- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
תזונה ודיכאון:
צריכת מזון אולטרה-מעובד קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון,
כיצד מזון מטוגן עלול להגביר חרדה ודיכאון?
מהם מאפייני התזונה הקשורים בסיכון מוגבר לדיכאון וחרדה?
דיאטה ים-תיכונית לתמיכה בבריאות הנפשית,
והקשר בין איכות התזונה ודיכאון בקרב נערות.
תוספי תזונה לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית:
מהם התוספים היעילים לשמירה על בריאות קרדיווסקולרית?
מהי התועלת הקרדיווסקולרית של אומגה 3?
תוספי שום למטופלים עם מחלת לב כלילית,
ההשפעה של תוספי הספרידין,
וההשפעה של קזאין הידרוליזט.
הפרעה בתפקודי השחלות:
התפקיד של גורמי אורח חיים ותזונה באי-ספיקה שחלתית,
פרופיל השומנים בקרב נשים עם אי-ספיקה שחלתית,
ודיקור ומוקסה לטיפול ברזרבה שחלתית נמוכה.
רכיבים טבעיים ופעילות הטסיות:
ההשפעה של ויטמין D על פעילות הטסיות בקרב חולי סוכרת סוג 2,
ההשפעה של רכיבים צמחיים על פעילות הטסיות,
וההשפעה של שום על צימות טסיות.
תזונה ודִיכאון
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון להתפתחות דיכאון בקרב נשים.
במחקר נכללו 31,712 נשים בגיל 42 עד 62 ממחקר האחיות השני שנערך בשנים 2003-2017.
צריכת מזון אולטרה-מעובד הוערכה באמצעות שיטת NOVA המסווגת מזונות ל-4 קטגוריות בהתאם לרמת העיבוד שלהם. בנוסף, מזונות אולטרה-מעובדים סווגו לקטגוריות שונות, כולל מזונות המבוססים על דגנים, חטיפים מתוקים, ארוחות מוכנות לאכילה, שומנים ורטבים, מוצרי חלב מעובדים, חטיפים מלוחים, מוצרי בשר מעובדים, משקאות וממתיקים מלאכותיים.
במהלך תקופת המעקב זוהו 2,122 מקרים של דיכאון בהתאם להגדרה מחמירה (דיווח עצמי על אבחנה רפואית + שימוש בתרופות נוגדות דיכאון) ו- 4840 מקרים בהתאם להגדרה רחבה יותר (דיווח עצמי על אבחנה רפואית ו/או שימוש בתרופות נוגדות דיכאון).
נמצא כי בהשוואה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר, נשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של מזון אולטרה-מעובד היו בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון, עם סיכון גבוה ב-49% בהתאם להגדרה המחמירה או סיכון גבוה ב-34% בהתאם להגדרה הרחבה. בניתוח לפי תתי-קבוצות לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין נשים בקבוצות שונות של גיל, BMI, פעילות גופנית או עישון.
באמצעות ניתוח סטטיסטי החוקרים שוללים הסבר של סיבתיות הפוכה שבו דיכאון עשוי להשפיע על הצריכה התזונתית.
עוד מראים החוקרים כי הסיכון לדיכאון היה משמעותי בעיקר בקרב נשים שצרכו ממתיקים מלאכותיים, וכי הפחתה של לפחות 3 מנות מזון אולטרה-מעובד ליום הפחיתה את הסיכון לדיכאון ב-16% בהשוואה לנשים עם צריכה קבועה של מזון אולטרה-מעובד לאורך זמן.
החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד, ובעיקר מזונות ומשקאות המכילים ממתיקים מלאכותיים, קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות של דיכאון בקרב נשים.
Samuthpongtorn C, Nguyen LH, Okereke OI, Wang DD, Song M, Chan AT, Mehta RS. Consumption of Ultraprocessed Food and Risk of Depression. JAMA Netw Open. 2023 Sep 5;6(9):e2334770.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37728928/
במחקר משולב הוערך הקשר בין צריכת מזון מטוגן ובין חרדה ודיכאון, תוך בחינת מנגנוני הפעולה המעורבים.
