- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
צמחי מרפא לנשים בגיל המעבר:
ג'ינסנג להקלה על תסמיני גיל המעבר,
פיקנוגנול להפחתת נשירת שיער,
שמן קצח לטיפול בדליפת שתן,
ענבי שועל לשיפור בריאות העצם,
והאם קוהוש שחור גורם לעלייה במשקל?
גורמים תזונתיים ומיגרנה:
מלטונין למניעה של מיגרנה,
היתרון של תזונה עשירה בסיבים,
תוספי תזונה והפרעות פסיכיאטריות:
אומגה 3 לאוכלוסייה בסיכון פסיכיאטרי גבוה,
נ-אצטיל ציסטאין לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות,
ותפקיד התזונה בהפרעה דו-קוטבית.
תזונה לחולי סרטן:
התערבות תזונתית לטיפול בכחקסיה,
ההשפעה של דיאטה קטוגנית,
ודיאטה להפחתת רמת האינסולין לטיפול בסרטן גרורתי.
צמחי מרפא לנשים בגִיל המעבר
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של ג'ינסנג (Panax) להקלה על תסמיני גיל המעבר.
בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 1,256 משתתפות, מהם 11 מחקרים נערכו בקוריאה והיתר בשבדיה, ארה"ב ואיראן. ברוב המחקרים נעשה שימוש בג'ינסנג קוריאני אדום, ובאחרים בג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius) וגם בג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng). המינון נע בין 200 ל-3,000 מ"ג ליום למשך 2 עד 16 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי השימוש בג'ינסנג היה יעיל להקלה על חומרת התסמינים, להקלה על גלי חום ולשיפור מדד איכות החיים. לא נמצאה השפעה מובהקת על התפקוד המיני, הפעילות ההורמונלית או עובי רירית הרחם.
החוקרים מציינים כי באופן כללי איכות העדויות הינה נמוכה ומספר המחקרים הקטן אינו מאפשר לקבוע מסקנה חד משמעית, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך את ההשפעה של ג'ינסנג בקרב נשים בגיל המעבר.
Lee HW, Ang L, Lee MS. Using ginseng for menopausal women's health care: A systematic review of randomized placebo-controlled trials. Complement Ther Clin Pract. 2022 Aug;48:101615. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35691259/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בסין נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף פיקנוגנול על מדדים של בריאות השיער בקרב נשים בגיל המעבר. פיקנוגנול הוא תוסף תזונה המופק מקליפת עץ אורן הגדל בצרפת והינו בעל פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון חזקה.
במחקר נכללו 76 נשים אשר חולקו אקראית לנטילת פיקנוגנול במינון 50 מ"ג 3 פעמים ביום, או פלסבו, למשך 6 חודשים. בתחילת המחקר ולאחר 2 ו-6 חודשים נבדקה צפיפות השיער, זרימת הדם בקרקפת ומדדים פיזיולוגיים של העור.
נמצא כי נטילת פיקנוגנול הייתה מלווה בעלייה של 30% ושל 23% בצפיפות השיער לאחר 2 ו-6 חודשים, בהתאמה, כאשר ההשפעה המיטיבה הייתה קשורה בשיפור זרימת הדם בקרקפת. עוד נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה באובדן הלחות בעור הקרקפת. בקבוצת הפלסבו לא נצפו שינויים משמעותיים במדדים שנבדקו.
החוקרים מסכמים כי לנטילה של פיקנוגנול עשויה להיות תרומה להפחתת נשירת שיער בקרב נשים בגיל המעבר.
המחקר נערך במימון ובשיתוףחברת Horphag Research שסיפקה את התוסף.
Cai C, Zeng B, Lin L, Zheng M, Burki C, Grether-Beck S, Krutmann J. An oral French maritime pine bark extract improves hair density in menopausal women: A randomized, placebo-controlled, double blind intervention study. Health Sci Rep. 2023 Jan 6;6(1):e1045.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36620515/
במחקר תלת סמיות מבוקר פלסבו שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של שמן קצח (Nigella sativa) בקרב נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מאי נקיטת שתן (דליפת שתן).
במחקר נכללו 60 נשים אשר חולקו אקראית לשימוש חיצוני בשמן קצח או בפלסבו. הנשים התבקשו למרוח 2-3 טיפות מהשמן על הבטן התחתונה פעמיים ביום למשך 8 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט כפול סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של ענבי שועל (Blackcurrants) לשמירה על בריאות העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר. החוקרים מציינים כי מחקרים שנערכו במודלים של עכברים הדגימו השפעה מיטיבה על המטבוליזם בעצם, אולם לא ידוע מהי ההשפעה בבני אדם.
במחקר נכללו 40 נשים סביב גיל המעבר אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר למשך 6 חודשים:
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית נבדק האם השימוש בקוהוש שחור (Cimicifuga racemosa) קשור בעלייה במשקל בקרב נשים בגיל המעבר.
במסגרת הסקירה נאספו דיווחים ממאגרי מידע גלובליים לגבי מקרים של עלייה במשקל בקרב נשים אשר נטלו קוהוש שחור, כאשר נכללו רק מקרים שאושרו על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ללא הכללה של דיווחים ממקורות צרכניים או מהמדיה החברתית.
בנוסף, בסקירה נכללו מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של קוהוש שחור בלבד או כחלק מפורמולה בהשוואה לקבוצת ביקורת.
גורמים תזונתיים ומִיגרנה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות והבטיחות של מלטונין למניעה של מיגרנה בקרב מבוגרים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת מלטונין הייתה קשורה בשיעור תגובה גבוה יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו או את הטיפול סטנדרטי. עוד נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה של סיבים תזונתיים ובין השכיחות של כאבי
ראש חמורים או מיגרנה.
במחקר נכללו הנתונים של 12,710 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 1999-2004. מבין כלל המשתתפים כ-20% דיווחו על כאבי ראש חמורים או מיגרנה.
על בסיס הצריכה התזונתית של סיבים המשתתפים סווגו לחמש קבוצות, עם צריכה של עד 7.8 גרם ליום בקרב המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (חמישון תחתון) וצריכה של 22.1-95.5 גרם ליום בקרב המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר (חמישון עליון).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה של אבץ בתזונה ומתוספים ובין מיגרנה. החוקרים מסבירים כי תהליכי דלקת ועקה חמצונית מעורבים בהתפתחות של מיגרנה, כאשר לאבץ פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון אשר עשויה לתרום להפחתת הסיכון למיגרנה.
במחקר נכללו הנתונים של 11,088 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 1999-2004. מבין כלל המשתתפים כ-20% דיווחו על מיגרנה (כולל כאבי ראש חמורים).
בהשוואה למשתתפים עם קרא עוד.
תוספי תזונה והפרעות פסיכיאטריות
להלן שני מחקרים אשר בוחנים האם יש תועלת לאומגה 3 בקרב אוכלוסייה בסיכון פסיכיאטרי. החוקרים מסבירים כי לרוב לפני אבחון של סכיזופרניה ישנו שלב מקדים המאופיין בתסמינים פסיכיאטריים כלליים ותת-קליניים, כאשר טיפול בשלב זה עשוי לתרום לשיפור הפרוגנוזה ואף למנוע את ההתפתחות של הפרעה פסיכיאטרית. הסיכון להתפתחות הפרעה פסיכיאטרית במהלך 3 שנים גבוה בכ-30% בקרב אוכלוסיות בסיכון.
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר נבדק האם לאומגה 3 השפעה מגינה בקרב אוכלוסייה בסיכון מוגבר לפסיכוזה. החוקרים מציינים כי מחקרים פרה-קליניים הצביעו על כך שלפעילות נוגדת הדלקת של אומגה 3 השפעה מיטיבה על בריאות המוח, אולם אין מספיק מידע בנוגע להשפעה על התסמינים הקליניים.
במחקר זה נבדק הקשר בין ריכוז אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות ובין סמנים חיסוניים ודלקתיים בדם, והאם סמנים אלה בדם עשויים לתווך את הקשר בין אומגה 3 והתוצאות הקליניות, בדגש על תסמיני פסיכוזה ותפקוד חברתי.
במחקר נכללו 285 משתתפים בני 19 בממוצע אשר חולקו אקראית לנטילת 2.8 גרם ליום אומגה 3 (840 מ"ג EPA ו-560 מ"ג DHA) או פלסבו למשך 6 חודשים. בנוסף, כל המשתתפים קיבלו התערבות קוגניטיבית-התנהגותית.
ההיענות להתערבות הייתה נמוכה ולכן בניתוח זה נעשה שימוש בריכוז אומגה 3 בתחילת המחקר (268 מהמשתתפים) ולאחר 6 חודשים (146 מהמשתתפים) באופן בלתי תלוי בקבוצת המחקר.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות בהתייחס לקשר בין אומגה 3 והמצב התפקודי בקרב אוכלוסיות בסיכון פסיכיאטרי. החוקרים מסבירים כי מבין המדדים הקליניים הקיימים, המצב התפקודי (המידה בה התסמינים משפיעים על התפקוד היומיומי) מהווה סמן פרוגנוסטי מהימן.
בסקירה נכללו 19 מאמרים המבוססים על 4 מחקרים, מהם 2 מחקרים תצפיתיים ושני מחקרים מבוקרים עם תקופת מעקב.
בכל המחקרים נכללו 560 משתתפים בגיל 12 עד 40, ב-3 מחקרים נמדד ריכוז אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות וב-2 המחקרים התצפיתיים נמדדה הצריכה התזונתית של אומגה 3.
באופן כללי, נתוני החתך מצביעים על קרא עוד.
להלן שתי סקירות העוסקות ביעילות של מגוון רכיבים לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של תוספי תזונה שונים כטיפול משלים בסכיזופרניה. במסגרת הסקירה הוערכה היעילות של חומצה פולית או ויטמין B12, ויטמין D, נ-אצטיל ציסטאין (NAC) ואומגה 3, כולל DHA ו-EPA.
הניתוח מבוסס על נתונים מ-17 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,165 משתתפים אשר בדקו את ההשפעה של תוסף תזונה אחד לפחות לעומת פלסבו. יעילות ההתערבות נבדקה באמצעות המדד PANSS להערכת חומרת התסמינים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של רכיבים המשפיעים על פעילות המיטוכונדריה (mitochondrial modulators - MMs) לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). החוקרים מציינים כי לעקה חמצונית, דלקת והפרעות בתפקוד המיטוכונדריה תפקיד בהתפתחות של OCD, כאשר קיים קשר הדוק בין הפרעות בתפקוד המיטוכונדריה ועקה חמצונית.
בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 629 משתתפים בני 30 בממוצע, כ-70% מהם נשים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון רכיבים, כולל EPA, חומצה פולית, ליתיום, נ-אצטיל ציסטאין (NAC), אינוזיטול וסילימרין. משך ההתערבות נע בין 2 ל-20 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא קרא עוד.
בסקירה שיטתית מוצגות העדויות בהתייחס לקשר בין גורמים תזונתיים והפרעה דו-קוטבית. החוקרים מסבירים כי מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית נוטים לאורח חיים פחות בריא ונמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה נלווית, כאשר לגורמים תזונתיים עשוי להיות תפקיד בהתפתחות חרדה ודיכאון.
בסקירה נכללו 60 מחקרים, מהם 33 מחקרים תצפיתיים ו-27 מחקרי התערבות. במחקרים אלה נחקרו מגוון גורמים תזונתיים, כולל חומצות שומן, מיקרונוטריינטים שונים (כגון חומצה פולית), NAC והצריכה של מאקרונוטריינטים או מזונות ספציפיים.
להלן הממצאים המרכזיים: קרא עוד.
תזונה לחולי סרְטן
בסקירה שיטתית הוערכה היעילות של התערבות תזונתית לשיפור מצב של כיחשון (כחקסיה) בקרב חולי סרטן. החוקרים מסבירים כי כחקסיה נפוצה בכל סוגי הסרטן וקשורה בכ-20% ממקרי התמותה מסרטן.
בסקירה נכללו 26 מחקרים קליניים בהם נכללו מבוגרים עם סוגים שונים של סרטן, מלבד מחקר אחד שנערך בקרב ילדים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית אקוטית או למשך של עד 24 שבועות. ההתערבות כללה שימוש במגוון תוספי תזונה בנטילה פומי או בהזנה פראנטרלית, כולל ל-קרניטין, לאוצין, חומצות אמינו מסועפות שרשרת, מיצוי קנאבינואידים, חומצות אמינו חיוניות, אומגה 3 ועוד.
מדדי המטרה כללו שינוי במסת השריר, במשקל, בהרכב הגוף, בצריכה התזונתית באיכות החיים, בתיאבון, בעייפות, בסמנים ביולוגיים, היענות להתערבות וסיבוכים.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על הרכב הגוף ומדדים מטבוליים בקרב חולי סרטן, שכן בניגוד לתאים בריאים, תאים סרטניים מוגבלים בשימוש בגופי קטון.
בסקירה נכללו 10 מחקרים מבוקרים בהם 495 משתתפים חולי סרטן מסוגים שונים.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו דיאטה קטוגנית שבה אחוז הקלוריות שמקורן בשומן היה לפחות 55% בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה דיאטה סטנדרטית. משך ההתערבות היה עד 20 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מוצגות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטות המיועדות להפחתת רמת האינסולין לטיפול בסרטן גרורתי. החוקרים מסבירים כי היפראינסולינמיה מהווה גורם סיכון בלתי תלוי לתמותה מסרטן. אסטרטגיות להורדת רמת האינסולין, כמו הגבלה קלורית, דיאטה דלת פחמימות / דיאטה קטוגנית וצום לסירוגין, מסייעות להפחתת המאגרים התזונתיים המשמשים את גדילת תאי הסרטן, להפחתת גורמי הגדילה תלויי האינסולין ולשיפור מדדים מטבוליים.
בסקירה נכללו 23 מחקרים, מהם 14 מחקרים פרה-קליניים ו-9 מחקרים קליניים.
במחקרים הפרה-קליניים הודגם קרא עוד.
