עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש ספטמבר 2019 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 18/09/2019

בפתח הסקירה שלנו מחקר על הדיאטה שנמצאת לאחרונה באור הזרקורים: דיאטה קטוגנית, והפעם לטיפול באפילפסיה ובתחום הספורט. כמו כן, מחקר על ההשפעה המטבולית של EGCG בקרב משתתפים עם תסמונת דאון, פורמולה סינית מסורתית לטיפול בהפרעות בהטלת שתן והספרידין לטיפול בכבד שומני

בתחום השְפעת התזונה על מדדים מטבוליים סקרנו מגוון מחקרים מעניינים השבוע: התרומה של אבוקדו בדיאטת הרזיה, עדשים ירוקות לשיפור תחושת השובע, השְפעת רמת השומן ומקור החלבון בתזונה על פרופיל השומנים, הקשר בין האינדקס והעומס הגליקמי בתזונה לבין הסיכון לסוכרת סוג 2, הקשר בין תזונה דלקתית והסיכון לדיכאון, השפעה נוגדת סרטן לתות שדה ופטל שחור במטופלים עם מחלות מעי דלקתיות, ושום לטיפול ביתר לחץ דם וביתר שומנים בדם

סקרנו גם מחקרים בהם לא נמצאה תועלת לטיפול הטבעי במחלות שונות: תוסף פרוביוטיקה למניעת מוקוזיטיס בקרב חולי סרטן ראש וצוואר, תוסף ויטמין D לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים, תזונה עשירה בפטריות והפחתת הסיכון לתחלואה קרדיו-מטבולית. 

בכותרות השבוע: מהם גורמי הסיכון להתפתחות מלנומה? האם עישון במהלך ההריון מהווה גורם סיכון למוות בעריסה? כיצד ניתן לעודד ילדים לתזונה בריאה? מהו דפוס התזונה של ילדים עם היסטוריה של אכילה בררנית? מהי ההשפעה של תוסף המזון טיטניום דיאוקסיד (E171) על פלורת המעי? איזו חוויה שלילית קשורה במדיטציה?

 

 

 

דיאטה קטוֹגנית לטיפול באפִילפסיה

בסקירה דנים החוקרים ביישום של הדיאטה הקטוגנית לטיפול באפילפסיה וכן ביישום של הדיאטה בתחום הספורט. הנושאים בהם דנים החוקרים במסגרת הסקירה: 

  • פירוט הממצאים, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, לגבי ההשפעה של הדיאטה הקטוגנית, תוך התמקדות בשני תחומים מרכזיים: ההשפעה של גופי הקטון והשינוי המטבולי כתוצאה מהירידה בחמצון הגלוקוז. 
  • ההשפעות השליליות האפשריות של הדיאטה, כגון הגברת הסיכון הקרדיווסקולרי, עצירות, התייבשות, חסרים תזונתיים, הפרעה קוגניטיבית ועוד. 
  • איזון הגלוקוז בדם כהיבט משמעותי בטיפול בפרכוסים, תוך התייחסות לגישה תזונתית נוספת, המבוססת על שחרור איטי של גלוקוז לדם ומניעת היפוגליקמיה, בדומה לדיאטות המשמשות לטיפול בסוכרת סוג 2. 
  • השימוש בתזונה קטוגנית בקרב אתלטים לשיפור הביצועים מבוסס על המעבר משימוש בפחמימות כחומר דלק לשימוש בשומן; מאגרי השומן אינם מוגבלים, לעומת מאגרי הפחמימות המוגבלים (למשל, גליקוגן שרירי)

החוקרים מסכמים כי ישנן עדויות לכך שניתן לצמצם התקפים אפילפטיים באמצעות תזונה קטוגנית, כאשר ישנן תיאוריות שונות מהו המנגנון הפיזיולוגי המעורב. עם זאת, למרות יעילותה, ישנו קושי רב ביישום הדיאטה ולכן פותחו גישות תזונתיות נוספות. 

Qi X, Tester RF. The ‘epileptic diet’- ketogenic and/or slow release of glucose intervention: A review. Clin Nutr. 2019 Jun 8. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31227228

 

 

ההשפעה המטבולית של EGCG בקרב משתתפים עם תסמונת דאוּן

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בספרד, נבדקה ההשפעה של EGCG על המדדים האנתרופומטריים ופרופיל השומנים בקרב צעירים עם תסמונת דאון. החוקרים מסבירים כי תסמונת דאון קשורה בשיעורי שמנות גבוהים, כאשר ל-EGCG נמצאה השפעה נוגדת שמנות באוכלוסייה הכללית. 

במחקר נכללו 77 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף EGCG במינון 400/600/800 מ"ג ליום כתלות במשקל הגוף או לקבלת פלסבו – פעמיים ביום עם הארוחות למשך 12 חודשים, עם מעקב לאורך שישה חודשים נוספים. להלן סיכום הממצאים: 

נמצא כי בקרב בנים, במהלך 12 החודשים חלה עלייה במשקל (הפרש ממוצע של 2.34 ק"ג) ובמסת השומן (הפרש ממוצע של 1.23 ק"ג) בקבוצת הפלסבו בלבד, ללא שינוי מובהק בקבוצת ההתערבות. גם לאחר שישה חודשי מעקב נשמרו ההבדלים בין הקבוצות. מגמה דומה נמצאה בהתייחס למדדי השומן, עם עלייה ברמת הכולסטרול הכללי וירידה ברמת ה-HDL בקרב בנים בקבוצת הפלסבו בהשוואה לקבוצת ההתערבות. בקרב בנות לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדי הגוף או בפרופיל השומנים. 

החוקרים מסכמים כי ל-EGCG עשויה להיות השפעה מטבולית מיטיבה בקרב צעירים עם תסמונת דאון, ובעיקר בקרב בנים.

החוקרים מדווחים על קבלת מימון מקרנות בלתי תלויות ועל העדר ניגודי אינטרסים. 

Xicota L, et al. Effect of epigallocatechin gallate on the body composition and lipid profile of down syndrome individuals: Implications for clinical management. Clin Nutr. 2019 Jun 8. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31229326

 

 

פורמולה סינית מסורתית לטיפול בהפרעות בהטלת שתן

בסקירה שיטתית של הספרות הסינית הקלאסית נחקרו המאפיינים והיישומית של הפורמולה המסורתית Danggui Beimu Kushen Wan. החוקרים מסבירים כי הפורמולה מוכרת ברפואה המסורתית לטיפול בהפרעות שתן בקרב נשים בהריון, וכיום מוכרת גם לטיפול בהפרעות הקשורות בערמונית. במסגרת הסקירה נאספו הממצאים מהכתבים המסורתיים הקשורים ברכיבים, במינונים, בהתוויות וביישום של הפורמולה. נמצאו 41 עדויות מ-36 ספרים קלאסיים מסורתיים. כל הפורמולות הכילו יחס שווה של הצמחים (Fritillaria thunbergii), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis) וסופורה (Sophora flavescens), במינון של 3-10 כמוסות בכל מנה. ההתוויה המסורתית הראשית של הפורמולה הינה קושי בהטלת שתן עם סטגנציה של חום, כאשר ישנן עדויות המתייחסות ליישום גם בקרב גברים. 

החוקרים מסכמים כי קרא עוד.

HongLi, et al. Herbal formula (Danggui Beimu Kushen Wan) for prostate disorders: A systematic review of classical literature. Integrative Medicine Research, Available online 31 August 2019.

 

 

הספרידין לטיפול בכבד שוּמני

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך באיראן, נבדקה היעילות של הספרידין לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית. הספרידין הינו פלבונואיד, המצוי בפירות הדר ואשר נמצא בעל פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת, נוגדת סוכר וכולסטרול ונוגדת סרטן

במחקר נכללו 50 מטופלים, אשר נטלו באופן אקראי תוסף הספרידין במינון 1 גרם ליום או פלסבו - למשך 12 שבועות. לשתי הקבוצות הומלץ להקפיד על אורח חיים בריא, כולל תזונה נכונה וביצוע פעילות גופנית. 

נמצא כי קרא עוד.

Cheraghpour M, et al. Hesperidin improves hepatic steatosis, hepatic enzymes, and metabolic and inflammatory parameters in patients with nonalcoholic fatty liver disease: A randomized, placebo-controlled, double-blind clinical trial. Phytother Res. 2019 Aug;33(8):2118-2125. 

