- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
נשים בגיל הפוריות | מחלות לב וכלי דם | שמן זית
תזונה ותוספי תזונה לנשים בגיל הפוריות:
תפקיד התזונה בהפרעות ביוץ,
הקשר בין הומוציסטאין גבוה והצלחה של טיפולי פוריות,
ויטמין B6 להקלה על תסמיני דיכאון בקרב נשים הנוטלות גלולות,
התערבות תזונתית לטיפול באנמיה של חסר ברזל בקרב נשים,
והקשר בין גלולות למניעת הריון ועקה חמצונית ומדדי דלקת בעקבות פעילות גופנית.
תוספי תזונה למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם:
אומגה 3 להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי,
רמת ויטמין D והסיכון הקרדיווסקולרי,
האם נמצאה תמיכה לתועלת של תיאמין בקרב מטופלים עם אי ספיקת לב?
מה ההשפעה של נטילת תוספי סידן לקשישים עם היצרות מסתם אבי העורקים?
הקשר בין צריכת מולטי-ויטמין ומינרל והסיכון הקרדיווסקולרי,
וחשיבות ריכוז המגנזיום במי השתייה לבריאות הקרדיווסקולרית.
שמן זית לטיפול טבעי במגוון מצבים:
תזונה עשירה בשמן זית עשויה לתרום למניעת סרטן,
קרם שמן זית לנשים לאחר ניתוח קיסרי,
מיצוי עלי זית לטיפול בנגעי הרפס,
ההשפעה נוגדת הדיכאון של שמן זית כתית מעולה,
ועיסוי עם שמן זית להפחתת כאב על רקע טראומה בגפיים.
נשים בגיל הפוריות
בסקירה דנים החוקרים בעדויות העוסקות בתפקיד התזונה בהפרעות ביוץ, אשר מהוות גורם מרכזי לאי-פריון בקרב נשים. מעבר לגורמים כמו גיל, עישון, סטרס, שימוש בסמים ופעילות גופנית, לגורמים תזונתיים תפקיד חשוב בוויסות תהליכי ביוץ.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים בעיקר ממחקרים תצפיתיים אשר בדקו מגוון של גורמים תזונתיים, כולל דפוס התזונה הכולל, פחמימות ודיאטה עם אינדקס גליקמי נמוך, חלבון מהחי ומהצומח, שומן רווי ובלתי רווי, אלכוהול וקפאין וויטמינים ומינרלים.
מהסקירה עולה כי לתזונה מאוזנת הכוללת את כל רכיבי התזונה הנדרשים השפעה משמעותית על פוריות האישה ועל הסיכון להתפתחות הפרעות ביוץ. יש להקפיד על צריכה מספקת של חלבון מהצומח, שומן בלתי רווי ופחמימות עם אינדקס גליקמי נמוך, כאשר שמירה על רמה תקינה של ויטמינים ומינרלים הינה הכרחית, בדגש על חומצה פולית, ויטמין D, ויטמינים נוגדי חמצון וברזל. מעבר לכך, יש להגביל את הצריכה של שומן רווי, שומן טראנס ופחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה. יחד עם זאת, העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים הינן מוגבלות, במיוחד בהתייחס לנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות.
החוקרים קוראים להמשיך ולבחון את ההשפעה של רכיבים תזונתיים ומזונות ספציפיים ושל דפוס התזונה על מנת לסייע בגיבוש המלצות תזונתיות לנשים עם הפרעות ביוץ.
Jurczewska J, Szostak-Węgierek D. The Influence of Diet on Ovulation Disorders in Women-A Narrative Review. Nutrients. 2022 Apr 8;14(8):1556. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35458118/
במחקר תצפיתי נבדקה ההשפעה של רמת ההומוציסטאין על התוצאות של הפריה מלאכותית בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
במחקר נכללו הנתונים של 96 נשים הסובלות מאי-פריון העוברות טיפולי הפריה, מהן 66 נשים עם PCOS וקבוצת ביקורת של 30 נשים ללא PCOS (אי פריון של הגבר). המשתתפות עם PCOS סווגו לשתי קבוצות בהתאם לרמת ההומוציסטאין בדם – מעל או מתחת ל-15 מיקרומול/ליטר.
נמצא כי נשים עם PCOS היו מאופיינות ברמת הומוציסטאין גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת (12.10 לעומת 10.45 מיקרומול/ליטר, p=0.02). מבין הנשים עם PCOS, שיעור ההריונות היה 14.3% בקבוצת ההומציסטאין הגבוה לעומת 37.9% בקבוצת ההומוציסטאין הנמוך (p=0.044).
לא נמצאו הבדלים נוספים בין הקבוצות. החוקרים מסכמים כי נשים עם PCOS מאופיינות ברמה גבוהה יותר של הומוציסטאין, גורם אשר עלול לפגוע בסיכויי ההצלחה של טיפולי הפריה.
Cao J, Wang H. Effect of Blood Homocysteine on the Outcome of Artificial Insemination in Women with Polycystic Ovary Syndrome. Biomed Res Int. 2022 Aug 21;2022:6311419. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36046438/
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין B6 על תסמיני דיכאון בקרב נשים צעירות הנוטלות גלולות למניעת הריון. החוקרים מסבירים כי השימוש בגלולות למניעת הריון קשור בסיכון מוגבר לחסר בויטמין B6 המעורב בתהליכי וויסות מצב הרוח.
במחקר נכללו שמונה נשים בריאות בגיל 18-25 שאינן נוטלות תוספי תזונה ונוטלות גלולות למניעת הריון במשך שנה לפחות. כל המשתתפות קיבלו בסדר אקראי 100 מ"ג/יום ויטמין B6 או פלסבו, כל אחד למשך 4 שבועות עם 4 שבועות הפרדה בין התנאים. במהלך תקופת המחקר המשתתפות התבקשו לשמור על הרגלי התזונה והפעילות הגופנית שלהן.
כצפוי, רמת ויטמין B6 בדם עלתה בעקבות ההתערבות בהשוואה לנתוני הבסיס ובהשוואה לפלסבו. נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של התערבויות תזונתיות לטיפול באנמיה של חסר ברזל בקרב נשים בגיל הפוריות.
בסקירה נכללו 14 מחקרים בהם נבדקו התערבויות תזונתיות שונות שנועדו להעלות את צריכת הברזל ו/או להגביר את הספיגה (בעיקר ע"י הגברת הצריכה של ויטמין C והפחתה בצריכת פיטאטים), כולל שימוש בתוספים. במחקרים נכללו התערבויות מגוונות כגון הוספת מיץ פירות עשיר בויטמין C לארוחה, הפרדה של קפה, תה וחלב מהארוחה, צריכה של מזונות מועשרים בברזל כגון לחם, דגני בוקר ומיץ, דיאטה מבוססת בשר, דיאטה דלת פיטאטים, ונטילת תוספי ברזל. משך ההתערבות נע בין 45 יום ועד 8 חודשים.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה התגובה לפעילות גופנית בקרב נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון, תוך בחינת ההשפעה של תוסף נ-אצטיל ציסטאין (NAC). במחקר נכללו 20 נשים מאומנות גופנית, מהן 9 נשים אשר נוטלות גלולות למניעת הריון. כל המשתתפות השלימו חמישה מבחני רכיבה נפרדים, כאשר באחד מהם ניתן תוסף NAC ובאחד פלסבו שעה לפני האימון גופני.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
תוספי תזונה למחלות לב וכלי דם
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי אומגה 3 על הסיכון הקרדיווסקולרי. בסקירה נכללו 14 מחקרים בהם 135,291 משתתפים אשר מוגדרים בסיכון גבוה למחלת לב כלילית, עם אבחנה של מחלת לב כלילית או לאחר אירוע אקוטי של אוטם שריר הלב. במחקרים אלה ניתנו תוספי אומגה 3 בטווח מינונים של 0.4-4 גרם ליום למשך 1 עד 7.4 שנים. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבחן הקשר בין רמות נמוכות של ויטמין D ובין הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים. בסקירה נכללו שמונה מחקרים תצפיתיים בהם 426,039 משתתפים אשר סווגו לשתי קבוצות בהתאם לרמת ויטמין D בדם (מעל או מתחת ל-20 ננוגרם/מ"ל). מבין כלל המשתתפים 242,862 היו בעלי רמה נמוכה ו-182,669 בעלי רמה גבוהה. הגיל הממוצע היה 63 ו-66 בהתאמה, בשתי הקבוצות שיעור הנשים היה גבוה מגברים וחלק גדול מהמשתתפים סבלו ממצבים בריאותיים שונים כגון סוכרת סוג 2 ויתר לחץ דם.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי תיאמין (ויטמין B1) בקרב מטופלים עם אי ספיקת לב. בסקירה נכללו שמונה מחקרים בהם 384 מטופלים בגיל 56 עד 86 בממוצע. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי תיאמין בנטילה פומית, תוך-ורידית או תוך-שרירית בטווח מינונים של 100-500 מ"ג/יום למשך מספר ימים (2 עד 7 ימים) או לתקופה ממושכת (90 יום באחד המחקרים).
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
במחקר אורך רטרוספקטיבי נבדק הקשר בין נטילת תוספי סידן וויטמין D ובין תמותה או החמרה של היצרות מסתם אבי העורקים (AS - aortic stenosis) בקרב קשישים. במחקר נכללו מטופלים מעל גיל 60 עם AS בדרגה קלה עד בינונית אשר גויסו למחקר בשנים 2008-2016 עם מעקב עד לשנת 2018. מדדי המטרה היו שיעור התמותה, ניתוח להחלפת המסתם האורטלי והחמרת המחלה. סה"כ נכללו הנתונים של 2,657 מטופלים בני 74 בממוצע עם תקופת מעקב חציונית של 69 חודשים. מבין כלל המשתתפים, 49% לא נטלו תוספי סידן וויטמין D, 12% נטלו ויטמין D בלבד ו-39% נטלו סידן עם או בלי ויטמין D.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה נבדק הקשר בין נטילת תוספי מולטי-ויטמין ומינרל והסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. במחקר נכללו הנתונים של 465,278 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ללא רקע של תחלואה קרדיווסקולרית אשר גויסו למחקר בין השנים 2006-2010 עם מעקב עד סוף 2018.
במהלך תקופת המעקב תועדו 25,772 משתתפים שעברו אירוע קרדיווסקולרי, כולל 4,754 מקרי תמותה על רקע קרדיווסקולרי, 18,728 מקרים של מחלת לב כלילית, 6,726 מקרי אוטם שריר הלב ו-4,561 מקרי שבץ.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בשבדיה נבדק הקשר בין ריכוז הסידן והמגנזיום במי השתייה והשכיחות של אוטם שריר הלב ושבץ. במסגרת המחקר נאספו נתוני ניטור המים בהתאם לכתובת המגורים של 26,733 נשים לאחר גיל המעבר. כל משתתפת סווגה לאחת משתי קבוצות בהתאם לריכוז המינרלים במים, ריכוז נמוך או ריכוז גבוה (עד או מעל 10 מ"ג/ליטר מגנזיום ועד 50 מ"ג/ליטר סידן).
מקרים של אוטם שריר הלב או שבץ נאספו בין השנים 1998-2019 באמצעות הרשומות הרפואיות הלאומיות. בתחילת המחקר המשתתפות מילאו שאלוני תזונה, והתוצאות תוקננו לצריכה של מגנזיום וסידן מהתזונה ומתוספים, בנוסף לגורמים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים נוספים.
נמצא כי קרא עוד.
שמן זית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין צריכת שמן זית ובין הסיכון להתפתחות סרטן. בסקירה נכללו 45 מחקרים, מהם 37 מחקרי מקרה-ביקורת (17,369 מקרים ו-28,294 ביקורות) ו-8 מחקרי עוקבה (12,461 מקרים מתוך סה"כ 929,771 משתתפים).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה התרומה של קרם המבוסס על שמן זית להקלה על כאב ולהחלמת העור לאחר ניתוח קיסרי.
במחקר נכללו 103 נשים לאחר ניתוח קיסרי אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר: קרם שמן זית, קרם פלסבו או קבוצת ביקורת ללא התערבות. המשתתפות התבקשו למרוח את הקרם פעמיים ביום החל מהיום השני לאחר הניתוח ועד ליום העשירי.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של מיצוי עלי זית לטיפול בנגעי הרפס סימפלקס בשפתיים. במחקר נכללו 66 מטופלים שאובחנו עם HSV-1 וחולקו אקראית לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה קרם המכיל 2% מיצוי עלי זית וקבוצה שניה קיבלה קרם אציקלוביר, שניהם חמש פעמים ביום למשך שישה ימים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של שמן זית כתית מעולה בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון. החוקרים מציינים כי הפוטנציאל נוגד הדיכאון של שמן זית הודגם במחקרים תצפיתיים ועשוי לסייע למטופלים שנמנעים מטיפול תרופתי.
במחקר נכללו 73 מטופלים אשר חולקו אקראית לצריכת 25 מ"ל/יום של שמן זית כתית מעולה או של שמן חמניות למשך 52 יום. החוקרים העריכו את ההתערבות על מדדי דיכאון, רמת הקורטיזול ברוק וריכוז גורם הגדילה המוחי בדם (BDNF).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של עיסוי קל עם שמן זית בקרב מטופלים עם טראומה בגפיים. במחקר נכללו 42 מטופלים עם פגיעה בגפיים העליונות או התחתונות אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו. המשתתפים קיבלו עיסוי קל עם 10 טיפות שמן זית או פלסבו (פראפין) באזור הפגיעה במשך 5 דקות פעמיים ביום למשך 9 ימים רצופים. חומרת הכאב בסקאלה של 0-10 והשימוש במשככי כאבים נבדקו בתחילת המחקר ובימים השלישי, השישי והתשיעי להתערבות.
באופן כללי קרא עוד.
