- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
טיפול במערכת העיכול | טיפול בהפרעוֹת זיכרון | גורמים תזונתיים | וִיטמין D וסוּכרת סוג 1
תזונה ותוספי תזונה לטיפול בהפרעות עיכול:
קיווי להקלה על כאבי בטן,
אוכמניות לטיפול בהפרעות עיכול תפקודיות,
פרוביוטיקה להקלה על תסמינים במערכת העיכול,
ההשפעה של שקדים על מערכת העיכול,
וצמצום סוכרים פשוטים לטיפול ברפלוקס.
תוספי תזונה לטיפול בהפרעות זיכרון:
ההשפעה של פרוביוטיקה על היכולת הקוגניטיבית,
הפוטנציאל של שמן זית להגנה מפני דמנציה,
תוסף תזונה לחולי אלצהיימר,
והטיפול הטבעי בחולי אלצהיימר.
גורמים תזונתיים:
תזונה עשירה ב-flavan-3-ols להפחתת הסיכון הקרדיו-מטבולי,
כיצד עיבוד הסויה משפיע על איכות החלבון?
והאיכות התזונתית של שומנים מהצומח.
ויטמין D וסוכרת סוג 1:
חסר ויטמין D כגורם אפשרי לסוכרת סוג 1,
תיסוף ויטמין D והתקדמות של סוכרת סוג 1,
וההשפעה של ויטמין D על האיזון הגליקמי בילדים עם סוכרת סוג 1.
תזונה ותוספי תזונה לטיפול בהפרעות עיכול
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערכו העדויות לגבי התרומה של קיווי להקלה על תסמינים במערכת העיכול העליונה.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 661 משתתפים בריאים, משתתפים עם עצירות תפקודית או משתתפים עם תסמונת מעי רגיש המאופיינת בעצירות.
ב-4 מחקרים נעשה שימוש בתוסף אבקת קיווי, כאשר ב-5 מחקרים נעשה שימוש בפרי קיווי ירוק (זן Hayward) וב-3 מחקרים נעשה שימוש בפרי קיווי צהוב במינון 2 או 3 פירות ליום. משך ההתערבות נע בין 1 ל-28 יום.
במחקרים אלה נמצאו עדויות התומכות ביעילות של קיווי ירוק להקלה על אי נוחות וכאבי בטן, וכן עדויות לכך שצריכת קיווי עשויה להפחית בעיות עיכול.
בניתוח כולל של נתונים מ-5 מחקרים בהם נעשה שימוש במדד GSRS (Gastrointestinal Symptom Rating Scale) נמצא כי צריכת קיווי הייתה מלווה בירידה בציון כאבי הבטן ובציון בעיות העיכול.
החוקרים מסכמים כי ישנן עדויות עקביות המצביעות על היעילות של צריכת קיווי להקלה על תסמינים במערכת העיכול העליונה, בעיקר בקרב מטופלים הסובלים מעצירות, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
המחקר נתמך ע"י חברת Zespri המשווקת קיווי.
Bayer SB, Frampton CM, Gearry RB, Barbara G. Habitual Green Kiwifruit Consumption Is Associated with a Reduction in Upper Gastrointestinal Symptoms: A Systematic Scoping Review. Adv Nutr. 2022 Jun 1;13(3):846-856.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35266507/
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של אוכמניות בקרב מטופלים עם הפרעות עיכול תפקודיות, כולל תסמונת המעי הרגיש ודיספפסיה.
במחקר נכללו 43 משתתפים בגיל 18 עד 60. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי אוכמניות מיובשות בהקפאה במינון יומי שווה ערך ל-180 גרם אוכמניות טריות, או פלסבו (אבקה בעלת ערך קלורי וכמות סוכר זהה), כל אחד למשך 6 שבועות עם 2-4 שבועות הפרדה בין התנאים.
בסיום כל התערבות נבדקה חומרת התסמינים במערכת העיכול באמצעות המדד GSRS ורמת כאבי הבטן. בנוסף, נמדדה רמת איכות החיים, מרקם היציאות ובוצע תבחין נשיפה להערכת הספיגה של פרוקטוז.
נמצא כי לאחר נטילת תוסף אוכמניות שיעור המשתתפים עם הקלה בתסמינים היה 53% לעומת 30% לאחר נטילת פלסבו, ונמצא שיפור מובהק ברמת הכאב, בציון הכולל של מדד GSRS ובמדד איכות החיים. להתערבות לא הייתה השפעה מובהקת על המדדים האחרים שנבדקו.
החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים עם הפרעות עיכול תפקודיות נטילת תוסף אוכמניות הייתה מלווה בשיפור התסמינים במערכת העיכול ובמדדים של תחושת רווחה ואיכות חיים, כאשר ניתן לייחס את ההשפעה המיטיבה לתכולה של פוֹליפנוֹלים וסיבים תזונתיים המצויים באוכמניות.
המחקר מומן על ידי ה- Highbush Blueberry Council שסיפקה את תוסף האוכמניות.
Wilder-Smith CH, Materna A, Olesen SS. Blueberries Improve Abdominal Symptoms, Well-Being and Functioning in Patients with Functional Gastrointestinal Disorders. Nutrients. 2023 May 20;15(10):2396.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37242279/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על תסמינים במערכת העיכול.
במחקר נכללו 76 מבוגרים בריאים אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 6 שבועות. התוסף הכיל 2 מיליארד חיידקים מהסוג Bacillus subtilis.
המשתתפים התבקשו לדווח על חומרת התסמינים במערכת העיכול בתחילת המחקר ובסיומו, ובנוסף נלקחו בדיקות דם ונבדקו סמנים של חדירות המעי ושל מדדי דלקת.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של שקדים שלמים או של קמח שקדים על חיידקי המעי ועל פעילות העיכול בקרב משתתפים בריאים.
במחקר נכללו 87 משתתפים בגיל 18 עד 45 אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות למשך 4 שבועות:
החוקרים בחנו את ההשפעה על הרכב ומגוון חיידקי המעי, משך העיכול (זמן מעבר במעי), היציאות ותסמינים במערכת העיכול.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של סוג וכמות הפחמימות בתזונה על תסמיני רפלוקס (GERD).
במחקר נכללו 98 מטופלים הסובלים מרפלוקס. המשתתפים חולקו אקראית ל-4 קבוצות שצרכו תזונה הכוללת סך כמות פחמימות גבוהה או נמוכה (50% לעומת 35% מסך הצריכה הקלורית) וכמות גבוהה או נמוכה של סוכרים פשוטים למשך 9 שבועות.
הצריכה הקלורית הותאמה אישית במטרה לשמור על משקל יציב.
באמצעות ניטור רציף של רמת החומציות בוושט נבדק זמן החשיפה של הושט לחומצה (AET) ומספר האפיזודות של רפלוקס, ובנוסף נבדקה חומרת התסמינים באמצעות המדדים GERDQ ו- GSAS.
תוספי תזונה לטיפול בהפרעוֹת זיכרון
להלן שני מחקרים העסוקים בהשפעה של תוסף פרוביוטיקה על היכולת הקוגניטיבית.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על תפקודי הזיכרון בקרב קשישים.
החוקרים מסבירים כי פרוביוטיקה עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה על התגובה הדלקתית במוח דרך ציר המעי-מוח. במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של חיידקים מהסוג Lactiplantibacillus plantarum להם פעילות נוגדת דלקת כתוצאה מהגברת הפעילות של הציטוקין נוגד הדלקת IL-10 בתאי מערכת החיסון.
במחקר נכללו 78 קשישים מעל גיל 65 עם ירידה בתפקודי הזיכרון אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה (1 גרם המכיל לפחות 5 מיליארד חיידקים) או פלסבו למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על הרכב וחיידקי המעי והתפקוד הקוגניטיבי בקרב משתתפים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI) בהשוואה למשתתפים עם תפקוד קוגניטיבי תקין.
במחקר נכללו 169 מבוגרים בני 52-59 וקשישים בני 60-75 אשר חולקו באופן אקראי לנטילת פרוביוטיקה או פלסבו במשך 3 חודשים. התוסף הכיל 10 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus rhamnosus ו-200 מ"ג סיבי אינולין שמקורם בעולש.
בנוסף, המשתתפים סווגו לשתי קבוצות בהתאם לרמת התפקוד הקוגניטיבי.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של שמן זית בקרב מבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI).
החוקרים מסבירים כי הפרעה קוגניטיבית קלה ושלבים מוקדמים של אלצהיימר מאופיינים בפגיעה במחסום הדם-מוח ובעלייה ברמת החדירות, לפני הופעה של אטרופיה מוחית או דמנציה. מחקרים במודלים של עכברים הראו כי לשמן זית כתית מעולה הייתה השפעה מיטיבה כנגד אלצהיימר ותרומה לשיפור פעילות מחסום הדם-מוח, תפקודי הזיכרון והפחתת ההצטברות של משקעי עמילואיד בטא.
במחקר נכללו 25 משתתפים אשר חולקו אקראית לצריכת 30 מ"ל ליום שמן זית מעובד או שמן זית כתית מעולה (נטול או עשיר בפוֹליפנוֹלים) במשך 6 חודשים.
החוקרים העריכו את השְֹפעת ההתערבות על מחסום הדם-מוח ועל תפקוד המוח באמצעות MRI, ובנוסף הוערך התפקוד הקוגניטיבי וסמנים של אלצהיימר בבדיקות דם.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה על התסמינים והתפתחות המחלה בקרב מבוגרים עם אלצהיימר.
במחקר נכללו משתתפים עם אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות (50 משתתפים) או לקבוצת הפלסבו (27 משתתפים) למשך 12 חודשים.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוסף המכיל מינון יומי של 1 גרם שמן דגים (500 מ"ג DHA ו-150 מ"ג EPA), 22 מ"ג קרוטנואידים ו-15 מ"ג ויטמין E.
חומרת האלצהיימר הוערכה באמצעות מבחן מיני-מנטל ומדד להערכת דמנציה, ובנוסף הוערכו מדדים של התנהגות, מצב רוח וזיכרון.
בסיום תקופת ההתערבות חלה עלייה מובהקת בריכוז הקרוטנואידים בעור וכן בריכוז בדם של קרוטנואידים, אומגה 3 וויטמין E בקבוצת ההתערבות בהשוואה לפלסבו.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של הטיפול הטבעי בחולי אלצהיימר. החוקרים מסבירים כי לרכיבים טבעיים שונים השפעה על המסלולים הפתולוגיים המעורבים באלצהיימר והם מסייעים לחיזוק מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף ובכך עשויים לתרום להפחתת התחלואה ואף התמותה.
בסקירה נכללו 25 מחקרים בהם 10,341 משתתפים בני 66 בממוצע. התפקוד הקוגניטיבי במחקרים אלה הוערך באמצעות מגוון רחב של מדדים.
במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של צמחי מרפא ורכיבים פעילים כגון גינקו דו-אונתי (Gingko biloba), מליסה (Melissa officinalis), מרווה רפואית (Salvia officinalis), ג'ינסנג (Panax), זעפרן (Crocus sativus) הופרזין A, כורכומין, לציטין סויה ועוד.
בהמשך, מוצגים הממצאים בהתייחס לרכיבים תזונתיים כגון אומגה 3, ויטמיני B וויטמין E ושל משקאות תזונתיים כגון Souvenaid המכילים שילוב של רכיבים תזונתיים.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
גורמים תזונתיים
בנייר עמדה מטעם ה-Academy of Nutrition and Dietetics מוצגות המלצות לצריכה של flavan-3-ols כחלק מתזונה לשמירה על הבריאות הקרדיו-מטבולית. זהו נייר העמדה הראשון המתייחס להמלצות לצריכה התזונתית של רכיב פעיל.
מוסבר כי flavan-3-ols הינם תת-קבוצה של פלבונואידים המצויים במגוון מזונות ומשקאות מהצומח, כגון תה, תפוחים, פירות יער, קקאו ויין אדום, להם השפעה בריאותית מיטיבה באמצעות מנגנונים שונים.
ההמלצות גובשו על בסיס הממצאים מ-157 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-15 מחקרי עוקבה.
במסגרת הסקירה נמצאו קרא עוד.
בסקירה של מחקרים פרה-קליניים נבדקה ההשפעה של עיבוד הסויה על איכות החלבון.
בהתבסס על הנתונים מ-45 מחקרים נבדקו מוצרי סויה שונים וניתנו שני ציונים של איכות החלבון המתייחסים להרכב חומצות האמינו (DIAAS) ולעיכול החלבון (PDCAAS).
מוצרי הסויה סווגו ל-9 קבוצות: פולי סויה, קליפות סויה, פתיתי סויה, ארוחה המבוססת על סויה, קמח סויה, חלבון סויה מרוכז, חלבון סויה איזולט, טופו וחלב סויה.
במסגרת הייצור, הסויה עוברת תהליכי עיבוד שונים, כגון השרייה, טחינה וחימום ביצירת חלב סויה או קילוף והוצאת השומן ביצירת קמח סויה וכן הפרדה של החלבון מהפחמימות ביצירת חלבון סויה מרוכז.
מצורף תרשים המתאר את תהליך העיבוד של מגוון מוצרי הסויה.
להלן טבלה המסכמת את ערכי ה-DIAAS וה-PDCAAS לכל קבוצת מוצרים:
בניתוח כולל של נתונים ממחקרים שונים נבדקה האיכות התזונתית של שומנים מהצומח.
החוקרים מסבירים כי לשומנים מהצומח הרכב חומצות שומן, בדגש על אומגה 3, אשר עשוי להיות בעל השפעות בריאותיות מיטיבות, בנוסף לתכולה של מיקרונוטריינטים ורכיבים פעילים התורמים להתפתחות ולתפקוד של איברים שונים בגוף.
במסגרת המחקר נבדקה האיכות התזונתית בהתאם לשני מדדים, אינדקס אתרוגני (AI) ואינדקס תרומבוגני (TI) המתייחסים להשפעה על תהליכים של טרשת עורקים ושל קרישת הדם.
אינדקס אתרוגני מבטא את היחס בין חומצות שומן המגבירות טרשת עורקים ובין חומצות שומן בעלות השפעה מגינה ומהווה מדד ראשוני להאצה של תהליכים טרשתיים. אינדקס תרומבוגני מבטא את היחס בין חומצות שומן המגבירות קרישיות ובין חומצות שומן נוגדות קרישיות ומהווה מדד להיווצרות קרישים בכלי הדם.
השומנים סווגו למספר קטגוריות בהתאם לדמיון בהרכב חומצות השומן: שמנים נפוצים, שמנים שאינם נפוצים, שמני אגוזים, שומנים ושמנים מהאמזונס, שמנים ושומנים טרופיים, שמן זרעי צ'יה, אגוזים נפוצים, אגוזים שאינם נפוצים, זרעים ופירות, אגוזים ומוצרי זרעים.
נמצא כי הגורמים העיקריים שהשפיעו על הרכב חומצות השומן היו אזור הגידול, מאפיינים גנטיים וגורמים סביבתיים כגון טמפרטורה לאחר הפריחה, לחות ותדירות הגשמים.
השמן עם האינדקס האתרוגני הנמוך ביותר היה שמן קנולה, ושמן זרעי צ'יה נמצא בעל האינדקס התרומבוגני הנמוך ביותר.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
וִיטמין D וסוּכרת סוג 1
בסקירה שיטתית הוערך האם חסר ויטמין D עשוי להוות גורם להתפתחות סוכרת סוג 1 בקרב ילדים עד גיל 15.
בסקירה נכללו 7 מחקרי מקרה-ביקורת עם מעקב שנע בין 6 חודשים ל-31 שנה.
חסר ויטמין D הוגדר כרמה נמוכה מ-50 ננומול/ליטר ב-4 מחקרים, כאשר במחקרים האחרים חסר הוגדר כרמה נמוכה מ-75 או מ-25 ננומול/ליטר.
ב-5 מהמחקרים שנכללו בסקירה קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של ויטמין D על ההתקדמות של סוכרת סוג 1 בקרב צעירים עם אבחנה חדשה אשר מקבלים טיפול באינסולין, תחת ההשערה שהתיסוף עשוי לתרום להגברת התפקוד של תאי בטא בלבלב ולהארכת משך הנסיגה הקלינית של המחלה.
במחקר נכללו 36 משתתפים בגיל 10 עד 21 שאובחנו עם סוכרת סוג 1 בשלושה החודשים שקדמו למחקר. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו ויטמין D (ergocalciferol) במינון 50,000 יחב"ל פעם בשבוע למשך חודשיים ולאחר מכן פעם בשבועיים למשך 10 חודשים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על האיזון הגליקמי בקרב ילדים עם סוכרת סוג 1.
בסקירה נכללו 10 מחקרים, מהם 8 מחקרים קליניים, מחקר עוקבה רטרוספקטיבי אחד ומחקר חתך אחד.
ברוב המחקרים רמה מספקת של ויטמין D הוגדרה כמעל 30 ננוגרם/מ"ל, חסר הוגדר כרמה נמוכה מ-20 ננוגרם/מ"ל וחסר יחסי כ-20-30 ננוגרם/מ"ל.
במחצית מהמחקרים נמצא כי קרא עוד.
