחקרים נבדקה ההשפעה על המדד MDA לעקה חמצונית ובנוסף נבדקו מדדים נוספים הקשורים בפעילות נוגדת החמצון, כולל SOD (3 מחקרים), GPX (3 מחקרים), TAC (4 מחקרים), GSH (4 מחקרים).

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

 

השפעה נוגדת חמצון למיצוי תפוז אדום

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך באיטליה נבדקה ההשפעה נוגדת החמצון של מיצוי תפוז אדום בקרב מבוגרים.

במחקר נכללו 60 משתתפים בריאים בגיל 45-60 אשר חולקו אקראית לנטילת מיצוי תפוז אדום (ROCTM) או פלסבו, כמוסה אחת ליום לאחר ארוחת הבוקר למשך 8 שבועות.

מדד המטרה העיקרי היה השיפור ברמת נוגדי החמצון לאחר 2 ו-8 שבועות, כאשר המדד העיקרי היה השינוי ביחס גלוטתיון לגלותטיון מחומצן בכדוריות הדם האדומות (GSH/GSSG).

בנוסף נבדק השיפור בפעילות נוגדת הדלקת וכן באיכות החיים בקרב גברים ובתסמיני גיל המעבר בקרב נשים. בטיחות התוסף הוערכה באמצעות בדיקות דם, שתן ואק"ג.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

כיצד פירות יער עשויים לתרום לשיפור המטבוליזם?

במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של רכיבים שונים המצויים בפירות יער על פעילות התאים בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים כי במחקרים קודמים נמצאה השפעה נוגדת שמנות לפירות יער ולמזונות עשירים באנתוציאנינים, אולם לא ברור מהם הרכיבים הפעילים האחראים להשפעה זאת ומהם המנגנונים המעורבים. 

במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה על הנשימה התאית בתאי דם היקפיים (PBMC) אשר הינה סמן לפעילות התא ועשויה להוות מנגנון שבו פירות יער ומזונות עשירים באנתוציאנינים משפיעים על המטבוליזם ועל השמנה.

במחקר נכללו 31 משתתפים בגיל 21 עד 75 עם BMI מעל 25.

כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי:

משך כל תנאי היה 8 ימים, כאשר בכל התנאים דיאטת הבסיס הייתה זהה. ביום השמיני נלקחו בדיקות דם בצום ולאחר מכן המשתתפים קיבלו ארוחה סטנדרטית עם ניטור של התגובה בדם למשך שעתיים לאחר הארוחה.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

משקה כוּרכום לשיפור ההתאוששות הגופנית בקרב ספורטאים

במחקר פיילוט מבוקר נבדקה ההשפעה של משקה כורכום על סמנים של התאוששות גופנית בקרב שחקני כדורגל מקצועיים.

במחקר נכללו 24 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת שלא קיבלה כל התערבות. קבוצת ההתערבות צרכה 60 מ"ל משקה כורכום פעמיים ביום, כל מנה מכילה 35 גרם שורש כורכום גולמי (כ-1,400 מ"ג כורכומין) ו-200 מ"ג פלפל שחור (כ-10 מ"ג פיפרין).

נתוני הבסיס נמדדו לאחר 96 שעות מנוחה וכללו מדדים של כאב, רמת קריאטין קינאז (CK), רמת CRP ומדדים של יכולת גופנית.

מדדים אלה נבדקו שוב לאחר שמונה משחקי כדורגל תחרותיים, מיד לאחר המשחק ולאחר 40 ו-64 שעות.

באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

 

תזונה צמחונית

 

ההרכב התזונתי של תחליפי בשר

במחקר מעבדה שנערך בשבדיה נבדק ההרכב התזונתי של תחליפי בשר המשווקים באופן מסחרי והוערכה הזמינות הביולוגית של ברזל ואבץ במוצרים אלה.

החוקרים מסבירים כי כיום לא ברורה ההשלכה הבריאותית של תזונה המבוססת על תחליפי בשר ואין מספיק מידע לגבי ההרכב התזונתי והאיכות של מזונות אלה.

במסגרת המחקר נבדקו 44 מוצרים הזמינים לרכישה בשתי חנויות שונות ונבדק הרכב הסיבים, חומצות השומן, ברזל, אבץ, פיטאט, סך התרכובות פנוליות, סך החלבון והרכב חומצות האמינו.

