- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו:
סקירה שיטתית של מחקרים על דיאטות דלות פחמימות, בכלל זה קטוגניות לטיפול בסוכרת סוג 2, ומטא-אנליזה של מחקרים שבדקו את הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לסיכון להתפתחות אקנה.
בהמשך, מגוון מחקרים בתחום הפרוביוטיקה:
התרומה של תוסף פרוביוטיקה לחולי פרקינסון,
ההשפעה של ירקות עשירים באינולין על בריאות המעי,
האם פרוביוטיקה יעילה לטיפול בעצירות תפקודית בילדים,
ועוד על הקשר בין התזונה לפלורת המעי.
ומגוון מחקרים בנושאים שונים:
יוגה למטופלים עם שאת מיילופרוליפרטיבית,
פורמולת צמחים ועיסוי לטיפול בכאב,
התפקיד של ויטמינים ומינרלים באטופיק דרמטיטיס,
תוסף כורכומין לצעירות עם עודף משקל,
הקשר בין התזונה והתפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר יותר,
הקשר בין כמות החלבון ומסת השריר בקרב מבוגרים,
שזיפים מיובשים לשיפור בריאות העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר,
וסויה ופעילות אנטי-דלקתית.
בכותרות השבוע: מהי השפּעת הנתרן בתזונה על הסיכון הקרדיווסקולרי? האם מיצוי גרעיני דלעת לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית? האם שום טרי יעיל לחיזוק אחיזת היד? האם תוסף ברזל בהריון מסייע להפחתת הסיכון ללידת תינוק קטן לגיל ההריון? ואילו רכיבים צמחיים משפיעים על שיפור התפקוד המיני הזכרי?
בסקירה שיטתית מפורטים פרוטוקולים שונים, שנמצאו יעילים ובטוחים ליישום של דיאטות דלות פחמימות לטיפול בסוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 41 מחקרים מבוקרים, בהם נבדקו דיאטות דלות פחמימות - עד 130 גרם פחמימות ליום או עד 26% מסך הצריכה הקלורית. דיאטה דלה מאוד בפחמימות (0-50 גרם ליום) נחשבת כדיאטה קטוגנית ו/או מגדירה יעדים להשגת קטוזיס תזונתי, שנמדד באמצעות קטוגנים בדם.
ראשית, החוקרים העריכו את יעילות הדיאטות, כאשר 40 מהמחקרים סווגו כבטוחים ויעילים ונכללו בניתוח העיקרי. ב-34 מהמחקרים דווח על שיפור ברמת ההמוגלובין המסוכרר בעקבות הדיאטה, ב-33 מהמחקרים דווח על שיפור בשימוש בתרופות נוגדות סוכרת, וב-23 מהמחקרים דווח על שיפור ברמת הגלוקוז בצום.
להלן פירוט הרכב הדיאטות ב-40 המחקרים שנכללו בניתוח העיקרי:
ב-13 מהמחקרים נבדקה דיאטה דלה מאוד בפחמימות – עד 50 גרם ליום.
ב-14 מהמחקרים נבדקה דיאטה דלה בפחמימות – עד 130 גרם ליום או 26% מסך הקלוריות.
ב-13 מהמחקרים כמות הפחמימות הותאמה להתקדמות המטופל.
במסגרת הדיאטה הומלצו בעיקר מזונות מלאים (מזונות מן החי ומן הצומח, שעברו מינימום עיבוד) כמקור לפחמימות, שומנים וחלבונים.
לרוב, הדיאטה נוהלה על ידי דיאטן ו/או רופא, במפגשים שנערכו בתדירות בינונית עד גבוהה (לפחות פגישה אחת בחודש) וכן באמצעות ניהול מעקב עצמאי של המטופל.
החוקרים מסכמים כי נמצאו מגוון גישות יעילות ובטוחות לדיאטות דלות פחמימות לטיפול בסוכרת סוג 2, כאשר פרוטוקולים אלה עשויים להוות בסיס בשימוש הקליני או בגיבוש של המלצות מבוססות ראיות לטיפול בסוכרת סוג 2.
Turton J, et al. An evidence-based approach to developing low-carbohydrate diets for type 2 diabetes management: a systematic review of interventions and methods. Diabetes Obes Metab. 2019 Jul 26.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31347236
במטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין התפתחות אקנה. בניתוח נכללו 14 מחקרים, מהם ארבעה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, שבעה מחקרי מקרה-בקרה ושלושה מחקרי חתך. במחקרים נכללו ילדים וצעירים בגילאי 9-30 ונבדק הקשר בין סך הצריכה של מוצרי חלב, סך הצריכה של חלב ניגר, חלב דל-שומן, חלב מלא, חלב נטול שומן, ויוגורט וגבינה – לבין התפתחות אקנה.
נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר, המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר היו בסיכון מוגבר להתפתחות אקנה: גבוה פי 2.6 עבור סך מוצרי חלב, פי 1.48 עבור חלב ניגר, פי 1.25 עבור חלב דל-שומן ופי 1.82 עבור חלב נטול שומן. קשרים אלה היו תלויי מינון, כך שהסיכון לאקנה היה גבוה ב-80% עבור צריכה הגבוהה ב-250-450 גרם/יום מוצרי חלב. צריכת יוגורט וגבינה לא נמצאה קשורה בסיכון לאקנה.
החוקרים מסכמים כי צריכה של מוצרי חלב, ובעיקר חלב ניגר אך לא גבינה ויוגורט, נמצאה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות אקנה.
החוקרים מדווחים על העדר מימון וניגודי אינטרסים.
Aghasi M, et al. Dairy intake and acne development: A meta-analysis of observational studies. Clin Nutr. 2019 Jun;38(3):1067-1075.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29778512
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על מדדים תפקודיים ומטבוליים בקרב חולי פרקינסון. במחקר נכללו 60 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו - למשך 12 שבועות. התוסף הכיל 8 מיליארד חיידקים בחלוקה שווה של הזנים: Lactobacillus acidophilus, Bifidobacterium bifidum, Lactobacillus reuteri ו- Lactobacillus fermentum.
נמצא כי בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בקבוצת הפרוביוטיקה: קרא עוד.
Tamtaji OR, et al. Clinical and metabolic response to probiotic administration in people with Parkinson's disease: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Clin Nutr. 2019 Jun;38(3):1031-1035.
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של ירקות עשירים באינולין על חיידקי המעי, על תסמינים במערכת העיכול ועל התנהגויות אכילה בקרב מבוגרים בריאים. במחקר נכללו 26 משתתפים, אשר התבקשו לצרוך דיאטה מבוקרת, המבוססת על ירקות עשירים באינולין (15 גרם אינולין ליום בממוצע) במשך שבועיים. במסגרת הדיאטה המשתתפים קיבלו ארוחת צהריים מבושלת ומרק לארוחת ערב, המכילים ירקות עשירים באינולין - כולל ארטישוק ירושלמי, שום, ארטישוק, בצל, כרישה ושורש סלרי. הצריכה התזונתית, התנהגויות האכילה, הרכב חיידקי המעי ותהליכים מטבוליים במעי וכן התסמינים במערכת העיכול - הוערכו בתחילת תקופת ההתערבות, בסיומה ו-3 שבועות לאחר חזרה לתזונה הרגילה.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Hiel S, et al. Effects of a diet based on inulin-rich vegetables on gut health and nutritional behavior in healthy humans. Am J Clin Nutr. 2019 Jun 1;109(6):1683-1695.
בסקירה מעריכים החוקרים באופן ביקורתי את העדויות בהתייחס ליעילות של פרוביוטיקה לטיפול בעצירות תפקודית בקרב ילדים, שכן הממצאים מסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות אינם עקביים.
בסקירה נכללו מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה בהשוואה לפלסבו או לטיפול הסטנדרטי (כגון לקטולוז, פוליאתילן גליקול ושמן מינרלי). בסקירה נכללו 17 מחקרים, כאשר במטה-אנליזה נכללו הנתונים מ-14 מחקרים (965 משתתפים) להערכת ההשפעה על תדירות היציאות, והנתונים מ-11 מחקרים (835 משתתפים) להערכת הצלחת הטיפול.
נמצא כי קרא עוד.
Harris RG, Neale EP, Ferreira I. When poorly conducted systematic reviews and meta-analyses can mislead: a critical appraisal and update of systematic reviews and meta-analyses examining the effects of probiotics in the treatment of functional constipation in children. Am J Clin Nutr. 2019 May 25. pii: nqz071.
במחקר חתך גדול, שנערך בצרפת, נבדק הקשר בין התזונה לבין הרכב חיידקי המעי, בקרב מדגם גדול של מבוגרים בריאים. במחקר נכללו הנתונים של 862 מבוגרים, אשר מילאו שאלוני תזונה ונתנו דגימות צואה להערכת הרכב חיידקי המעי. החוקרים בדקו את הקשרים בין התזונה לבין מדדים של שונות אלפא ובטא (α- and β-diversity) – מדדים אשר מבטאים את כמות ומגוון החיידקים (שונות אלפא) ואת ההבדלים בהרכב החיידקים בין אנשים שונים (שונות בטא).
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Partula V, et al. Associations between usual diet and gut microbiota composition: results from the MilieuIntérieur cross-sectional study. Am J Clin Nutr. 2019 May 1;109(5):1472-1483.
במחקר פיילוט אקראי הוערכה היעילות של תכנית יוגה אינטרנטית בקרב מטופלים עם שאת מיילופרוליפרטיבית (MPN - Myeloproliferative neoplasm), סוג של סרטן הדם. בנוסף, החוקרים בדקו את ההיתכנות של איסוף מדדי דלקת באמצעות מחקר הנערך באופן אינטרנטי. במחקר נכללו 62 מטופלים (מתוכם 48 מטופלים השלימו את תקופת ההתערבות), אשר חולקו אקראית לקבוצת היוגה או לקבוצת הביקורת, שהייתה בהמתנה להשתתפות בתכנית. המשתתפים בקבוצת היוגה התבקשו לתרגל יוגה באמצעות אתר אינטרנט ייעודי במשך 60 דקות בשבוע למשך 12 שבועות. המשתתפים בקבוצת היוגה התבקשו לבצע בדיקות דם בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות ולמלא שאלון להערכת רמת התסמינים ואיכות החיים בתחילת המחקר ולאחר 7, 12 ו-16 שבועות. המשתתפים בקבוצת הביקורת רק ענו על שאלוני התסמינים. בפועל, המשתתפים תרגלו בממוצע 41 דקות בשבוע עפ"י הנתונים האינטרנטיים שנאספו, או 56 דקות בשבוע עפ"י דיווח המשתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
Huberty J, et al. Online yoga in myeloproliferative neoplasm patients: results of a randomized pilot trial to inform future research. BMC Complement Altern Med. 2019 Jun 7;19(1):121.
במחקר פיילוט קליני הוערכה היעילות של פורמולה, המכילה חמישה צמחי מרפא וויטמין B1 לשיפור יכולת התנועה בקרב מטופלים הסובלים מכאב כרוני בשרירי השלד. צמחי המרפא בפורמולה: עלי סרפד (Urtica dioica), לבונה (Boswellia serrata), שבטבט (Equisetum arvense), שום (Allium sativum) וסלרי (Apium graveolens). בנוסף, הפורמולה הכילה ויטמין B1, קו-פקטור חשוב בביוסינתזה של נוירוטרנסמיטורים ובמסלולים המונעים נזק חמצוני וכן נמצא במחקרים קליניים בבני אדם בעל אפקט משכך כאב בנוירופתיה פריפריאלית ופיברומיאלגיה.
המחקר נערך בקרב מטופלים, שהגיעו למרפאה של עורך המחקר ואשר דיווחו על כאב כרוני בשרירי השלד למשך 4 חודשים לפחות, ללא שיפור בעקבות הטיפול המקובל. המטופלים קיבלו את הפורמולה במינון של 2 כמוסות (350 מ"ג בכל כמוסה), פעמיים ביום עם האוכל (סה"כ 1,400 מ"ג/יום) למשך 14 יום. במהלך תקופת ההתערבות המטופלים הונחו לא לבצע שום שינוי בטיפולים האחרים אותם הם מקבלים (כגון תרופות פסיכיאטריות, ייעוץ, משככי כאבים, תזונה נוגדת דלקת, תוספי תזונה ומדיטציה), או להתחיל כל טיפול אחר. לאחר תקופת ההתערבות נערך מעקב של שבועיים לפחות. סה"כ נכללו במחקר 13 מטופלים, כאשר הגיל החציוני היה 58. המטופלים סבלו בעיקר מכאבים בברכיים, בכתפיים ובגב. משך הכאבים הממוצע היה 5.6 שנים (טווח של 4 חודשים ועד 20 שנה).
נמצא כי קרא עוד.
Hedaya R. Five Herbs Plus Thiamine Reduce Pain and Improve Functional Mobility in Patients With Pain: A Pilot Study. Altern Ther Health Med. 2017 Jan;23(1):14-19.
בהתבסס על סקירות שיטתיות, פיתחו החוקרים מפת עדויות, המציגה באופן ויזואלי את הממצאים בהתייחס לשימוש בעיסוי כטיפול למגוון סוגי כאב ואת הפערים במידע לצורך מחקרים עתידיים. החוקרים העריכו את איכות הסקירות השיטתיות שנכללו ויצרו תרשים בועות, אשר מציג את מספר המחקרים בכל סקירה שיטתית ואת סוג הכאב שנבדק, את היעילות של עיסוי לטיפול בכאב ואת חוזק העדויות. בתרשים נכללו 49 סקירות שיטתיות, מהן 32 הוערכו באיכות מתודולוגית גבוהה. סוגי הכאב השכיחים היו כתוצאה מסרטן, גב תחתון וצוואר.
בהתבסס על הסקירות באיכות גבוהה, נמצאו עדויות קרא עוד.
Miake-Lye IM, et al. Massage for Pain: An Evidence Map. J Altern Complement Med. 2019 May;25(5):475-502.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות לגבי התפקיד של מיקרונוטריאנטים בהתפתחות אטופיק דרמטיטיס ובהשפּעתם על חומרת התסמינים. במסגרת הסקירה מוצגות העדויות הקליניות לגבי ההשפעה של ויטמיני C, E, ו-D וכן המינרלים אבץ, ברזל, סלניום, סטרונציום, מגנזיום ונחושת. קרא עוד.
Vaughn AR, Foolad N, Maarouf M, Tran KA, Shi VY. Micronutrients in Atopic Dermatitis: A Systematic Review.J Altern Complement Med. 2019 Jun;25(6):567-577.
במחקר אקראי מבוקר, שנערך באיראן, הוערכה ההשפעה של תוסף כורכומין על מדדי דלקת ועקה חמצונית בקרב צעירות עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 60 משתתפות בגילאי 13-18, אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף כורכומין במינון 500 מ"ג ליום או פלסבו - למשך 10 שבועות (תוסף הכורכומין והפלסבו יוצרו על ידי חברת תוספי תזונה איראנית). בנוסף, כל המשתתפות צרכו דיאטת הרזייה מאוזנת מותאמת אישית.
נמצא כי קרא עוד.
Saraf-Bank S, et al. Effects of curcumin supplementation on markers of inflammation and oxidative stress among healthy overweight and obese girl adolescents: A randomized placebo-controlled clinical trial. Phytother Res. 2019 Jun 17.
במחקר עוקבה הוערך הקשר בין תזונה לבין תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר יותר. במחקר נכללו הנתונים של 516 משתתפים בני 32 בממוצע, אשר מילאו שאלוני תזונה בין השנים 1998-2011. נתוני מעקב, כולל מבחנים להערכת התפקוד הקוגניטיבי, נאספו בין השנים 2013-2016 (גיל המשתתפים היה 49 בממוצע).
מניתוח הנתונים עולה כי מספר רכיבים תזונתיים היו קשורים בתפקוד הקוגניטיבי: קרא עוד.
Fortune NC, et al. Dietary intake and cognitive function: evidence from the Bogalusa Heart Study. Am J Clin Nutr. 2019 Jun 1;109(6):1656-1663.
במחקר חתך, המבוסס על מחקר עוקבה שנערך בסין, נבדק הקשר בין כמות החלבון בתזונה והיחס בין חלבון מן החי לחלבון מן הצומח לבין מסת שרירי השלד בקרב מבוגרים בגילאי 40-80. במחקר נכללו הנתונים של 1,044 גברים ו-2,169 נשים, כאשר הרכב הגוף נמדד באמצעות DEXA. המשתתפים צרכו בממוצע 78 גרם חלבון ליום או 1.34 גרם/ק"ג/יום, ביחס של 1.2:1 חלבון מן החי לחלבון מן הצומח. המקורות העיקריים לחלבון היו בשר אדום (26.2% מצריכת החלבון), דגנים (21.1%), ירקות (9.7%), דגים (9.2%) ומוצרי חלב (5.3%). המשתתפים עם צריכת החלבון הנמוכה ביותר (חמישון 1) צרכו עד 0.96 גרם/ק"ג/יום חלבון, עד 0.45 גרם/ק"ג/יום חלבון מן החי ועד 0.44 גרם/ק"ג/יום חלבון מן הצומח, והמשתתפים עם צריכת החלבון הגבוהה ביותר (חמישון 5) צרכו מעל 1.68 גרם/ק"ג/יום חלבון, מעל 0.95 גרם/ק"ג/יום חלבון מהחי ומעל 0.76 גרם/ק"ג/יום חלבון מהצומח.
נמצא כי קרא עוד.
Li CY, Fang AP, Ma WJ, Wu SL, Li CL, Chen YM, Zhu HL. Amount Rather than Animal vs Plant Protein Intake Is Associated with Skeletal Muscle Massin Community-Dwelling Middle-Aged and Older Chinese Adults: Results from the Guangzhou Nutrition and Health Study. J Acad Nutr Diet. 2019 May 9.
במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של שזיפים מיובשים על בריאות העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר. החוקרים מציינים כי שזיפים מיובשים נמצאו בעלי השפעה מיטיבה על בריאות העצם במחקרים פרה-קליניים, כאשר מחקרים בבני אדם הדגימו השפעה על המטבוליזם של שומנים והשפעה נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. מנגנוני הפעולה אינם ברורים לחלוטין, אבל מחקרים קליניים ובבעלי חיים מציעים ששזיפים מיובשים יכולים לשנות ביומרקרים הקשורים לבניית עצם, דרך ויסות פעילות אוסטאובלסטים (תאים בוני עצם) ואוסטאוקלסטים (תאים מפרקי עצם). כמו כן, מחקרי in vitro ו- in vivo מציעים שפוליפנוֹלים המצויים בשזיפים מיובשים מעורבים בתהליכים אלה, וככל הנראה משפעלים מנגנוני הגנה חמצוניים ומעכבים מסלולים דלקתיים אשר בסופו של דבר מחלישים את תהליך ייצור האוסטאוקלסטים ומסדירים דיפרנציאציה (התמיינות) של אוסטאובלסטים.
במחקר נכללו 27 נשים, אשר צרכו שזיפים מיובשים בשני מינונים: 6 שזיפים (כ-42 גרם) או 2 שזיפים (כ-14 גרם) - כל מינון למשך שבועיים עם שבועיים הפסקה ביניהם. החוקרים העריכו מדדים של פירוק עצם ואת התפקוד של כלי הדם הקטנים.
באופן כללי קרא עוד.
Al-Dashti YA, Holt RR, Carson JG, Keen CL, Hackman RM. Effects of Short-Term Dried Plum (Prune) Intake on Markers of Bone Resorption and Vascular Function in Healthy Postmenopausal Women: A Randomized Crossover Trial. J Med Food. 2019 Jun 13.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת סויה על המדד הדלקתי CRP. בסקירה נכללו 44 מחקרים, מהם 36 מחקרים נכללו במטה-אנליזה. סה"כ נכללו הנתונים של 2,607 משתתפים בגילאי 20-77 בריאים או עם מגוון רחב של מצבים בריאותיים. במחקרים השונים נבדקה ההשפעה של מוצרי סויה טבעיים (כגון חלב סויה, פולי סויה), של חלבון סויה, של תוספי סויה (בעיקר פיטואסטרוגנים) או של שילוב חלבון סויה ואיזופלבונים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Khodarahmi M, Jafarabadi MA, Moludi J, Abbasalizad Farhangi M. A systematic review and meta-analysis of the effects of soy on serum hs-CRP. Clin Nutr. 2019 Jun;38(3):996-1011.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר, בו נערך ניתוח כולל של הנתונים מ-133 מחקרים אקראיים מבוקרים (מטה-רגרסיה), נמצא כי תזונה מופחתת נתרן תרמה לירידה בלחץ הדם רק בקרב משתתפים עם לחץ הדם הגבוה ביותר (מעל לאחוזון ה-25).
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, בה נכללו 16 מחקרים תצפיתיים (כ-261,000 משתתפים), נמצא כי צריכה גבוהה יותר של נתרן בתזונה וכן יחס נתרן לאשלגן גבוה יותר היו קשורים בסיכון מוגבר לשבץ באופן ליניארי תלוי-מינון.
Graudal N, Hubeck-Graudal T, Jürgens G, Taylor RS. Dose-response relation between dietary sodium and blood pressure: a meta-regression analysis of 133 randomized controlled trials. Am J Clin Nutr. 2019 May 1;109(5):1273-1278. doi: 10.1093/ajcn/nqy384.
Jayedi A, Ghomashi F, Zargar MS, Shab-Bidar S. Dietary sodium, sodium-to-potassium ratio, and risk of stroke: A systematic review and nonlinear dose-response meta-analysis. Clin Nutr. 2019 Jun;38(3):1092-1100.
במחקר פיילוט קליני (לא מבוקר), בו נכללו 60 גברים בני 62 בממוצע, נמצאה השפעה מיטיבה לצריכת מיצוי גרעיני דלעת EFLA® 940 (תמצית הידרואתנולית נטולת שמנים) - במינון 500 מ"ג לפני השינה למשך 3 חודשים - על התסמינים הקשורים בהגדלה שפירה של הערמונית (BPH).
Leibbrand M, et al. Effects of an Oil-Free Hydroethanolic Pumpkin Seed Extract on Symptom Frequency and Severity in Men with Benign Prostatic Hyperplasia: A Pilot Study in Humans. J Med Food. 2019 Apr 24.
במחקר חתך, שנערך בסין ובו נכללו כ-29,000 משתתפים, נמצא כי משתתפים שצרכו רמה גבוהה יותר של שום טרי בתזונה היו בעלי חוזק אחיזת יד גבוה יותר (43.8 בקרב משתתפים שדיווחו על צריכת שום טרי מעל 2-3 פעמים בשבוע לעומת 42.5 בקרב משתתפים שדיווחו שלרוב אינם צורכים שום טרי).
Gu Y, et al. Relationship between consumption of raw garlic and handgrip strength in a large-scale adult population. Clin Nutr. 2019 May 23. pii: S0261-5614(19)30226-2.
במחקר מקרה-בקרה, בו נכללו 518 צמדי אם-תינוק, לא נמצא קשר בין צריכת הברזל בתזונה במהלך ההריון לבין הסיכון ללידת תינוק קטן לגיל ההריון (SGA). עם זאת, נמצא כי נטילת תוסף ברזל במינון גבוה מ-40 מ"ג/יום הייתה קשורה בסיכון מופחת ל-SGA באופן בלתי תלוי באנמיה, אך גם בסיכון מוגבר לסוכרת הריון.
Martínez-Galiano JM, et al. Maternal iron intake during pregnancy and the risk of small for gestational age. Matern Child Nutr. 2019 Jul;15(3):e12814. doi: 10.1111/mcn.12814. Epub 2019 Apr 26.
במחקר, שנערך בקרב עכברים, מדגימים החוקרים כי מיצוי משולב של שורש מאקה (Lepidium meyenii) ושל זרעי שום סיני (Allium tuberosum) היה בעל השפעה סינרגיסטית לשיפור התפקוד המיני בקרב זכרים, בהשוואה לכל אחד מהצמחים בנפרד. ההשפעה המיטיבה קשורה בהעלאת רמת ה-nitric oxide וה-(cGMP (cyclic guanosine monophosphate, התורמים להגברת זרימת הדם.
Zhang Y, Zhou F, Ge F. Effects of combined extracts of Lepidium meyenii and Allium tuberosum Rottl. on erectile dysfunction. BMC Complement Altern Med. 2019 Jun 18;19(1):135.
