- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע החשיבות בשמירת רמות תקינות של נוטריאנטים בהריון:
החשיבות של חומצה פולית בהריון להתפתחות מוח העובר,
הקשר בין חומצה פולית בהריון ותפקודי הקשב של הילד,
חסר ויטמין D כגורם סיכון ללידה מוקדמת,
והקשר בין תזונה עשירה בסלניום וגדילת העובר.
בהמשך מחקרים על תוספי תזונה לחולי סוכרת:
סקירה שיטתית ומחקר קליני אודות ההשפעה המטבולית של כורכום בקרב חולי סוכרת סוג 2,
סקירה שיטתית על תוסף ויטמין C לטיפול בחולי סוכרת סוג 2,
ומחקר קליניים על מיצוי עץ אורן צרפתי לחולי סוכרת סוג 2,
ועל התרומה של תוסף אוכמניות לחולי סוכרת סוג 2
בנוסף, מחקרים על תזונה ותוספים לסטרס:
מחקר חתך על תזונה עשירה בפירות וירקות להפחתת סטרס,
וסקירה אודות הקשר הדו-כיווני בין מגנזיום וסטרס.
ולסיכום, מחקר על תוסף כורכומין להקלה על תסמינים במערכת העיכול,
סקירה על התערבות תזונתית לשמירה על מחסום העור,
ושני מחקרים על הקשר בין דפוס התזונה והסיכון לתמותה ולתחלואה קרדיווסקולרית.
ובכותרות השבוע:
שתי סקירות על פירות הדר ובריאות המוח,
ההשפעה של סויה מותססת על המיקרוביום,
חומצה קפאית כנגד דלקת במעי,
והפוטנציאל של היביסקוס למניעה ולטיפול בהליקובקטר פילורי.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בהולנד, נבדק הקשר בין רמת החומצה הפולית של האם בהריון ובין התפתחות המוח בתקופת הילדות המאוחרת. ברקע למחקר, עדויות לפיהן רמה נמוכה של חומצה פולית בהריון קשורה בהפרעות נוירו-פסיכיאטריות אצל היילוד, גם בהעדר מום בתעלה העצבית.
במחקר נכללו הנתונים של 2,095 ילדים, כאשר ריכוז החומצה פולית בדם נמדד בתחילת ההריון והדמיה מבנית של מוח הילד בוצעה בגיל 9-11 שנים. בנוסף, התפתחות המוח הוערכה באמצעות היקף המוח בטרימסטר השלישי והדמיה של נפח המוח בגיל 6-8 שנים.
נמצא כי חסר בחומצה פולית בתקופת ההריון (פחות מ-7 ננומול/ליטר) היה קשור בנפח קטן יותר של המוח ושל החומר הלבן בגיל 9-11, ללא הבדלים מובהקים בעובי קליפת המוח. עוד מראים החוקרים כי ילדים שנחשפו ברחם לחסר בחומצה פולית היו באופן עקבי, מהטרימסטר השלישי ועד תקופת הילדות המאוחרת, בעלי מוח קטן יותר.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של חומצה פולית בשלבים מוקדמים של ההריון.
Zou R, El Marroun H, Cecil C, Jaddoe VWV, Hillegers M, Tiemeier H, White T. Maternal folate levels during pregnancy and offspring brain development in late childhood. Clin Nutr. 2020 Nov 24:S0261-5614(20)30645-2.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33279309/
במחקר עוקבה שנערך בספרד, נבדק הקשר בין רמת הצריכה של חומצה פולית בהריון ובין תפקודי הקשב של הילד בגיל 4-5 שנים. במחקר נכללו הנתונים מ-1,329 צמדי אם-ילד, כאשר נתונים לגבי הצריכה של חומצה פולית בתזונה ומתוספים נאספו באמצעות ראיונות בשבוע 12 ו-30 להריון, וסווגו לשלוש קטגוריות: מינון נמוך מהמומלץ (עד 400 מק"ג/יום), מינון מומלץ (400-1,000 מק"ג/יום), ומינון גבוה מהמומלץ (מעל 1,000 מק"ג/יום).
באופן כללי, נמצא כי בהשוואה למינון המומלץ, צריכת מינון נמוך או גבוה מהמומלץ בחודשים לפני הכניסה להריון הייתה קשורה באופן מובהק בהפרעה בתפקודי קשב שונים, בעיקר בקרב בנים. לא נמצאו קשרים מובהקים בהתייחס לשלבים מתקדמים יותר של ההריון.
החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של צריכת חומצה פולית בהריון בהתאם למינון המומלץ, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
Compañ Gabucio LM, García de la Hera M, Torres Collado L, Fernández-Somoano A, Tardón A, Guxens M, Vrijheid M, Rebagliato M, Murcia M, Ibarluzea J, Martí I, Vioque J. The Use of Lower or Higher Than Recommended Doses of Folic Acid Supplements during Pregnancy Is Associated with Child Attentional Dysfunction at 4-5 Years of Age in the INMA Project. Nutrients. 2021 Jan 23;13(2):327.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33498619/
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בספרד, נבדק הקשר בין חסר ויטמין D בשלבים מוקדמים של ההריון ובין תוצאות הלידה, תוך בחינת התפקיד של ההורמון PTH, סידן וזרחן. במחקר נכללו 289 נשים בהריון אחריהן נערך מעקב החל משבוע 10-12 להריון ועד ללידה. חסר ויטמין D (פחות מ-20 ננוגרם/מ"ל) נצפה בקרב 36.3% מהמשתתפות, ורמה נמוכה יותר של ויטמין D הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של ההורמון PTH.
נמצא כי קרא עוד.
Pérez-Castillo ÍM, Rivero-Blanco T, León-Ríos XA, Expósito-Ruiz M, López-Criado MS, Aguilar-Cordero MJ. Associations of Vitamin D Deficiency, Parathyroid hormone, Calcium, and Phosphorus with Perinatal Adverse Outcomes. A Prospective Cohort Study. Nutrients. 2020 Oct 26;12(11):3279.
במחקר עוקבה שנערך בנורבגיה, נבדק הקשר בין צריכת הסלניום בהריון ובין משקל התינוק בלידה. במחקר נכללו נתוני צריכת סלניום מהתזונה ומהתוספים במחצית ההריון הראשונה של 71,728 נשים, וכן נתוני ריכוז הסלניום בדם במחצית ההריון של 2,628 נשים. החוקרים בדקו את הקשר בין נתוני צריכת הסלניום, ובין משקל התינוק בלידה ומצב של תינוק קטן לגיל ההריון, בהתאם לסטנדרטים המקובלים.
נמצא כי קרא עוד.
Solé-Navais P, Brantsæter AL, Caspersen IH, Lundh T, Muglia LJ, Meltzer HM, Zhang G, Jacobsson B, Sengpiel V, Barman M. Maternal Dietary Selenium Intake during Pregnancy Is Associated with Higher Birth Weight and Lower Risk of Small for Gestational Age Births in the Norwegian Mother, Father and Child Cohort Study. Nutrients. 2020 Dec 23;13(1):23.
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה המטבולית של תוסף כורכום בקרב חולי סוכרת סוג 2.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של כורכומין על האיזון הגליקמי ופרופיל השומנים, בקרב חולי סוכרת סוג 2 שאינם סובלים מסיבוכים. בסקירה נכללו שבעה מחקרים בהם נעשה שימוש בתוספי כורכומין במינון שנע בין 80 ל-2,100 מ"ג/יום.
הסקירה לא כללה נתונים לגבי סוג הכורכומין או משך הנטילה.
בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בברזיל, נבדקה ההשפעה המטבולית של תוסף כורכום בשילוב פיפרין בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 71 משתתפים אשר חולקו באופן אקראי לקבוצת ההתערבות שקיבלה מינון יומי של 500 מ"ג כורכום + 5 מ"ג פיפרין (מיצוי יבש מתוקנן ל-90% כורכומין), או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו, למשך 120 יום.
נמצא כי קרא עוד.
Altobelli E, Angeletti PM, Marziliano C, Mastrodomenico M, Giuliani AR, Petrocelli R. Potential Therapeutic Effects of Curcumin on Glycemic and Lipid Profile in Uncomplicated Type 2 Diabetes-A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2021 Jan 27;13(2):404.
Neta JFF, Veras VS, Sousa DF, Cunha MDCDSO, Queiroz MVO, Neto JCGL, Damasceno MMC, Araújo MFM, Freitas RWJF. Effectiveness of the piperine-supplemented Curcuma longa L. in metabolic control of patients with type 2 diabetes: a randomised double-blind placebo-controlled clinical trial. Int J Food Sci Nutr. 2021 Feb 14:1-10.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי ויטמין C על האיזון הגליקמי ועל גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב חולי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 28 מחקרים בהם 1,574 מטופלים, ברובם משך ההתערבות היה קצר משישה חודשים. מדדי המטרה העיקריים היו רמת המוגלובין מסוכרר, גלוקוז, כולסטרול כללי, טריגליצרידים ולחץ דם.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Mason SA, Keske MA, Wadley GD. Effects of Vitamin C Supplementation on Glycemic Control and Cardiovascular Risk Factors in People With Type 2 Diabetes: A GRADE-Assessed Systematic Review and Meta-analysis of Randomized Controlled Trials. Diabetes Care. 2021 Feb;44(2):618-630
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של מיצוי עץ אורן צרפתי בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 46 משתתפים בגילאי 30-65 אשר אובחנו עם סוכרת סוג 2 ועדות למיקרואלבומינריה (ריכוז גבוה של אלבומין בשתן). המשתתפים חולקו אקראית לקבלת 100 מ"ג ליום מיצוי עץ אורן צרפתי (משווק תחת השם המסחרי Oligopin), או לקבלת פלסבו, למשך שמונה שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו מדדי הסוכר, רמת החלבון VCAM-1 המשמש כסמן להתפתחות נפרופתיה סוכּרתית, פרופיל השומנים, UACR (יחס אלבומין לקריאטינין בשתן), ומדדים אנתרופומטריים.
נמצא כי קרא עוד.
Navval-Esfahlan E, Rafraf M, Asghari S, Imani H, Asghari-Jafarabadi M, Karimi-Avval S. Effect of French maritime pine bark extract supplementation on metabolic status and serum vascular cell adhesion molecule-1 levels in patients with type 2 diabetes and microalbuminuria. Complement Ther Med. 2021 May;58:102689.
במחקר אקראי מוצלב שנערך בסין, נבדק ההשפעה של תוסף אוכמניות (bilberry / Vaccinium myrtillus) על האיזון הגליקמי, פרופיל השומנים ומדדים דלקתיים ונוגדי חמצון בקרב חולי סוכרת סוג 2. החוקרים מציינים, כי זן זה של אוכמניות הינו אחד העשירים ביותר באנתוציאנינים, רכיבים הידועים בפעילות נוגדת חמצון חזקה ובהשפעה נוגדת דלקת, נוגדת שומנים, נוגדת יתר לחץ דם ונוגדת גליקמיה. במחקר נכללו 20 מטופלים אשר קיבלו תמצית אוכמניות במינון יומי של 1.4 גרם או פלסבו, כל אחד למשך ארבעה שבועות עם שישה שבועות הפרדה בין התנאים.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
Chan SW, Chu TTW, Choi SW, Benzie IFF, Tomlinson B. Impact of short-term bilberry supplementation on glycemic control, cardiovascular disease risk factors, and antioxidant status in Chinese patients with type 2 diabetes. Phytother Res. 2021 Feb 18.
במחקר חתך שנערך באוסטרליה, נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות ובין תפיסת הסטרס בקרב מבוגרים מעל גיל 25. במחקר נכללו הנתונים של 8,689 משתתפים בני 47 בממוצע אשר מילאו שאלוני תזונה ושאלון להערכת תפיסת הסטרס הסובייקטיבית. בנוסף, נבדק הקשר בין ריכוז הקרוטנואידים בסרום ובין תפיסת הסטרס בקרב תת-מדגם של 1,187 מהמשתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
Radavelli-Bagatini S, Blekkenhorst LC, Sim M, Prince RL, Bondonno NP, Bondonno CP, Woodman R, Anokye R, Dimmock J, Jackson B, Costello L, Devine A, Stanley MJ, Dickson JM, Magliano DJ, Shaw JE, Daly RM, Hodgson JM, Lewis JR. Fruit and vegetable intake is inversely associated with perceived stress across the adult lifespan. Clin Nutr. 2021 Apr 15;40(5):2860-2867.
בסקירה דנים החוקרים בקשר הדו-כיווני בין רמת המגנזיום ורמת הסטרס. החוקרים מסבירים כי חסר מגנזיום וכן תחושת סטרס הינם מצבים שכיחים באוכלוסייה הכללית, אשר עלולים לאורך זמן להגביר את הסיכון לתחלואה.
במסגרת הסקירה החוקרים מפרטים את הממצאים לגבי התפקיד הביולוגי של מגנזיום והגורמים לחסר, כולל גורמים תזונתיים (כגון צריכת מגנזיום נמוכה, תזונה עתירת חלבון, נתרן או סידן, צריכה גבוהה של קפה וצריכה מוגזמת של אלכוהול), גורמי אורח חיים (כגון פעילות גופנית, שינה וסטרס כרוני), שימוש בתרופות (כגון משתנים, PPI, ציספלאטין, ואנטיביוטיקה), מצבים גופניים (כגון הריון, הזדקנות, גיל המעבר), ותחלואה (כגון מחלות גנטיות, סוכרת סוג 2, תסמונת מטבולית, אוסטאופורוזיס).
בהמשך, החוקרים מציגים עדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים המראות כי למגנזיום תפקיד מרכזי בעיכוב וויסות תגובת הסטרס באמצעות השפעה על מתווכים עצביים בציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, על הביטוי של BDNF (גורם נוירוטרופי מוחי), ועל הפחתת העקה החמצונית באמצעות דיכוי הייצור של רדיקלים חופשיים במוח. כמו כן, קרא עוד.
Pickering G, Mazur A, Trousselard M, Bienkowski P, Yaltsewa N, Amessou M, Noah L, Pouteau E. Magnesium Status and Stress: The Vicious Circle Concept Revisited. Nutrients. 2020 Nov 28;12(12):3672.
להלן שני מחקרים המבוססים על הנתונים ממחקר אפידמיולוגי גדול (PURE - The Prospective Urban Rural Epidemiology), מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך ב-21 מדינות מיבשות שונות ועם רמות הכנסה שונות.
במחקר הראשון נבדק הקשר בין צריכת דגנים מלוטשים, דגנים מלאים ואורז לבן ובין הסיכון לתמותה מכל גורם ולתחלואה קרדיווסקולרית. בניתוח נכללו 137,130 משתתפים בגילאי 35-70, ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית. במהלך תקופת מעקב חציונית של 9.5 שנים, 9.2% מהמשתתפים נפטרו או סבלו מאירוע קרדיווסקולרי משמעותי (תמותה מגורם קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב, שבץ, או אי ספיקת לב). צריכת דגנים מלוטשים הוגדרה כצריכת מזונות המבוססים על קמח לבן, כגון לחם לבן, פסטה ונודלס, דגני בוקר, קרקרים, מאפים ועוגות, ואילו צריכת דגנים מלאים הוגדרה כמזונות המבוססים על קמח מלא או צריכת הדגנים בצורתם השלמה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר שני נבדק הקשר בין הערך והעומס הגליקמי ובין הסיכון לתמותה מכל גורם ולתחלואה קרדיווסקולרית. בניתוח זה נכללו 137,851 משתתפים בגילאי 35-70. באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים העריכו את הערך והעומס הגליקמי של התזונה. במהלך תקופת מעקב חציונית של 9.5 שנים תועדו 8,780 מקרי תמותה ו-8,252 אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים.
בהשוואה בין המשתתפים עם הרמה הגבוהה ביותר לעומת הנמוכה ביותר, נמצא כי קרא עוד.
Swaminathan S, Dehghan M, Raj JM, et al. Associations of cereal grains intake with cardiovascular disease and mortality across 21 countries in Prospective Urban and Rural Epidemiology study: prospective cohort study. BMJ. 2021;372:m4948. Published 2021 Feb 3.
Jenkins DJA, Dehghan M, Mente A, Bangdiwala SI, Rangarajan S, Srichaikul K, Mohan V, Avezum A, Díaz R, Rosengren A, Lanas F, Lopez-Jaramillo P, Li W, Oguz A, Khatib R, Poirier P, Mohammadifard N, Pepe A, Alhabib KF, Chifamba J, Yusufali AH, Iqbal R, Yeates K, Yusoff K, Ismail N, Teo K, Swaminathan S, Liu X, Zatońska K, Yusuf R, Yusuf S; PURE Study Investigators. Glycemic Index, Glycemic Load, and Cardiovascular Disease and Mortality. N Engl J Med. 2021 Apr 8;384(14):1312-1322.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף כורוכומין על תסמינים במערכת העיכול, מצב הרוח ואיכות החיים בקרב מבוגרים המדווחים על הפרעות בדרכי העיכול. במחקר נכללו 79 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג/יום מהתוסף ™Curcugen, או פלסבו, למשך שמונה שבועות. התוסף ™Curcugen מיוצר בטכנולוגיה חדשנית המיועדת להתגבר על ההידרפוביות של הכורכומין, המאפשרת שחרור איטי ושיפור הפיזור והספיגה לדם. יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות רמת התסמינים במערכת העיכול בהתאם למדד GSRS (Gastrointestinal Symptom Rating Scale), פרופיל חיידקי המעי, המדד להערכת דיכאון, חרדה וסטרס (DASS-21), מדד איכות החיים (SF-36), ובדיקת נשיפה להערכת צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO).
נמצא כי קרא עוד.
Lopresti AL, Smith SJ, Rea A, Michel S. Efficacy of a curcumin extract (Curcugen™) on gastrointestinal symptoms and intestinal microbiota in adults with self-reported digestive complaints: a randomised, double-blind, placebo-controlled study. BMC Complement Med Ther. 2021 Jan 21;21(1):40.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי ההשפעה של מגוון תוספי תזונה על מחסום העור. החוקרים מסבירים, כי העור הינו קו ההגנה הראשון של הגוף, ופגיעה בתפקודו עלולה להוביל להפרעות שונות, כגון דלקות עור. במסגרת הסקירה מוצג המבנה של מחסום העור והמדדים לתפקודו, כולל מדדים של לחות ושל איבוד נוזלים. בהמשך, מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה המיטיבה של סינביוטיקה, פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה, של אומגה 3, של שמן נר הלילה ושמן בוראג' (זיפן), ושל ל-היסטידין, תוך דיון במנגנוני הפעולה המעורבים.
תוצאות הסקירה מצביעות על קרא עוד.
Parke MA, Perez-Sanchez A, Zamil DH, Katta R. Diet and Skin Barrier: The Role of Dietary Interventions on Skin Barrier Function. Dermatol Pract Concept. 2021 Jan 29;11(1):e2021132.
וכעת, עוד כותרות...
בשתי סקירות מוצגות העדויות, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, בהתייחס להשפעה הנוירולוגית המיטיבה של רכיבים המצויים בפירות הדר ומנגנוני הפעולה המעורבים. ההשפעה של רכיבים אלה כנגד עקה חמצונית, דלקתיות, ופגיעה עצבית עשויה להוות בסיס לפיתוח טיפולים טבעיים למחלות נוירולוגיות שונות ולשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
Matsuzaki K, Ohizumi Y. Beneficial Effects of Citrus-Derived Polymethoxylated Flavones for Central Nervous System Disorders. Nutrients. 2021 Jan 4;13(1):145.
Pontifex MG, Malik MMAH, Connell E, Müller M, Vauzour D. Citrus Polyphenols in Brain Health and Disease: Current Perspectives. Front Neurosci. 2021 Feb 19;15:640648.
במחקר קליני (לא אקראי) בו נכללו 20 מתנדבים, מוצגת ההשפעה של צריכת משקה סויה מותססת (®Q-CAN) על אוכלוסיית החיידקים במעי ובחלל הפה, עם שיפור בריכוז חיידקים מיטיבים מהסוגים Bifidobacteria ו-Blautia.
המחקר מומן על ידי חברת BESO Biological Research Inc. שסיפקה את התוסף.
Dioletis E, Paiva RS, Kaffe E, Secor ER, Weiss TR, Fields MR, Ouyang X, Ali A. The fermented soy beverage Q-CAN® plus induces beneficial changes in the oral and intestinal microbiome. BMC Nutr. 2021 Mar 4;7(1):6.
במחקר מעבדה הודגמה ההשפעה נוגדת הדלקת של חומצה קפאית כנגד תהליכי דלקת במעי, תוך הצגת מנגנוני הפעולה המעורבים.
Zielińska D, Zieliński H, Laparra-Llopis JM, Szawara-Nowak D, Honke J, Giménez-Bastida JA. Caffeic Acid Modulates Processes Associated with Intestinal Inflammation. Nutrients. 2021 Feb 8;13(2):554.
במחקר מעבדה הודגמה הפעילות האנטי-בקטריאלית של מיצוי פרח היביסקוס (Hibiscus rosa-sinensis) כנגד הליקובקטר פילורי עמיד לטיפול אנטיביוטי.
Ngan LTM, Tan MT, Hoang NVM, Thanh DT, Linh NTT, Hoa TTH, Nuong NTM, Hieu TT. Antibacterial activity of Hibiscus rosa-sinensis L. red flower against antibiotic-resistant strains of Helicobacter pylori and identification of the flower constituents. Braz J Med Biol Res. 2021 May 17;54(7):e10889.