החוקרים העריכו את הזמינות הביולוגית של ברזל ואבץ על פי יחס הפיטאט לתכולת המינרלים.   

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

השוואה בין דיאטה בריאה, דיאטה ים-תיכוֹנית ודיאטה צמחונית

במחקר אקראי מבוקר שנערך בארה"ב נבדקה ההשפעה של 3 דפוסי תזונה בריאים בקרב מבוגרים ממוצא אפרו-אמריקאי הסובלים מגורמי סיכון לסוכרת סוג 2.

החוקרים מציינים כי ההמלצות האמריקאיות לתזונה בריאה מבוססות בעיקר על ממצאים ממחקרים תצפיתיים שנערכו בקרב משתתפים ממוצא לבן, ולא ברור האם הן זהות גם לאוכלוסייה האפרו-אמריקאית.

במחקר נכללו 63 משתתפים בגיל 18 עד 65 עם BMI מעל 25 להם לפחות 3 גורמי סיכון לסוכרת סוג 2. המשתתפים חולקו אקראית ל-3 קבוצות דיאטה למשך 12 שבועות:

  • דיאטה בריאה על פי הנחיות התזונה האמריקאיות
  • דיאטה ים-תיכונית
  • דיאטה צמחונית

מדדי המטרה כללו משקל, המוגלובין מסוכרר, לחץ דם ואיכות התזונה (בהתאם למדד לאכילה בריאה HEI).

נמצא כי קרא עוד.

 

 

דיאטה צמחונית למטופלים עם מחלת כליוֹת כרונית

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של דיאטה צמחונית על תפקודי הכליות בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית (CKD). 

בסקירה נכללו 4 מחקרים בהם סה"כ 346 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיאטות צמחוניות בהשוואה לדיאטת ביקורת (דיאטה סטנדרטית, דיאטה ים-תיכונית, דיאטה דלת חלבון), כאשר משך ההתערבות היה 4 שבועות, 3 או 6 חודשים.

בשני המחקרים הגדולים יותר נמצא קרא עוד.

 

 

תזונה מהצומח קשורה ברמה נמוכה יותר של חומצה אורית בדם

במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין תזונה המבוססת על מזון מהצומח לעומת תזונה המבוססת על מזון מהחי ובין רמת החומצה האורית בדם.

מחקרים קודמים מצביעים על קשר בין רמה גבוהה של חומצה אורית בדם ובין ההתפתחות וההתקדמות של תחלואה כגון גאוט, מחלת כליות כרונית, יתר לחץ דם, אירועים קרדיווסקולריים, דלקת מפרקים שגרונית, סוכרת ושמנות

במחקר נכללו הנתונים של 7,806 משתתפים מסקר התזונה והבריאות הלאומי להם נמדדה הצריכה התזונתית ורמת החומצה האורית בדם.

בניתוח הצריכה התזונתית של המשתתפים החוקרים זיהו שלושה דפוסים עיקריים של צריכת מזונות מהצומח ושלושה דפוסים עיקריים של צריכת מזונות מהחי:

מזונות מהצומח:

  • צריכה נמוכה של שורשים עמילניים וירקות
  • צריכה גבוהה של דגנים, שורשים עמילניים וירקות
  • צריכה גבוהה של קטניות ופירות

מזונות מהחי:

  • צריכה גבוהה של חלב וביצים
  • צריכה נמוכה של ביצים ודגים
  • צריכה גבוהה של בשר ודגים

נמצא כי קרא עוד.

 

רכיבים תזונתיים ולחַץ הדם

 

תזונה עשירה בפוליפנוֹלים קשורה בסיכון מופחת ליתר לחַץ דם

במחקר עוקבה שנערך בסין נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של פוֹליפנוֹלים ובין הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם.

במחקר נכללו 11,056 משתתפים בני 41 בממוצע אחריהם נערך מעקב במשך 2 עד 18 שנים (91,561 שנות אדם).

הצריכה התזונתית של פוֹליפנוֹלים חושבה עפ"י הדיווח התזונתי של המשתתפים בתחילת תקופת המעקב ויתר לחץ דם הוגדר כמעל 140/90 מ"מ כספית, אבחנה רפואית או קבלת טיפול תרופתי.

במהלך תקופת מעקב חציונית של 7 שנים כ-35% מהמשתתפים אובחנו עם יתר לחץ דם.

הצריכה החציונית של סך פוֹליפנוֹלים הייתה 214.5 מ"ג/יום (65% פלבונואידים, 30% חומצות פנוליות, 4% ליגננים והיתר סטילבנים ופוֹליפנוֹלים אחרים), כאשר המקור התזונתי העיקרי היה תה ירוק.

המשתתפים סווגו לרבעונים בהתאם לצריכה של פוֹליפנוֹלים, כאשר בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר (רבעון 1 – 79 מ"ג/יום), הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם היה נמוך ב-31-37% בקרב המשתתפים עם צריכה גבוהה יותר של פוֹליפנוֹלים, כאשר הסיכון היה הנמוך ביותר ברבעון 3 (305 מ"ג/יום). 

באופן כללי החוקרים מראים כי קרא עוד.

 

 

הקשר בין צריכת עגבניות ולחַץ הדם

להלן שני מחקרי עוקבה העוסקים בקשר בין הצריכה התזונתית של עגבניות ובין לחץ הדם.

במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין צריכת עגבניות ובין לחץ הדם בקרב קשישים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר.

המחקר נערך כחלק ממחקר מבוקר גדול העוסק בדיאטה הים-תיכונית וכלל 7,056 משתתפים מעל גיל 55, 82% מהם עם יתר לחץ דם.

המשתתפים מילאו שאלוני תזונה, ובהתאם לרמת הצריכה של עגבניות המשתתפים סווגו ל-4 קבוצות: צריכה נמוכה עד 44 מ"ג ליום, צריכה מתונה 44-82 מ"ג ליום, צריכה בינונית-גבוהה 82-110 מ"ג ליום, וצריכה גבוהה מעל 110 מ"ג ליום.

במהלך מעקב של 3 שנים החוקרים בחנו את הקשר בין רמת הצריכה של עגבניות ובין לחץ הדם ובין הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם בקרב 1,097 המשתתפים ללא יתר לחץ דם בתחילת המחקר.

באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

 

במחקר עוקבה שנערך בסין נבדק הקשר בין צריכת עגבניות ובין הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם.

המחקר כלל נתונים שנאספו בין השנים 1997 עד 2015, כאשר בניתוח נכללו 11,460 משתתפים בני 42 בממוצע.

הצריכה התזונתית של עגבניות חושבה בהתאם לדיווח התזונתי של המשתתפים בתחילת המחקר וכללה עגבניות טריות, עגבניות משומרות או קטשופ.

יתר לחץ דם הוגדר על פי אבחנה רפואית, קבלת טיפול תרופתי, לחץ דם סיסטולי מעל 140 מ"מ כספית או לחץ דם דיאסטולי מעל 90 מ"מ כספית.

במהלך תקופת מעקב חציונית של 6 שנים תועדו 4,015 מקרים חדשים של יתר לחץ דם.

החוקרים מראים כי קרא עוד.

 

 

הקשר בין צריכת קפה ולחַץ הדם

במחקר חתך שנערך באיטליה נבדק הקשר בין הרגלי צריכת הקפה ובין לחץ הדם בקרב מבוגרים מאזור כפרי באיטליה.

המחקר נערך כחלק ממחקר עוקבה ממושך שהחל בשנת 1972 אשר עוסק בבריאות הקרדיווסקולרית, כאשר בניתוח זה נכללו 1,503 משתתפים. שיעור המשתתפים עם יתר לחץ דם היה כ-45%, ללא הבדל בין גברים ונשים.

בהתייחס לצריכת קפה, 14.6% מהמשתתפים דיווחו שאינם צורכים קפה, 27% דיווחו על צריכת כוס אחת ליום, 48.3% דיווחו על צריכת 2 כוסות ליום, 6.6% דיווחו על צריכת 3 כוסות ליום ו-3.5% דיווחו על צריכת יותר מ-3 כוסות ליום.

באופן כללי נמצא כי קרא עוד.




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם