- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה השבוע מחקרים על תפקוד קוגניטיבי:
כיצד הרכב ארוחת הבוקר עשוי לתרום למניעת הידרדרות קוגניטיבית?
מה השְפעת גיוון החלבונים בתזונה לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי?
ומהי חשיבות הטיפול המוקדם בגורמי הסיכון קרדיווסקולריים לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי?
נמשיך עם מחקרים על תזונה ותפקודי כליות:
תזונה במחלת כליות כרונית,
צריכת החלבון המומלצת למטופלים עם מחלת כליות כרונית,
הקשר בין צריכת חלבון, תפקודי הכליות והסיכון לתמותה,
והקשר בין רמת הומוציסטאין ותפקודי הכליות.
נביא מחקרים סותרים על השפעות פרוביוטיקה:
מחקר קליני חיובי על שימוש בפרוביוטיקה למניעת נזלת אלרגית
וסקירה שלילית על שימוש בפרוביוטיקה למניעת מחלות אלרגיות בילדים
נראה מחקרים על השְפעת צמחי מרפא על סוכרת ומדדי סוכר:
מחקר אקראי מבוקר על מיצוי תות שחור לחולי סוכרת,
וסקירה מקיפה על השְפעת תוספי כמון על מדדי הסוכר.
נביא מחקרים על פטריות:
הפוטנציאל של פטריות בתזונה להגנה מפני סרטן,
ומהי התרומה של פטריות לצריכה התזונתית?
ונסכם במחקרים על דיכאון ובריאות נפשית:
הקשר בין דיכאון ודלקת כרונית,
והקשר בין ההזדקנות הביולוגית והבריאות הגופנית והנפשית.
ובכותרות השבוע:
תמצית זרעי ענבים לטיפול במחלות חניכיים,
הפוטנציאל של קינמון לטיפול בחולי קורונה,
ג'ינסנג קוריאני לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה,
קוורצטין לטיפול במחלות מטבוליות,
וההשפעה של נרינגנין על גורמי הסיכון לכבד שומני.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית בארוחת הבוקר, ובין הידרדרות קוגניטיבית. במחקר נכללו 2,935 מבוגרים בגילאי 55-93 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הסיני, להם בוצעה הערכה קוגניטיבית בחמישה מועדים במהלך תקופת המחקר. בממוצע, ארוחת הבוקר סיפקה כרבע מהצריכה הקלורית היומית וכללה 12.8% חלבון, 11.5% שומן ו-75.7% פחמימות. לאורך תקופת מעקב חציונית של תשע שנים, נבדק השינוי ביכולת הקוגניטיבית הכללית.
להלן סיכום הממצאים:
המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר, לעומת הנמוכה ביותר, של חלבון ושומן בארוחת הבוקר היו בסיכון נמוך ב-87% וב-83% בהתאמה לשינוי ביכולת הקוגניטיבית לאורך זמן.
החוקרים מראים כי החלפה של 5% מהקלוריות שמקורן בפחמימות בכמות קלוריות זהה שמקורה בחלבון או בשומן הייתה קשורה בשיפור היכולת הקוגניטיבית.
סך הצריכה הקלורית בארוחת הבוקר לא הייתה קשורה בשינוי ביכולת הקוגניטיבית.
מגמה דומה נמצאה בהתייחס לזיכרון מילולי.
קשרים אלה היו חזקים יותר באוכלוסייה עירונית.
מסקנת החוקרים כי ארוחת בוקר המכילה כמות גבוהה של חלבון ושומן וכמות נמוכה של פחמימות הייתה קשורה בשיעור נמוך יותר של הידרדרות קוגניטיבית, כאשר החלפת חלק מהפחמימות בחלבון או בשומן עשויה לתרום לעיכוב או למניעת הידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים.
Shang X, Hill E, Li Y, He M. Energy and macronutrient intakes at breakfast and cognitive declines in community-dwelling older adults: a 9-year follow-up cohort study. Am J Clin Nutr. 2021 May 8;113(5):1093-1103.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33675345/
במחקר עוקבה שנערך בסין, נבדקו הקשרים בין צריכת החלבון בתזונה, נשאות גנטית של APOE ε4 והידרדרות קוגניטיבית. כחלק ממחקר אורך העוסק בהזדקנות בריאה, נכללו במחקר זה 3,029 קשישים בני 77 בממוצע, אחריהם נערך מעקב במשך שש שנים. לכל משתתף נבדקה הנשאות הגנטית, וחושבה צריכת החלבון וגיוון החלבונים בתזונה, בהתאם לתדירות הצריכה של שישה מזונות עשירים בחלבון: בשר, דגים, ביצים, אגוזים, מוצרי חלב ומוצרי שעועית. התפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות המדד MMSE.
להלן סיכום הממצאים:
נמצא כי נשאות של APOE ε4 הייתה קשורה בהידרדרות קוגניטיבית מהירה יותר, באופן בלתי תלוי בגורמים סוציו-דמוגרפיים או בריאותיים.
לא נמצאו קשרים מובהקים בין כמות וסוג החלבונים בתזונה ובין הידרדרות קוגניטיבית.
לצריכת חלבון הייתה השפעה על הקשר בין הנשאות הגנטית והידרדרות קוגניטיבית, כך שבקרב נשאים בלבד גיוון גדול יותר בצריכת החלבון וצריכה גבוהה יותר של דגים הייתה קשורה במיתון ההידרדרות הקוגניטיבית. מגמה זאת הייתה משמעותית יותר בקרב נשים לעומת גברים.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בצריכה מגוונת של חלבונים ובצריכת דגים לשימור התפקוד הקוגניטיבי בקרב נשאי APOE ε4.
Zhang Y, Jin X, Lutz MW, Ju SY, Liu K, Guo G, Zeng Y, Yao Y. Interaction between APOE ε4 and dietary protein intake on cognitive decline: A longitudinal cohort study. Clin Nutr. 2021 May;40(5):2716-2725.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33933737/
בניתוח נתונים מארבעה מחקרי עוקבה, נבדק הקשר בין גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים במהלך החיים, והידרדרות קוגניטיבית בגיל מבוגר יותר. במחקר נכללו סה"כ 15,000 משתתפים בגילאי 18 עד 95 להם נאספו מדדי BMI, גלוקוז בצום, לחץ דם סיסטולי וסך כולסטרול בגיל צעיר, באמצע החיים ובגיל מבוגר.
נמצא כי קרא עוד.
Yaffe K, Vittinghoff E, Hoang T, Matthews K, Golden SH, Zeki Al Hazzouri A. Cardiovascular Risk Factors Across the Life Course and Cognitive Decline: A Pooled Cohort Study. Neurology. 2021 Apr 27;96(17):e2212-e2219.
בסקירה של מחקרים מבוקרים ותצפיתיים, מסוכמות העדויות הקיימות בהתייחס לתזונה במחלת כליות כרונית, בדגש על תזונה דלת חלבון והקשר בין דפוסי תזונה שונים ומחלת כליות כרונית. במסגרת הסקירה מוצגות העדויות בהתייחס להגבלת החלבון בלבד, וכן לשימוש בתוספים אנלוגיים של חומצות אמינו דלות חנקן. בהמשך, החוקרים דנים בהיבטים התזונתיים הנלווים להחמרת המחלה ולשימוש בדיאליזה. בחלקה האחרון של הסקירה מוצגות עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, בהתייחס לקשר בין דפוסי תזונה שונים, כגון דיאטת DASH ודיאטה ים-תיכונית, והסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית, להתקדמות המחלה ולתמותה.
באופן כללי, מהסקירה עולה כי קרא עוד.
Apetrii M, Timofte D, Voroneanu L, Covic A. Nutrition in Chronic Kidney Disease-The Role of Proteins and Specific Diets. Nutrients. 2021 Mar 16;13(3):956.
בסקירה המבוססת בעיקר על ממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים, מפורטות המלצות לצריכת החלבון המיטבית בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית וסרקופניה, שאינם מטופלים בדיאליזה. החוקרים מסבירים, כי מטופלים עם מחלת כליות כרונית נוטים לסבול מתת-תזונה כתוצאה ממספר גורמים, כאשר המצב התזונתי מחמיר עם התקדמות המחלה. הגבלת החלבון בתזונה עשויה לתרום להאטת ההתקדמות, אולם עלולה גם להוביל להחמרת הסרקופניה, שהינו תהליך הדרגתי של אובדן מסת וחוזק השריר, השכיח יותר בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית לעומת האוכלוסייה הכללית. לפיכך, בקרב מטופלים הסובלים גם מסרקופניה חשוב לבחון האם להמשיך בהגבלת החלבון או למתן את ההגבלה.
בהתאם לממצאים הקיימים, החוקרים מציעים כי קרא עוד.
Isaka Y. Optimal Protein Intake in Pre-Dialysis Chronic Kidney Disease Patients with Sarcopenia: An Overview. Nutrients. 2021 Apr 6;13(4):1205.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת החלבון בתזונה והסיכון לתמותה, בהתאם לתפקודי הכליות. החוקרים מציינים כי דיאטות עתירות חלבון הינן פופולריות לירידה במשקל ולהפחתת צריכת הפחמימות, אולם העדויות הקיימות מראות כי בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית דיאטה דלת חלבון תרמה למיתון ההידרדרות בתפקודי הכליות.
במחקר נכללו הנתונים של 27,604 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי אחריהם נערך מעקב בשנים 1999-2010. המשתתפים סווגו לשתי קבוצות, בהתאם לקצב הסינון הכלייתי (תקין או נמוך). החוקרים העריכו את הקשר בין צריכת החלבון ביחס למשקל הגוף וצריכת חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה ובין הסיכון לתמותה מכל גורם.
נמצא כי: קרא עוד.
Narasaki Y, Okuda Y, Moore LW, You AS, Tantisattamo E, Inrig JK, Miyagi T, Nakata T, Kovesdy CP, Nguyen DV, Kalantar-Zadeh K, Rhee CM. Dietary protein intake, kidney function, and survival in a nationally representative cohort. Am J Clin Nutr. 2021 Jul 1;114(1):303-313.
במחקר שנערך בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית, הוערכה ההשפעה של הומוציסטאין, חומצה פולית וויטמין B12, על תפקודי הכליות באוכלוסייה הכללית. רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים תצפיתיים. הניתוח מבוסס על מאפיינים גנטיים אשר זוהו במחקר קודם שנערך בקרב משתתפים ממוצא אירופי, וכן בהתבסס על נתוני תפקודי הכליות של 567,460 משתתפים. על מנת לאשש את הממצאים, נערך ניתוח נוסף שכלל 337,138 משתתפים אחרים מהביו-בנק הבריטי.
באופן כללי קרא עוד.
Park S, Lee S, Kim Y, Cho S, Kim K, Kim YC, Han SS, Lee H, Lee JP, Joo KW, Lim CS, Kim YS, Kim DK. Causal Effects of Homocysteine, Folate, and Cobalamin on Kidney Function: A Mendelian Randomization Study. Nutrients. 2021 Mar 11;13(3):906.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של פרוביוטיקה כטיפול מניעתי לנזלת אלרגית. במחקר נכללו 250 ילדים בגילאי 6-17, הסובלים מנזלת אלרגית, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו.
בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי (סטרואידים או אנטי-היסטמינים), המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוסף פרוביוטיקה המכיל שני מיליארד חיידקים מכל אחד מהחיידקים Bifidobacterium animalis ו- Enterococcus faecium (Inatal ped®).
הילדים נטלו את התוסף שלושה חודשים לפני הופעת התסמינים, על רקע חשיפה לאלרגן אליו כל ילד היה הרגיש ביותר (ההתערבות נערכה בחודשים ינואר עד מרץ לילדים עם רגישות לפריחה ובחודשים יולי עד ספטמבר לילדים עם רגישות לקרדית האבק). נמצא כי קרא עוד.
Anania C, Di Marino VP, Olivero F, De Canditiis D, Brindisi G, Iannilli F, De Castro G, Zicari AM, Duse M. Treatment with a Probiotic Mixture Containing Bifidobacterium animalis Subsp. Lactis BB12 and Enterococcus faecium L3 for the Prevention of Allergic Rhinitis Symptoms in Children: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2021 Apr 16;13(4):1315.
בסקירה של מחקרים בחיות מעבדה ובבני אדם, בוחנים החוקרים מהי היעילות של תוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה ו/או סינביוטיקה למניעה ולטיפול באסתמה ונזלת אלרגית, בקרב ילדים. תחת השערת ההיגיינה, החוקרים מציעים כי איזון המיקרוביום עשוי להשפיע על מערכת החיסון ובכך לשמור על תפקוד תקין של מערכת הנשימה.
בסקירה נמצאו עדויות משמעותיות ממחקרים בחיות מעבדה, המצביעות על ההשפעה המיטיבה של פרוביוטיקה במניעת אסתמה וצפצופים, אולם לא נמצאה לכך תמיכה במחקרים קליניים שנערכו בקרב תינוקות.
החוקרים מציינים, כי קרא עוד.
Meirlaen L, Levy EI, Vandenplas Y. Prevention and Management with Pro-, Pre and Synbiotics in Children with Asthma and Allergic Rhinitis: A Narrative Review. Nutrients. 2021 Mar 14;13(3):934.
במחקר אקראי מבוקר, נבדקה ההשפעה של מיצוי עלי תות שחור (Morus nigra) על מדדי הסוכר, בקרב חולי סוכרת. במחקר נכללו 100 משתתפים בני 55 בממוצע, אשר חולקו אקראית לקבלת 3 מ"ל מיצוי הידרו-אלכוהולי של עלי תות שחור, או פלסבו, שלוש פעמים ביום למשך שלושה חודשים. נמצא כי קרא עוד.
Momeni H, Salehi A, Absalan A, Akbari M. Hydro-alcoholic extract of Morus nigra reduces fasting blood glucose and HbA1c% in diabetic patients, probably via competitive and allosteric interaction with alpha-glucosidase enzyme; a clinical trial and in silico analysis. J Complement Integr Med. 2021 May 5.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי כמון (Cuminum cyminum) על מדדי הסוכר. בסקירה נכללו שמונה מחקרים שנערכו ,באיראן בהם סה"כ 552 משתתפים בני 47 בממוצע עם BMI מעל 25 ומגוון מצבים בריאותיים (כגון סוכרת סוג 2, טרום סוכרת, כבד שומני, תסמונת מטבולית). ברוב המחקרים נעשה שימוש בשמן כמון ובמחקר אחד באבקה, במינון שנע בין 25 מ"ג/יום ל-3 גרם/יום למשך 8 עד 24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Karimian J, Farrokhzad A, Jalili C. The effect of cumin (Cuminum cyminum L.) supplementation on glycemic indices: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2021 Mar 15.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים, הוערך הקשר בין צריכת פטריות בתזונה ובין הסיכון להתפתחות סרטן מכל סוג. בסקירה נכללו 17 מחקרים, מהם שישה מחקרי עוקבה ו-11 מחקרי מקרה-בקרה.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
Ba DM, Ssentongo P, Beelman RB, Muscat J, Gao X, Richie JP. Higher Mushroom Consumption Is Associated with Lower Risk of Cancer: A Systematic Review and Meta-Analysis of Observational Studies. Adv Nutr. 2021 Mar 16:nmab015.
בניתוח המבוסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה האמריקאי, הוערכה התרומה התזונתית של הוספת מנת פטריות לצריכה התזונתית הרגילה. במסגרת סקר הבריאות והתזונה האמריקאי (NHANES) פעם בשנתיים נבדק מדגם מייצג לכלל האוכלוסייה של כ-10,000 משתתפים. בניתוח הנוכחי נכללו הנתונים של צעירים בגילאי 9-18 ומבוגרים מעל גיל 19 משלושה סבבים של הסקר. בהתבסס על נתוני משרד החקלאות, חושב הפרופיל התזונתי של פטריות טריות ופטריות יער (אויסטר) עבור מנה של 84 גרם/חצי כוס.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Fulgoni VL 3rd, Agarwal S. Nutritional impact of adding a serving of mushrooms on usual intakes and nutrient adequacy using National Health and Nutrition Examination Survey 2011-2016 data. Food Sci Nutr. 2021 Jan 12;9(3):1504-1511.
במחקר מקרה-בקרה נבדקו מסלולים שונים - גנטיים, סביבתיים, אורח חיים ורפואיים, אשר מובילים לדלקת בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון. במחקר, המבוסס על נתוני הביו-בנק הבריטי, נכללו 26,894 משתתפים עם אבחנה של דיכאון וקבוצת ביקורת של 59,001 משתתפים ללא הפרעה נפשית ושאינם נוטלים תרופות נוגדות דיכאון.
נמצא כי קרא עוד.
Pitharouli MC, Hagenaars SP, Glanville KP, Coleman JRI, Hotopf M, Lewis CM, Pariante CM. Elevated C-Reactive Protein in Patients With Depression, Independent of Genetic, Health, and Psychosocial Factors: Results From the UK Biobank. Am J Psychiatry. 2021 Jun;178(6):522-529.
במחקר תצפיתי נבדק כיצד חמישה שעונים ביולוגיים, המשמשים כמדדים להזדקנות, קשורים זה לזה וכיצד הם קשורים בגורמים של בריאות גופנית ונפשית. באמצעות דגימות דם שנלקחו מכ-3,000 משתתפים, החוקרים בדקו חמישה מדדים המשקפים תהליכי הזדקנות ביולוגית: אורך הטלומרים (התקצרות הכרומוזומים), שינויים אפיגנטיים (שינויים בביטוי הגנטי שאינם מתבטאים ב-DNA), הטרנסקריפטום (מולקולות ה-RNA המיוצרות בתא), הפרוטאומיקה (מכלול החלבונים בתא), והמטבולום (כלל המטבוליטים). בין השעונים הביולוגיים נמצאו קשרים חלשים, ממצא המצביע על חפיפה נמוכה ביניהם כך שכל שעון ביולוגי מבטא את תהליך ההזדקנות באופן שונה.
באופן כללי, נמצא ש קרא עוד.
Jansen R, Han LK, Verhoeven JE, Aberg KA, van den Oord EC, Milaneschi Y, Penninx BW. An integrative study of five biological clocks in somatic and mental health. Elife. 2021 Feb 9;10:e59479.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 72 מטופלים עם כיסים בחניכיים (מרווח בין החניכיים לשן בו מצטברים חיידקים הגורמים לדלקת), הודגמה ההשפעה המיטיבה של טיפול בתמצית זרעי ענבים בנוסף לטיפול הסטנדרטי.
Das M, Das AC, Panda S, Greco Lucchina A, Mohanty R, Manfredi B, Rovati M, Giacomello MS, Colletti L, Mortellaro C, Satpathy A, Del Fabbro M. Clinical efficacy of grape seed extract as an adjuvant to scaling and root planing in treatment of periodontal pockets. J Biol Regul Homeost Agents. 2021 Mar-Apr;35(2 Suppl. 1):89-96.
בסקירה מוצגים המנגנונים הביולוגיים בהם קינמון (Cinnamomum) עשוי להשפיע על תהליכי דלקת, ובכך להפחית עקה חמצונית ודלקת בקרב חולי קורונה.
Zareie A, Soleimani D, Askari G, Jamialahmadi T, Guest PC, Bagherniya M, Sahebkar A. Cinnamon: A Promising Natural Product Against COVID-19. Adv Exp Med Biol. 2021;1327:191-195.
בסקירה דנים החוקרים בהשפעה הפרמקולוגית של ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), כנגד זיהומים נגיפיים או חיידקיים, בדגש על הפוטנציאל שלו לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה.
Alsayari A, Muhsinah AB, Almaghaslah D, Annadurai S, Wahab S. Pharmacological Efficacy of Ginseng against Respiratory Tract Infections. Molecules. 2021 Jul 5;26(13):4095.
בסקירה מסכמים החוקרים את העדויות, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, בהתייחס להשפעה המיטיבה של קוורצטין במחלות מטבוליות, כולל סוכרת, יתר שומנים בדם וכבד שומני.
Yi H, Peng H, Wu X, Xu X, Kuang T, Zhang J, Du L, Fan G. The Therapeutic Effects and Mechanisms of Quercetin on Metabolic Diseases: Pharmacological Data and Clinical Evidence. Oxid Med Cell Longev. 2021 Jun 23;2021:6678662.
בסקירה שיטתית, הכוללת 36 מחקרים פרה-קליניים, מוצגות העדויות לגבי ההשפעה המיטיבה ומנגנוני הפעולה של נרינגנין, פלבונואיד המצוי בפירות הדר, על כבד שומני וגורמי הסיכון הקשורים.
Naeini F, Namkhah Z, Ostadrahimi A, Tutunchi H, Hosseinzadeh-Attar MJ. A Comprehensive Systematic Review of the Effects of Naringenin, a Citrus-Derived Flavonoid, on Risk Factors for Nonalcoholic Fatty Liver Disease. Adv Nutr. 2021 Mar 31;12(2):413-428.
