- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה חידושים על הקשר בין צריכת מוצרי חלב ותחלואה:
מצד אחד - צריכת מוצרי חלב קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן הערמונית,
ומצד שני - קשורה בסיכון מופחת לתסמונת המטבולית ואינה גורמת לעלייה בכולסטרול.
בהמשך מחקרים בתחום המטבולי:
תוספי איזופלבונים לשיפור פרופיל השומנים בקרב חולי סוכרת סוג 2,
ג'ינסנג כטיפול משלים לחולי סוכרת סוג 2,
מרק מיסו לשיפור האיזון הגליקמי בקרב נשים עם סוכרת סוג 2,
ותפקיד אוכלוסיית הנגיפים במעי בהפרעות מטבוליות.
מחקרים בתחום הקרדיווסקולרי:
מטא אנליזה על ההשפעה הקרדיו-מטבולית של מיץ תפוזים,
ומחקר על תזונה עשירה בסויה להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב נשים.
מחקרים על תפקוד קוגניטיבי:
תזונה בריאה לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי,
התרומה הקוגניטיבית של פעילויות גוף-נפש,
ומיץ פירות לשיפור סמנים של דלקת ונזק לרקמה.
ומגוון מחקרים בנושאים נוספים:
פרוביוטיקה לשיפור הרגישות לאינסולין בקרב ילדים,
תוספים טבעיים לטיפול בכאב ראש מתחי,
הקשר בין ויטמין D ודיכאון,
ותזונה דלה ביוד בהריון עלולה להגביר את הסיכון ללידת תינוק גדול.
במחקר עוקבה שנערך ביפן נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב והסיכון לסרטן הערמונית. כחלק ממחקר גדול שהחל בשנים 1988-1990, בניתוח זה נכללו הנתונים של 26,464 גברים בגילאי 40 עד 79 אחריהם נערך מעקב עד לשנת 2009.
החוקרים חישבו את הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית עבור צריכה בינונית או גבוהה של מוצרי חלב לעומת נמוכה. במהלך תקופת המעקב תועדו 412 מקרים של סרטן הערמונית.
נמצא כי בהשוואה לצריכה נמוכה (לעיתים רחוקות עד פעמיים בשבוע) צריכת חלב גבוהה (בתדירות של כמעט כל יום) הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-37% באופן תלוי מינון. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לצריכת חמאה. בנוסף, נמצאו קשרים חיוביים שאינם מובהקים סטטיסטית בין צריכת יוגורט וגבינה ובין הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית. הסבר אפשרי לקשר זה הוא תכולת השומן הרווי במוצרי חלב, וכן תכולת הסידן. משוער כי צריכה גבוהה של סידן גורמת לעיכוב בסינתזה של ויטמין D, ובכך מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית. בנוסף, מטה-אנליזה קודמת הראתה קשר חיובי בין גורם הגדילה IGF‐1, הקשור בצריכת חלב, ובין סיכון מוגבר לסרטן הערמונית.
החוקרים מסכמים כי צריכת מוצרי חלב מהווה גורם סיכון להתפתחות סרטן הערמונית בקרב גברים יפניים, ויש להמשיך ולבחון את ההשפעה של רכיבי החלב השונים.
המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Mikami K, Ozasa K, Miki T, Watanabe Y, Mori M, Kubo T, Suzuki K, Wakai K, Nakao M, Tamakoshi A; JACC Study Group. Dairy products and the risk of developing prostate cancer: A large-scale cohort study (JACC Study) in Japan. Cancer Med. 2021 Oct;10(20):7298-7307. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34606688/
במטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים, הוערך הקשר בין צריכת מוצרי חלב והסיכון להתפתחות התסמונת המטבולית. בניתוח נכללו הנתונים מ-35 מחקרים, 12 מחקרי עוקבה ו-25 מחקרי חתך, בהם סה"כ 398,877 משתתפים מעל גיל 18. מבין המחקרים, 16 נערכו באסיה, תשעה באמריקה, שמונה באירופה, אחד באוקיאניה, ומחקר אחד היה רב-לאומי.
בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר של כלל מוצרי חלב, המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך ב-20% לתסמונת המטבולית. מגמה דומה נמצאה בשני סוגי המחקרים ללא הבדל משמעותי בניתוח לפי אזור גיאוגרפי. בניתוח מנה-תגובה המבוסס על שישה מחקרי עוקבה נמצא כי עלייה של 400 גרם ליום בצריכה של מוצרי חלב הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-29% לתסמונת המטבולית. בהתייחס לסוג מוצרי החלב, המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של חלב ושל יוגורט היו בסיכון נמוך ב-17% וב-11%, בהתאמה. לא נמצא קשר מובהק עבור צריכת גבינה.
ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב, ובעיקר חלב ויוגורט, הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתסמונת המטבולית.
המחקר מומן על ידי גופי מחקר לאומיים בקוריאה והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Jin S, Je Y. Dairy Consumption and Risk of Metabolic Syndrome: Results from Korean Population and Meta-Analysis. Nutrients. 2021 May 8;13(5):1574. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34066690/
במחקר שנערך בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית נבדק הקשר בין צריכת חלב ובין מאפיינים של תחלואה קרדיו-מטבולית. רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים תצפיתיים. במחקר זה נעשה שימוש בוריאנט של הגן המעורב בעיכול הלקטוז, כאשר ביטוי של הגן קשור בצריכה גבוהה של חלב.
במסגרת המחקר בוצעה מטה-אנליזה של נתונים משלושה מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בבריטניה בהם סה"כ 417,236 משתתפים בשילוב סיכום הנתונים ממטה-אנליזות קודמות. נמצא כי הימצאות של קרא עוד.
Vimaleswaran KS, Zhou A, Cavadino A, Hyppönen E. Evidence for a causal association between milk intake and cardiometabolic disease outcomes using a two-sample Mendelian Randomization analysis in up to 1,904,220 individuals. Int J Obes (Lond). 2021 Aug;45(8):1751-1762.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של איזופלבונים מסויה על האיזון הגליקמי ועל פרופיל השומנים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 662 משתתפים בני כ-60 בממוצע. ברוב המחקרים משך ההתערבות היה שישה עד 12 שבועות, כאשר בתשעה מחקרים נבדקה ההשפעה של חלבון סויה המכיל איזופלבונים, במחקר אחד נבדקה ההשפעה של חלבון חלב לעומת חלבון סויה מועשר באיזופלבונים, ובשני מחקרים ניתנו טבליות איזופלבונים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Barańska A, Błaszczuk A, Polz-Dacewicz M, Kanadys W, Malm M, Janiszewska M, Jędrych M. Effects of Soy Isoflavones on Glycemic Control and Lipid Profile in Patients with Type 2 Diabetes: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2021 May 31;13(6):1886.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה התרומה של ג'ינסנג לניהול יתר לחץ דם וגורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים בקרב חולי סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים, כי במקרים רבים סוכרת סוג 2 ויתר לחץ דם מופיעים יחד ובכך מועצם הסיכון הקרדיווסקולרי, ולכן קיים צורך בגישה טיפולית רחבה. הם מציינים כי ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius) וג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) יכולים לתרום לשיפור האיזון הגליקמי באמצעות מנגנונים משלימים, וכי הרכיב הפעיל Rg3 עשוי לתרום לשיפור לחץ הדם. לפיכך, במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של השילוב של ג'ינסנג אמריקאי וג'ינסנג קוריאני אדום מועשר ב- Rg3בנוסף לטיפול הרפואי הסטנדרטי.
במחקר נכללו 80 חולי סוכרת (המוגלובין מסוכרר של 6.5-8%) עם יתר לחץ דם (ל"ד סיסטולי של 140-160 מ"מ כספית או המקבלים טיפול תרופתי). המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה 2.25 גרם/יום משני סוגי הג'ינסנג (מיצוי מתוקנן המכיל 1.5 גרם ג'ינסנג אמריקאי ו-0.75 ג'ינסנג קוריאני מועשר ב-Rg3) או לקבוצת הפלסבו למשך 12 שבועות. מדד המטרה העיקרי היה לחץ הדם הסיסטולי, ובנוסף הוערך האיזון הגליקמי, פרופיל השומנים ומדדי בטיחות.
נמצא כי בהשוואה לקרא עוד.
Jovanovski E, Smircic-Duvnjak L, Komishon A, Au-Yeung FR, Sievenpiper JL, Zurbau A, Jenkins AL, Sung MK, Josse R, Li D, Vuksan V. Effect of coadministration of enriched Korean Red Ginseng (Panax ginseng) and American ginseng (Panax quinquefolius L) on cardiometabolic outcomes in type-2 diabetes: A randomized controlled trial. J Ginseng Res. 2021 Sep;45(5):546-554.
במחקר חתך שנערך ביפן נבדק הקשר בין צריכת מיסו (מחית סויה מותססת) ובין התגובה הגליקמית בקרב חולי סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים כי איזון גליקמי, כולל איזון תנודות רמת הגלוקוז בדם, הינו חשוב למניעת סיבוכים וסקולריים בקרב חולי סוכרת סוג 2. מחקרים קודמים מראים קשר בין צריכת מרק מיסו ובין תנגודת לאינסולין, אולם אין מספיק עדויות בהתייחס להשפעה של מיסו על האיזון הגליקמי.
כחלק ממחקר עוקבה פרוספקטיבי, במחקר זה נכללו 290 חולי סוכרת סוג 2 להם לפחות חמש מדידות של המוגלובין מסוכרר בשנה. לצורך המחקר צריכת מיסו הוגדרה כצריכה של לפחות מנת מרק מיסו אחת ליום. שיעור הצריכה של מיסו בקרב גברים ונשים היה 88.1% ו-82.3%, בהתאמה. בקרב נשים נמצא כי צריכת מיסו הייתה קרא עוד.
Takahashi F, Hashimoto Y, Kaji A, Sakai R, Miki A, Okamura T, Kitagawa N, Okada H, Nakanishi N, Majima S, Senmaru T, Ushigome E, Hamaguchi M, Asano M, Yamazaki M, Fukui M. Habitual Miso (Fermented Soybean Paste) Consumption Is Associated with Glycemic Variability in Patients with Type 2 Diabetes: A Cross-Sectional Study. Nutrients. 2021 Apr 28;13(5):1488.
במחקר תצפיתי שנערך בסין, אופיינו השינויים באוכלוסיית הנגיפים במעי בקרב מטופלים עם שמנות, עם או בלי סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים כי שמנות וסוכרת סוג 2 קשורים בשינויים באוכלוסיית החיידקים במעי, אולם המידע בהתייחס לתפקיד של אוכלוסיית הנגיפים (virome) בהתפתחות תחלואה הינו מוגבל.
במחקר נכללו 128 משתתפים עם השמנת יתר (BMI מעל 28) ו-101 משתתפים במשקל תקין (BMI בטווח של 18.5 עד 23) משני מחוזות בסין (הונג-קונג וקונמינג). החוקרים אפיינו את אוכלוסיית הנגיפים והחיידקים בצואה בשתי קבוצות המחקר.
נמצא כי רק בקרב המשתתפים מהונג-קונג, משתתפים עם שמנות, ובעיקר אלו גם עם סוכרת סוג 2, היו קרא עוד.
Yang K, Niu J, Zuo T, Sun Y, Xu Z, Tang W, Liu Q, Zhang J, Ng EKW, Wong SKH, Yeoh YK, Chan PKS, Chan FKL, Miao Y, Ng SC. Alterations in the Gut Virome in Obesity and Type 2 Diabetes Mellitus. Gastroenterology. 2021 Oct;161(4):1257-1269.e13.
כחלק ממחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בקוריאה, במחקר זה נבדק הקשר בין צריכת סויה ואיזופלבונים בתזונה ובין הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב נשים. במחקר נכללו 4,713 נשים בגילאי 40-69 ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית או סרטן. נתוני התזונה נאספו באמצעות שאלוני תזונה, והמצב הבריאותי הוערך באמצעות דיווח עצמי פעם בשנתיים.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.4 שנים דווח על 82 מקרים של אירוע קרדיווסקולרי בקרב נשים לפני גיל המעבר ו-200 מקרים בקרב נשים לאחר גיל המעבר. הצריכה הממוצעת של איזופלבונים בתזונה הייתה כ-15 מ"ג/יום, כאשר נשים לפני גיל המעבר צרכו בין 4.5 (רבעון 1) ל-16.5 (רבעון 4) מנות סויה בשבוע ונשים לאחר גיל המעבר צרכו בין 5.5 ל-18 מנות בשבוע.
נמצא כי קרא עוד.
Im J, Park K. Association between Soy Food and Dietary Soy Isoflavone Intake and the Risk of Cardiovascular Disease in Women: A Prospective Cohort Study in Korea. Nutrients. 2021 Apr 22;13(5):1407.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של מיץ תפוזים על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים. החוקרים מסבירים כי למיץ תפוזים הרכב תזונתי עשיר, כולל רכיבים נוגדי חמצון ומגוון מיקרונוטריינטים, ובכך עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה על מגוון מדדים קרדיו-מטבוליים, אולם במחקרים קודמים נמצאו תוצאות סותרות.
בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 639 משתתפים בגילאי 18 עד 69. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מיץ תפוזים במינון 250 עד 750 מ"ל/יום למשך 2 עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת מיץ תפוזים הייתה קרא עוד.
Motallaei M, Ramezani-Jolfaie N, Mohammadi M, Shams-Rad S, Jahanlou AS, Salehi-Abargouei A. Effects of orange juice intake on cardiovascular risk factors: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled clinical trials. Phytother Res. 2021 Oct;35(10):5427-5439.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בהולנד, נבדק הקשר בין דפוס של תזונה בריאה ובין תפקוד קוגניטיבי והידרדרות קוגניטיבית, בקרב מבוגרים וקשישים.
במחקר נכללו הנתונים של 3,644 משתתפים בני 45 עד 75 בתחילת המחקר. התפקוד הקוגניטיבי הוערך פעם בחמש שנים במהלך תקופת מעקב מרבית של 20 שנה. דפוס של תזונה בריאה הוערך בהתאם לשלושה מדדים: המדד לתזונה ים-תיכונית, מידת ההתאמה להגדרות ה-WHO לתזונה בריאה, ומידת ההתאמה להגדרות משרד הבריאות ההולנדי לתזונה בריאה. הציונים בכל מדד סווגו לשלוש קטגוריות: גבוה, נמוך ובינוני ונבדק הקשר בין קטגוריות אלה והשינוי בתפקוד הקוגניטיבי במהלך תקופת המעקב.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Nooyens ACJ, Yildiz B, Hendriks LG, Bas S, van Boxtel MPJ, Picavet HSJ, Boer JMA, Verschuren WMM. Adherence to dietary guidelines and cognitive decline from middle age: the Doetinchem Cohort Study. Am J Clin Nutr. 2021 Sep 1;114(3):871-881.
כחלק ממחקר אורך גדול שנערך בארה"ב, במחקר זה נבדק הקשר בין גישות גוף-נפש מבוססות תנועה ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים וקשישים במהלך תקופת מעקב של כעשר שנים. החוקרים מסבירים, כי פעילות גופנית קונבנציונאלית (כגון הליכה או ריצה) תומכת בבריאות הגופנית והנפשית בגיל מבוגר, אולם התרומה הקוגניטיבית של גישות גוף-נפש אינה ידועה.
המחקר מבוסס על נתונים שנאספו בנקודת המעקב השנייה (2004-05) והשלישית (2013-14) של המחקר MIDUS שנועד לזהות את הגורמים הקשורים בבריאות, רווחה פסיכולוגית ואחריות חברתית בקרב מבוגרים באמצע החיים. במחקר נכללו הנתונים של 2,097 מבוגרים בגילאי 42-92. המשתתפים התבקשו לדווח על התדירות בה ביצעו בשנה האחרונה תרגולי גוף-נפש מבוססי תנועה, כגון יוגה, פילאטיס, טאי-צ'י וכדומה, וכן ביצעו מבדקים קוגניטיביים להערכת התפקודים הניהוליים והזיכרון האפיזודי.
נמצא כי לאחר קרא עוד.
Bhattacharyya KK, Hueluer G, Meng H, Hyer K. Movement-based mind-body practices and cognitive function in middle-aged and older adults: Findings from the Midlife in the United States (MIDUS) study. Complement Ther Med. 2021 Aug;60:102751.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של מיץ פירות יער וענבים על פעילות המוח ועל סמנים בדם של דלקת ונזק לרקמה, בקרב גברים מבוגרים המדווחים על הפרעה קוגניטיבית.
במחקר נכללו 60 גברים מעל גיל 67, אשר חולקו אקראית לצריכת מיץ המכיל זן של אוכמניות (Bilberry) וענבים אדומים ביחס שווה, או מיץ פלסבו עם ערך קלורי זהה במינון 300 מ"ל פעמיים ביום למשך תשעה שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו המשתתפים ביצעו סדרה של מבחנים קוגניטיביים ובנוסף נלקחו בדיקות דם.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Bøhn S, Myhrstad MCW, Thoresen M, et al. Bilberry/red grape juice decreases plasma biomarkers of inflammation and tissue damage in aged men with subjective memory impairment -a randomized clinical trial. BMC Nut. 2021;7(1):75-92.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בקרב ילדים עם שמנות. החוקרים מסבירים כי שינויים באוכלוסיית חיידקי המעי עשויים להשפיע על המטבוליזם ולהוביל להשמנה.
במחקר נכללו 101 ילדים בגילאי 6 עד 18 עם שמנות ותנגודת לאינסולין. כל המשתתפים קיבלו בסדר אקראי תוסף פרוביוטיקה או פלסבו, כל אחד למשך שמונה שבועות עם הפרדה של ארבעה שבועות ביניהם. תוסף הפרוביוטיקה כלל תשעה מיליארד חיידקים משני זנים של Bifidobacterium breve (BR03 ו-B632).
נמצא כי להתערבות קרא עוד.
Solito A, Bozzi Cionci N, Calgaro M, Caputo M, Vannini L, Hasballa I, Archero F, Giglione E, Ricotti R, Walker GE, Petri A, Agosti E, Bellomo G, Aimaretti G, Bona G, Bellone S, Amoruso A, Pane M, Di Gioia D, Vitulo N, Prodam F. Supplementation with Bifidobacterium breve BR03 and B632 strains improved insulin sensitivity in children and adolescents with obesity in a cross-over, randomized double-blind placebo-controlled trial. Clin Nutr. 2021 Jul;40(7):4585-4594.
בסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס לתרומה של תוספים טבעיים להקלה על כאב ראש מתחי (Tension type headache) בקרב ילדים ובני נוער. החוקרים מסבירים כי כאבי ראש הינה התלונה השכיחה ביותר בקרב ילדים, עם שיעור הימצאות של 10-15% מהילדים. מעבר לכך, 70% מהילדים הסובלים מכאב ראש כרוני סובלים גם מהפרעות בשינה, כאשר ככל הנראה מדובר בקשר דו-כיווני. לטיפולים טבעיים בכאבי ראש יתרון של סיכון נמוך להשפעות שליליות לעומת הטיפול התרופתי.
במסגרת הסקירה, מפורטים מנגנוני הפעולה והממצאים הקליניים בהתייחס למגוון תוספים טבעיים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה במצבים של כאב ראש מתחי, כולל מלטונין, טריפטופן, מגנזיום וויטמיני B. בהמשך מוצגים מספר מחקרים העוסקים בהשפעה של תוספים אלה במצבי אינסומניה וכאב ראש כרוני.
להלן סיכום ממצאי הסקירה: קרא עוד.
Curatolo P, Moavero R. Use of Nutraceutical Ingredient Combinations in the Management of Tension-Type Headaches with or without Sleep Disorders. Nutrients. 2021 May 13;13(5):1631.
במחקר חתך נבדק הקשר בין מטבוליטים של ויטמין D בדם, ובין תסמיני דיכאון בקרב נשים מהאוכלוסייה הכללית. במחקר נכללו הנתונים של נשים שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה האמריקאי בשנים 2011-2014. תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות שאלון ובבדיקת דם נבדקה הרמה של 25(OH)D3 ו-25(OH)D2.
בהתבסס על הנתונים של 4,893 נשים נמצא כי רמה קרא עוד.
Dogan-Sander E, Mergl R, Willenberg A, Baber R, Wirkner K, Riedel-Heller SG, Röhr S, Schmidt FM, Schomerus G, Sander C. Inflammation and the Association of Vitamin D and Depressive Symptomatology. Nutrients. 2021 Jun 8;13(6):1972.
Li P, Zhao Y, Fan X, Wang J, Lu W, Zheng X. Independent Associations of Serum 25-hydroxyvitamin D3 and D2 with Depressive Symptoms in Females. J Affect Disord. 2021 Oct 1;296:342-349.
במחקר פרוספקטיבי שנערך בישראל הוערך הקשר בין רמת היוד בקרב נשים בהריון ובין משקל וגודל התינוק בלידה. החוקרים מסבירים, כי לתזונת האם השפעה משמעותית על צמיחת העובר, אולם העדויות לגבי ההשפעה של רמת היוד הינן מוגבלות. ידוע כי בהריון הדרישה ליוד עולה ונשים בהריון נמצאות בסיכון לחסר ביוד.
במחקר נכללו 118 צמדי אם-ילד, כאשר האימהות גויסו למחקר סביב שבוע 30 להריון. צריכת היוד הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, ובהתאם לקצובה היומית המומלצת לנשים בהריון, צריכת יוד לא מספקת נקבעה כפחות מ-220 מק"ג/יום. רמת היוד הוערכה באמצעות רמת החלבון תירוגלובולין בדם, וכן נבדקה רמת הורמוני התריס.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Ovadia YS, Zangen S, Rosen SR, Gefel D, Almashanu S, Benbassat C, Fytlovich S, Aharoni D, Anteby EY, Shenhav S. Maternal iodine deficiency: a newborns' overweight risk factor? A prospective study. Arch Gynecol Obstet. 2021 Oct 2.