ראשית נערך מחקר עוקבה בו נכללו הנתונים של 140,728 משתתפים מהביו-בנק הבריטי. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 11.3 שנים תועדו 8,294 מקרים של חרדה ו- 12,735 מקרים של דיכאון.
נמצא כי צריכת מזון מטוגן (בדגש על מזון כמו שניצל וצ'יפס) הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של תסמיני חרדה ודיכאון. ספציפית, צריכה של לפחות מנה אחת ליום של מזון מטוגן הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-12% לתסמיני חרדה ובסיכון גבוה ב-7% לתסמיני דיכאון בהשוואה למשתתפים שדיווחו שאינם צורכים כלל מזון מטוגן. קשר זה היה משמעותי יותר בקרב משתתפים צעירים יותר ובקרב גברים.
החוקרים מציינים כי חשיפה לאקרילאמיד, תרכובת הנוצרת בעת ההשחמה של המזון, עשויה להוות הסבר אפשרי לקשר שנמצא בין מזון מטוגן ותסמיני חרדה ודיכאון. על מנת להמשיך ולבחון את מנגנון הפעולה בוצע מחקר במודל של דגים שנחשפו באופן כרוני לאקרילאמיד.
נמצא כי חשיפה לאקרילאמיד הובילה להתנהגות המבטאת חרדה ודיכאון וכן השפיעה על הביטוי של גנים המעורבים בחדירות של מחסום הדם-מוח. בעקבות החשיפה זוהו הפרעות במטבוליזם של שומנים במוח והתפתחות של דלקת בתאי העצב, תהליכים הנובעים מחמצון של שומנים ומעלייה בעקה החמצונית.
החוקרים מסכמים כי השילוב של ממצאים אפידמיולוגיים ומנגנוני פעולה ביולוגיים מספק תמיכה משמעותית לכך שחשיפה לאקרילאמיד מעודדת תסמיני חרדה ודיכאון, כאשר הם מדגישים את החשיבות של הפחתת הצריכה של מזון מטוגן לשמירה על הבריאות המנטלית.
Wang A, Wan X, Zhuang P, Jia W, Ao Y, Liu X, Tian Y, Zhu L, Huang Y, Yao J, Wang B, Wu Y, Xu Z, Wang J, Yao W, Jiao J, Zhang Y. High fried food consumption impacts anxiety and depression due to lipid metabolism disturbance and neuroinflammation. Proc Natl Acad Sci U S A. 2023 May 2;120(18):e2221097120.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37094155/
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין מאפייני התזונה ובין תסמיני דיכאון וחרדה.
במחקר נכללו 126,819 משתתפים מהביו-בנק הבריטי אשר השלימו לפחות שתי הערכות תזונתיות בתחילת המחקר בשנים 2006-2010 ובמהלך תקופת המעקב בשנים 2011-2012. תסמיני דיכאון וחרדה הוערכו בשנים 2016-2017.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.6 שנים תועדו 2,746 מקרים של דיכאון ו-2,202 מקרים של חרדה.
בהתבסס על נתוני התזונה, החוקרים זיהו 3 דפוסי תזונה עיקריים שביטאו את ההבדלים בצריכה של סוכר, שומן וסיבים.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין דיכאון. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הראו שדיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת לדיכאון, אולם לא ידוע האם קשר זה מתקיים גם באוכלוסייה האסייתית.
במחקר נכללו הנתונים של 5,849 משתתפים מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה. בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית באמצעות מדד שהותאם לדפוס התזונה בקוריאה. הציון ניתן על סולם של 0 עד 9 בחלוקה ל-4 קטגוריות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך באיראן נבדק הקשר בין איכות התזונה ובין דיכאון ואיכות חיים בקרב נערות.
במחקר נכללו 733 נערות בגיל 12 עד 18. בהתאם לנתונים משאלוני תזונה שמילאו המשתתפות, החוקרים העריכו את איכות התזונה באמצעות ציון בין 0 ל-49 במדד GDQS אשר מחושב על פי רמת הצריכה של 25 קבוצות מזון.
בקרב המשתתפות עם איכות התזונה הגבוהה ביותר לעומת הנמוכה ביותר נמצא קרא עוד.
תוספי תזונה לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מגוון תוספי תזונה על הסיכון הקרדיווסקולרי.
בסקירה נכללו 884 מחקרים בהם 883,627 משתתפים אשר בחנו את ההשפעה של 27 תוספי תזונה שונים על גורמי סיכון קרדיווסקולריים ועל הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי.
באופן כללי נמצאו עדויות ברמת ביטחון בינונית עד גבוהה התומכות בהשפעה המיטיבה של אומגה 3 ואומגה 6, ל-ארגינין, ל-ציטרולין, חומצה פולית, ויטמין D, מגנזיום, אבץ, חומצה אלפא-ליפואית, קו-אנזים Q10, מלטונין, קטכינים, כורכומין, פלאבנולים, ג'ניסטאין וקוורצטין.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התועלת של תיסוף אומגה 3 למניעת אירועים קרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי באופן כללי במחקרים קודמים לא נמצאה תועלת לאומגה 3, אולם קיימת חלוקת לגבי מידת הניטרליות של הפלסבו במחקרים אלה.
בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 141,009 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף EPA (13,655 משתתפים), תוסף EPA + DHA (56,908 משתתפים), או לקבוצת הביקורת שקיבלה שמן מינרלי (5,338 משתתפים), שמן תירס (8,876 משתתפים), שמן זית (41,009 משתתפים) או לקבוצת ביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד (15,223 משתתפים).
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי שום בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית, בדגש על לחץ דם, הסתיידות עורקים, פרופיל שומנים ומדדי דלקת.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 866 משתתפים. במחקרים אלה נעשה שימוש במיצויים שונים של שום בנוזל או באבקה בהשוואה לפלסבו, בעיקר מיצוי שום מיושן. משך ההתערבות נע בין שבועיים ל-24 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי הספרידין (רכיב צמחי המצוי בפירות הדר) על גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
בסקירה נכללו 13 מחקרים בהם 705 משתתפים עם עודף משקל, יתר כולסטרול, סוכרת סוג 2, תסמונת מטבולית, כבד שומני או אוטם שריר הלב.
במחקרים אלה ניתנו למשתתפים בקבוצת ההתערבות תוספי הספרידין במינון יומי שנע בין 292 ל-1,000 מ"ג. משך ההתערבות נע בין 3 ל-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי קזאין הידרוליזט (פפטידים של חלבון חלב) על גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
בסקירה נכללו סה"כ 33 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של דיאטה הכוללת קזאין הידרוליזט לעומת דיאטת ביקורת על לחץ הדם הסיסטולי (30 מחקרים) והדיאסטולי (29 מחקרים), על רמת הכולסטרול הכללי (13 מחקרים), ה-LDL (7 מחקרים), ה-HDL (11 מחקרים), הטריגליצרידים (14 מחקרים) ורמת הגלוקוז בצום (7 מחקרים). משך ההתערבות נע בין 1 ל-48 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
הפרעה בתפקודי השחלות
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של גורמי אורח חיים ותזונה בהתפתחות של אי-ספיקה שחלתית מוקדמת (POI).
במסגרת הסקירה מוצגים המאפיינים והגורמים ל-POI ומודגשים מנגנונים הקשורים בעקה חמצונית מוגברת.
בהמשך מוצגות העדויות לגבי גורמי הסיכון ל-POI:
בחלקה האחרון של הסקירה מוצגות העדויות לגבי טיפולים אפשריים ל-POI:
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נחקרו ההבדלים בפרופיל השומנים בקרב נשים עם אי-ספיקה שחלתית ראשונית לעומת נשים בריאות.
