- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ההשפעה של אומגה 3 על פרופיל השומנים בדם:
יחס נמוך של אומגה 6 לאומגה 3 לשיפור פרופיל השומנים,
ההשפעה של תוספי אומגה 3 שונים בקרב מבוגרים עם יתר טריגליצרידים,
וכיצד מאפיינים גנטיים משפיעים על הקשר בין אומגה 3 ופרופיל השומנים?
השפעות צריכת סוכר על מחלות מעי, סרטן מעי, תפקוד קוגניטיבי וסוכרת:
הקשר בין משקאות ממותקים והסיכון למחלת מעי דלקתית,
צריכה גבוהה של משקאות ממותקים ופרוקטוז קשורה בסיכון מוגבר לסרטן מעי,
צריכה גבוהה של משקאות ממותקים עלולה לפגוע בביצועים האקדמיים,
מהו הבסיס המחקרי להמלצות המעודדות הפחתת צריכת סוכר?
והאם יש קשר בין צריכת סוכר מוסף וטרום-סוכרת?
המיקרוביום וחשיבותו במחלות שונות:
החשיבות של בריאות המיקרוביום בהצלחת הטיפול בסרטן,
תפקיד המיקרוביום בדלקות חוזרות בדרכי השתן,
תפקיד המיקרוביום בתזונה בריאה,
ההשפעה של אנטיביוטיקה על אוכלוסיית פטריות המעי בקרב תינוקות,
וההשפעה של שמנים צמחיים על פרופיל השומנים בדם דרך חיידקי המעי.
ולסיום מגוון שימושים לג'ינג'ר:
ג'ינג'ר למניעת בחילות והקאות לאחר ניתוח,
תוסף ג'ינג'ר לטיפול בדיספפסיה תפקודית,
והפוטנציאל של ג'ינג'ר לתמוך בהזדקנות בריאה.
אוֹמגה 3 ופרופיל שומנים
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של יחס אומגה 6 לאומגה 3 על פרופיל השומנים. בניתוח נכללו הנתונים מ-30 מחקרים בהם 1,368 משתתפים בריאים, עם יתר שומנים בדם או סוכרת. המקורות העיקריים לאומגה 3 היו דגים ושמן דגים, שמן פשתן, אגוזי מלך ושילובים שונים בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה שמנים כמו שמן תירס או חמניות. משך ההתערבות נע בין 42 יום ל-6 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי למתן תוספים עם יחס נמוך של אומגה 6 לאומגה 3 לא הייתה השפעה על רמת הכולסטרול הכללי אך הוביל לירידה ברמת הטריגליצרידים ולעלייה ברמת ה-HDL בהשוואה לקבוצת ביקורת. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי ההשפעה המיטיבה על פרופיל השומנים הייתה גדולה יותר במחקרים ממושכים יותר. עוד נמצא כי לחומצה אלפא-לינולנית הייתה השפעה משמעותית יותר על הכולסטרול הכללי וה-LDL ול-EPA ו-DHA הייתה השפעה משמעותית יותר על הטריגליצרידים וה-HDL.
החוקרים מסכמים כי יחס נמוך של אומגה 6 לאומגה 3 בעקבות תיסוף אומגה 3 תרם לשיפור פרופיל השומנים, בעיקר בתיסוף לאורך זמן.
Li N, Jia M, Deng Q, Wang Z, Huang F, Hou H, Xu T. Effect of low-ratio n-6/n-3 PUFA on blood lipid level: a meta-analysis. Hormones (Athens). 2021 Dec;20(4):697-706. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33123975/
במחקר אקראי מוצלב נערכה השוואה בין ההשפעה של שני תוספי אומגה 3 בקרב מבוגרים עם יתר טריגליצרידים בדם. במחקר קודם נמצא כי תוסף חומצות שומן חופשיות מסוג EPA + DPA (משווק תחת השם המסחרי Lypdiso ) היה מלווה בירידה משמעותית יותר ברמת הטריגליצרידים בהשוואה לתוסף EPA במבנה של אתיל-אסטר (EPA-EE) בנטילה של פעם ביום בשילוב דיאטה דלה מאוד בשומן.
במחקר זה המשתתפים התבקשו ליטול את התוסף פעמיים ביום בשילוב התערבות לשיפור אורח החיים. במחקר נכללו 100 משתתפים מ-8 מרכזים בארה"ב עם רמת טריגליצרידים של 150 עד 499 מ"ג/דצ"ל אשר נטלו בסדר אקראי את שני התוספים, כל אחד למשך 28 יום עם הפרדה של לפחות 28 יום בין התנאים. נמצא כי שני התוספים הובילו לירידה דומה ברמת הטריגליצרידים, ירידה של 20.9% ו-18.3% בהשוואה לנתוני הבסיס. עם זאת, התוסף EPA + DPA היה מלווה בירידה גדולה יותר ברמת ה-CRP (ירידה של 5.8% לעומת עלייה של 8.5%), בעלייה גדולה יותר בריכוז ה-EPA, DPA וסך אומגה 3 בדם וכן בעלייה בריכוז ה-DHA. לא נמצאו הבדלים בין התנאים בתגובת הכולסטרול ואפוליפופרוטאינים (המעורבים בוויסות רמת הטריגליצרידים בדם). מסקנת החוקרים היא כי נטילת תוסף חומצות שומן חופשיות היה יעיל יותר להעלאת ריכוז אומגה 3 בדם ולהפחת טריגליצרידים ו-CRP ללא העלאת ה-LDL בהשוואה לתוסף במבנה של אתיל-אסטר.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת Matinas BioPharma, Inc. שמייצרת את תוסף חומצות השומן החופשיות.
Maki KC, Bays HE, Ballantyne CM, et al. A Head-to-Head Comparison of a Free Fatty Acid Formulation of Omega-3 Pentaenoic Acids Versus Icosapent Ethyl in Adults With Hypertriglyceridemia: The ENHANCE-IT Study. J Am Heart Assoc. 2022 Mar 15;11(6):e024176.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35232215/
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות בהתייחס להשפעה של מאפיינים גנטיים על השינוי בפרופיל השומנים בעקבות צריכה של אומגה 3. בסקירה נכללו 65 מחקרים, מהם 23 מחקרים תצפיתיים ו-42 מחקרים התערבותיים.
באופן כללי החוקרים קובעים כי באופן כללי אין עדויות מספיקות על מנת להסיק כיצד מאפיינים גנטיים משפיעים על הקשר בין צריכה של אומגה 3 ופרופיל השומנים. עם זאת, נמצאו עדויות מבוססות קרא עוד.
השפעות של צריכת סוכר על מחלות
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין הצריכה של משקאות ממותקים מסוגים שונים והסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתית. במחקר נכללו הנתונים של 121,490 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ללא מחלת מעי ידועה בעת הגיוס למחקר אשר מילאו מספר יומני אכילה של 24 שעות.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 10.2 שנים תועדו 510 מקרים של מחלת מעי דלקתית, מהם 143 מקרי קרוהן ו-367 מקרי קוליטיס. בהשוואה למשתתפים שאינם צורכים משקאות ממותקים, צריכה של מעל יחידה אחת ליום של משקאות ממותקים בסוכר (SSB) הייתה קשורה קרא עוד.
במחקר עוקבה נבדק הקשר ארוך הטווח בין צריכת משקאות ממותקים בסוכר (SSB) וסך צריכת הפרוקטוז ובין התפתחות סרטן קולורקטלי ותמותה כתוצאה מכך. במחקר נכללו נתונים של 121,111 משתתפים משני מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב, מחקר האחיות (מעקב בין השנים 1984-2014) ומחקר אנשי מקצועות הבריאות (מעקב בין השנים 1986-2014). במהלך תקופת המעקב תועדו סה"כ 2,733 מקרים של סרטן קולורקטלי מהם 901 משתתפים נפטרו כתוצאה מהמחלה.
החוקרים בדקו את הקשר בהתאם לאתר אנטומי של הגידול ונמצא כי צריכה גבוהה יותר של משקאות ממותקים ושל פרוקטוז הייתה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן במעי הפרוקסימלי, אולם קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין הצריכה של משקאות ממותקים בסוכר (SSB) ותזונה עתירת קלוריות ובין הביצועים האקדמיים בקרב תלמידים. כחלק ממחקר אורך גדול, במחקר נכלל מדגם מייצג לאוכלוסייה של 9,251 תלמידים בגיל 12-17. המשתתפים התבקשו לדווח על הצריכה של משקאות ממותקים ושל דיאטה עתירת קלוריות בהתאם לשלוש קטגוריות: לעיתים קרובות, לפעמים או לעיתים רחוקות. לכל משתתף חושב ציון מתוקנן של ביצועים אקדמיים המשקף את הציונים במקצועות הליבה (שפה, מתמטיקה ואנגלית).
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים מאוניברסיטת הונג-קונג במגבלות של העדויות הקיימות בהתייחס להשפעה הבריאותית של צריכת סוכר גבוהה. החוקרים מציינים, כי בעוד שהתפיסה הרווחת היא שצריכה גבוהה של סוכר מוסף או סוכר בלבד הינה גורם לשמנות ולתחלואה מטבולית, עדיין ישנן מחלוקות בנושא זה.
מחקרים בחיות מעבדה מראים כי צריכה גבוהה של סוכרוז או פרוקטוז גורמת לתנגודת לאינסולין וכתוצאה מכך להיפרגליקמיה, בעיקר כתוצאה מההשפעה של פרוקטוז על תהליכי ליפוגנזה בכבד. יחד עם זאת, התוצאות ממחקרים תצפיתיים וקליניים בבני אדם אינן עקביות. עיקר העדויות הקושרות בין צריכת סוכר גבוהה ושמנות מתמקדות בצריכה של משקאות ממותקים, כאשר במחקרים בהם נבדקה ההשפעה של צריכת סוכר ממזונות מוצקים לא נמצאו קשרים משמעותיים. החוקרים טוענים כי קרא עוד.
במחקר חתך מייצג לאוכלוסייה בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה של סוכר מוסף ובין הסיכון להימצאות של טרום-סוכרת בקרב מבוגרים. החוקרים מציינים כי 34.1% מהמבוגרים בארה"ב סובלים מטרום-סוכרת, כאשר מחקרים קודמים מצאו קשר לצריכה גבוהה של סוכר מוסף שמקורו במשקאות ממותקים אולם הקשר לסך הצריכה של סוכר מוסף אינו ידוע.
במחקר נכללו נתונים מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי לשנים 2013-2018 וכלל מבוגרים מעל גיל 20 - 2,154 משתתפים עם רמת סוכר תקינה ו-3,152 משתתפים עם טרום-סוכרת. בקרב כלל המשתתפים סך הצריכה של סוכר מוסף הייתה כ-14% מסך הצריכה הקלורית, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות.
נמצא כי קרא עוד.
המיקרוביום וחשיבותו במחלות שונות
במחקר תצפיתי נבדק מהם מאפייני המיקרוביום הקשורים בשיפור התגובה הקלינית לטיפול אימונותרפי בקרב מטופלים עם מלנומה בשלב מתקדם. החוקרים מסבירים כי הרכב חיידקי המעי נמצא קשור ביעילות של טיפול במעכבי נקודות בקרה של מערכת החיסון (ICI - immune checkpoint inhibitor), אולם לא ברור מהם המאפיינים הספציפיים הקשורים בכך.
במסגרת המחקר נבדק הרכב החיידקים בדגימות צואה שנאספו מ-165 חולים מחמישה מרכזים קליניים באירופה, בנוסף לנתונים ממחקרים קודמים שכללו 147 חולים אחרים. באופן כללי זוהה תפקיד להרכב חיידקי המעי, אולם השיפור בתגובה לטיפול היה תלוי מדגם.
בניתוח נוסף במודל של למידת מכונה אוששו תוצאות אלה ונמצא קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין מאפייני המיקרוביום ובין דלקות חוזרות בדרכי השתן. במסגרת המחקר החוקרים עקבו אחר השינויים במיקרוביום לאורך שנה בקרב נשים עם או בלי היסטוריה של דלקות חוזרות בדרכי השתן (15 ו-16 נשים, בהתאמה).
לאורך תקופת המעקב נאספו מכל המשתתפות דגימות שתן, דם וצואה, וכן בוצע איסוף של דגימות נוספות במהלך ולאחר הופעה של דלקות בדרכי השתן.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בהנחיות התזונתיות הנוכחיות לאור העדויות העוסקות בקשר בין התזונה והמיקרוביום. החוקרים מציינים כי למרות העניין הגובר בהשפעה של המיקרוביום על בריאות וחולי, ההתייחסות לכך בהנחיות התזונתיות הינה מוגבלת.
במסגרת הסקירה ההתמקדות היא במנגנונים בהם המיקרוביום משפיע על הפעילות הפיזיולוגית של רכיבים תזונתיים, מזונות ספציפיים או דפוסי תזונה. ראשית, מראים החוקרים כי ההנחיות התזונתיות במדינות שונות הינן באופן כללי דומות ועקביות. בהמשך הסקירה מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של המזונות המומלצים לצריכה על אוכלוסיית חיידקי המעי, כולל ההשפעה של מזונות מלאים מהצומח, כגון ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים, לעומת מזונות מעובדים וכן של דיאטה ים-תיכונית בנוסף, החוקרים דנים בממצאים לגבי היבטים תזונתיים המצויים במחלוקת, כולל צריכה של בשר אדום ומעובד ומוצרי חלב, ושל דיאטה דלת שומן לעומת דיאטה דלת פחמימות. החוקרים מציינים כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדקה ההשפעה של אנטיביוטיקה על אוכלוסיית פטריות המעי בקרב תינוקות. החוקרים מסבירים כי חשיפה לאנטיביוטיקה גורמת להפרעה בהתפתחות המיקרוביום ועלולה להוביל לתוצאות שליליות בטווח הארוך, כגון התפתחות מחלות דלקתיות כרוניות.
מחקרים קודמים התמקדו בחיידקי המעי, אולם ישנן עדויות המצביעות גם על תפקיד מרכזי לאוכלוסיית הפטריות במעי. במחקר נכללו 37 תינוקות עם זיהום בדרכי הנשימה (RSV) שלא נחשפו בעבר לאנטיביוטיקה. מבין כלל התינוקות, 21 קיבלו טיפול אנטיביוטי (1 עד 4 סבבים) ו-16 לא נחשפו כלל לאנטיביוטיקה במהלך תקופת המחקר. החוקרים אספו דגימות צואה לפני המחקר ובמעקב של 9.5 חודשים ובחנו את ההבדלים באוכלוסיית פטריות המעי בין הקבוצות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של שמנים צמחיים של אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב משתתפים עם רמת כולסטרול גבוהה. החוקרים מסבירים כי שמנים צמחיים עשויים לתרום להפחתת רמת הכולסטרול כתוצאה מפעילות סינרגיסטית של רכיבים צמחיים שונים.
במחקר נכללו 126 משתתפים בגיל 50-70 עם רמת LDL של 120-170 מ"ג/דצ"ל אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות. כל משתתף קיבל 30 גרם ליום למשך 8 שבועות של שמן זית (a) או של אחת משתי תערובות שונות של שמן סובין אורז, שמן פשתן ושמן שומשום (b, c). הרכב השמנים מוצג בטבלה:
נמצא כי קרא עוד.
השימוש בגִ'ינג'ר
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) במניעת בחילות והקאות לאחר ניתוח. בסקירה נכללו 14 מחקרים בהם 1,417 משתתפים בטווח גיל רחב. בכל המחקרים קבוצת ההתערבות קיבלה ג'ינג'ר בכמוסות וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או טיפול תרופתי מניעתי, כאשר ב-12 מהמחקרים ניתנה מנה אחת בלבד. השְֹפעת ההתערבות הוערכה במחקרים השונים החל מהכניסה להתאוששות ועד 48 שעות לאחר הניתוח.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף ג'ינג'ר (Zingiber officinale) לטיפול בדיספפסיה תפקודית. במחקר נכללו 50 משתתפים בגיל 18-55 המאובחנים עם דיספפסיה תפקודית.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף OLNP-06 (מתוקנן להכיל ריכוז גבוה של gingerols) או פלסבו במינון 200 מ"ג פעמיים ביום למשך 4 שבועות. החוקרים העריכו את היעילות הכללית של הטיפול וכן את השיפור בשלושה תסמינים עיקריים: תחושת מלאות לאחר הארוחה, נפיחות בבטן עליונה ותחושת שובע מהירה.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, בהתייחס לפוטנציאל של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) ורכיביו הפעילים לתמוך בהזדקנות בריאה. החוקרים מציינים כי ישנן עדויות רבות המצביעות על היתרונות הבריאותיים של ג'ינג'ר הנובעת מפעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת, אנטי-מיקרוביאלית, נוגדת גידולים ונוגדת כולסטרול, כאשר ג'ינג'ר עשוי לתרום למניעה ולטיפול במחלות הקשורות בתהליך ההזדקנות.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס לפעילות של ג'ינג'ר כנגד היבטים בריאותיים שונים הקשורים בתהליך ההזדקנות, כולל: קרא עוד.
