- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2023) הוערכה ההשפעה של צריכת שקדים על סמנים של עקה חמצונית. בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 424 משתתפים בגיל 22 עד 64 בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל סוכרת סוג 2, יתר כולסטרול, מחלת לב כלילית או שמנות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו שקדים בצורות שונות (שקדים טבעיים, אבקה או כחלק מחטיף) לעומת קבוצת הביקורת שצרכה תזונה ללא שקדים או קיבלה התערבות אחרת כגון עוגייה. משך ההתערבות נע בין 4 ל-28 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת שקדים הייתה מלווה בירידה במדד MDA לעקה חמצונית, אך ללא השפעה מובהקת על רמת הכולסטרול המחומצן. מסקנת החוקרים היא כי לשקדים עשויה להיות תרומה להפחתת עקה חמצונית אולם יש להמשיך ולבחון את ההשפעה והתועלת הקלינית במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36842635/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה ההשפעה של תוספי אוכמניות וחמוציות על לחץ הדם בקרב מטופלים עם מחלות קרדיו-מטבוליות. בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם נכללו משתתפים עם יתר לחץ דם, אוטם שריר הלב, תסמונת מטבולית, שמנות וכבד שומני. ב-9 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של אוכמניות וב-8 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של חמוציות. צורת ההתערבות כללה מיצוי אוכמניות או חמוציות בכמוסות במינון 1.4-1.5 גרם ליום, מיץ במינון 450-500 מ"ל ליום, אבקה במינון 22-45 גרם ליום, או שייק שכלל 22.5 גרם אוכמניות טריות או 22-150 גרם אוכמניות מיובשות בהקפאה. משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות. רק ב-2 מחקרים נמצאה השפעה מיטיבה להתערבות על לחץ הדם, בהם צריכה של 50 גרם או 22 גרם ליום אוכמניות מיובשות בהקפאה הובילו לירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בהשוואה לקבוצת ביקורת. בניתוח כולל של הנתונים נמצאה בקבוצת ההתערבות ירידה שאינה מובהקת סטטיסטית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. תוצאות דומות נמצאו גם בניתוח נפרד של התערבויות המבוססות על אוכמניות והתערבויות המבוססות על חמוציות. החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה להשפעה של תוספי אוכמניות או חמוציות על לחץ הדם בקרב משתתפים עם מחלות קרדיו-מטבוליות.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37963472/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה ההשפעה של דיאטה מועשרת בפיסטוקים על מאפייני התסמונת המטבולית. פיסטוקים עשירים בשומן בלתי רווי, בסיבים ובוויטמינים ומינרלים ולפיכך עשויים להיות בעלי השפעה מיטיבה על מדדים בריאותיים שונים. בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 940 משתתפים בגיל ממוצע של 22 עד 60 עם יתר שומנים בדם (4 מחקרים), עם תסמונת מטבולית (2 מחקרים), טרום סוכרת (מחקר אחד), הפרעות זקפה (מחקר אחד), סוכרת סוג 2 (3 מחקרים) או משתתפים בריאים (6 מחקרים). המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו להוסיף לדיאטה פיסטוקים במינון של 25 עד 126 גרם ליום למשך 2 עד 24 שבועות, בהשוואה לדיאטת ביקורת מסוגים שונים. היו הבדלים בין המחקרים בצורת ההכנה של הפיסטוקים, כגון שימוש בפיסטוקים קלויים ו/או מומלחים בחלק מהמחקרים. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי דיאטה מועשרת בפיסטוקים תרמה לירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי (הפרש ממוצע של 2.9 מ"מ כספית), ברמת הטריגליצרידים (הפרש ממוצע של 16.8 מ"ג/דצ"ל) וברמת הגלוקוז בצום (הפרש ממוצע של 3.6 מ"ג/דצ"ל) וכן לעלייה ברמת ה-HDL (הפרש ממוצע של 1.4 מ"ג/דצ"ל). עם זאת, לא נמצא שינוי משמעותי בהיקף המותניים, בלחץ הדם הדיאסטולי או ב-BMI. החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של פיסטוקים לשיפור מאפייני התסמונת המטבולית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35689651/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) נבדק הקשר בין צריכת נוגדי חמצון בתזונה ובתוספים ובין הסיכון לסרקופניה בקרב מבוגרים מעל גיל 55. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים וממחקרים מבוקרים בהתייחס למדדים של מסת השריר, חוזק השריר והתפקוד הגופני. להלן הממצאים העיקריים:
מחקרים תצפיתיים - בסקירה נכללו 19 מחקרים תצפיתיים, מהם ב-15 מחקרים נבדק דפוס כללי של תזונה עשירה ברכיבים נוגדי חמצון, כגון דפוס של דיאטה ים-תיכונית, תזונה עשירה בפירות או דפוס כללי של תזונה בריאה, וב-4 מחקרים נבדקו רכיבי תזונה ספציפיים כגון פירות, ירקות או אגוזים. באופן כללי המחקרים התצפיתיים מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של נוגדי חמצון בתזונה הייתה קשורה בתוצאות טובות יותר, כולל מסת וחוזק שריר גבוהים יותר ותפקוד גופני טוב יותר.
מחקרים מבוקרים - בסקירה נכללו 9 מחקרים מבוקרים, מהם ב-7 מחקרים נבדקה ההשפעה של תיסוף רכיבים נוגדי חמצון כולל רזברטרול, ויטמין C, ויטמין E, קטכינים מתה ירוק ומגנזיום, וב-2 מחקרים נבדקה ההשפעה התזונתית של פירות, ירקות או דפוס של תזונה בריאה. במחקרים אלה נמצאו תוצאות מעורבות בהתייחס להשפעה על מסת וחוזק השריר ועל התפקוד הגופני.
מטה-אנליזה - במטה אנליזה של 4 מחקרים מבוקרים נמצא כי תיסוף נוגדי חמצון (מגנזיום, ויטמין E עם ויטמין D וחלבון, קטכינים מתה ירוק וצריכה גבוהה של פירות וירקות) היה מלווה בשיפור כוח האחיזה. כמו כן, במטה-אנליזה של 3 מחקרים מבוקרים נמצא כי תיסוף נוגדי חמצון (מגנזיום, ויטמין E עם ויטמין D וחלבון וצריכה גבוהה של פירות וירקות) היה מלווה בשיפור התפקוד הגופני.
החוקרים מסכמים כי תזונה עשירה בנוגדי חמצון או נטילת תוספים עשויה לתרום למניעת סרקופניה, בדגש על שיפור חוזק השריר והתפקוד הגופני.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36099667/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של ירקות מצליבים על מדדים גליקמיים ועל פרופיל השומנים. בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם 548 משתתפים, מהם 4 מחקרים שנערכו באירופה ו-5 מחקרים שנערכו באסיה. המשתתפים במחקרים אלה היו בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון יתר לחץ דם, סוכרת או טרום סוכרת, יתר כולסטרול בדם, עודף משקל וכבד שומני. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של התערבויות תזונתיות, כולל נבטי ברוקולי, שילוב ברוקולי וכרוב, לפת ושמן זרעי קמלינה, אשר ניתנו כירק טרי, אבקה או מיצוי. משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה מובהקת ברמת הכולסטרול הכללי ללא השפעה מובהקת על מדדי השומנים האחרים או על רמת הגלוקוז בצום ועל רמת ההמוגלובין המסוכרר. החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף המבוסס על ירקות מצליבים תרמה לירידה ברמת הכולסטרול הכללי, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35412701/
בסקירה שיטתית (2022) של מחקרים קליניים הוערכו העדויות לגבי התרומה של קיווי להקלה על תסמינים במערכת העיכול העליונה. בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 661 משתתפים בריאים, משתתפים עם עצירות תפקודית או משתתפים עם תסמונת מעי רגיש המאופיינת בעצירות. ב-4 מחקרים נעשה שימוש בתוסף אבקת קיווי, כאשר ב-5 מחקרים נעשה שימוש בפרי קיווי ירוק (זן Hayward) וב-3 מחקרים נעשה שימוש בפרי קיווי צהוב במינון 2 או 3 פירות ליום. משך ההתערבות נע בין 1 ל-28 יום. במחקרים אלה נמצאו עדויות התומכות ביעילות של קיווי ירוק להקלה על אי נוחות וכאבי בטן, וכן עדויות לכך שצריכת קיווי עשויה להפחית בעיות עיכול. בניתוח כולל של נתונים מ-5 מחקרים בהם נעשה שימוש במדד GSRS (Gastrointestinal Symptom Rating Scale) נמצא כי צריכת קיווי הייתה מלווה בירידה בציון כאבי הבטן ובציון בעיות העיכול.החוקרים מסכמים כי ישנן עדויות עקביות המצביעות על היעילות של צריכת קיווי להקלה על תסמינים במערכת העיכול העליונה, בעיקר בקרב מטופלים הסובלים מעצירות, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים. המחקר נתמך ע"י חברת Zespri המשווקת קיווי.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35266507/
בסקירה (2023) הוערכו העדויות ממחקרים תצפיתיים וקליניים לגבי התרומה של אגוזים למניעת סוכרת סוג 2 ולטיפול בה. ראשית מפורטות העדויות לגבי הקשר בין צריכת אגוזים ובין מדדים מטבוליים. מחקרים תצפיתיים מראים שיפור במדדים כגון רמת הגלוקוז בצום, אינסולין, תנגודת לאינסולין והמוגלובין מסוכרר וכן סיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית סוג 2 ולתמותה בקרב חולי סוכרת. מחקרים קליניים מראים שיפור אקוטי באיזון הגליקמי גם בקרב משתתפים בריאים וגם בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2, כאשר לאורך זמן נמצא שיפור במדדי הגלוקוז והאינסולין. בהמשך, מוצגות העדויות לגבי המניעה של סוכרת סוג 2, כאשר העדויות מהמחקרים התצפיתיים הקיימים אינן עקביות. מעבר לכך, החוקרים מציינים כי לא נמצאו מחקרים קליניים שנועדו לבחון את היעילות של תיסוף אגוזים למניעת סוכרת, כאשר מחקרים בהם נבדקה ההשפעה כחלק מהתזונה (דיאטה ים-תיכונית) לא מצאו יתרון ספציפי לאגוזים. עוד דנים החוקרים במנגנונים האפשריים בהם אגוזים עשויים לתרום למניעה ולטיפול בסוכרת ומציעים כי מגוון הרכיבים התזונתיים פועלים באופן סינרגיסטי לוויסות רמת הגלוקוז והאינסולין, איזון משקל הגוף, שיפור תפקוד הלבלב ועוד. ספציפית, בסקירה ישנה התייחסות לתפקיד של האינדקס הגליקמי הנמוך ותכולת הסיבים הגבוהה, לתכולה של חומצות שומן בלתי רוויות, ויטמינים ומינרלים ומגוון פוֹליפנוֹלים. החוקרים מסכמים כי אומנם העדויות הקיימות מוגבלות אך באופן כללי נמצאה תמיכה לכך שצריכה גבוהה של אגוזים עשויה להיות בעלת תרומה למניעה ולטיפול בסוכרת סוג 2, בדגש על שיפור האיזון הגליקמי והפחתת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה בקרב חולי סוכרת.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36839236/
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של אוכמניות על תפקוד כלי הדם בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם לחץ דם גבוה. החוקרים מציעים כי לאוכמניות עשויה להיות השפעה מיטיבה על הבריאות הקרדיווסקולרית ועל תפקוד כלי הדם כתוצאה מהפחתת העקה החמצונית. במחקר נכללו 43 נשים בגיל 45 עד 65 עם לחץ דם גבוה עד יתר לחץ דם בדרגה 1. המשתתפות חולקו אקראית לצריכת 22 גרם ליום אבקת אוכמניות מיובשות בהקפאה או פלסבו למשך 12 שבועות. נמצא כי רמת FMD (flow-mediated dilation), המהווה מדד לתפקוד כלי הדם, הייתה גבוהה ב-96% לאחר נטילת תוסף האוכמניות בהשוואה לנתוני הבסיס, בעוד שבקבוצת הפלסבו לא חל שינוי מובהק. בנוסף, החוקרים בחנו את התגובה לאחר מתן תוך-ורידי של ויטמין C על מנת להעריך האם השיפור היה תלוי בירידה בעקה החמצונית. נמצא כי בקבוצת ההתערבות התגובה הייתה נמוכה יותר בהשוואה לנתוני הבסיס, ללא שינוי משמעותי בקבוצת הפלסבו.לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים נוספים, כולל לחץ הדם ונוקשות העורקים.החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכת אוכמניות מיובשות בהקפאה תרמה לשיפור תפקוד כלי הדם דרך מנגנונים של הפחתת העקה החמצונית. המחקר מומן על ידי US Highbush Blueberry Council ועל ידי מענקים בלתי תלויים, החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36847333/
במחקר אקראי מבוקר (2023) שנערך בגרְמניה נבדק כיצד הארכת משך הארוחות המשפחתיות משפיעה על צריכת הפירות והירקות של הילדים. במחקר נכללו 50 צמדי ילד-הורה, כולל ילדים בגיל 6 עד 11 ללא הגבלה תזונתית וההורה אשר אחראי למחצית לפחות מהכנת הארוחות בבית. כל הצמדים אכלו בסדר אקראי ארוחות ערב תחת שני תנאים: תנאי ביקורת – משך ארוחה רגיל לאותה משפחה, ותנאי התערבות – הארכת משך הארוחה ב-50% (תוספת של 10 דקות לארוחה בממוצע). הארוחה הייתה סטנדרטית וכללה לחם פרוס, גבינות, נקניקים, חמאה וריבה, ופירות וירקות חתוכים. במהלך הארוחה ניתנה האפשרות לשתות מים ומשקה ממותק אחד. מדד המטרה היה מספר חתיכות הפירות והירקות שהילד אכל במהלך הארוחה. נמצא כי בהשוואה למשך ארוחה רגיל, הארכת משך הארוחה הייתה מלווה בצריכה גבוהה יותר באופן מובהק של פירות (הפרש ממוצע של 3.32 חתיכות) ושל ירקות (הפרש ממוצע של 4.05 חתיכות). לא נמצא הבדל מובהק בין התנאים בסך הצריכה הקלורית של המזונות האחרים בארוחה, אולם נמצא כי בארוחה ארוכה יותר הילדים שתו יותר מים ויותר מיץ ממותק. מגמה דומה נמצאה גם בהתייחס לצריכה של ההורים. עוד נמצא כי בתנאי של ארוחה ארוכה יותר קצב האכילה הממוצע היה איטי יותר ורמת השובע בסוף הארוחה גבוהה יותר.מסקנת החוקרים כי אסטרטגיה פשוטה של הארכת משך הארוחה בכ-10 דקות עשויה לתרום לשיפור איכות התזונה והתנהגויות האכילה של ילדים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37010871/
במחקר אקראי מוצלב (2023) נבדקה ההשפעה של תוסף זרעי ענבים וזן של אוכמניות בר (bilberry) על מדדים קרדיו-מטבוליים ועל חיידקי המעי בקרב משתתפים בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2. במחקר נכללו 14 משתתפים מעל גיל 45 עם BMI מעל 28. כל המשתתפים התבקשו לצרוך בסדר אקראי מינון יומי של 250 מ"ג מיצוי אוכמניות + 300 מ"ג תמצית זרעי ענבים או 550 מ"ג פלסבו, כל אחד למשך 12 שבועות (ללא הפרדה בין התנאים). נמצא כי לתוסף לא הייתה השפעה מובהקת על מדדי הגלוקוז והכולסטרול. עם זאת, לאחר נטילת התוסף חלה ירידה מובהקת של 4.7 ושל 2.3 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, בהתאמה. מבין 14 המשתתפים, בקרב 8 משתתפים נמצאה השפעה חיובית על לחץ הדם כאשר בקרב משתתפים אלה נמצאו ריכוזים גבוהים של מטבוליטים פנוליים בצואה ורמה בסיסית גבוהה יותר של חיידקי מעי מהסוג Fusicatenibacter. החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף המבוסס על תמצית זרעי ענבים ואוכמניות תרמה לשיפור לחץ הדם בקרב משתתפים בסיכון לסוכרת סוג 2, כאשר שיפור זה היה קשור בשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי ובמטבוליזם של אפיקטכינים למטבוליטים קטנים יותר. המחקר מומן על ידי חברת By-Health המייצרת תוספי תזונה.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37351191/
במחקר אקראי מוצלב (2023) נבדקה ההשפעה של אוכמניות בקרב מטופלים עם הפרעות עיכול תפקודיות, כולל תסמונת המעי הרגיש ודיספפסיה. במחקר נכללו 43 משתתפים בגיל 18 עד 60. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי אוכמניות מיובשות בהקפאה במינון יומי שווה ערך ל-180 גרם אוכמניות טריות, או פלסבו (אבקה בעלת ערך קלורי וכמות סוכר זהה), כל אחד למשך 6 שבועות עם 2-4 שבועות הפרדה בין התנאים. בסיום כל התערבות נבדקה חומרת התסמינים במערכת העיכול באמצעות המדד GSRS ורמת כאבי הבטן. בנוסף, נמדדה רמת איכות החיים, מרקם היציאות ובוצע תבחין נשיפה להערכת הספיגה של פרוקטוז. נמצא כי לאחר נטילת תוסף אוכמניות שיעור המשתתפים עם הקלה בתסמינים היה 53% לעומת 30% לאחר נטילת פלסבו, ונמצא שיפור מובהק ברמת הכאב, בציון הכולל של מדד GSRS ובמדד איכות החיים. להתערבות לא הייתה השפעה מובהקת על המדדים האחרים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים עם הפרעות עיכול תפקודיות נטילת תוסף אוכמניות הייתה מלווה בשיפור התסמינים במערכת העיכול ובמדדים של תחושת רווחה ואיכות חיים, כאשר ניתן לייחס את ההשפעה המיטיבה לתכולה של פוֹליפנוֹלים וסיבים תזונתיים המצויים באוכמניות.
המחקר מומן על ידי ה- Highbush Blueberry Council שסיפקה את תוסף האוכמניות.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37242279/
במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של דובדבנים על מדדים קרדיו-מטבוליים, מדדי דלקת ובריאות הכבד בקרב משתתפים עם שמנות. החוקרים מציינים כי דובדבנים כהים מתוקים עשירים בסיבים ובפוֹליפנוֹלים אשר עשויים לסייע בשיפור גורמי סיכון הקשורים בשמנות. במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 עם BMI בטווח של 30 עד 40. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 200 מ"ל משקה המכיל אבקת דובדבנים או פלסבו פעמיים ביום למשך 30 יום. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, צריכת משקה דובדבנים הייתה מלווה בירידה מובהקת קטנה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. עוד נמצא כי הירידה בלחץ הדם הייתה גדולה יותר בקרב משתתפים עם BMI מעל 35. בקבוצת ההתערבות נמצא שיפור במדד הדלקת IFNγ, כאשר השיפור היה קשור בשיפור בלחץ הדם הסיסטולי, כאשר גם בקבוצת הפלסבו נמצא שיפור במדדי דלקת וברמת הטריגליצרידים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בפרופיל השומנים, במדדי הגלוקוז ובתפקודי הכבד. החוקרים מסכמים כי תוסף דובדבנים תרם לירידה קטנה בלחץ הדם ובתהליכי דלקת בקרב משתתפים עם שמנות. המחקר מומן על ידי Northwest Cherry Growers.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771387/
במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של שקדים שלמים או של קמח שקדים על חיידקי המעי ועל פעילות העיכול בקרב משתתפים בריאים. במחקר נכללו 87 משתתפים בגיל 18 עד 45 אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות למשך 4 שבועות:
החוקרים בחנו את ההשפעה על הרכב ומגוון חיידקי המעי, משך העיכול (זמן מעבר במעי), היציאות ותסמינים במערכת העיכול. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בריכוז החיידקים מסוג bifidobacteria, אולם צריכת שקדים (שלמים או טחונים) הייתה מלווה בריכוז גבוה יותר של בוטיראט בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, לא נמצאה השפעה לצריכת שקדים על הרכב ומגוון חיידקי המעי, משך העיכול, מרקם היציאות, או תסמינים במערכת העיכול. החוקרים מסכמים כי באופן כללי לא נמצאה תמיכה להשפעה של שקדים על הרכב חיידקי המעי, אולם העלייה בריכוז הבוטיראט מצביעה על שיפור בפעילות החיידקים. הם מציינים כי שילוב שקדים בתזונה תורם להעלאת צריכת הסיבים מבלי לגרום לתסמינים במערכת העיכול. המחקר נתמך על ידי ה-Almond Board of California.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36130222/
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר (2022) שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת ירקות ובין רמת האושר. החוקרים מציינים כי עדויות קודמות מצביעות על כך שלצריכת פירות וירקות עשויה להיות השפעה מיטיבה על תחושת הרווחה הפסיכולוגית. לפיכך, משוער כי העלאת צריכת הירקות לרמה המומלצת עשויה לתרום לעלייה במדד האושר. המחקר המקורי נועד לבחון כיצד חשיפה חוזרת לירקות בהתאם להמלצות התזונתיות של סוג וכמות עשויה להשפיע על הצריכה לאחר ההתערבות. משך המחקר היה 16 שבועות, כאשר ב-8 השבועות הראשונים המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה ירקות בהתאם להמלצות התזונתיות, או לקבוצת הביקורת שקיבלה את אותה מידה של תשומת לב ללא התערבות תזונתית. ב-8 השבועות לאחר מכן בוצע מעקב אחר הצריכה התזונתית ללא התערבות נוספת. במחקר נכללו משתתפים בגיל 18 עד 65 עם BMI של 25 ומעלה אשר דיווחו על צריכת ירקות נמוכה של עד מנה אחת ליום. בניתוח זה נכללו רק 75 משתתפים אשר מילאו שאלון להערכת רמת האושר (Subjective Happiness Scale) בתחילת המחקר ולאחר 8 השבועות הראשונים. השאלון כולל 4 פריטים בהם המשתתף התבקש להעריך את עצמו על סולם של 1 עד 7. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, בקבוצת ההתערבות שקיבלה ירקות חל שיפור מובהק בציון האושר הממוצע, ללא שינוי מובהק בקבוצת הביקורת. ספציפית, בקבוצת ההתערבות הציון הממוצע עלה ב-0.23 נקודות לעומת ירידה של 0.15 נקודות בקבוצת הביקורת (p=0.015). החוקרים מסכמים כי תזונה עשירה בירקות תרמה לעלייה במדד האושר הסובייקטיבי, ממצא התומך בכך שהקפדה על צריכת ירקות בהתאם להנחיות התזונתיות עשויה לתרום לשיפור תחושת הרווחה הפסיכולוגית.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34793989/
במחקר חתך (2023) נבדק הקשר בין הזמינות של מזון בריא ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים, והאם גורמים התנהגותיים וקרדיווסקולריים משפיעים על קשר זה. החוקרים מציינים כי חסר מידע לגבי האופן שבו מאפייני הסביבה הקרובה עשויים להשפיע על התנהגויות הקשורות לבריאות ועל התפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו 315 משתתפים המתגוררים באזור עירוני בני 77.5 בממוצע. זמינות אובייקטיבית של מזון בריא הוערכה באמצעות הצפיפות של חנויות בריאות בסביבת המגורים, ובנוסף המשתתפים התבקשו למלא שאלונים להערכת הזמינות הסובייקטיבית ורמת הצריכה של פירות וירקות. לצורך הערכת התפקוד הקוגניטיבי, כל המשתתפים התבקשו לבצע מטלות קוגניטיביות באמצעות הטלפון הנייד 6 פעמים ביום במשך 14 יום. נמצא כי הערכה סובייקטיבית של זמינות מזון בריא, אך לא הזמינות האובייקטיבית, הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר. עוד מראים החוקרים כי קשר זה היה מתווך באופן חלקי על ידי צריכה גבוהה יותר של פירות וירקות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של התפיסה הסובייקטיבית לגבי המאפיינים הסביבתיים בהקשר של התנהגות תזונתית, אשר עשויה לתרום לבריאות הקוגניטיבית בקרב קשישים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37198552/
במחקר תצפיתי (2022) נבדק הקשר בין צריכת פירות יער והרכיב הפעיל פלרגונידין ובין פתולוגיות מוחיות הקשורות במחלת האלצהיימר. החוקרים מסבירים כי פלרגונידין הינו אנתוציאנידין בעל פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת שנמצא קשור בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר ובסיכון מופחת לאלצהיימר. במחקר נכללו דגימות שנלקחו מ-575 מבוגרים שנפטרו בגיל ממוצע של 91 שנים להם קיימים נתונים תזונתיים. לצורך הניתוח חושבה הצריכה של פלרגונידין ביחס לסך הצריכה הקלורית וכן מספר המנות בשבוע של פירות יער. בנוסף, נבדקו פתולוגיות באזורים שונים במוח ולכל משתתף חושב ציון של פתולוגיות מוחיות הקשורות במחלת האלצהיימר. נמצא כי למשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר, לעומת הנמוכה ביותר, של פלרגונידין הייתה רמה נמוכה יותר של ושל הצטברות חלבון טאו מזורחן. עוד נמצא יתרון לצריכה גבוהה של תות שדה ושל פלרגונידין בקרב משתתפים שאינם נשאים של הגן APOE ɛ4, ללא קשרים מובהקים בקרב נשאים. החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של פלרגונידין, המצוי במידה רבה בתות שדה, נמצאה קשורה ברמה נמוכה יותר של פתולוגיות מוחיות הקשורות באלצהיימר, בעיקר הצטברות של חלבון טאו מזורחן.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35694918/
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23599238
מחקר גדול (2013) וייחודי שזכה לחשיפה תקשורתית לאחרונה מצא כי ישנו קשר בין צריכה נמוכה של ירקות ופירות לבין אחוזי תמותה גבוהים יותר. המחקר בוצע בקרב כ-71 אלף משתתפים בשבדיה בגילאי 45-83. צריכת הירקות והפירות הוערכה באמצעות שאלונים כאשר במהלך 13 שנות המעקב 11,439 מהמשתתפים נפטרו. ממצאי המחקר העידו בבירור על החשיבות של צריכת ירקות ופירות. משתתפים שלא צרכו בכלל ירקות ופירות חיו בממוצע 3 שנים פחות מאלו שצרכו בממוצע 5 מנות ביום, אלו שלא צרכו כלל פירות חיו בממוצע 19 חודשים פחות מאלו שצרכו פרי אחד ביום ואלו שצרכו 3 מנות ירק ביום חיו בממוצע 32 חודשים יותר בהשוואה לאלו שלא צרכו כלל ירקות. אנו רואים חשיבות בביצוע מחקרים מסוג זה המספקים עדות מדעית לחשיבות של תפריט הכולל מגוון מזונות טריים מהצומח.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23803880
מחקר (2013) מעניין העוסק ביתרונות התזונה הים תיכונית בוחן את הקשר בין צריכת אגוזים לתמותה בקרב אוכלוסייה הנמצאת בסיכון למחלות קרדיווסקולריות. המחקר בוצע בספרד וכלל מעל ל-7,000 משתתפים בגילאי 55-80 אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות דיאטה: דיאטה ים תיכונית עשירה באגוזים, דיאטה עשירה בשמן זית וקבוצת ביקורת. במהלך תקופת המחקר נפטרו 323 מהמשתתפים. נמצא קשר בין צריכת אגוזים לבין ירידה בסיכון לתמותה, כאשר משתתפים שצרכו מעל 3 מנות אגוזים בשבוע היו בעלי סיכון מופחת של 39% לתמותה. ברצוננו להוסיף כי גוף המחקר לגבי צריכת אגוזים הולך ומתפתח ועד כה אנו רואים תוצאות חיוביות רבות לצריכת אגוזים ללא תוצאות שליליות משמעותיות. ממצאי המחקר מהווים תמיכה נוספת לידע הקיים בנושא יתרונות התזונה הים תיכונית באופן כללי וצריכת אגוזים באופן ספציפי. בנוסף לממצאים הנוכחיים, ידוע כי לאגוזים יתרונות תזונתיים רבים ואנו ממליצים לכלול אותם בתפריט לכלל האוכלוסייה, כמובן תוך התאמה אישית לאדם.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23866098
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24256379
מחקרים רבים (2013) עוסקים ביתרונות הבריאותיים של האגוזים. כחלק ממחקר בריאות רחב היקף בו מבוצע מעקב אחר אוכלוסייה בריאה בארה"ב, המחקר הנוכחי נועד לבחון את הקשר בין צריכת אגוזים לבין התפתחות תסמונת מטבולית והשמנה. במסגרת המחקר החוקרים סווגו 803 מבוגרים, 32% מהם בעלי תסמונת מטבולית, לארבע קבוצות בהתאם לצריכת האגוזים והבוטנים שלהם (גבוהה או נמוכה). מניתוח הנתונים עולה כי בהשוואה לצריכה נמוכה של אגוזים ובוטנים, הסיכון להשמנה היה נמוך ב-11% בצריכת אגוזים נמוכה ובוטנים גבוהה, נמוך ב-37% בצריכת גבוהה של אגוזים ובוטנים, ונמוך ב-46% בצריכת אגוזים גבוהה ובוטנים נמוכה. מגמה דומה נמצאה ביחס לסיכון לתסמונת מטבולית. מכאן, נמצא קשר חזק ומשמעותי בין צריכת אגוזים לבין ירידה בסיכון להשמנה ולתסמונת מטבולית, קשר זה נמצא באופן בלתי תלוי בגורמים דמוגרפיים או הקשורים באורח החיים והתזונה. יחד עם זאת, המחקר אינו מעיד על קשר סיבתי ונדרשים מחקרים מבוקרים על מנת לבחון מהם המנגנונים המסבירים ממצא זה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24416351
הסקירה (2013) כוללת 31 מחקרים קליניים בהם נבדקה צריכת אגוזים ונמדדו נתוני משקל, BMI, או היקף מותניים. מתוך ניתוח כולל של הנתונים, החוקרים מסכמים כי לעומת דיאטת ביקורת, דיאטה עשירה באגוזים אינה גורמת לעלייה במשקל, ב-BMI או בהיקף המותניים במחקרים קליניים מבוקרים שבוצעו.
http://ajcn.nutrition.org/content/early/2013/04/17/ajcn.111.031484
המחקר (2013) מיועד לבחון את ההשפעה האינדיבידואלית של רכיבי אגוז המלך ואת המנגנונים בהם אגוזי מלך תורמים לבריאות קרדיווסקולרית. המחקר בוצע על 15 מבוגרים בריאים בעלי עודף משקל או השמנת יתר אשר סובלים מרמה קלה של עודף כולסטרול. הממצאים העיקריים מראים כי לשמן אגוזי המלך תפקיד בתפקוד התקין של כלי הדם וכי צריכת אגוז מלך בשלמותו תורמת ליעילות פעילות HDL בסילוק כולסטרול עודף מהדם. החוקרים מסכמים כי גילוי שני מנגנונים אלו תורם להסבר לגבי אופן הפעולה של אגוזי מלך במניעת מחלות קרדיווסקולריות.
http://jn.nutrition.org/content/early/2013/04/24/jn.112.170993.abstract
פירות יער, כמו אוכמניות ותותים, מכילים כמות גבוהה של אנתוציאנינים המשמשים כנוגדי חמצון חזקים בעלי השפעה מגינה לאנדותל. המחקר הנוכחי בוחן האם השפעה מגינה זו מפחיתה את הסיכון להתקף לב בקרב נשים. המחקר כלל מעקב אחר כ-93 אלף נשים בריאות בגילאי 25-42 כחלק ממחקר האחיות השני. במהלך 18 שנות המעקב, דווחו 405 מקרים של התקף לב בקרב משתתפות המחקר. החוקרים מסכמים כי צריכה מרובה של פירות יער המכילים אנתוציאנינים הייתה קשורה בסיכון מופחת להתקף לב בקרב משתתפות המחקר. אומנם לא מדובר במחקר הכולל התערבות קלינית המאפשר להסיק על קשר סיבתי, אך לדעתנו תוצאות המחקר הן משמעותיות בשל המדגם הגדול ותקופת המעקב הארוכה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23319811
מחקר פרוספקטיבי (2013) יסודי ומעמיק בחן האם יש קשר בין צריכת ירקות ופירות לדלקת לבלב חריפה שאינה על רקע אבני מרה. במסגרת המחקר בוצע מעקב של כ-12 שנה אחר מדגם גדול של כ-80 אלף איש בגילאי 46-84. במהלך המעקב, אובחנו 320 מקרים של דלקת לבלב חריפה שאינה על רקע אבני מרה. מתוצאות המחקר עולה כי תוספת של כל שתי מנות ירק ליום הייתה קשורה בירידה של 17% בסיכון לדלקת לבלב חריפה. קשר זה היה תלוי גם בצריכת אלכוהול ומדד BMI. לא נמצא קשר לצריכת פירות. תוצאות המחקר חשובות לדעתנו שכן מציגות בבירור את היתרון בתפריט הכולל כמות גבוהה של ירקות ועשויות להוות בסיס להמלצות תזונתיות למניעת דלקת לבלב.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22740517
ממחקר פרוספקטיבי (2013) רחב היקף שפורסם לאחרונה עולה כי צריכה גבוהה של ירקות ופירות עשויה להפחית את הסיכון לממאירות שלפוחית השתן בקרב נשים. המחקר כלל מעקב של כ-12.5 שנים אחר מעל 185 אלף איש, כאשר 581 גברים ונשים אובחנו כסובלים ממאירות בשלפוחית השתן במהלך תקופת המחקר. תוצאות המחקר הראו כי נשים שצרכו יותר ירקות ופירות באופן כללי היו בעלות סיכון נמוך יותר לפתח ממאירות. מעבר לכך, באופן ספציפי נמצא כי צריכת ירקות צהובים-כתומים, פירות הדר, צריכה גבוהה יותר של ויטמיני A, C, E וצריכת קרטנואידים וחומצה פולית תרמו לסיכון מופחת לפתח ממאירות בשלפוחית השתן. לא נמצא קשר דומה עבור גברים. אומנם ידוע כי ישנה חשיבות גבוהה לדיאטה הכוללת כמות גבוהה של ירקות ופירות, אולם לדעתנו חשוב לבצע מחקרים מדעיים העשויים לתרום לקביעת מדיניות והמלצות תזונתיות לאוכלוסיות מסוימות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23739308
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24279738
באתר נטורופדיה מתפרסמות בכל שבוע כ-20 סקירות של המחקרים החדשים והמהימנים ביותר המתפרסמים ברחבי העולם.
לקבלת מנוי היכרות לשבוע ללא תשלום לחצ/י כאן.
לקבלת מידע על ההטבות אותן מקבלים מנויי האתר לחצ/י כאן.