 

 

התרומה של אבוקדו בדיאטת הרזיה

במחקר אקראי מבוקר פתוח נבדקה ההשפעה של צריכת אבוקדו (מזן האס) יומית, כחלק מדיאטה הרזיה מופחתת קלוריות - על הירידה במשקל, הרכב הגוף, רמת השובע, מדדי דלקת והרכב חיידקי המעי. 

במחקר נכללו 51 משתתפים בריאים עם עודף משקל או שמנות, אשר חולקו אקראית לדיאטת הרזיה מאוזנת הכוללת אבוקדו אחד ליום (קבוצת ההתערבות), או לדיאטת הרזיה ללא אבוקדו (קבוצת הביקורת) - למשך 12 שבועות. בשתי הקבוצות הדיאטה כללה הפחתה קלורית של כ-500 קלוריות ליום, כאשר המשתתפים קיבלו תפריט כללי עם אפשרות להתאמת המזונות בהתאם להעדפה האישית. להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Henning SM, et al. Hass Avocado Inclusion in a Weight-Loss Diet Supported Weight Loss and Altered Gut Microbiota: A 12-Week Randomized, Parallel-Controlled Trial. Curr Dev Nutr. 2019 Jun 12;3(8):nzz068. 

 

 

עדשים ירוקות לשיפור תחושת השובע

בשני מחקרים אקראיים מוצלבים הוערכה ההשפעה של החלפת חיטה ואורז בעדשים על רמת השובע והצריכה הקלורית. בכל אחד מהמחקרים נכללו 24 משתתפים בריאים בני כ-25 בממוצע במשקל תקין. המשתתפים התבקשו לצרוך בשלושה מועדים שונים, עם לפחות שבוע הפרדה ביניהם, מאפין (מחקר 1) או צ'ילי (מחקר 2), המכילים: עדשים ירוקות, עדשים כתומות או ביקורת (חיטה במאפין ואורז בצ'ילי). 

להלן ההרכב התזונתי: קרא עוד.

Clark SL, et al. Food Type and Lentil Variety Affect Satiety Responses but Not Food Intake in Healthy Adults When Lentils Are Substituted for Commonly Consumed Carbohydrates. J Nutr. 2019 Jul 1;149(7):1180-1188. 

 

 

כיצד רמת השומן ומקור החלבון בתזונה משפיעים על פרופיל השומנים?

במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של רמת השומן ומקור החלבון בתזונה על פרופיל השומנים. במחקר נכללו משתתפים בריאים בגילאי 21-65, המותאמים לקריטריונים הבאים: BMI של 20-35, לחץ דם נמוך מ-150/90, רמות כולסטרול כללי ו-LDL מתחת או שווה למאיון ה-95 בהתאם לגיל ומין, ורמות טריגליצרידים מתחת ל-500 מ״ג/דצ״ל. 

המשתתפים חולקו אקראית לדיאטה עם רמה גבוהה או נמוכה של שומן רווי (7% או 14% מסך הצריכה הקלורית). בכל אחת מהקבוצות, המשתתפים צרכו בסדר אקראי דיאטה המכילה חלבון משלושה מקורות שונים: בשר אדום, בשר לבן או חלבון מהצומח - כל אחד במשך 4 שבועות עם 2-7 שבועות הפרדה ביניהם. בניתוח נכללו הנתונים רק של המשתתפים שהשלימו את כל מהלך המחקר - 61 משתתפים בקבוצת הדיאטה עשירה בשומן רווי ו-52 משתתפים בקבוצת הדיאטה הדלה בשומן רווי. להלן הממצאים העיקרייםקרא עוד.

Bergeron N, Chiu S, Williams PT, M King S, Krauss RM. Effects of red meat, white meat, and nonmeat protein sources on atherogenic lipoprotein measures in the context of low compared with high saturated fat intake: a randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2019 Jun 4. 

 

 

הקשר בין האינדקס והעומס הגליקמי בתזונה לבין הסיכון לסוּכרת סוג 2

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים הוערכו הקשרים בין האינדקס והעומס הגליקמי לבין הסיכון לסוכרת סוג 2. בסקירה נכללו מחקרים, בהם נערכה מדידה תזונתית באמצעות כלים מתוקפים, בקרב מבוגרים בריאים מהאוכלוסייה הכללית במדינות שונות. בניתוח הנתונים נכללו עשרה מחקרים, בהם הוערך הסיכון הקשור באינדקס הגליקמי של התזונה, ו-15 מחקרים, בהם הוערך הסיכון הקשור בעומס הגליקמי של התזונה.

להלן סיכום הממצאיםקרא עוד.

 

Livesey G, et al. Dietary Glycemic Index and Load and the Risk of Type 2 Diabetes: A Systematic Review and Updated Meta-Analyses of Prospective Cohort Studies. Nutrients. 2019 Jun 5;11(6). 

Livesey G, et al. Dietary Glycemic Index and Load and the Risk of Type 2 Diabetes: Assessment of Causal Relations. Nutrients. 2019 Jun 25;11(6). 

 

 

תזונה דלקתית קשורה בסיכון מוגבר לתסמיני דִיכאון

במחקר עוקבה, שנערך בצרפת, נבדק הקשר בין הפוטנציאל הדלקתי של התזונה לבין הסיכון לסבול מתסמיני דיכאון. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות, המצביעות על התפקיד של דלקת כרונית בדרגה נמוכה בהתפתחות דיכאון, אולם לא ברור מהי השְפעת התזונה. 

במחקר נכללו הנתונים של 26,730 מבוגרים בגילאי 18-86. על פי שאלוני תזונה שהמשתתפים מילאו בתחילת תקופת המעקב, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון המבטא את הפוטנציאל הדלקתי של התזונה שלו בהתאם למדד (ADII (Alternate Dietary Inflammatory Index. דיכאון הוגדר כציון גבוה מ-17 בקרב גברים וגבוה מ-23 בקרב נשים, אשר תועד לפחות פעם אחת במהלך תקופת המעקב. 

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.4 שנים, זוהו 2,221 מקרים של דיכאון. לאחר התאמה סטטיסטית למגוון גדול של גורמים מתערבים, נמצא כי קרא עוד.

Adjibade M, et al. The Inflammatory Potential of the Diet is Directly Associated with Incident Depressive Symptoms Among French Adults. J Nutr. 2019 Jul 1;149(7):1198-1207. 

 

 

השפעה נוגדת סרְטן לתות שדה ופטל שחור במטופלים עם מחלות מעִי דלקתיות

בסקירה מוצגים הממצאים, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, לגבי התרומה של תות שדה ופטל שחור למניעת סרטן קולורקטלי על רקע של מחלות מעי דלקתיות. במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את העדויות לגבי הקשר בין מחלות מעי דלקתיות והתפתחות סרטן קולורקטלי ואת המנגנונים המעורבים - כולל עקה חמצונית, אי-יציבות גנומית, סביבה פרו-דלקתית, השפעה של NFκB ושינויים בהרכב ובתפקוד חיידקי המעי. 

בהמשך, דנים החוקרים בהשפעה נוגדת הסרטן של טיפולים תרופתיים נוגדי דלקת וכן של פירות יער, בדגש על תותי שדה ופטל שחור. מרבית העדויות מבוססות על מחקרים פרה-קליניים, כאשר במחקר קליני ראשוני נמצאה השפעה מיטיבה לצריכה של אבקת פטל שחור במינון 60 גרם/יום למשך 9 שבועות. ההשפעה נוגדת הסרטן מודגמת גם במחקרים פרה-קליניים, העוסקים ברכיבים הפעילים הספציפיים המצויים בפירות יער, בדגש על סוגים שונים של אנתוציאנינים

החוקרים מסכמים כי קרא עוד.

Chen T, Shi N, Afzali A. Chemopreventive Effects of Strawberry and Black Raspberry on Colorectal Cancer in Inflammatory Bowel Disease. Nutrients. 2019 Jun 3;11(6). 

 

 

שוּם לטיפול ביתר לחַץ דם וביתר שוּמנים בדם

בסקירה שיטתית הוערכו העדויות לגבי היעילות והבטיחות של שום (Allium sativum) לטיפול ביתר לחץ דם וביתר שומנים בדם. בסקירה נכללו 18 מחקרים כפולי-סמיות מבוקרים, בהם סה"כ 1,069 משתתפים. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Wai-Jo J.Chan, et al. Garlic (Allium sativum L.) in the Management of Hypertension and Dyslipidemia – A Systematic Review. Journal of Herbal Medicine, Available online 24 July 2019.

 

 

לא נמצאה תרומה של תוסף פרוֹביוטיקה למניעת מוקוזיטיס בקרב חולי סרְטן ראש וצוואר

במחקר אקראי מבוקר פתוח נבדקה התרומה של תוסף פרוביוטיקה למניעת מוקוזיטיס על רקע טיפולי קרינה בקרב מטופלים עם סרטן ראש וצוואר. במחקר נכללו 75 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות:

  • קבוצת ההתערבות: קיבלה 6 לכסניות פרוביוטיקה ליום (כל 2-3 שעות), החל מהיום הראשון לטיפולי הקרינה ועד שבוע לאחר סיום הטיפול. כל לכסנית הכילה לפחות 2 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus brevis .
  • קבוצת הביקורת: קיבלה שטיפת פה סטנדרטית, המבוססת על סודה לשתייה, לפחות 3 פעמים ביום, החל מהיום הראשון לטיפולי הקרינה ולאורך כל תקופת הטיפול. 

דרגת המוקוזיטיס הוערכה מדי שבוע במהלך תקופת הטיפול, כאשר מדד המטרה היה שיעור המטופלים עם מוקוזיטיס בדרגה 3-4. קרא עוד.

DE Sanctis V, et al. Lactobacillus brevis CD2 for Prevention of Oral Mucositis in Patients With Head and Neck Tumors: A Multicentric Randomized Study. Anticancer Res. 2019 Apr;39(4):1935-1942. 

 

 

לא נמצאה תרומה לוִיטמין D במינון גבוה לשיפור התפקוד הקוֹגניטיבי בקרב קשישים

בניתוח משני של מחקר כפול-סמיות מבוקר נבדקה ההשפעה של ויטמין D במינונים שונים על התפקוד הקוגניטיבי, בקרב קשישים במצב בריאותי טוב. במחקר המקורי נבדקה ההשפעה של ויטמין D במינון 2,000 או 800 יחב"ל בקרב 273 קשישים מעל גיל 60 עם דלקת מפרקים ניוונית בברך. לאחר שנתיים נמצאו הבדלים בין הקבוצות ברמת ויטמין D בדם, בהתאם למינון התוסף.

למרות זאת, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות באף אחד מהמדדים הקוגניטיביים שנבדקו. בדומה, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות גם בניתוח לפי רמת ויטמין D הבסיסית בתחילת המחקר או לפי קבוצות גיל. 

החוקרים מסכמים כי קרא עוד.

Schietzel S, et al. Effect of 2000 IU compared with 800 IU vitamin D on cognitive performance among adults age 60 years and older: a randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2019 Jun 1. 

 

 

תזונה עשירה בפטריות לא נמצאה קשורה בהפחתת הסיכון לתחלואה קרדיו-מטבולית

בשני מחקרי עוקבה גדולים, שנערכו בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת פטריות לבין הסיכון לתחלואה קרדיו-מטבולית. החוקרים מסבירים כי פטריות הינן מקור תזונתי חשוב לויטמינים, מינרלים ורכיבים פעילים אשר עשויים לתרום למניעת תחלואה כרונית. במחקר נכללו הנתונים של 67,139 נשים ממחקר האחיות (1986-2012) ו-43,541 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (1986-2012), אשר היו בריאים בתחילת תקופת המעקב. צריכת הפטריות בתזונה הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמולאו בתחילת המחקר. במהלך תקופת המעקב תועדו 11,894 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית ו-10,206 מקרים של סוכרת סוג 2. 

להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.

Lee DH, et al. Mushroom consumption, biomarkers, and risk of cardiovascular disease and type 2 diabetes: a prospective cohort study of US women and men. Am J Clin Nutr. 2019 Jun 7. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

מהם גורמי הסיכון להתפתחות מלנוֹמה באזורי גוף שונים?

במחקר עוקבה גדול, שנערך בנורבגיה ובו נכללו הנתונים של 161,540 נשים, נמצא כי גורמים שונים - כגון שומות א-סימטריות גדולות, מספר חופשות השיזוף ושיזוף מלאכותי - היו קשורים בסיכון מוגבר להתפתחות מלנומה באזורי גוף שונים ובכך מצביעים על קיומם של מסלולים שונים להתפתחות מלנומה. 

Ghiasvand R, et al. Association of Phenotypic Characteristics and UV Radiation Exposure With Risk of Melanoma on Different Body Sites. JAMA Dermatol. 2019 Jan 1;155(1):39-49. 

 

 

עישון במהלך ההריוֹן מהווה גורם סיכון למוות בעריסה

במחקר רטרוספקטיבי, בו נכללו הנתונים של למעלה מ-20 מיליון לידות, מראים החוקרים כי עישון במהלך ההריון היה קשור בסיכון מוגבר באופן משמעותי למוות בעריסה, כך שאם קשר זה הינו סיבתי, ניתן לייחס כ- 22% ממקרי המוות בעריסה בארה"ב לעישון במהלך ההריון. 

Anderson TM, et al. Maternal Smoking Before and During Pregnancy and the Risk of Sudden Unexpected Infant Death. Pediatrics. 2019 Apr;143(4). 

 

 

כיצד ניתן לעודד ילדים לתזונה בריאה?

במחקר קליני אקראי מבוקר ומוצלב, בו נכללו 87 ילדים בגילאי 3-6, נמצא כי תקשורת תזונתית מעודדת (כגון "אכילת עדשים תעזור לך לגדול ולרוץ מהר יותר"), בשילוב עם חשיפה חוזרת של המזון, יעילה יותר לעידוד אכילה בריאה בכלל, ובמיוחד אכילה של מזונות חדשים, שילדים לרוב מסרבים לטעום (עגבניות, פלפלים, עדשים וקינואה) - בהשוואה לחשיפה חוזרת בלבד.

Lanigan J, Bailey R, Jackson AMT, Shea V. Child-Centered Nutrition Phrases Plus Repeated Exposure Increase Preschoolers' Consumption of Healthful Foods, but Not Liking or Willingness to Try. J Nutr Educ Behav. 2019 May;51(5):519-527. 

 

 

מהו דפוס התזונה של ילדים עם היסטוריה של אכילה בררנית?

במחקר עוקבה, בו נכללו כ-14,000 תינוקות שנולדו בין השנים 1991-1992, מראים החוקרים כי אכילה בררנית בגיל צעיר הייתה קשורה בהבדלים בצריכה התזונתית גם בגילאי 10 ו-13 ובאה לידי ביטוי בצריכה פחותה בעיקר של ירקות, פירות ובשר.

Taylor CM, Hays NP, Emmett PM. Diet at Age 10 and 13 Years in Children Identified as Picky Eaters at Age 3 Years and in Children Who Are Persistent Picky Eaters in A Longitudinal Birth Cohort Study. Nutrients. 2019 Apr 10;11(4).

 

 

ההשפעה של תוסף המזון טיטניום דיאוקסיד (E171) על פלורת המעי? 

במחקר, שנערך בקרב עכברים, מדגימים החוקרים כי חשיפה לתוסף המזון טיטניום דיאוקסיד (E171), המצוי בעיקר במזונות מעובדים, עלולה לפגוע באיזון פלורת המעי ובכך להוות בסיס לתחלואה. 

Pinget G, et al. Impact of the Food Additive Titanium Dioxide (E171) on Gut Microbiota-Host Interaction. Front Nutr. 2019 May 14;6:57. 

 

 

חוויה שלילית הקשורה במדיטציה

במחקר חתך אינטרנטי, בו נכללו 1,232 משתתפים המבצעים מדיטציה באופן שגרתי, נמצא כי כ-25% מהמשתתפים דיווחו על חוויה פסיכולוגית שלילית, כגון פחד, הקשורה במדיטציה. החוקרים מציעים כי הבנה והבחנה מתי וכיצד חוויות אלה מהוות נדבך המקדם את מטרת תרגול המדיטציה, ולא רק חוויה שלילית בפני עצמה, עשויה לתרום לקידום המחקר בתחום המדיטציה. 

המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטאות שונות באירופה, אשר מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר. 

Schlosser M, Sparby T, Vörös S, Jones R, Marchant NL. Unpleasant meditation-related experiences in regular meditators: Prevalence, predictors, and conceptual considerations. PLoS One. 2019 May 9;14(5):e0216643. 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם