- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
תסמונת השחלוֹת הפוליציסטיות | ניוון מקולרי | השְֹפעת פעילות גופנית
טיפול טבעי לתסמונת השחלות הפוליציסטיות:
ההשפעה של צמחי מרפא ורכיבים טבעיים,
תוסף מבוסס כורכומין לטיפול בשיעור יתר,
נ-אצטיל-ציסטאין לשיפור הפרופיל ההורמונלי,
וההשפעה של זרעי פשתן, זעפרן וקינמון.
טיפול טבעי לניוון מקולרי:
תוסף טבעי,
תזונה ותוספים,
ותזונה עשירה באומגה 3 ובדגים.
והשְֹפעת פעילות גופנית במצבים שונים:
מספר צעדים ביום והסיכון לתמותה,
פעילות גופנית, נטייה גנטית ואריכות ימים,
האם פעילות גופנית עשויה לתרום לבריאות המוח?
אימון גופני קצר כל יום או אימון ממושך פעם בשבוע?
ופעילות גופנית לנשים עם עמידות לדיאטת הרזיה.
תסמונת השחלוֹת הפוליציסטיות
בסקירה שיטתית מוצגים הממצאים ממחקרים בחיות מעבדה ובבני אדם בהתייחס להשפעה של צמחי מרפא ורכיבים טבעיים על המאפיינים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
במסגרת הסקירה מפורטות העדויות לגבי ההשפעה של הצמחים והרכיבים הבאים: אלוורה (Aloe vera), קמומיל (Matricaria recutita), שיח אברהם (Vitex agnus-castus), קינמון (Cinnamomum zeylanicum), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), אשבל (Stachys lavandulifolia), שומר (Foeniculum vulgare), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), זרעי פשתן (Linum usitatissimum), נ-אצטיל-ציסטאין (NAC) ואינוזיטול (D-chiro-inositol).
להלן טבלה המסכמת את הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על הפוטנציאל של צמחי מרפא ורכיבים טבעיים לטיפול ב-PCOS, עם השפעות שליליות מועטות מאוד. ניתן לייחס את ההשפעה המיטיבה לחיזוק מערכת החיסון ולשיפור מחזוריות הווסת ללא שינוי ברמת ההורמונים.
Manouchehri A, Abbaszadeh S, Ahmadi M, et al. Polycystic ovaries and herbal remedies: A systematic review. JBRA Assist Reprod. 2022 Aug 1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35916457/
במחקר פיילוט קליני נבדקה ההשפעה של תוסף טבעי המבוסס על כורכומין לטיפול בשיעור-יתר (הירסוטיזם) בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS). החוקרים מסבירים כי 5-15% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מהירסוטיזם, כאשר 80% מהמקרים קשורים בתסמונת השחלות הפוליציסטיות אשר מאופיינת בהיפר-אנדרוגניזם (רמות גבוהות של הורמונים אנדרוגנים כגון טסטוסטרון).
במחקר נכללו 6 נשים בגיל 21-37 עם היפר-אנדרוגניזם והירסוטיזם שאינן מקבלות טיפול הורמונלי או תזונתי. כל המשתתפות נטלו 2 כמוסות ליום מהתוסף (בבוקר ובערב לפני הארוחה) במשך 12 שבועות. כל כמוסה הכילה 250 מ"ג של Curcufast (75 מ"ג כורכומין + 175 מ"ג מגנזיום), 175 מ"ג כורכומין, 35 מ"ג Teupol (רכיב פעיל בצמח Ajuga reptans), 200 מק"ג חומצה פולית, 12.5 מק"ג ויטמין D ו-0.7 מ"ג ויטמין B6. החוקרים בחנו את השְֹפעת התוסף על הירסוטיזם, אקנה ומחזור הוסת.
נמצא כי בסיום תקופת ההתערבות חל שיפור משמעותי ברמת ההירסוטיזם והאקנה, כאשר בקרב 3 מבין 6 הנשים חל שיפור משמעותי במחזוריות הווסת.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על כך שהתוסף עשוי לשפר את הביטוי הקליני הקשור בהיפר-אנדרוגניזם בקרב נשים עם PCOS, אולם יש להמשיך ולבחון את התועלת הקלינית לטווח הארוך ואת ההשפעה על מאפיינים ביו-כימיים במחקרים מבוקרים עם מספר משתתפות גדול יותר.
החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Malvasi A, Tinelli A, Dellino M, Troiano G, Vinciguerra M, Mina M. Curcumin and Teupolioside attenuate signs and symptoms severity associated to hirsutism in PCOS women: a preliminary pilot study. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2022 Sep;26(17):6187-6191.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36111918/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של נ-אצטיל-ציסטאין (NAC) על הביוץ ועל הפרופיל ההורמונלי בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
בסקירה נכללו 18 מחקרים בהם 2,185 משתתפות. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי NAC במינון 1.2 עד 1.8 מ"ג/יום למשך 5 ימים עד 24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של זרעי פשתן (Linum usitatissimum) על מדדים מטבוליים, אנתרופומטריים והורמונליים בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. החוקרים מציינים כי זרעי פשתן נחשבים מזון פונקציונלי המספק כמות גדולה של חומצה אלפא לינולינית (ALA), רכיבים פיטואסטרוגנים וסיבים.
בסקירה נכללו 9 מחקרים. משך ההתערבות נע בין 1.5 ל-5 חודשים. במחקרים אלה נעשה שימוש בזרעי פשתן בצורות שונות, כולל במזון (כגון קרקרים), כאבקה או ככמוסות שמן פשתן.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של קרוצין, הרכיב הפעיל בזעפרן (Crocus sativus), בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
במחקר נכללו 50 משתתפות אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שנטלה תוסף קרוצין במינון 15 מ"ג פעמיים ביום למשך 12 שבועות, או לקבוצת הביקורת שנטלה פלסבו. בתחילת ההתערבות ובסיומה נמדד פרופיל השומנים בדם, רמת הגלוקוז והאינסולין בצום ומדדי דלקת.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה המטבולית של קינמון בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS). ממצאים קודמים מצביעים על הפוטנציאל של קינמון לשיפור פעילות האינסולין וכתוצאה מכך להשפיע על המצב המטבולי.
בסקירה נכללו 9 מחקרים, מהם שני מחקרים בבעלי חיים ושבעה מחקרים אקראיים מבוקרים. במחקרים אלה משך ההתערבות נע בין 8 שבועות ל-12 חודשים ותוספי הקינמון ניתנו בצורת אבקה במינון 1.5 גרם ליום או מיצויים שונים.
באופן כללי הנתונים הקליניים מצביעים על כך קרא עוד.
טיפול טבעי לניוון מקולרי
במחקר תצפיתי הוערך הסיכון ארוך הטווח להתפתחות סרטן ריאות ולהחמרת ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD) בקרב משתתפים ממחקר אקראי מבוקר שעסק במחלות עיניים בגיל מבוגר.
בשנת 2001 פורסמו תוצאות ממחקר AREDS שהראו כי ויטמינים נוגדי חמצון, אבץ ונחושת תרמו להפחתת הסיכון להחמרה של AMD בשלב בינוני לשלב מתקדם במהלך 5 שנים ב-25%. בתקופת המחקר נערכו מחקרים אקראיים מבוקרים שמצאו כי מתן בטא-קרוטן עשוי להגביר את הסיכון לסרטן ריאות בקרב מעשנים.
לפיכך, במחקר המשך שפורסם ב-2013 (AREDS2) דווחו תוצאות מחקר מבוקר בן 5 שנים שבו בטא-קרוטן הוחלף בלוטאין וזאקסנטין, בהשוואה לאומגה 3 או פלסבו.
במאמר זה מדווחות תוצאות מעקב לאחר 5 שנים נוספות אחר, סה"כ 10 שנים מתחילת המחקר. במהלך תקופת המעקב הומלץ לכל המשתתפים על נטילת התוסף שנבדק במחקר שכלל 10 מ"ג לוטאין, 2 מ"ג זאקסנטין, 80 מ"ג אבץ אוקסיד, 2 מ"ג נחושת אוקסיד, 500 מ"ג ויטמין C ו-400 יחב"ל ויטמין E.
במחקר נכללו הנתונים של 3,882 משתתפים בני 72 בממוצע. במהלך 5 שנות המעקב, החוקרים יצרו קשר טלפוני עם המשתתפים כל 6 חודשים לצורך תיועד מקרים של סרטן ריאות או החמרה של AMD לשלב מתקדם, והנתונים אוששו באמצעות הרשומות הרפואיות.
להלן הממצאים העיקריים במעקב של 10 שנים: קרא עוד.
להלן שתי סקירות העוסקות בתועלת של מגוון רכיבים תזונתיים למניעה או לעיכוב ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD).
בסקירה שיטתית מסכמים החוקרים את הממצאים הקליניים בהתייחס לקשר בין תזונה ונטילת תוספים נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים ובין ההתפתחות וההתקדמות של ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD).
בסקירה נכללו 7 סקירות שיטתיות, 7 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-10 מחקרים השוואתיים לא אקראיים. החוקרים העריכו את רמת הביטחון של העדויות באמצעות שיטת GRADE המבוססת על שמונה קריטריוני הערכה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים הוערכה התועלת של תוספי תזונה בעיכוב ההתקדמות של AMD.
בסקירה נכללו 20 מחקרים בהם 5,634 משתתפים בגיל 55 עד 80, מהם 8 מחקרים נכללו במטה-אנליזה. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון תוספי תזונה בשילובים שונים, כולל לוטאין וזאקסנטין, בטא-קרוטן אומגה 3, אבץ, נחושת, ויטמינים נוגדי חמצון, כורכומין, רזברטרול, NAC.
באופן כללי עולה מהסקירה כי קרא עוד.
להלן שתי סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרים תצפיתיים העוסקות בקשר בין אומגה 3 וניוון מקולרי תלוי גיל (AMD).
בסקירה הראשונה הוערך הקשר בין צריכת אומגה 3 ו/או דגים ובין ההתפתחות וההתקדמות של AMD.
