- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה טיפולים טבעיים לנשים עם הריון בסיכון:
הפוטנציאל של פרוביוטיקה למניעת לידה מוקדמת,
כיצד DHA תורם למניעת לידה מוקדמת?
ודיאטה ים-תיכונית ומיינדפולנס לנשים עם הריון בסיכון.
בהמשך מחקרים על ילדים עם אוטיזם:
ויטמין D לילדים עם אוטיזם,
האם יש קשר בין הנקה והסיכון לאוטיזם?
והאם יש קשר בין חשיפה למסכים ואוטיזם?
על חרדות:
דיקור אוזן ושמן לבנדר להקלה על חרדה לפני ניתוח,
והקשר בין תזונה ורמת החרדה.
בתחום הקרדיו-מטבולי:
סקירה שיטתית על סילימרין לשיפור גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים,
סקירה על רכיבים צמחיים לטיפול במחלת עורקים היקפית,
ומטה-אנליזה על הקשר בין פלבונואידים המצויים בפירות הדר ובין ההגנה מפני שבץ.
על התערבויות תזונתיות בסוכרת:
התועלת של הגבלת זמן האכילה לחולי סוכרת סוג 2,
וצריכת פירות וירקות והסיכון לסוכרת סוג 2.
ולסיכום שלושה מחקרים על התערבויות לשיפור תסמיני עייפות בקרב מחלימים מסרטן.
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי נבדק האם נטילת תוסף פרוביוטיקה עשויה לתרום להפחתת השיעור של לידה מוקדמת בקרב נשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת בהריון קודם. החוקרים מציינים כי במחקר עוקבה גדול שנערך ביפן דווח כי השיעור של לידה מוקדמת חוזרת הוא 22.3%, ולכן חשוב למצוא אסטרטגיות יעילות למניעת לידה מוקדמת בקרב נשים בסיכון. השימוש בפרוביוטיקה הינו חלק מהטיפול השגרתי בבית החולים בו נערך המחקר למניעת הישנות של לידה מוקדמת, וכולל טבליות של C. Butyricum (10 מ"ג לטבליה), E. Faecium (2 מ"ג לטבליה) ו-B. Subtilis (10 מ"ג לטבליה), במינון שש טבליות ליום עד שבוע 36 להריון. ממצאים קודמים הראו כי השימוש בחיידקים אלה תרם להפחתת שיעור המקרים של לידה לפני שבוע 32. באופן ספציפי חיידקים מהסוג Clostridium מעודדים את הייצור של תאי T רגולטוריים להם תפקיד חשוב בהריון, ורמה נמוכה שלהם נמצאה קשורה בלידה מוקדמת.
במחקר נכללו נשים בהריון עם היסטוריה של לידה מוקדמת, 51 נשים אשר נטלו פרוביוטיקה לפני שבוע 14 להריון ו-255 נשים שלא נטלו פרוביוטיקה. נמצא כי בקרב הנשים שנטלו פרוביוטיקה השיעור של לידה מוקדמת היה 9.8% (5 מקרים מבין 51 נשים) ואילו בקרב הנשים שלא נטלו פרוביוטיקה שיעור המקרים היה 31% (79 מקרים מבין 255 נשים). מכאן, השיעור בקבוצת המחקר היה נמוך מהמדווח במחקרים קודמים וכן נמוך מקבוצת ההשוואה.
מסקנת החוקרים היא כי השימוש בפרוביוטיקה עשוי לתרום למניעת הישנות של לידה מוקדמת ספונטנית.
המחקר מומן על ידי משרד החינוך והמדע היפני, החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Arai EN, Yoneda S, Yoneda N, Ito M, Tsuda S, Shiozaki A, Nohira T, Hyodo H, Kumazawa K, Suzuki T, Nagasaki S, Makino S, Saito S. Probiotics including Clostridium butyricum, Enterococcus faecium, and Bacillus subtilis may prevent recurrent spontaneous preterm delivery. J Obstet Gynaecol Res. 2022 Mar;48(3):688-693. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35081670/
בניתוח משני של מחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף חומצת שומן מסוג DHA על התגובה החיסונית והדלקתית בקרב נשים בהריון, כמנגנון אפשרי המסביר את יעילותה למניעת לידה מוקדמת. במאמר קודם מראים החוקרים כי תוסף DHA במינון 1,000 מ"ג היה יעיל יותר מ-200 מ"ג למניעת לידה מוקדמת מאוד (לפני שבוע 34 להריון) ולידה מוקדמת (לפני שבוע 37 להריון). במסגרת המחקר נאספו בדיקות דם בשבוע 12-20 להריון ובלידה, ונבדק הקשר בין מינון ה-DHA (1,000 או 200 מ"ג), גיל ההריון בלידה ולידה מוקדמת.
להלן הממצאים העיקריים:
ממצאים אלה מצביעים על מנגנון אפשרי של וויסות התגובה החיסונית המסביר את היעילות של תוסף DHA במינון גבוה במהלך ההריון להפחתת הסיכון ללידה מוקדמת.
Valentine CJ, Khan AQ, Brown AR, Sands SA, Defranco EA, Gajewski BJ, Carlson SE, Reber KM, Rogers LK. Higher-Dose DHA Supplementation Modulates Immune Responses in Pregnancy and Is Associated with Decreased Preterm Birth. Nutrients. 2021 Nov 26;13(12):4248. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34959801/
במחקר אקראי מבוקר שנערך בספרד נבדקה היעילות של התערבות תזונתית ומיינדפולנס בקרב נשים עם הריון בסיכון להפחתת הסיכון לתוצאות שליליות בלידה, בדגש על תינוק קטן לגיל ההריון (SGA). החוקרים מסבירים כי SGA הינו גורם מרכזי לתמותה ולתחלואה של תינוקות, כאשר תזונה לקויה ורמת סטרס גבוהה נמצאו קשורים בהפרעה בגדילת העובר ובתוצאות שליליות בלידה. במחקר נכללו 1,221 נשים בשבוע 19-23 להריון המוגדרות בסיכון גבוה ל-SGA אשר חולקו ל-3 קבוצות:
מדד המטרה העיקרי היה אחוז התינוקות שהוגדרו כ-SGA בלידה (משקל לידה קטן מאחוזון 10), ובנוסף נבדקו תוצאות שליליות נוספות כולל לידה מוקדמת, רעלת הריון, תמותה, SGA חמור, חמצת מטבולית, ציון אפגר נמוך ותחלואה משמעותית אצל היילוד.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה של מחקרים קליניים בוחנים החוקרים את ההשפעה של תוספי ויטמין D בקרב ילדים עם אוטיזם. החוקרים מסבירים, כי קיימות עדויות לכך שילדים עם אוטיזם מאופיינים ברמת ויטמין D נמוכה יותר בדם, וכן לקשר בין חסר ויטמין D ואוטיזם חמור יותר.
באופן תיאורטי, לויטמין D עשויה להיות השפעה על ההתפתחות העצבית באמצעות מנגנונים שונים, כולל פעילות נוגדת דלקת, ייצור ניורוטרופינים (גורמי גדילה החיוניים לפעילות תאי העצב), הפחתת סיכון לפרכוסים, וויסות רמות הגלותטיון והסרוטונין.
בסקירה נכללו 12 מחקרים התערבותיים בהם ניתנו תוספי ויטמין D במינונים שונים למשך 2 עד 12 חודשים. באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין הנקה בששת החודשים הראשונים לחיים ובין אוטיזם. במחקר נכללו הנתונים של 6,049 פעוטות בגיל 16-30 חודשים משבע ערים בסין, מהם 1.2% אובחנו עם אוטיזם. השכיחות של הנקה בלעדית, הנקה חלקית או העדר הנקה הייתה 48.8%, 42.2% ו-9.1%, בהתאמה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך ביפן הבדק הקשר בין חשיפה למסכים בינקות לבין אוטיזם בילדות. החוקרים מסבירים כי במחקרים קודמים חשיפה מוקדמת למסכים נמצאה כגורם סביבתי אשר עשוי להיות קשור במאפיינים של אוטיזם ובשינויים מבניים במוח הספציפיים לאוטיזם.
במחקר נכללו הנתונים של תינוקות שנולדו בשנים 2011-2014 מאזורים שונים ביפן, ונבדק הקשר בין חשיפה למסכים בגיל שנה ואבחנה של אוטיזם בגיל שלוש. הניתוח כלל את הנתונים של 84,030 צמדי אם-ילד, כאשר שיעור מקרי האוטיזם היה 0.4% (392 מקרים ל-100,000 ילדים). הסיכוי של בנים לסבול מאוטיזם היה גבוה פי שלוש בהשוואה לבנות. בקרב בנים קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של דיקור אוזן ושמן לבנדר להפחתת חרדה לפני ניתוח בקרב חולי לב. במחקר נכללו 80 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שכללה דיקור אוזן ומריחה של שמן לבנדר (5% על בסיס שמן זית), או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. רמת החרדה ולחץ הדם נמדדו לפני ההתערבות ו-30 דקות אחריה.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מוצגות העדויות ממגוון מחקרים בבני אדם ובחיות מעבדה העוסקים בקשר בין הפרעות חרדה ותזונה, במטרה לזהות גורמים תזונתיים הקשורים ברמת חרדה גבוהה או נמוכה. בסקירה נכללו 1,541 מחקרים, מהם 56% מחקרים במודלים של חיות מעבדה, 17% מחקרים תצפיתיים, 26% מחקרים התערבותיים ו-1% מטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים. בחלק גדול מהמחקרים נבדק הקשר בין דפוס התזונה הכללי ובין חומרת תסמיני חרדה או לשכיחות של הפרעות חרדה, כאשר באופן כללי נבדקו סוגי המזונות (כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית, דיאטה אנטי-דלקתית ועוד) או כמות ותזמון האכילה (כגון דיאטה עם הגבלה קלורית, צום לסירוגין ועוד). במחקרים אחרים נבדקו רכיבים תזונתיים ספציפיים, כולל פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים, וכן גורמים תזונתיים נוספים כמו אלרגיות או רגישויות למזון והרכב חיידקי המעי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של סילימרין על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים. בניתוח כולל של הנתונים מ-11 מחקרים, נמצא כי בהשוואה לפלסבו קרא עוד.
בסקירה מציגים החוקרים את הממצאים הפרה-קליניים והקליניים בהתייחס לתרומה של רכיבים צמחיים לטיפול במחלת עורקים היקפית (PAD). החוקרים מסבירים, כי המחלה מתבטאת בפגיעה ובהידרדרות תפקודית כתוצאה ממנגנונים שונים, ביניהם עקה חמצונית, פגיעה בשרירי השלד וירידה בזמינות של nitric oxide (NO). לפיכך, רכיבים צמחיים בעלי השפעה על מנגנונים אלה עשויים לתרום לשיפור התפקוד הפיזיולוגי בקרב החולים.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים הפרה-קליניים המדגימים את ההשפעה של פלבונואידים שונים (כגון קוורצטין, EGCG וקטכינים), של תרכובות המכילות חנקן כבסיס להעלאת רמת ה-NO המצויות בירקות כמו עלים ירוקים וסלק, של סטילבנים (כגון רזברטרול), של תרכובות המכילות גופרית כגון אליצין, של קרוטנואידים שונים, ושל כורכומין. בנוסף, קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים נבדק הקשר בין הצריכה של פלבונואידים מסוגים שונים בתזונה, ובין הסיכון לשבץ. בניתוח נכללו עשרה מחקרים בהם 387,076 משתתפים, ותיעוד של 9,564 מקרי שבץ. החוקרים ביצעו השוואה בין הצריכה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר עבור כל אחד מסוגי הפלבונאידים, וכן ביצעו ניתוח מינון-תגובה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה על האיזון הגליקמי בקרב חולי סוכרת סוג 2 עם עודף משקל. הגבלת זמן האכילה הינה שיטה אחת הנכללת תחת גישה כללית של צום לסירוגין. במחקר נכללו 120 משתתפים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר למשך 12 שבועות:
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות ובין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 23 מחקרים עם תקופת מעקב של ארבע עד 30 שנה. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
להלן שלושה מחקרים העוסקים בהתערבויות שונות לשיפור תסמיני עייפות בקרב חולים או מחלימים מסרטן:
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים ה וערכה התרומה של אימון גופני ביתי בעצימות נמוכה עד בינונית לשיפור תסמיני עייפות, דיכאון וחרדה בקרב מחלימים מסרטן. בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם 1,066 משתתפים, 77% מהם עם היסטוריה של סרטן שד, 14% סרטן שחלות, 4% סרטן קולורקטלי, 4% סרטן ערמונית ו-1% סוגי סרטן אחרים.
מבין המחקרים, בתשעה נבדקה ההשפעה על רמת העייפות ובשניים נבדקה ההשפעה על רמת הדיכאון והחרדה. בניתוח כולל של הנתונים, אימון גופני ביתי נמצא קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה התרומה של מתן תוספי אומגה 3 לשיפור תסמיני עייפות בקרב מחלימים מסרטן. החוקרים מציינים כי העדויות לגבי הקשר בין תוספי שמן דגים ותסמיני עייפות אינן עקביות ולא ברור מהם הגורמים להבדלים בתוצאות בין המחקרים.
במחקר זה נבדקה ההשפעה של המצב התזונתי הבסיסי של המשתתפים על תוצאות ההתערבות. במחקר נכללו 85 נשים, 4-36 חודשים לאחר סיום הטיפול בסרטן השד הסובלות מתסמיני עייפות ברמה בינונית עד גבוהה. המשתתפות חולקו אקראית לקבלת מינון יומי של 6 גרם שמן דגים, 6 גרם שמן סויה או 3 גרם מכל אחד למשך שישה שבועות. לכל המשתתפות הוערך המצב התזונתי הבסיסי בתחילת ההתערבות, כאשר 69% מהן היו במצב תזונתי טוב ו-31% סבלו מחסר תזונתי קל עד בינוני.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקו הבדלים מגדריים בהשפעה של ויטמין D בקרב חולי סרטן מתקדם, בדגש על תסמיני עייפות. במאמר קודם מדווחים החוקרים על כך שויטמין D במינון 4,000 יחב"ל/יום למשך 12 שבועות היה יעיל להפחתת השימוש במשככי כאבים ותסמיני עייפות בקרב חולי סרטן עם חסר ויטמין D. הם מציינים כי רמת ויטמין D נמוכה הייתה קשורה ברמת עייפות גבוהה יותר בקרב גברים אך לא בקרב נשים, ולכן במחקר זה הם מבצעים ניתוחי המשך להערכת ההבדלים המגדריים בהשפעה של מתן ויטמין D.
בהתבסס על הנתונים של 150 משתתפים נמצא כי קרא עוד.