החוקרים מסבירים כי נשים לאחר גיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית ומטבולית בשל הירידה באסטרוגן ועלייה בשומן הבטני. אי-ספיקה שחלתית מוקדמת (לפני גיל 40) מבטאת כניסה מוקדמת לגיל המעבר וחסר באסטרוגן ולכן עלולה להגביר את הסיכון הקרדיווסקולרי.
בסקירה נכללו 12 מחקרים תצפיתיים בהם 846 נשים עם אי-ספיקה שחלתית וקבוצת ביקורת של 959 נשים בריאות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה הוערכו העדויות הקליניות לגבי השימוש בדיקור ובמוקסה לטיפול ברזרבה שחלתית נמוכה.
בסקירה נכללו 90 מחקרים, מהם 88 נערכו בסין, כולל 65 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-25 מחקרים תצפיתיים.
באופן כללי עולה מהסקירה כי קרא עוד.
רכיבים טבעיים ופעילות הטסיות
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בהודו נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על תהליכי דלקת הקשורים בהפרעה לפעילות הטסיות בקרב חולי סוכרת סוג 2.
החוקרים מסבירים כי היפרגליקמיה בחולי סוכרת סוג 2 גורמת להגברת פעילות הטסיות אשר בפני עצמה מגבירה תהליכי דלקת וכתוצאה מכך להחמרה של המחלה ולהתפתחות תחלואה קרדיווסקולרית. תיסוף ויטמין D נמצא יעיל לשיפור האיזון הגליקמי בשל השְֹפעתו המיטיבה על ייצור האינסולין, הפחתת תנגודת לאינסולין והפחתת דלקתיות.
במחקר נכללו 59 משתתפים עם חסר ויטמין D אשר חולקו אקראית לנטילת ויטמין D או פלסבו למשך 6 חודשים. ויטמין D ניתן במינון של 60,000 יחב"ל לשבוע ב-3 החודשים הראשונים ו-60,000 יחב"ל לחודש ב-3 החודשים הבאים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים פרה-קליניים וקליניים מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של רכיבים צמחיים על פעילות טסיות הדם.
החוקרים מסבירים כי לפעילות הטסיות תפקיד מרכזי בהיווצרות קרישי דם המהווים גורם לאירועים קרדיווסקולריים ולתמותה, כאשר לרכיבים צמחיים עשויה להיות השפעה מיטיבה על פעילות הטסיות ובכך לתרום לשמירה על בריאות קרדיווסקולרית.
הסיווג המקובל של הרכיבים הצמחיים הינו בהתאם למבנה הכימי שלהם, כאשר במסגרת הסקירה הוגדרו ארבע קטגוריות של רכיבים צמחיים, כל אחת מחולקת לתת-קטגוריות.
מצורפת טבלה המפרטת את הסיווג של הקטגוריות ודוגמאות לכל קטגוריה.
במסגרת הסקירה מפורטים בהרחבה הממצאים הפרה-קליניים העוסקים בהשפעה של רכיבים צמחיים בכל קטגוריה על מסלולי הפעילות של הטסיות, וכן הממצאים ממחקרים קליניים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של מזונות שונים המכילים או מועשרים ברכיבים צמחיים אלה.
בחלקה האחרון של הסקירה דנים החוקרים בהשלכות קליניות אפשריות ומציינים כי לרוב נדרש שימוש במינונים גבוהים מאוד על מנת להשפיע על פעילות הטסיות, ולכן קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של שום (Allium sativum) על צימות טסיות הדם (אגרגציה), תהליך הקשור להתפתחות טרשת עורקים ותחלואה קרדיווסקולרית.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 595 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון תחלואה קרדיווסקולרית ויתר שומנים בדם.
ב-3 מחקרים נבדקה ההשפעה האקוטית ובמחקרים האחרים משך ההתערבות נע בין 2 ל-48 שבועות. במחקרים אלה ניתנו תוספי שום בצורות שונות, כולל שום טרי, שמן שום או מיצויים שונים, כאשר המינון נע בין 400 מ"ג ל-20 גרם ליום.
ב-6 מהמחקרים דווח על קרא עוד.