בסקירה נכללו 21 מחקרים, מהם 10 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, 3 מחקרי מקרה-ביקורת ו-8 מחקרי חתך. בכל המחקרים הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות שאלוני תדירות צריכת מזון.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה השנייה הוערכה התרומה של צריכת אומגה 3 בתזונה למניעת ההתקדמות של ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD) לשלב הרטוב, שהינו חמור יותר וכרוך בסיכון משמעותי לעיוורון.
בסקירה נכללו 5 מחקרים בהם 12,068 משתתפים. הצריכה התזונתית של אומגה 3 הוערכה באמצעות שאלוני תדירות צריכה תזונתית.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
השְֹפעת פעילות גופנית במצבים שונים
במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה שנערכו במדינות שונות נבדק הקשר בין מספר צעדים ביום והסיכון לתמותה. החוקרים מציינים כי למרות שההמלצה המקובלת הינה 10,000 צעדים ליום, התמיכה המחקרית לכך הינה מוגבלת.
לצורך ניתוח זה זוהו 15 מחקרים (חלקם מחקרים שטרם פורסמו) בהם נבדק הקשר בין מספר הצעדים והסיכון לתמותה ובוצע עיבוד מחדש של הנתונים בכל מחקר בהתאם לפרוטוקול אחיד. סה"כ נכללו נתונים של 47,471 מבוגרים, כאשר בתקופת מעקב חציונית של כ-7 שנים תועדו 3,013 מקרי תמותה.
המשתתפים סווגו לארבע קטגוריות (רבעונים) בהתאם למספר הצעדים היומי הממוצע: 3,553 צעדים ברבעון 1, 5,801 צעדים ברבעון 2, 7,842 צעדים ברבעון 3, ו-10,901 צעדים ברבעון 4.
בהשוואה לרבעון 1, המשתתפים ברבעון 2 קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין פעילות גופנית והסיכון לתמותה, כתלות במאפיינים גנטיים הקשורים לאריכות ימים.
במחקר נכללו 5,446 נשים בנות 78 בממוצע אשר גויסו למחקר בין השנים 2012 ל-2014 עם מעקב עד לשנת 2020. פעילות גופנית נמדדה באמצעות מד תאוצה במהלך 7 ימים רצופים בתחילת המחקר, ולכל משתתפת חושב זמן ממוצע של פעילות גופנית קלה, פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה והתנהגות יושבנית. בנוסף, בהתבסס על נתונים קודמים לכל משתתפת חושב ציון גנטי הקשור לאריכות ימים והמשתתפות סווגו לשלוש קטגוריות (ציון נמוך, בינוני או גבוה).
במהלך תקופת המעקב 1,022 מהנשים נפטרו. נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך מבוסס אוכלוסייה שנערך בגרְמניה נבדק הקשר בין פעילות גופנית ובין מדדים מבניים של המוח, תוך בחינת המנגנונים המולקולריים המעורבים.
כחלק ממחקר עוקבה, בניתוח זה נכללו הנתונים של 2,550 משתתפים בני 50 בממוצע. כמות ועוצמת הפעילות הגופנית נמדדה באמצעות מד תאוצה, ומדדים של נפח המוח, צפיפות החומר האפור ועובי קליפת המוח הוערכו באמצעות MRI.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של פיזור האימונים בשבוע על חוזק השריר. במחקר קודם החוקרים מדגימים את היעילות של כיווץ אקסצנטרי מקסימלי (הארכת השריר) פעם אחת ביום, 5 ימים בשבוע במשך 4 שבועות לשיפור חוזק ותפקוד השריר.
במחקר זה נכללו 36 משתתפים צעירים ובריאים אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות.
להלן טבלה המסכמת את ההתערבות ואת התוצאות בכל קבוצה: קרא עוד.
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של אימון גופני על פעילות המיטוכונדריה בקרב נשים עם שמנות שאינן מגיבות כמצופה לדיאטת הרזיה עם הפחתה קלורית. מחקרים קודמים הראו כי ל-20% מהאוכלוסייה עם התגובה הנמוכה ביותר להפחתה קלורית יש פחות סיבי שריר מסוג 1 וכן פעילות מיטוכונדריאלית נמוכה יותר בשרירי השלד. לפיכך, משוער כי במקרים בהם דיאטה בלבד אינה יעילה לירידה במשקל, עשויה להיות תרומה לפעילות גופנית.
לצורך איתור משתתפות למחקר החוקרים בחנו את הנתונים של 5,000 נשים, בדגש על שיעור הירידה במשקל בששת השבועות הראשונים בדיאטה שכללה 900 קלוריות ליום בצורה של תחליפי ארוחה. מבין כלל הנשים, במחקר נכללו 20 נשים, מהן 10 עם עמידות לדיאטה (תגובה נמוכה) ו-10 עם רגישות לדיאטה (תגובה גבוהה), אשר השתתפו בתכנית אימונים בת 6 שבועות הכוללת פעילות אירובית ואימוני התנגדות.
נמצא כי קרא עוד.
